שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו.
אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין.
במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר?
אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה.
והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם:
• איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו?
• כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר?
• מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים?
• כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב?
• איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי?
וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן.
ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם.
ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה!
לכניסה לחצו - פורום פוריות
היי התחלתי טיפול IVF לאחר הזרעות שכשלו -אני אמורה לקחת תמיכה של נרות אנדומטרין 3 פעמים ביום+זריקת גסטון (הגסטון גרם לי לכתמים בפנים ובעורף באסה..) ובהוראת רופא הפסקתי עם הגסטון עברתי לאנדומטרין 3 פעמים במקום פעמיים ביום)הבעייה שאתמול היה לי נר רק לבוקר ולא טרחתי לקנות כי הייתי בטוחה שכבר לא נקלטתי כי בדקתי במקלון שייצא שלילי.. מה שאסור עד שלא רואים בטא שליליח.. ואני מקווה שלא הרסתי לעצמי כי קניתי היום בבוקר והמשכתי עם התמיכה של הנרות על כל מקרה מה דעתכן? האם נורא יום אחד לאחר שבועיים רצופים של תמיכה להפסיק ואחרי יום להמשיך?? מקווה שהסברתי ברור...:) תודה
