לא מסוגלת לאהוב את הבת שלי

אני אם ל3 הגדולה בת 5.5 האמצעי 2.5 והקטן בן שנה. כשהגדולה נולדה היה לי כנראה דיכאון אחרי לידה - הבנתי את זה רק מאוחר יותר. היום יש לי יחסים בעיתים איתה. היא ילדה מאוד פיקחית ודעתנית, אני מרגישה שהיא מקנאה באהבה שלי לאחיה הקטנים והיא "נלחמת" על מקומה ואני לא מצליחה לגלות סבלנות למצב ומיד מתפתחת מריבה ביננו. המריבות הם כבר יומיומיות וגורמות לי להרגיש אליה דחיה רבה ואף חוסר אהבה אליה. אני מטפלת בה "באוטומט" אבל לא נהנת ואנני מרגישה רצון לבלות איתה... אני יודעת שזה נשמע נורא - זה אכן נורא! האם יכול להיות שהדיכאון שחוויתי אחרי לידה עדין משפיע על הרגשתי כלפיה? אלוהים ישמור - מה עושים?

הי ניקול שמי שירה פטינקין ואני מטפלת באמצעות הבעה ויצירה בילדים ובנוסף מקיימת הדרכות הורים. עולה מתוך דבריך הרבה ביקורת עצמית על תיפקודך כאימא. אני רוצה להציע אפשרות אחרת של התבוננות על המצב. הורה לעולם לא יוכל לאהוב את ילדיו בצורה שווה. לכל אחד שמור מקום אחר בליבו. יחד עם זאת את מעלה קושי שכן מצריך בדיקה כי הקשר בינך ובין ביתך משפיע על המשפחה כולה. מכיוון שהקושי הוא לא זמני או נקודתי , אלא נמצא כבר שנים רבות אני ממליצה לשלב שני דברים שיעזרו ויתמכו במערכת כולה מצד אחד טיפול רגשי לילדה ומצד שני הדרכת הורים המלווה את הטיפול ומקנה כלים להתמודדות עם המצב. את מוזמנת לפנות במידה ותרצי פרטים נוספים בהצלחה! שירה פטינקין [email protected] האתר שלי- www.wix.com/shiratherapy/shira