הסברים על תוצאות בדיקות דם

התאים הלבנים שייכים למערכת החיסון. נוטלים חלק בהתמודדות עם זיהומים שונים כמו חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים.
מערכת החיסון והכדוריות הלבנות מטפלים גם בתאים סרטניים.
קיימים כמה סוגים של תאים לבנים. לכל קבוצת תאים תפקיד מסוים בהגנה על הגוף. עלייה בכמות התאים של אחת הקבוצות, תרמז לנו על סוג הזיהום אליו נחשף הגוף.
גם בממאירות של תאי הדם עשויה להיות עליה בכמות התאים של אחת הקבוצות.
טווח תקין: 4300-10800
ערך גבוה מכונה לויקוציטוזיס. בדרך כלל מלמד על זיהום.
ערך נמוך מכונה לויקופניה. מלמד על בעיה במערכת החיסון מסיבות שונות (סרטן הדם-לויקמיה, תופעת לוואי של תרופות).

מבדלת (differential) - התאים הלבנים מחולקים לכמה קבוצות. לכל קבוצה תפקידים משלה. עלייה בכמות התאים של אחת הקבוצות תרמז לנו על סוג הזיהום אליו נחשף הגוף.

(Neutrophil (Neut - זו הקבוצה הגדולה ביותר. אחראים על טיפול בזיהומים חיידקים.
טווח תקין: 28%-54% מסך התאים הלבנים (WBC).
ערך גבוה מכונה נויטרופיליה (מכונה גם סטיה שמאלה). מלמד לרוב על התמודדות הגוף עם זיהום חיידקי. עשוי להצביע על סרטן הדם.
ערך נמוך מכונה נויטרופניה. עשוי לחשוף את הגוף לזיהומים חיידקיים. עשוי להצביע על סרטן הדם.

(Lymphocytes (Lymph - אחראים על טיפול בנגיפים או בזיהומים חיידקיים ממושכים.
טווח תקין: 36%-52% מסך התאים הלבנים (WBC).
ערך גבוה מכונה לימפוציטוזיס. עשוי ללמד על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי כרוני או על סרטן הדם בשם לימפומה.
ערך נמוך נקרא לימפופניה. עשוי ללמד על פגיעה במוח העצם, שם מיוצרים תאי הדם השונים. הגורמים לכך משתנים: תופעת לוואי של תרופות, סרטן, זיהומים נגיפיים מסוימים (איידס).

(Monocytes (Mono - התאים הלבנים האחראים על התמודדות עם זיהומים נגיפיים, פטרייתים וחיידקים. במחלת הנשיקה מופיעים מונוציטים בעלי צורה לא אופיינית. נקראים מונוציטים אטיפיים.
טווח תקין: 2%-9% מסך התאים הלבנים (WBC).
ערך גבוה מכונה מונוציטוזיס. מופיע בזיהומים חיידקים מסוימים (שחפת, עגבת), זיהומים נגיפיים וטפיליים. מונוציטוזיס עשוי להצביע על סרטן.

(Basophiles (Baso - התאים הלבנים האחראים על תהליכים אלרגיים.
טווח תקין: 0%-1% מסך התאים הלבנים (WBC).
ערך גבוה מלמד על התקף אלרגיה או נטייה לאלרגיה.

(Eosinophiles (Eos - תאים לבנים המשתתפים בתהליכים שונים: זיהומים, אלרגיה, אסתמה, מחלות רקמת חיבור, זאבת אדמתית (לופוס), ספחת (פסוריאזיס).
טווח תקין: 1%-3% מסך התאים הלבנים (WBC).
ערך גבוה יופיע בהתקף אסתמה, אלרגיה פעילה, סקביאס.

נקראים כדוריות דם אדומות, אריתרוציטים. אחראים על אספקת חמצן ופינוי דו תחמוצת הפחמן מחלקי הגוף השונים. הכדוריות האדומות קושרות חמצן בריאות ובעזרת זרם הדם עורקי, מביאות את החמצן לכל רקמות הגוף. ברקמות השונות משתחרר החמצן אל התאים וכדוריות הדם קושרות את דו תחמוצת הפחמן. זרם הדם הוורידי מביא את הכדוריות אל הריאות. שם משחררות הכדוריות האדומות את דו תחמוצת הפחמן וקושרות שוב חמצן.
טווח תקין: 4.5-5.3.
ערך גבוה מופיע במחלות שונות של מערכת הדם. עישון ומחלות ריאה מעלים את כמות הכדוריות האדומות.
ערך נמוך מכונה גם אנמיה. הסיבות העיקריות: דימום, הפרעה לייצור כדוריות דם, חסר ויטמין B12.

זהו הנפח שתופסות כדוריות הדם האדומות מתוך נפח כל נוזל הדם.
טווח תקין בגברים: 54%-37%.
טווח תקין בנשים: 47%-33%.
ערך נמוך מצביע על אנמיה.

Mean corpuscular Volume - זהו הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.
טווח תקין: 78-93
ערך גבוה מכונה גם מאקרוציטוזיס. עשוי להיגרם על ידי חסר B12.
ערך נמוך מכונה גם מיקרוציטוזיס. עשוי להיגרם על ידי חסר ברזל.

זוהי כמות ההמוגלובין הממוצעת בכדורית האדומה.
טווח תקין: 24-30
ערך נמוך יופיע באנמיה או בהפרעות אחרות של מערכת הדם.

זהו החלבון האחראי על קשירת החמצן ודו תחמוצת הפחמן בכדוריות הדם.
טווח תקין בגברים: 12-18 mg/dl.
טווח תקין בנשים: 12-16 mg/dl.
ערך נמוך מכונה גם אנמיה. נגרם עקב דימומים, חסר ברזל, חסר ויטמין B12, פגם בייצור הכדוריות האדומות.

מדד לאחידות הגודל של הכדוריות האדומות. שונות גבוהה בגודל הכדוריות מצביע על תהליך של תיקון אנמיה או על הפרעה בייצור הכדוריות האדומות.
טווח תקין: 14.5%-11.5%.

חלבון הקושר ברזל. משמש מאגר לברזל בגוף.
טווח תקין בגברים: 12-300 ננוגרם למיליליטר.
טווח תקין בנשים: 12-150 ננוגרם למיליליטר.
ערך נמוך מופיע במצבים של אנמיה עקב חסר ברזל.

חלבון המשמש להעברת ברזל בגוף.
טווח תקין: 200-400 mg/dl.
ערך נמוך מלמד על הפרעה במערכת הדם.

טסיות הדם - אחראיות על אחד השלבים בתהליך קרישת הדם. פגיעה בדופן כלי הדם גורמת לטסיות להתרכז באזור הפגוע. הטסיות נשברות ומשחררות גורמי קרישה שונים המעודדים יצירת קריש דם ועצירת הדימום.
טווח תקין: 150,000-450,000.
ערך גבוה יופיע בעקבות דלקת, מחלות של מוח העצם או בעקבות דימום חריף. רמה גבוהה של טסיות עשויה לגרום למצב של קרישתיות יתר.
ערך נמוך מופיע עקב פגיעה בייצור הטסיות במוח העצם, או עקב הרס מוגבר שלהן. חסר טסיות עשויה לגרום לנטיה לדימומים.

השומן העיקרי המסופק במזון.
טווח תקין 10-190 מיליגרם לדציליטר.
ערך גבוה בדרך כלל נובע מצריכת שומנים מוגברת במזון. יכול להופיע במחלות כמו שחמת הכבד, תת תפקוד בלוטת התריס, דלקת של הלבלב.
ערך נמוך עשוי ללמד על הפרעה בספיגת שומנים או פעילות עודפת של בלוטת התריס.

הכולסטרול חיוני לתאי הגוף ומשמש מרכיב חשוב בדופן התאים. מיוצר בעיקר בכבד. משמש בסיס ליצירת הורמונים רבים וכן ויטמינים מסיסי שומן (A, D, E, K).
טווח תקין עד 200 מיליגרם לדציליטר.
ערך גבוה מלמד על צריכה גבוהה של שומנים מן החי או על ייצור מוגבר של כולסטרול בגוף. רמות גבוהות של כולסטרול מגדילות משמעותית את הסיכון למחלות לב וטרשת עורקים.
ערך נמוך יכול להיגרם עקב תת תזונה או תת ספיגה של מזון. יכול גם להופיע בתת תפקוד של בלוטת התריס, מחלות כבד, דלקת כרונית.

זו מולקולה שתפקידה לאסוף שאריות כולסטרול מהגוף ולהעבירן לכבד. בכבד השומן נאגר וכך אינו מצטבר בדפנות כלי הדם. לכן נקרא HDL גם 'כולסטרול טוב'.
טווח תקין בגברים 29-62 מיליגרם לדציליטר.
טווח תקין בנשים 34-82 מיליגרם לדציליטר.
ערך גבוה הינו גורם המגן מפני טרשת העורקים. פעילות גופנית ותרופות מסוימות יכולות להעלות רמתו.
ערך נמוך הינו גורם סיכון לטרשת העורקים.

זו מולקולה שתפקידה להעביר כולסטרול לתאי הגוף השונים. עודפי כולסטרול המועברים על גבי מולקולה זו שוקעים ומצטברים בדפנות כלי הדם וכך גורמים לטרשת עורקים. לכן נקרא 'כולסטרול רע'.
טווח תקין 60-130 מיליגרם לדציליטר
ערך גבוה מלמד על חוסר איזון במשק השומנים ועל סיכון מוגבר לטרשת העורקים ומחלות לב.
ערך נמוך מלמד על תת תזונה או תת ספיגה.

מדד לפעילות ענף מסוים במערכת הקרישה. קיים שוני רב בתוצאות של מעבדות שונות, ולכן פותח מדד נוסף בשם INR שמאפשר השוואה בין תוצאות הבדיקה של המעבדות השונות.
טווח תקין: 11-13.5 שניות.
ערך גבוה יכול ללמד על מחלת כבד, חוסר ויטמין K, חסר בגורמי קרישה מסוימים או שימוש בקומאדין (תרופה שנועדה למנוע קרישת דם).

מדד לפעילות ענף מסוים במערכת הקרישה.
טווח תקין: 25-35 שניות.
ערך גבוה יופיע באי ספיקת כבד, חסר בגורמי קרישה מסוימים או מחלות מסוימות.

מדד בין לאומי וסטנדרטי להערכת תוצאות בדיקת הקרישה Prothrombin Time (PT).
טווח תקין: 09-1.2.
ערך גבוה יכול ללמד על מחלת כבד, חוסר ויטמין K, חסר בגורמי קרישה מסוימים או שימוש בקומאדין (תרופה שנועדה למנוע קרישת דם). במחלות המצריכות שימוש בקומאדין, ערכי INR אמורים להיות גבוהים מהטווח התקין. INR גבוה מעלה סיכון לדימום.
ערך נמוך מלמד על סיכון מוגבר ליצירת קרישים.

Total Bilirubin זהו אחד מתוצרי הפירוק של המוגלובין (החלבון האחראי להובלת חמצן מהריאות אל תאי הגוף ולפינוי דו תחמוצת הפחמן מהתאים אל הריאות).
טווח תקין 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.

במצבים בהם רמות הבילירובין גבוהות, בודקים שני תת סוגים של בילירובין: ישיר ובלתי ישיר.

Direct Bilirubin - בילירובין ישיר - עבר דרך הכבד. רמות גבוהות של בילירובין ישיר עשויות ללמד על חסימה של דרכי המרה או מחלות כבד מסוימות.

Indirect Bilirubin - בילירובין בלתי ישיר - לא עבר דרך הכבד. רמות גבוהות של בילירובין בלתי ישיר עשויות ללמד על פירוק מואץ של כדוריות דם אדומות, וכן מחלות דם אחרות. עשוי ללמד גם על מחלה של הכבד.

Alkaline Phosphatase, Alk Phos/ALP - אחד מהאנזימים המיוצרים על ידי הכבד.
טווח תקין 44-147 יחידות בין לאומיות (IU) לליטר.
ערך גבוה יופיע במחלות של הכבד, אלכוהוליזם, אנמיה, פעילות יתר של יותרת התריס, חסימת דרכי מרה ומחלות עצם מסוימות.
ערך נמוך יכול ללמד על תת תזונה.

Alanine Transaminase, ALT/SGPT - אנזים המשתתף בתהליך העיבוד של חומצת אמינו בשם אלאנין. האנזים נמצא בעיקר בכבד. משמש מדד להערכת פגיעה בכבד.
טווח תקין עד 35 יחידות בין לאומיות (IU) לליטר.
ערך גבוה יכול ללמד על נזק לכבד.

Aspartate Transaminase, AST/SGOT - אנזים המשתתף בתהליך העיבוד של חומצת אמינו בשם אספרטאט. האנזים נמצא בכבד, בתאי דם אדומים, תאי שריר הלב ושרירים אחרים, כליות ומוח. משמש מדד להערכת פגיעה בכבד.
טווח תקין עד 35 יחידות בין לאומיות (IU) לליטר.
ערך גבוה יכול ללמד על נזק לכבד, פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות, מחלות לב, פגיעה בשריר. גם פעילות גופנית עשויה להעלות את רמות האנזים, ללא כל משמעות קלינית.

נמצא בעיקר בכבד ובדרכי המרה, אך גם בכליות.
טווח תקין עד 51 יחידות בין לאומיות לליטר.
ערך גבוה יכול להצביע על צריכת אלכוהול מוגברת, מחלת כבד, חסימת דרכי מרה או אי ספיקת לב.

הסוכר השכיח ביותר בגוף. הפחמימות במזון מפורקות לגלוקוז. הגלוקוז מובל על ידי הדם אל הרקמות השונות. חלקו נצרך על ידי התאים וחלקו נאגר בשריר ובכבד כגליקוגן - מאגר האנרגיה הזמינה של הגוף.
טווח תקין בצום 75-110 מיליגרם לדציליטר.
ערך גבוה עשוי ללמד על סוכרת.
ערך נמוך יכול להיגרם עקב גידול מפריש אינסולין, תת תזונה או הזרקת אינסולין בכמות גבוהה מדי.

החלבון העיקרי במרכיבי הדם. מיוצר בכבד. משמש נשא לחומרים רבים בגוף (תרופות, הורמונים ומלחים). ריכוז האלבומין בדם מונע מנוזל הדם לצאת אל מחוץ לכלי הדם.
טווח תקין 3.4-5.4 גרם לדציליטר.
ערך גבוה מצביע על חסר בנוזלים וכתוצאה מכך ריכוז יתר של האלבומין.
ערך נמוך מלמד על דילול יתר עקב אגירת נוזלים, תזונה לקויה או ספיגה ירודה של מזון.

האלקטרוליט העיקרי בגוף.
טווח תקין 136-145 מיליאקוויולנט לליטר.
ערך גבוה יכול ללמד על התייבשות, הפרעה כלייתית, צריכת מלח מוגזמת, מחלות אנדוקריניות שונות.
ערך נמוך יכול ללמד על צריכת מים מוגזמת, הפרעה כלייתית, מחלות אנדוקריניות שונות.

האלקטרוליט התוך תאי העיקרי בגוף.
טווח תקין 3.7-5.2 מיליאקוויולנט לליטר.
ערך גבוה עשוי לנבוע מפירוק תאי הדם במבחנה, מחלת פירוק שריר, מחלה כלייתית, מחלות אנדוקריניות, תרופות שונות, צריכה מוגזמת.
ערך נמוך עשוי לנבוע מהקאות או בעיית ספיגה במעי, מחלה כלייתית, הפרשה מוגברת בשתן, תרופות שונות, מחלות אנדוקריניות, צריכה נמוכה מדי.

היון השלילי העיקרי בגוף. עיקר האספקה לגוף מגיעה מהמלח שאנו אוכלים.
טווח תקין 98-106 מילימול לליטר.

אחד המרכיבים העיקריים בבניית עצם. בדם הוא נמצא בצורתו היונית. חשוב מאוד בפעילות התאים.
טווח תקין 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים יכולים להופיע במחלות של בלוטת התריס או יותרת התריס, ממאירויות שונות, אי ספיקת כליה, עודף ויטמין D, שימוש במשתנים מסוימים.
ערכים נמוכים יופיעו בחסר ההורמון של בלוטת יותרת התריס (PTH), אי ספיקת כליות, חסר ויטמין D, הפרעות אכילה שונות.

נמצא בעצמות ובדם.
טווח תקין 1-1.5 מילימול לליטר.
ערך גבוה יופיע באי ספיקת כליות ובתת תפקוד בלוטת יותרת התריס.
ערך נמוך יופיע בעיקר במצבי תת תזונה, אלכוהוליזם, תת ספיגה במעי, אי ספיקה כבדית.

חלבונים בגוף. מופרשת על ידי הכליות. משמשת מדד לתפקודי הכליה.
טווח תקין 7-20 מיליגרם לדציליטר.
ערך גבוה יופיע בכשל כלייתי, צריכת חלבון מוגברת ומצבים שונים של אי ספיקת לב, התייבשות.
ערך נמוך יופיע באי ספיקת כבד, תזונה ענייה בחלבון או אגירת נוזלים.

חלבון המופיע בדם בזמן דלקת חריפה או בתהליכים גידוליים שונים.
אינו מלמד על תהליך באיבר מסוים אלא על נוכחות דלקת/גידול.
טווח תקין 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.
ערך גבוה מלמד על תהליך דלקתי או ממאירות. רמה גבוהה קשורה לסיכון למחלות לב.

שקיעת דם. בודקת את קצב שקיעת תאי הדם במבחנה במשך שעה. שקיעה מוחשת מלמדת על תהליך דלקתי או גידולי. בדומה לבדיקת CRP, אין הבדיקה מלמדת על מקור הבעיה. שקיעה מוחשת יכולה להופיע במצבים שונים, כולל בבריאות מלאה.
אם התקבלה שקיעה מוחשת, אפשר לאמת זאת עם בדיקת CRP.
טווח תקין פחות מ-20 מילימטר בשעה. הערך התקין עולה עם הגיל.
ערך גבוה מעל 50 מילימטר בשעה. עשוי ללמד על תהליך דלקתי או ממאירות. מאוד לא ספציפי.