דו״ח פערי הבריאות: הבדלים ניכרים בין מרכז לפריפריה

עיקרי הכתבה:

• התפרסם דו״ח פערי הבריאות לשנת 2021 המציג תמונת מצב על מגמות הפערים בבריאות על פי חלוקה סוציואקונומית וגיאוגרפית.
• הדו״ח מצביע על מגמת השמנה שגדלה בכל המדינה ובכל שכבות האוכלוסיה ועל מגמת עלייה בשיעורי המעשנים, כאשר העלייה המשמעותית ביותר היא בקרב השכבות הנמוכות.
• הדו״ח מצביע גם על חוסר איזון בין מרכז לפריפריה בביצוע בדיקות מקדימות לגילוי סרטן, במפגשים טיפוליים בבריאות הנפש ובשיעור חולי הסוכרת.
  _______________________

ביום שני האחרון פרסם המכון הלאומי לחקר שירותי ומדיניות הבריאות את דו״ח פערי הבריאות לשנת 2021, שמציג תמונת מצב על מגמות הפערים בבריאות לפי שכבות סוציואקונומיות ולפי פריסה גיאוגרפית. מטרתו של הדו"ח היא להניע לפעולה את משרד הבריאות, קופות החולים, משרדי הרווחה והחינוך לצמצום הפערים.

על רקע פערים סוציודמוגרפיים ניכרים במגוון מדדי בריאות, הוחלט במשרד הבריאות לקדם פיתוח של מדידת הפערים. במאי 2020 הציגה ד"ר רחל ווילף-מירון את ממצאי המחקר שלה שעסק בשיקוף פערים בבריאות בשירותי הבריאות. בסיום התהליך נבחרו עשרה מדדים שהפערים בהם הוערכו לפי הדירוג החברתי-כלכלי של אזור המגורים של המבוטחים ובדו״ח הנוכחי מוצגת לראשונה גם חלוקה גיאוגרפית של עמידה במדדים.

הדו״ח הצביע על מספר מגמות עיקריות, ביניהן שיעורי השמנה שגדלים בכל המדינה ובכל שכבות האוכלוסיה, הרחבת פערים בין השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות לגבוהות בשיעורי התחלואה בסוכרת ובחוסר איזון של המחלה. נוסף על כך, הדו״ח מצביע על פערים משמעותיים בין מרכז לפריפריה בכל הנוגע לעישון ולבדיקות ממוגרפיה.

אי שוויון בריאותי בהשמנה

מהדו"ח עולה ששיעור הישראלים הסובלים מעודף המשקל בגילאים 20-64 עומד על 34.3%. נמצא אי שוויון בריאותי בין מרכז לפריפריה בהשמנה: שיעור הסובלים מעודף המשקל בתל אביב הוא הנמוך ביותר בארץ (31.3%) ולעומת זאת בגולן שיעור הסובלים מעודף המשקל הוא הגבוה ביותר (37.2%).

בנוסף, נרשמו הבדלים משמעותיים בין השכבות הסוציואקונומיות השונות. בשנת 2021 שיעורי ההשמנה בקרב השכבות הנמוכות (אשכולות 1ו-2) עמדו על 35.8% - עלייה בהשוואה לשנת 2015 (24.1%). בשנת 2021 שיעור ההשמנה בקרב השכבות הגבוהות (אשכולות 9 ו-10) עמדו על 15.3% - עליה בהשוואה לשנת 2015 (13.9%).

מהדו"ח עולה שהקבוצה עם שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר היא דווקא קבוצת הילדים מהמעמד הכלכלי-חברתי הבינוני. כמו כן, בהשוואה גיאוגרפית נמצא כי השמנת יתר נמצאת בעיקר בילדים מהפריפריה: בני 7 באזורי הגולן (9%), עכו (9.2%), חיפה (10%) ואשקלון (9.1%). מנגד, ברמת גן (5.5%) נמצאו שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר אצל ילדים בגילאי 7.

גם בקרב נערים ונערות בגילאי 14-15 נצפית עלייה בשיעורי השמנת יתר עם השנים. בקרב בני נוער ממעמד סוציואקונומי נמוך שיעורי ההשמנה עמדו על 5.1% בשנת 2021 (בהשוואה ל-4.8% בשנת 2015) ובקרב בני נוער ממעמד סוציואקונומי גבוה שיעורי ההשמנה עמדו על 3.2% בשנת 2021 (בהשוואה ל-2.9% בשנת 2019).

אי שוויון בבריאות בין ערבים ליהודים - סרטן המעי הגס

קיימים פערים בביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס (דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה) בקרב בני 50-74 ממעמד סוציואקונומי גבוה למעמד סוציואקונומי נמוך (70.4% לעומת 59.1%).

מבחינה גאוגרפית, באזורים עם ישובים ערביים נמצאו אחוזים גבוהים של ביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: רמלה (66.8%), גולן (66%), עכו (67.8%), נצרת (62.7%), יזרעאל (66.8%), חיפה (65.7%). בירושלים שיעור הבדיקות היה הנמוך ביותר (59.5%).

מגמה הפוכה בשיעורי העישון – נשים עשירות מעשנות יותר

בין השנים 2016-2021 חלה עלייה בשיעורי העישון בכל השכבות באוכלוסיה, כאשר העלייה המשמעותית ביותר חלה בקרב השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות.

נמצאו פערים גדולים בעישון בין גברים לנשים בשכבות השונות: גברים מהשכבות החברתיות הנמוכות מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה מהשכבות הגבוהות (40.2% לעומת 16.5%). לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים מהשכבות הגבוהות מעשנות יותר מאלו מהשכבות הנמוכות יותר (7.2% לעומת 11.5%, שכבות נמוכות וגבוהות, בהתאמה).

אילוסטרציה: שאטרסטוק

השיעור הארצי של נשים המעשנות בגילאי 16-74 עומד על 13.4% כאשר ברמת גן (11.2%) שיעור המעשנות הוא הנמוך ביותר, לעומת חולון (18.7%) וצפת (18.2%), שם השיעור הוא הגבוה ביותר. השיעור הארצי של גברים מעשנים בני 16-74 עומד על 28.9%. בנצרת (39.8%) שיעור המשענים הוא הגבוה ביותר, ומנגד השיעור הנמוך ביותר הוא ביהודה ושומרון (20.4%) ברמת גן (20.2%), בפתח תקווה (23.6%) וברמלה (24.9%).

פערים בבריאות בין פריפריה למרכז – בדיקת ממוגרפיה

בשנת 2015 ההבדלים בשיעורי ביצוע הממוגרפיה בין נשים משכבות כלכליות-חברתיות נמוכות לנשים משכבות גבוהות היו נמוכים יחסית (70.8% לעומת 66.1%).

במרוצת השנים, שיעורי ביצוע בדיקות הסקר ירדו בנשים מהשכבות הנמוכות (62%) ועלו בנשים מהשכבות הגבוהות (78.1%). בשנת 2021 שיעור ביצוע הבדיקות הנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה היה  פי 1.26 בהשוואה לנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך.

שיעורים נמוכים במיוחד של ביצוע ממוגרפיה נמצאו בפריפריה: בירושלים (64.6%), בגולן (67.3%) ובצפת (66.4%), לעומת שיעורים גבוהים שנמצאו במרכז: בתל אביב (74.3%), רחובות (75.7%), רמלה (75%) ופתח תקווה (75.9%).

בדיקת ממוגרפיה. צילום: שאטרסטוק

בארבע השנים האחרונות חלה עליה בשיעור בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם בקרב נשים בגילאי 25-54 מכל שכבות האוכלוסיה. בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי גבוה נרשמה עלייה מ-51.3% בשנת 2018 ל-66.8% בשנת 2021. בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך נרשמה עלייה מ-21% בשנת 2018 ל-30.3% בשנת 2021.

פערים כלכליים וגיאוגרפיים בתחלואת הסוכרת

הדו״ח מצביע על התרחבות הפערים בין השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות לשכבות הגבוהות בתחלואת סוכרת, מפי 2.19 לפי 2.39.

הפיזור הגיאוגרפי מצביע על דמיון רב בין הימצאות השמנה להימצאות סוכרת באזורים מסוימים. הימצאות גבוהה של מחלת סוכרת נרשמה באזורים: נצרת (14%), גולן (12.1%), עכו (11.9%), עמק יזרעאל (10.3%), חדרה (12.4%), באר שבע (10.9%) ואשקלון (10.3%). שיעורים נמוכים של מחלת הסוכרת נרשמו באזורי יהודה ושומרון (8.3%), פתח תקווה (8.7%), רמת גן (8.3%) ותל אביב (7.2%).

שיעור התחלואה הארצי של סוכרת בגילאי 18 ומעלה הוא 9.8%. שיעור חולי הסוכרת בישראל שערכי ההמוגלובין המסוכרר שלהם היה גבוה מ-9% עמד על 9.1%. האזורים בהם נמצא חוסר האיזון הגבוה ביותר הם: גולן (8.6%), כנרת (9.4%), נצרת (11.2%), עכו (10.3%), יהודה שומרון (8%) ובאר שבע (10.4%). האזורים בהם חוסר האיזון נמוך במיוחד הם: יזרעאל (9.4%), חיפה (7.3%), פתח תקווה (7.9%) ורחובות (7%).

יותר מפגשי בריאות הנפש לקהילה בערים הגדולות

בדו"ח נבדקו שיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה תוך 14 יום ממועד השחרור מאשפוז פסיכיאטרי ממושך. בקרב מטופלים מהשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות, כ-47.2% מהמטופלים פגשו גורם טיפולי בקהילה בתוך שבועיים ובקב מטופלים מהשכבות הסוציואקונומיות הגבוהות כ-45%.

שיעורי הביקורים הגבוה ביותר היו בערים הגדולות: בתל אביב (56.5%), באר שבע (54.2%) וחיפה (57.2%). האזורים בהם שיעור הביקורים מהנמוכים ביותר הם בגולן (30.3%), יזרעאל (38.4%), פתח תקווה (39.9%), רמת גן (39.8%) ויהודה ושומרון (37.8%).