המדריך לשימוש נכון באנטיביוטיקה בילדים

(10)
לדרג

הקיץ כבר כאן ועם כל האפשרויות המלהיבות שהוא מביא עמו, נדמה שאנחנו ההורים מבלים בעיקר במרפאה ובבית המרקחת השכונתי ברכישת אנטיביוטיקה. זיהומים בשתן, באוזניים ושלשולים הם חלק משמעותי מתסמיני קיץ 2021 ממש כמו הים והארטיקים. מדוע החיידקים משתוללים בקיץ והאם בכלל ניתן להימנע מהם?

מאת: נעמי נתן - מערכת זאפ דוקטורס

ד"ר שי ארליך רופא בכיר בבית החולים שניידר באשפוז יום ומנהל המרפאה להפרעות אכילה ושגשוג בגיל הרך עושה לנו הרבה סדר בבלאגן.

מחלות זיהומיות ולא דלקות

"בדרך כלל בקיץ יש דווקא ירידה במחלות הזיהומיות ויותר וירוסים של שלשולים ודומיו. השנה, בגלל הקיץ הקודם בו הילדים נשארו בבית – הבילוי החברתי משמעותי ביותר וישנה עליה ניכרת בהידבקויות. חדרי המיון והמרפאות מלאים בילדים שנדבקו", מקדים ואומר ד"ר ארליך. "אנטיביוטיקה, צריך לתת כשיש חשש לזיהום חיידקי ולא כשיש וירוס. פשוט, כי זה לא עוזר".

האם האנטיביוטיקה עלולה לפגוע?

"אנטיביוטיקה יכולה לגרום לתופעות לוואי של כאבי בטן, שלשולים, פריחה וכיוצ"ב. היא פוגעת באופן כללי בחיידקי המעי, גם באוכלוסיה הטובה של החיידקים שיש בגוף. כשצריך, נותנים אנטיביוטיקה, גם דרך הוריד וכשלא צריך – להימנע". מבהיר ד"ר ארליך.

יש אנטיביוטיקה שמרפאת את הכל?

"לא!", אומר לנו ד"ר ארליך. "אין דבר כזה אנטיביוטיקה כללית. כשאני רוצה לתת אנטיביוטיקה אני חושב על שלושה דברים – האם יש מחלה חיידקית, אם כן, מה האיבר החולה ואחרי שאני מזהה את האיבר הספציפי – למשל ריאות, אני בוחן את גיל הילד ומה החיידקים הספציפיים לילד הספציפי הזה ורק אז, נותן אנטיביוטיקה. זה צריך להיות מאד מדויק. יש גם מינון שונה לכל חיידק, לכל ילד ולכל איבר. לילדים מעל גיל חודשיים, במרבית המקרים, לא נותנים אנטיביוטיקה כללית, אלא כזו שמותאמת לזיהום הספציפי שאנחנו מאבחנים. זיהום בעור, הוא לא כמו זיהום באוזניים או בריאות", מדגיש ד"ר ארליך.

הוא מוסיף כי כדאי מאד להימנע מלתת אנטיביוטיקה על דעת עצמנו. "זה מאד מסוכן, גם כי לפעמים יש תופעות לוואי ובעיקר כי לא נלקחת דגימה לפני. נניח שהורים נתנו אנטיביוטיקה והיא לא עוזרת. איך נוכל לדעת אחר כך אם זה וירוס או שהחיידק עמיד. זה עלול למסך את האבחנה". אומר ד"ר ארליך.

אולי עדיף שהגוף ילחם לבד?

"במחלה חיידקית, הגוף לא יכול בהכרח להילחם לבד. כמו שבסוכרת או במחלת כבד למשל הגוף לא יכול להילחם ללא תמיכה תרופתית. אם חושדים במחלה חיידקית צריך ברוב המקרים לתת אנטיביוטיקה, אחרת המחלה עלולה להחמיר והילד יכול להגיע לטיפול נמרץ. אולי הגוף יכול להסתדר – אבל עם נזקים קשים. אני מזכיר, כי לפני עידן האנטיביוטיקה, אנשים נפטרו מדלקת ריאות", מדגיש ד"ר ארליך.

הגוף מפתח חסינות לאנטיביוטיקה?

"לא הגוף, החיידקים. ובהחלט". אומר ד"ר ארליך ומסביר כי בשל השימוש הנרחב והמיותר בהרבה מקרים בעבר, החיידקים פתחו חסינות להרבה סוגים של אנטיביוטיקה ואפילו במצבי קיצון, יש כיום ילדים מדוכאי חיסון שאין אנטיביוטיקה לתת להם, כי הם כבר חסינים. "זה קרה בשל שימוש מיותר ורחב מדי, שלא לצורך טיפול במחלות חיידקיות. אבל היום, לשמחתנו, לא נותנים אנטיביוטיקה בכל פעם שעולה החום אלא רק כשמאובחנת מחלה חיידקית".

אפשר להימנע מההדבקות במחלות החיידקיות. ד"ר ארליך ממליץ להתחסן בכל החיסונים, לגלות אחריות ולא לשלוח לגן או לקייטנה ילדים חולים וכמו שלמדנו היטב בשנה האחרונה – לשמור על היגיינה.

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום