המדריך המלא: מהם הצעדים בהם יש לנקוט לאחר אבחנה של גידול בשד?

סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. בישראל מאובחנים מידי שנה כ-5,500 מקרים חדשים, כ-4,900 מהם  הם גידולים פולשניים, והיתר - גידולים המוגבלים לצינורות החלב, וחסרי פוטנציאל לחדור ולהתפשט לקשרי לימפה או לאיברים אחרים.

הרגע שבו נמסרת למטופלת האבחנה, מלווה בפחדים, בחששות ובתהיות. המדריך הבא יסייע לך להבין אודות המחלה, ובעיקר יספק לך כלים כדי להתמודד עם תהליך האבחון והטיפול בצורה היעילה והטובה ביותר.

נשים נמצאות בסיכון גבוה פי 100 בהשוואה לגברים. צילום: שאטרסטוק

מה מאפיין את סרטן השד?

סרטן השד מתחיל בשגשוג בלתי תקין של תאי האפיתל, המצפים את החלק הפנימי של צינורות ואשכולות החלב בשד. מרבית הגידולים מאובחנים בשלב פולשני, כלומר לאחר שפרצו מתוך "ממברנה בזאלית" העוטפת את הצינורות ו/או האשכולות לתוך רקמת השומן בשד.  בישראל למעלה מ-90% מהגידולים מאובחנים כשהם ממוקמים לשד ו/או לקשרי לימפה, ומרביתם מוסרים בניתוח, בסמוך לאבחנה או לאחר טיפול המקטין את נפח הגידול.

מי נמצא בסיכון לחלות?

שני גורמי הסיכון העיקריים הם:

• מין - נשים נמצאות בסיכון גבוה פי 100 בהשוואה לגברים.
• גיל - המחלה שכיחה בעיקר אחרי גיל 50. בישראל, הגיל החציוני שבו מאובחן גידול פולשני הוא 63 שנים בנשים יהודיות ו- 54 שנים בנשים ערביות.

מאחר שמדובר במחלה שכיחה, ברב המקרים אי אפשר "לשים את האצבע" על גורם מסוים שמעודד את הופעתה. באופן כללי, ישנם מצבים הקשורים בעליה מתונה בסיכון, כמו: חשיפה ממושכת להורמוני מין בשילוב של פרוגסטרון ואסטרוגן (למשל: חשיפה ממושכת להורמונים שנוצרים בגוף בשל גיל מוקדם של הופעת מחזור הוסת וגיל מאוחר בהפסקתו, או מתן חיצוני ממושך של התכשירים הנ"ל לאחר הפסקת המחזורים).  מחקר גדול מדנמרק טען שחשיפה ממושכת של מעל 10 שנים לגלולות למניעת הריון, יכולה להעלות במעט את הסיכון החולף כשנה מהפסקת נטילת הגלולות. גם חשיפה לסוג מסוים של התקן תוך רחמי עם פרוגסטרון, המירנה, הניתן גם הוא למניעת הריון והתוויות נוספות נמצאה כרוכה בעליה קלה בסיכון אצל נשים בשנות ה-40 לחייהן. יש לציין כי מדובר בסיכון נמוך יחסית, ולכן אין הנחייה גורפת להימנע מהשימוש במוצר, וחשוב להתייעץ עם הרופא המטפל בטרם השימוש.

גורמים נוספים המעלים את הסיכון לתחלואה הם נוכחות של סיפור משפחתי, או ביופסיית שד קודמת שהראתה שגשוג שאינו תקין (טרום סרטני) בשד.

ישנם גם מצבים בהם העלייה בסיכון היא משמעותית ודורשת בדיקות לגילוי מוקדם כבר מגיל צעיר יחסית,  ואלה הם: סיפור משפחתי עשיר מאד של גידולי שד בקרובי/ות משפחה מרובים, כאשר במשפחה יש גם גידולי שד וגם גידולי שחלה, בנוכחות פגם תורשתי בגנים BRCA1/2, וגם במצבים של קרינה חיצונית לשדיים בגיל ההתבגרות (לטיפול בסרטן אחר המצוי באזור החזה). במצבים אלה לרב תומלץ  בדיקת  MRI  שדיים מגיל צעיר, ובדיקת רופא תקופתית. 

אילו סוגי סרטן שד קיימים ואיך זה משפיע על הטיפול?

גידולי השד יכולים להיות ממוקדים - כלומר כאלה שלא יצאו מצינוריות החלב (Carcinoma In Situ) או פולשניים - כלומר פלשו לרקמת השומן בשד ואז יש להם פוטנציאל להתפשט לקשרי הלימפה או לזרם הדם. האחרונים מהווים כאמור את מרבית הגידולים.  כאשר יש להם מראה של גידולים שהחלו בצינורות החלב הם מכונים "גידולים צינוריים פולשניים"; וכאשר המבנה מזכיר  את אשכולות החלב הם יכונו "גידולים לובולרים פולשניים". הסוג האחרון פחות נפוץ (כ-8-12%) ולרב קשור במאפיינים מאד "הורמונליים" של הגידול.

בעת האבחנה, התשובה הפתולוגית תתייחס גם לדרגת האלימות של הגידול כפי שהיא משתקפת בהסתכלות תחת המיקרוסקופ (Grade 1-2-3: 1 מסמן גידולים שקטים ו-3 גידולים יותר פרועים). בנוסף, תתבצע בדיקת קולטנים (רצפטורים) להורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) בגידול, ובדיקה לזיהוי חלבון Her2 (ביטוי בלתי תקין שלו ב-15-20% מהגידולים).

גידולים המבטאים קולטנים להורמוני המין מכונים "גידולים לומינלים". תת-סוג A נחשב ל"שקט", ולרב הוא מצריך רק טיפול מונע אנדוקריני לאחר הסרת הגידול. לעומת זאת, גידולים מסוג B מצריכים טיפול מונע גם בכימיה וגם בטיפול אנדוקריני.

לפעמים לצורך דיוק באפיון הגידולים הלומינלים, נעזרים בבדיקות מולקולריות (כמו אונקוטייפ שד/פרוסיגנה/ממהפרינט/אנדופרדיקט), המסייעות בהתאמת הטיפול האופטימלי האישי עבור החולה. גידולים עם ביטוי יתר של Her2, מצריכים טיפול משולב - ביולוגי וכימי, הניתן לפני או אחרי הניתוח. במקרה שהגידול מבטא גם קולטנים להורמוני המין, המטופלת תקבל בהמשך גם טיפול אנדוקריני.

גידולים ללא ביטוי של קולטנים להורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) וללא ביטוי  Her2 נקראים Triple negative , והטיפול המונע המקובל  הוא טיפול כימי. אולם, לאחרונה קיימים פרסומים מעודדים אודות גישה משולבת כימית-אימונולוגית בגידולים אלה.

כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה דורשת תשובה פתולוגית מביופסיה של ממצא שד לא תקין, וכן מבדיקת הגידול לאחר הסרתו.  חלק מהגידולים מאובחנים בשל גוש נמוש, ואחרים מאובחנים אצל נשים שביצעו בדיקות סקר כמו ממוגרפיה.  לרב האבחנה בבדיקות סקר תעיד על גידולים קטנים יחסית.

מהם הצעדים שבהם יש לנקוט לאחר אבחנה של גידול בשד?

אף שמרבית המאובחנות עם גידולי השד בישראל נרפאות ממחלתן, באופן טבעי, אבחנה של סרטן גורמת לדחק רגשי אצל המטופלת וסביבתה: הבדיקות והצילומים, ההמתנה לתוצאות הביופסיה, ההתמודדות עם הניתוח והטיפולים הנוספים, החששות מפני העתיד, וגם מחשבות כמו "למי מספרים" ו"מה אומרים" – כל אלה בהחלט מעסיקים מי שאובחנה.

כדאי מאד לא להיות ברגע זה לבד, גם אם את עצמאית באופייך, ומוטב לשתף קרוב/ת משפחה או חבר/ה אחד/ת לפחות, ואף לבקש ממנו/ה להגיע איתך להתייעצות הרפואית הראשונה שנקבעה עם הכירורג ועם האונקולוג. לקראת הפגישה, כדאי להצטייד בתשובות הבדיקות שבוצעו ובעותקי דיסק של הצילומים וכן במידע רפואי כללי. כמו כן, מומלץ להכין רשימת שאלות, או כל מידע שנראה לך חשוב.

בתקופה הסמוכה לאבחנה, יש ליידע את המזכירה בקופת החולים על האבחנה, ולקבל "קוד חולה קשה" (קוד 1400), שיזכה בהטבות במערכת הבריאות. כדאי גם לקבוע פגישה עם עובדת סוציאלית בקהילה לצורך מידע על מיצוי הזכויות בקופה ומחוצה לה.

חשוב להרגיש בנח עם הרופאים איתם התייעצת, ולפי הצורך גם לקבל חוות דעת נוספת ממומחה בתחום. כדאי גם לנסות להבין איך תוכלו להיות בקשר עם הצוות המטפל לאחר שעות הפעילות של המרפאה. תמיד חשוב "להקשיב לגוף שלך", אך חשוב להקשיב גם למידע שנמסר ע"י הרופאים. כדאי להבין מהן האפשרויות הראויות ביותר עבורך, ומהן האפשרויות שלך  במידה וטיפול מסוים לא יתאים לך, או יגרום לתופעות לוואי.

אבחון של סרטן השד לרוב מלווה בתהיות ובחששות. צילום: שאטרסטוק

מהם סיכויי ההחלמה?

סיכויי ההחלמה בישראל גבוהים מאד ועולים ככל שהגידול מאובחן בשלב מוקדם יותר, ובעיקר אם הוא לא התפשט לקשרי הלימפה או אם מדובר בגידול "שקט". גם בגידולים הפחות שקטים אפשר להשיג אחוזי ריפוי טובים מאד, וזאת בהנחה שהמטופלת זוכה לקבל את הטיפול הראוי בסמוך לאבחנה.

לסיכום: אבחון של סרטן השד לרוב מלווה בתהיות ובחששות, ובהתאמה – גם בשאלות רבות. לכל מטופלת ניתנת הזכות המלאה לבחינה יסודית של מאפייני הגידול, לקבלת חוות דעת נוספת ולמידע אודות סוג הניתוח והטיפול המונע הראוי כל אלה יכולים להגדיל את סיכויי הריפוי ולסייע לעבור את תקופת הטיפולים באופן המיטבי.

ד"ר נאוה זיגלמן - דניאלי, מבכירות הרופאים האונקולוגים בישראל, מומחית לאונקולוגיה, לרפואה פנימית ולגידולי השד. במקביל לניהול תחום האונקולוגיה במכבי, משמשת גם כיועצת למשרד הבריאות וכחוקרת במכון קאהן - סגול למחקר ולחדשנות