פורום בריאות העין

נכון — החשיבות העיקרית היא להפסיק את השימוש בעדשות מגע קשות לפני ביצוע המדידות לקראת הניתוח, ולא בהכרח לפני הניתוח עצמו. המדידות הן אלו שקובעות את המספר והסוג המדויק של העדשה התוך־עינית שתושתל, ולכן יש לוודא שהקרנית כבר חזרה לצורתה הטבעית בזמן המדידה. בדרך כלל ההמלצה היא להסיר עדשות מגע קשות לפחות 3 שבועות לפני המדידות (ולעיתים אף יותר אם הקרנית מאוד מושפעת מהעדשות), ולעדשות רכות מספיק כשבוע. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא המנתח, שיתאם את העיתוי המדויק לפי סוג העדשות שלך והערכת מצב הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

הבדל קטן בגודל האישונים בין שתי העיניים הוא תופעה שכיחה מאוד, ונקראת אניזוקוריה פיזיולוגית. זה נחשב תקין כל עוד ההבדל הוא קטן (עד כ־1 מ"מ), האישונים מגיבים שניהם לאור כרגיל, ואין שינוי פתאומי או תסמינים נלווים (כאב, טשטוש, צניחת עפעף, או ראייה כפולה). אין קשר בין גודל האישון לבין לחץ תוך־עיני, קיעור בעצב הראייה, או גלאוקומה. גלאוקומה פוגעת בסיבי עצב הראייה לאורך זמן, אך לא משנה את גודל האישון. הבדלים באישון יכולים לנבוע ממבנה טבעי, מתרופות (כמו טיפות עיניים), או במקרים נדירים מבעיות נוירולוגיות – אך בגלאוקומה עצמה האישונים שווים. רק אם מופיעה אניזוקוריה חדשה, שאינה סימטרית באור ובחושך, או מלווה בכאב עין, טשטוש, או צניחת עפעף — כדאי לפנות לבדיקה נוירואופתלמולוגית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

פזילה סמויה (הטרופוריה) היא מצב שבו קיימת נטייה של אחת העיניים “לברוח” קלות, אך בזמן ראייה רגילה המוח והשרירים מאזנים אותה, כך שאין פזילה גלויה. זו תופעה שכיחה מאוד ולעיתים גורמת לעייפות עיניים, כאב ראש, טשטוש, או תחושת מאמץ בראייה מקרוב. איך מאבחנים: בדיקת עיניים רגילה לא תמיד מזהה פזילה סמויה. רופא עיניים או אופטומטריסט מבצע בדיקת Cover–Uncover Test (כיסוי/גילוי עין לסירוגין), שבודקת אם קיימת נטייה פנימה/החוצה כשהמוח לא “מכסה” את העין. בבדיקת ראייה דו־עינית ניתן למדוד גם את גודל הפורייה (הפזילה הסמויה). לגבי שאלתך השנייה — לחץ תוך־עיני מוגבר לא משפיע על מיקום השרירים החוץ־עיניים ולא “מכניס” אותם פנימה. השרירים מחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין, ואילו העצב והלחץ פועלים מאחוריו. אין קשר בין קיעור בעצב הראייה או לחץ תוך־עיני לבין תחושת אסימטריה בתנועת העיניים. אם אתה מרגיש מאמץ בראייה מקרוב, טשטוש או צורך “ליישר” את הראייה — כדאי לבצע בדיקה אורתופטית לאיזון בין־עיני (Binocular Vision Assessment). לעיתים טיפול פשוט במשקפיים עם תיקון קל לראייה מקרוב או תרגילי פזילה (Orthoptic Exercises) פותר את ההפרעה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

המרחק בין עצב הראייה (optic disc) למקולה (fovea) הוא מדד אנטומי קבוע יחסית בעין בריאה. בממוצע המרחק הוא כ־4.5 עד 5 מ"מ (או בערך 12–15 מעלות בשדה הראייה). בין בני אדם יש שונות קלה – יש עיניים שבהן זה קרוב ל־4 מ"מ, ובאחרות מעט מעל 5 מ"מ. הלחץ התוך־עיני לא משפיע על המרחק הזה – מדובר במרחק אנטומי קבוע בין שני מבנים באותה רקמה. גם בגלאוקומה או בשינויים בעצב הראייה אין “התרחקות” פיזית של הדיסקה מהמקולה. לכן: • המרחק התקין בין עצב הראייה למקולה הוא בערך 4.5–5 מ"מ. • לחץ תוך־עיני מוגבר לא משנה את המרחק ביניהם. • המרחק הזה לא משפיע על חדות הראייה, אלא אם יש מחלה שמערבת את המקולה עצמה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

תינוקות (ובמיוחד בגיל של כמה חודשים) לעיתים נרדמים עם עיניים חצי פתוחות – זה תופעה נורמלית לגמרי. בשלב הזה מערכת העצבים שלהם עדיין לא בשלה לגמרי, והשליטה על שרירי העפעפיים רופפת. לכן בזמן הירדמות או שינה קלה, השרירים לא נסגרים לגמרי. לרוב אחרי כדקה-שתיים, כשהשינה מתעמקת, העפעפיים נסגרות לגמרי. זה לא מסוכן ולא מעיד על בעיה נוירולוגית או עינית. עם הגיל והבשלה של שרירי הפנים, זה נעלם לגמרי. רק אם התינוק משאיר את העיניים פתוחות רוב הלילה, או שיש יובש/אדמומיות/אי-סגירה מלאה גם בעירות – אז כדאי שרופא עיניים ילדים יבדוק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקצרה: • טיפול באור (IPL) מיועד בעיקר ליובש מאידוי עקב דיספונקציית בלוטות המיבומיאן/רוזציאה. אם היובש שלך נוצר מסיבוך של חזרת שפגעה בבלוטת הדמעות (תת־ייצור דמעות), ה־IPL לבדו פחות יעיל. הוא כן יכול לעזור בדלקת העפעפיים והקרנית, אבל בדרך כלל נדרש שילוב עם טיפולים ל”תת־ייצור” (למשל תחליפי דמעות ללא חומר משמר, פלאגים, סרום אוטולוגי). • פרוטוקול: לרוב סדרה של 3–4 טיפולים בהפרש 2–4 שבועות, עם היגיינת עפעפיים/קומפרסים בין הטיפולים. • משך השפעה: משתנה—לרוב הקלה שנמשכת חודשים (כ־6–12), עם טיפולי תחזוקה לפי הצורך every 4–12 חודשים. • מחיר: תלוי מרפאה ומכשור. מקובל בישראל טווח של כ־800–1,500 ₪ למפגש או 3,000–5,500 ₪ לחבילה של 3–4 מפגשים. • מה כדאי לעשות: להעריך תחילה האם מדובר בעיקר באידוי (MGD) או בתת־ייצור (עקב החזרת). אם זה בעיקר תת־ייצור—לשקול במקביל/במקום IPL: פלאגים, תחליפי דמעות מתקדמים, ולעיתים סרום אוטולוגי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין קשר ישיר בין קיעור בעצב הראייה לבין תנועת גלגל העין או מיקום השרירים. קיעור בעצב הראייה הוא שינוי במבנה של ראש עצב הראייה עצמו, כלומר במקום שבו סיבי העצב יוצאים מהרשתית — זה פנימי בתוך גלגל העין ואינו משפיע על מערכת השרירים שמניעה את העין. השרירים החוץ־עיניים (extraocular muscles) מחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין ומונעים אותו, בעוד שעצב הראייה ורקמתו נמצאים מאחור. גם אם יש קיעור גדול או דקק ברקמת עצב הראייה, זה לא משנה את התנועה, מיקום או עומק החדירה של השרירים. אם העין נראית “נכנסת פנימה” או “נעה עמוק יותר” בצדדים, זה נובע כמעט תמיד מהבדלים אנטומיים טבעיים, זווית הארובה, או במקרים נדירים – ממחלה שגורמת לשינוי בנפח השרירים או השומן (כמו תירואיד אופתלמופתיה). לסיכום: • קיעור בעצב הראייה לא משפיע על תנועת גלגל העין. • השרירים פועלים מחוץ לעין, ללא קשר לעצב הראייה. • שינוי נראה במיקום או בתנועת העין קשור למבנה הארובה או לשרירים עצמם, לא לקיעור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

עובי הקרנית אינו קבוע לגמרי לכל החיים, אך השינויים בדרך כלל קטנים מאוד. בעין בריאה, עובי הקרנית יציב יחסית, ויכול להשתנות רק במצבים מסוימים כמו בצקות, ניתוחים (לייזר, השתלה), מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס), או שימוש ממושך בעדשות מגע קשות. לכן, ברוב האנשים הבריאים, מדידה אחת מספיקה – אך אם יש שינויים בראייה, יובש משמעותי, ניתוחים או חשד לפתולוגיה – כדאי לחזור על הבדיקה. CCT הם ראשי תיבות של Central Corneal Thickness – כלומר “עובי הקרנית המרכזי”. במיפוי קרנית (Corneal Topography או Tomography) נמדד גם עובי הקרנית בכל נקודה, כולל המרכז. לכן כן – המיפוי מגלה את עובי הקרנית, ובדו"ח מופיעה שורה של CCT או Pachymetry, לרוב במיקרונים (µm). לסיכום: • עובי הקרנית לרוב יציב, אך לא בהכרח קבוע לכל החיים. • CCT = Central Corneal Thickness. • מיפוי קרנית מודד גם את עובי הקרנית, ולא רק את צורתה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

נכון. קיעור בעצב הראייה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מחלה. יש “קיעור פיזיולוגי” גדול מולד, במיוחד בעיניים עם דיסקה גדולה. מה שקובע הוא האם יש סימני נזק לסיבי העצב או שינוי במעקב לאורך זמן. מה חשוב באמת להערכה: • OCT של RNFL/‏GCC – מעיד על עובי סיבי העצב; נורמלי ויציב מפחית מאוד חשד. • בדיקת שדה ראייה – חיפוש דפוסים אופייניים לגלאוקומה. • מדידות לחץ תוך־עיני, עובי קרנית, היסטוריה משפחתית ובדיקה קלינית של ה־rim (כללי ISNT) וא־סימטריה בין העיניים (>0.2 בקאפ־דיסק מעלה חשד). אם ה-OCT תקין, השדות תקינים והלחץ תקין/מבוקר – לרוב אין סיבה לדאגה גם אם הקיעור גדול. המעקב חשוב כדי לוודא שאין שינוי. ועדיין, כן: ייתכן אדם עם קיעור קטן יחסית שיפתח גלאוקומה (למשל גלאוקומה בלחץ תקין). לכן לא הגודל המוחלט של הקיעור קובע, אלא נזק לשכבות העצבים ודפוסי שינוי לאורך זמן. השורה התחתונה: קיעור גדול ≠ גלאוקומה. מאבחנים על סמך מבנה (OCT/פונדוס), תפקוד (שדה ראייה), לחץ וסיכון, ובעיקר לפי מגמה לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא קשור לעובי הקרנית. עובי קרנית (560–580 מיקרון) לא משפיע על שדה הראייה ולא על כמה “אף” נכנס לתמונה. ההבדל שאתה חווה נובע משילוב של אנטומיית האף והמסגרת הפנים (גשר האף, זווית מחיצת האף), מיקום והטיה קלה של העיניים בארובות, מרחק בין־אישוני ואפקטים של דומיננטיות עין/דיכוי מוחי. לרוב רואים את האף יותר בצד הנאזלי של כל עין, והמוח “מדכא” אותו—אבל הדחקה הזו משתנה בין אנשים ובמיוחד במבט מקרוב/בקונברגנציה. אין קשר לקיעור הדיסקה או ל”בלט” עדין, כל עוד אין תסמיני פרופטוזיס (אודם, כאב, כפילות, שינוי פתאומי). מה אפשר לעשות כדי שיפריע פחות: • קריאה בזווית קלה של הראש/הספר (סיבוב קל שמאלה כך שהאף “יֵצא” מהשדה של ימין). • התאמת משקפיים: תושבות אף (pads) רחבות/גבוהות או מסגרת עם גשר עבה שממסכת את שפת האף בפריפריה; לפעמים שינוי קטן ב־pantoscopic tilt או ב־PD האופטי מוריד מודעות. • מרחק עבודה מעט גדול יותר ותאורה טובה—מפחיתים קונברגנציה והאף מופיע פחות. • אם יש תחושת בלט לא סימטרי או כפילות אמיתית—כדאי בדיקת עיניים עם מדידת Hertel לשקט נפשי. בשורה התחתונה: זה הבדל אנטומי/תפיסתי תקין, לא בעיית קרנית. התאמות קטנות בזווית קריאה ובמשקפיים לרוב פותרות את ההפרעה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא מסוכן. רוב תחליבי הרחצה נועדו לשימוש חיצוני בלבד, ולכן מצוין עליהם “להימנע ממגע בעיניים” משום שעלולים לגרום לצריבה או גירוי קל עקב רמת חומציות שונה או תוספים כמו ריח וצבע. גם אם לא שטפת מיד, בדרך כלל זה לא גורם לנזק לעין — מקסימום תחושת צריבה זמנית או אדמומיות קלה. אם מופיעים גירוי, אדמומיות, דמעת או טשטוש – לשטוף היטב במים זורמים כמה דקות. אם אחרי כמה שעות יש עדיין כאב, טשטוש ראייה, או שהעין נשארת אדומה – מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים. אחרת אין צורך בדאגה, זה לא גורם לנזק קבוע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

סביר יותר שמדובר בעייפות/מאמץ ראייתי (“מסך”), יובש בעיניים או חזרתיות של סינוסיטיס קלה — פחות סביר שמדובר במשהו עיני מסוכן. הכאב שמוחמר אחרי זמן בסמארטפון ותנודות בלחץ (קינוח חזק) מתאים ללחץ סינוסים ולעייפות מוקד/שרירי עיניים. מה לעשות עכשיו, תכל’ס: • להפחית עומס מסך שבוע–שבועיים, כלל 20-20-20, ובהייה בעדשה רחוקה כמה דקות כל שעה. • טיפות לחות בלי חומר משמר 4–6 פעמים ביום, במיוחד במסך/מזגן. • להימנע מקינוח חזק; להשתמש בשטיפות מי מלח/תמיסת מי ים לאף. לשקול תרסיס סטרואידי לאף 2–3 שבועות אם יש גודש מתמשך. • לבדוק מספר משקפיים עדכני, ובעיקר אם יש צורך בתוספת לשימוש מסכים (anti-fatigue/near add). • משכך כאב לפי הצורך (אקמול/איבופרופן אם אין מניעה). פנו לבדיקה (עיניים/א.א.ג.) אם הכאב נמשך מעבר לשבועיים, יש כאב עין משמעותי, רגישות לאור, ירידה בראייה, כפילות אמיתית, חום, הפרשה מוגלתית מהאף, כאב חד-צדדי בפנים/שיניים, או כאב שמחמיר בכיפוף קדימה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין טפול תרופתי לגושי הסידן, כמו כן אין חובה להוציאם, הם אינם גורמים לשום נזק ועם זמן נפלטים באופן עצמאי.

כן—בשלב 3.5 שבועות אחרי ניתוח פזילה זה יכול להיות תקין. בתפרי התאמה משתמשים לרוב בחוט נספג (למשל Vicryl); קצוות החוט יכולים להשתחרר/לבלוט מעט ולנוע במצמוץ לפני שהם נמסים לגמרי (בדרך-כלל עד 4–6 שבועות). זה עשוי לגרום לתחושת גוף זר/גירוי, אך לרוב אינו מסוכן. מה לעשות עכשיו: לא למשוך או לגזור לבד, להימנע משפשוף, להשתמש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר מספר פעמים ביום. אם יש בבית משחת עיניים אנטיביוטית שניתנה אחרי הניתוח—אפשר למרוח בלילה ליומיים-שלושה להפחתת הגירוי. לפנות לבדיקה מוקדמת (מרפאה) אם התפר ממשיך להציק או בולט—לעיתים מסירים קצה קצר במרפאה בקלות. לפנות דחוף אם מופיעים כאב משמעותי, אודם מתגבר, הפרשה צהובה, רגישות לאור, ירידה בראייה, או תחושה שהחוט שורט את הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין קשר ישיר בין טיפול השיניים לבין ההחמרה שאת מתארת. ההסברים שלך מתאימים הרבה יותר לבעיות במשטח העין – בלפריטיס, אלרגיה ויובש בעיניים – ולא ללסת או להשתלה. בבלפריטיס ויובש בעיניים, הטיפול מתחיל בהיגיינת עפעפיים, קומפרסים חמים, עיסוי עדין של העפעפיים, וטיפות עיניים ללא חומר משמר. כשזה לא מספיק, קיימים טיפולים מתקדמים במרפאות מתמחות: סחיטת בלוטות מיבומיאן לשחרור הבלוטות הסתומות (אפשר לראות דוגמה כאן: youtube.com/watch?v=sTP9ZQtkmDw&themeRefresh=1). IPL (Intense Pulsed Light) שמפחית דלקת ומשפר את תפקוד בלוטות השומן. טיפות סרום אוטולוגי שמופקות מדמך ויכולות לשקם את משטח העין במצבים קשים. כדאי לפנות לרופא עיניים המתמחה במחלות משטח העין, כדי להתאים לך את הטיפול המדויק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא. פגיעה בסיבי עצב הראייה מלחץ תוך־עיני גבוה אינה מתבטאת בדקירות או עקיצות – עצב הראייה לא מעביר תחושת כאב. התחושות שאתה מתאר לרוב קשורות למשטח העין (קרנית, לחמית, עפעפיים), ושכיחות במיוחד במצבים של יובש בעיניים. כדאי להיבדק אם אכן מדובר ביובש בעיניים. כיום קיימים טיפולים מתקדמים שעשויים לעזור מאוד מעבר לטיפות רגילות, כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן, טיפול באור (IPL) או טיפות סרום אוטולוגי. אלה טיפולים המוצעים במרפאות מתמחות ויכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כשמרכיבים משקפי שמש איכותיים, כמות האור הנכנסת לעין קטנה, ולכן האישונים מתכווצים פחות לעומת מצב של חשיפה ישירה לאור חזק. זה מנגנון טבעי – פחות אור → פחות צורך בכיווץ. לגבי פיזור פיגמנט: תופעה כמו Pigment Dispersion Syndrome נגרמת לרוב מחיכוך מכני בין הקשתית לעדשה או זונולות, ולא ישירות מגודל האישון. הרחבה או כיווץ קיצוניים של האישון יכולים להשפיע על כמות השחרור של פיגמנט, אבל ההבדל שנוצר רק מהרכבת משקפי שמש הוא זניח. כלומר, משקפי שמש חשובים מאוד להגנה מפני קרינת UV ונזק מצטבר (קטרקט, נזק לרשתית), אבל לא ממש מונעים או משנים מהותית פיזור פיגמנט. השורה התחתונה: משקפי שמש מגנים על העיניים מקרינת UV ומפחיתים סינוור, אך ההשפעה על פיזור פיגמנט אינה משמעותית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

קיעור בדיסקה (cup) שנגרם מלחץ תוך־עיני מוגבר הוא תוצאה של אובדן סיבי עצב הראייה והרקמה התומכת. זהו שינוי מבני, לא רק דינמי. לכן, גם אם הלחץ יורד ומוחזק תקין לאורך שנים, הקיעור עצמו לא “מתכווץ בחזרה” כי הסיבים שאבדו לא חוזרים. מה כן ייתכן: • אם הייתה בצקת ראש עצב או נפיחות ברקמה, לאחר ירידת הלחץ ייתכן שהעצב ייראה “פחות קעור” – אבל זו תוצאה של ירידת נפיחות ולא חזרת סיבים. • במעקב OCT/פונדוס יכולים להיות שינויים קטנים במראה הקיעור בגלל שונות מדידה או אופטיקה, אך לא שינוי אמיתי בכמות הסיבים. • המטרה בטיפול היא לייצב את הלחץ כדי שהקיעור לא ימשיך להחמיר, לא כדי להחזיר אותו אחורה. כלומר – ברגע שנוצר קיעור כתוצאה מנזק גלאוקומטי, הוא לרוב נשאר. שמירה על לחץ נמוך מונעת החמרה נוספת, אך לא הופכת את הקיעור. לשאלות נוספות ממליץ לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקיצור ולעניין: • NS = nasal-superior: זה הפלח העליון-נאזלי של שכבת סיבי עצב הראייה סביב עצב הראייה (RNFL). • התאמה לשדה הראייה: פגיעה ברשתית העליונה נותנת ירידה בשדה הראייה התחתון; אזור נאזלי ברשתית מקרין לצד הטמפורלי בשדה. כלומר NS קשור בעיקר לשדה הראייה התחתון-טמפורלי (בצד הנגדי טופוגרפית), לא “ראייה למעלה”. • בגלאוקומה מוקדמת: האזורים השכיחים יותר להיפגע תחילה הם העליון-טמפורלי (TS) והתחתון-טמפורלי (TI). NS פחות אופייני כנקודת הפתיחה. • “קצת נמוך אבל ירוק”: הצבע הירוק אומר שבתוך הטווח התקין של הנורמה (בד״כ בין אחוזון 5–95). ערך מעט מתחת לממוצע אינו מעיד על פגיעה כשלעצמו. • “האם הסיבים עברו לפלחים אחרים?” לא. כל פלח נמדד בפני עצמו; אין “מעבר” סיבים. הבדלי עובי בין פלחים הם אנטומיים/אישיים. • שונות בין בדיקות: ייתכנו הבדלים קלים בין מדידות בגלל יישור הסריקה, איכות סיגנל, הטייה/טורשן של הדיסקה ואלגוריתם סגמנטציה—לא שינוי אמיתי בסיבים. • מה חשוב במעקב: מגמת שינוי לאורך זמן והאם מופיע דקק עקבי (צהוב/אדום) באותו פלח, ובמקביל ממצא תואם בשדה הראייה. אם הכול ירוק ושאר המדדים תקינים—בד״כ תקין; ממשיכים מעקב תקופתי באותה מכשיר/פרוטוקול. לשאלות נוספות נא לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בגלאוקומה הנזק מתחיל בדרך־כלל מהשדה ההיקפי, ולא מהמרכז. כלומר בהתחלה לא מרגישים “ראיית צינור” או ירידה במרכז הראייה, אלא חסרים קטנים בצדדים שאינם מורגשים עד שהמחלה מתקדמת. ראיית צינור אופיינית למחלה מתקדמת, כשמרבית השדה כבר אבד ונשאר רק מרכז צר. לכן “להרגיש יותר את האף” או שהמרכז “נסוג לאחור” זה לא תיאור מדויק של ההתחלה של גלאוקומה. בשלבים מוקדמים חדות הראייה במרכז (למשל 6/6) בדרך־כלל נשמרת. רק בשלבים מתקדמים מאוד יכולה להיות ירידה בחדות הראייה המרכזית. לכן, אדם יכול להיות עם גלאוקומה מתקדמת ועדיין לראות 6/6 בבדיקה רגילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כן. “פלאש” אחרי חבלה יכול לנבוע ממשיכה על הרשתית ולעיתים מרמז על קרע/היפרדות התחלתית. אם ההבזק היה חד־פעמי והראייה תקינה, פני לבדיקה עם הרחבת אישונים ב־24–72 שעות הקרובות. אם יש פלוטרים חדשים, היבהובים חוזרים, “וילון” בשדה הראייה, ירידה בראייה או כאב—פני בדחיפות היום. עד לבדיקה הימנעי ממאמץ כבד; לכאב העדיפי אקמול. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il corneatransplant.co.il cataractsurgery.co.il

“התחלה של קטרקט” פירושו עכירות קלה בעדשה שאין לה כרגע משמעות רפואית דחופה. אין טיפול תרופתי שעוצר או “ממיס” קטרקט; מטפלים רק כשזה מפריע לתפקוד (קריאה, נהיגה בלילה, סינוורים). מה עושים עכשיו: ממשיכים מעקב אצל רופא עיניים פעם בשנה (או מוקדם יותר אם יש החמרה), ומעדכנים מספר משקפיים לפי הצורך—לעיתים זה משפר מאוד את הראייה בשלב מוקדם. כדאי להרכיב משקפי שמש איכותיים עם סינון UV, להפסיק עישון, לאזן סוכרת, ולהימנע משימוש מיותר בסטרואידים (בכדורים/טיפות) אם יש חלופות רפואיות. מתי ניתוח: כשיש הפרעה ממשית באיכות חיים למרות משקפיים מעודכנים. הניתוח קצר ובטוח מאוד לרוב המכריע של המטופלים, עם עדשה מלאכותית שמחליפה את העדשה העכורה. ניתן לשקול עדשה חד-מוקדית (הבטוחה והמדויקת ביותר לרוב) או עדשות מתקדמות לפי הצרכים (טורית/מולטיפוקלית/EDOF)—זה מצריך התאמה אישית. פני לבדיקה מוקדמת אם יש החמרה מהירה, סינוור חריג, ירידה חדה בראייה, כאב, אדמומיות או עיוותים בשדה הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עליך לגשת לבדיקה של מומחה גלאוקומה להתייחס לשאלות האלו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

מה שנשאר הוא כנראה כלזיון (ציסטה אחרי שעורה). משחת מקסיטרול לא תמיד מעלימה אותו כשהוא כבר “בשל”. לרוב העיקר הוא קומפרסים חמים 10–15 דקות, 2–3 פעמים ביום, עם עיסוי עדין של העפעף – לפעמים זה לוקח שבועות. אם לא נסוג במהרה ויש לך ניתוח לייזר בעוד חודש, יש שתי אופציות יעילות ומהירות יותר: הזרקת סטרואיד מקומית (טריאמצינולון) שמקטינה את הגוש ברוב המקרים בתוך ימים–שבועיים, או חיתוך וניקוז קטן בהרדמה מקומית. רצוי להשלים טיפול כזה לפחות כשבועיים לפני הניתוח ולחזור על המדידות, כי גוש בעפעף יכול לעוות מעט את הקרנית. אם אין אודם/כאב זו לא דלקת פעילה, אבל עדיף לטפל לפני הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עדשות פלסטיק הן הבחירה הנפוצה כיום: הן קלות יותר, בטוחות יותר (לא נשברות כמו זכוכית) ומאפשרות הוספת ציפויים מתקדמים כמו חסימת קרינה אולטרה-סגולה, אנטי-רפלקס והכהיה נגד שמש. עדשות זכוכית מעניקות חדות אופטית מעט גבוהה יותר ועמידות גבוהה יותר לשריטות, אך הן כבדות, פחות נוחות, ועלולות להישבר – ולכן בשימוש יומיומי לרוב לא מומלצות. לגבי הגנה מהשמש: לא החומר (זכוכית או פלסטיק) הוא שקובע אלא הציפוי או החומר המוסף לעדשה. גם זכוכית וגם פלסטיק יכולים לספק חסימה מלאה של קרני UV אם מייצרים אותן עם סינון מתאים. כלומר – ברוב המקרים עדשות פלסטיק איכותיות עם ציפוי UV הן הפתרון הבריא והבטוח ביותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בדרך־כלל לא. עליית לחץ תוך־עיני מסטרואידים מופיעה לרוב לאחר שימוש ממושך (שבועות), ופחות שכיחה בקורס קצר כמו פרדניזון 5 ימים פעמיים ביום. הסיכון גבוה יותר אם יש גלאוקומה/זוויות צרות/תגובה קודמת לסטרואידים. אלוקום לעור אינה מעלה לחץ בעין אלא אם מורחים על העפעפיים ולמשך זמן. אם מורחים סמוך לעין—להקפיד על שכבה דקה, הימנעות ממגע בעין, ולהגביל זמן שימוש. מה לעשות בפועל: אפשר להשלים את הקורס. אם הלחץ “גבולי” ויש היסטוריה של עלייה מסטרואידים או אם הטיפול בעפעפיים נמשך מעבר לשבוע—מומלץ מדידת לחץ תוך 2–4 שבועות. לפנות לבדיקה דחופה אם מופיעים כאב עין, הילות, טשטוש חד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

זה לא משהו שאפשר להתייחס אליו בפורום עיניים. מציע לגשת לבדיקה ייעוץ של רופא עיניים לקבל הסבר מספק מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

זה לא משהו שאפשר להתייחס אליו בפורום עיניים. מציע לגשת לבדיקה ייעוץ של רופא עיניים לקבל הסבר מספק מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בבדיקת OCT מדברים על מדידות של שכבת סיבי עצב הראייה סביב עצב הראייה. הערך שאתה מציין (NS – לרוב מצביע על האזור העליון-עליון של הדיסקה) הוא מספר מיקרונים של עובי הרשתית. הערכים בסוגריים הם הממוצע באוכלוסייה דומה לגילך, אבל קיימת שונות בין אנשים. הצבע הירוק משמעותו שהתוצאה נופלת בתוך הטווח הנורמלי של המאגר ההשוואתי, גם אם המספר מעט נמוך מהממוצע. לכן, כל עוד זה ירוק ובדיקת העיניים תקינה – אין ממצא פתולוגי. במעקב, מה שחשוב הוא יציבות הערכים לאורך זמן ולא מספר חד-פעמי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בגדול—אין אינטראקציה משמעותית ידועה בין קנאביס רפואי לבין לוטמקס (loteprednol) או אזלסטין בטיפות עיניים. האזהרה בעלון הקנאביס מתייחסת בעיקר לתרופות סיסטמיות סימפתומימטיות/אנטיכולינרגיות (כמו דקונגסטנטים בבליעה או טיפות מרחיבות אישון כמו אטרופין/פנילאפרין). בטיפות אזלסטין הספיגה הסיסטמית נמוכה מאוד, ולוטמקס אינו בעייתי בהקשר זה. המלצות קצרות: להמשיך כרגיל, אך אם יש זוויות צרות/גלאוקומה—להימנע מטיפות שמרחיבות אישון בלי הנחיה. בשימוש בסטרואידים בעין חשוב מעקב לחץ תוך־עיני. לפנות לבדיקה אם יש דופק מהיר, סחרחורת, כאב עין חזק/הילות/בחילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

לפנות לרופא עיניים שלכם ולבקש המלצות על מומחה אוקולופלסטיקה באזורכם.

מכיוון שלכל רופא ולכל מוסד יש פרוטוקול טיפול מעט שונה, יש לבדוק הנחיות לטיפול מול הרופא המנתח.

אתה עדיין צעיר, לעיתים יש עליה במספר בגיל זה, אך לרוב כבר לא רואים שינויים משמעותיים בשנות ה 20

זה עובי לא תקין עליכם לגשת לבדיקה של רופא עיניים.

לרוב מדובר בתהליך של הפרדות זגוגית. תהליך טבעי שבו הג׳ל הממלא את חלל העין מתנזל. יש צורך בבדיקת עיניים בהקדם, מכיוון שיכול להיות מצב בו נוצרים חורים ברשתית בזמן התהליך. מצב זה מצריך טיפול מיידי בכדי למנוע סיבוכים.

אם הטיפות הן בצורת תחליב, נוזל לבן, אז יתכן ןהן גורמות להפרעה בראיה. אפשר לדבר עם המכון ולנסות סוג טיפות אחר.

יש צורך בבדיקת רופא עיניים. במידה והכל תקען יש להוועץ עם רופא המשפחה ולשקול יעוץ של נוירולוג.

טיפול שיניים מורכב, במיוחד אם הוא משנה את המנשך של הלסת, עלול לגרום לתחושת חוסר יציבות או קושי במיקוד הראייה. זה לא נובע מבעיה בעצב הראייה עצמו אלא מכך שהשינויים במנח הלסת והשרירים שסביבה משפיעים גם על השרירים שמניעים את העיניים ועל התחושה הכללית סביב ארובות העיניים. בנוסף, סינוסיטיס יכולה להחמיר את תחושת הלחץ והכאב מסביב לעיניים, וביחד עם יובש, בלפריטיס ודלקת אלרגית בעיניים – נוצר מצב שבו התחושות האלו מתעצמות. בדרך כלל, אין כאן סכנה קבועה לראייה, אבל זה מצב שיכול להיות מאוד מציק ומתסכל. ההמלצה היא להמשיך את המעקב אצל רופא עיניים, ובמקביל לשקול טיפולים שיכולים להקל על היובש והדלקת הכרונית בעפעפיים, כמו טיפול באור פולסים (IPL) או טיפות סרום אוטולוגי במקרים מתאימים. חשוב גם לטפל בסינוסיטיס ובבעיות המנשך עם המומחים הרלוונטיים, משום שלפעמים השילוב של כמה גורמים הוא זה שמחמיר את המצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כאבים בהנעת גלגל העין נגרמים בדרך כלל מהשרירים שמניעים את העין או מהרקמות שסביב העין, ולא מהעצב עצמו. עצב הראייה אינו "נמתח" או "נקרע" כשמסובבים את העין, ולכן אין סיבה לחשוש לכך. לעיתים הכאב קשור ליובש, דלקת עדינה בלחמית או בעפעפיים, או אפילו מתח וחרדה שמגבירים את תחושת הרגישות. הרגישות שלך לאור יכולה להיות קשורה לצבע עיניים בהיר או ליובש, וזה דבר שכיח ולא מסוכן. אם רופא העיניים אמר שהעצב "קצת מפחיד" אבל ה־OCT והשדה הראייתי יצאו תקינים, כנראה שהכוונה הייתה למראה הקיעור או למבנה של הדיסקה – ממצא שדורש מעקב אבל לא אומר שיש מחלה פעילה. בסיכומו של דבר, התיאור שלך מתאים יותר לתופעה הקשורה לשרירים או לרקמות מסביב לעין (יובש בעיניים), ולא לנזק לעצב הראייה. ההמלצה היא להמשיך מעקב מסודר, להרגיע את החרדה סביב הנושא, ולטפל בגורמים רקעיים כמו יובש, אלרגיה או סבוריאה, שיכולים להחמיר את התחושה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כשחומרי ניקוי או מרככי כביסה נכנסים לעין חשוב מאוד לשטוף את העין מיד ולמשך זמן ממושך במים זורמים פושרים – לפחות 15–20 דקות. מדובר בחומרים כימיים שיכולים לגרום לגירוי או אפילו לכוויה כימית בעין. אם אחרי השטיפה עדיין יש לך כאב, דמעת או טשטוש בראייה – חשוב מאוד לגשת בהקדם לרופא עיניים או לחדר מיון כדי שיבדקו את העין, יוודאו שהחומר נשטף לחלוטין ושהקרנית לא נפגעה. לא כדאי להמתין ולסמוך על זה שיעבור מעצמו, כי לפעמים הנזק לא מורגש מיד ועלול להחמיר בהמשך אם לא מקבלים טיפול מתאים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בלפריטיס אחורית היא בעיה כרונית של בלוטות השומן בעפעפיים, ולעיתים גם כאשר מקפידים על כל הטיפולים המקובלים כמו קומפרסים חמים, סחיטה וניקוי עפעפיים – עדיין נשארות חסימות וכאבים. זה לא מעיד בהכרח על זיהום כמו כלמידיה, ובדרך כלל כאשר אין סימנים אופייניים בבדיקת עיניים, החשד לזיהום כזה הוא נמוך מאוד. במצבים שבהם הטיפולים הבסיסיים לא מספיקים, יש היום אפשרויות מתקדמות שיכולות לסייע. אחת מהן היא טיפול באור פולסים (IPL) בשילוב סחיטת בלוטות, שמטרתו לפתוח את הבלוטות ולשפר את ההפרשה שלהן לאורך זמן. בנוסף, ישנם מקרים שבהם הוספה של טיפות סרום אוטולוגי – טיפות שמופקות מדם המטופל עצמו – יכולה לשפר את בריאות משטח העין ולהפחית תסמינים עקשניים. כיוון שמדובר במצב כרוני, חשוב להמשיך מעקב סדיר אצל רופא עיניים, להעריך את האפשרות לטיפולים מתקדמים, ולא להתרכז יותר מדי בחשש מזיהום שלא נראה מתאים לתמונה הקלינית שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שטיפת העיניים במים יכולה לתת תחושת רעננות ולהקל זמנית על תחושת יובש, צריבה או גירוי. עם זאת, היא לא משנה את הזרימה הפנימית של הנוזלים בתוך העין ולכן לא מורידה את הלחץ התוך עיני. לחץ תוך עיני נקבע על ידי האיזון בין יצירת הנוזל בתוך העין לבין הניקוז שלו דרך זוויות הניקוז, ותהליך זה לא מושפע משפשוף או שטיפה במים. לכן אפשר בהחלט להשתמש במים להקלה רגעית, אבל אין לזה השפעה רפואית אמיתית על לחץ תוך עיני או על מחלות כמו גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

"זוויות פתוחות עם פיגמנט grade 4" פירושו שבבדיקה של זוויות הניקוז בעין (באמצעות גוניוסקופיה), הן רחבות ופתוחות לגמרי, ואין בעיה של סגירת זווית. הפיגמנט שמתואר הוא פיגמנט שנצפה בזווית, מה שיכול להופיע גם באנשים בריאים. זה לא אומר בהכרח שיש לך תסמונת פיזור פיגמנט. תסמונת כזאת מאובחנת רק כשיש שילוב של ממצאים נוספים כמו משקעי פיגמנט אופייניים על הקרנית ועל עדשת העין, לחץ תוך עיני מוגבר או שינויים בעצב הראייה. כלומר, עצם הנוכחות של פיגמנט בזווית לא בהכרח מצביעה על מחלה, אלא רק על תיאור של מה שנראה בבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

קיעור בעצב הראייה יכול להיות שונה בין עין לעין, וזה כשלעצמו לא חריג ולא מסוכן אם כל הבדיקות שלך – כמו OCT ושדות ראייה – תקינות. לראות יותר את האף או את שיער הגבה בעין אחת זו תופעה נורמלית שקשורה במבנה האנטומי של העין והשדה הראייתי, ולא בכך שהעצב "זז" או "נסוג". קיעור של 0.6 נחשב ערך שדורש מעקב, אך כשאין עדות לנזק בשדה הראייה או לירידה ב־OCT – אין כאן מצב מסוכן מיידי. פעילות גופנית רגילה כמו ריצה או קפיצות אינה גורמת לעצב להידרדר או לזוז. הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך מעקב סדיר אצל רופא עיניים ולפקח על לחץ תוך עיני, בדיוק כפי שאתה כבר עושה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בגיל ההתבגרות אכן מתרחשים שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים רבים שמשפיעים על מערכות שונות בגוף, אבל בדרך כלל לא רואים עליות חדות בלחץ התוך עיני רק בגלל גיל ההתבגרות עצמו. הלחץ התוך עיני יכול להשתנות מעט, כמו אצל כל אדם, אבל לא בצורה דרמטית או קבועה שמאפיינת את התקופה הזאת. גם לעין יש תהליך גדילה מסוים בילדות ובגיל ההתבגרות, אך זה מתבטא יותר בשינויים באורך גלגל העין ופחות בקיעור של עצב הראייה. הקיעור בעצב הראייה נקבע בעיקר לפי מבנה העין האישי והגנטי, ובדרך כלל אינו משתנה בצורה בולטת רק כתוצאה מהתבגרות. במצב של לחץ תוך עיני גבוה לאורך זמן, יכול להיווצר קיעור גדול יותר של עצב הראייה. עם זאת, בגיל צעיר הסיבים העצביים אכן יותר "חזקים" ועמידים, ולכן גם אם הלחץ מעט גבוה, הסיכוי שייגרם נזק לעצב הראייה קטן יותר לעומת מבוגרים. המשמעות היא שבגיל ההתבגרות תיתכן הופעה של קיעור גדול יחסית, אבל בלי עדות בהכרח לנזק ממשי או לאובדן שדה ראייה. מה שכן חשוב זה מעקב עיניים מסודר, כדי לוודא שאין עדות לעליות חריגות בלחץ או לנזק לעצב עצמו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

משאפים עם סטרואידים עלולים לעיתים להעלות לחץ תוך עיני, אבל לרוב זה קורה רק במינונים גבוהים או בשימוש ממושך אצל אנשים רגישים. בילדים ובמתבגרים הסיכון לכך נחשב נמוך מאוד. קיעור דיסקה גדול בעקבות שימוש במשאפים נדיר ביותר ומופיע בעיקר אם הייתה עלייה ממושכת בלחץ. הספרות הרפואית מראה שבמרבית המטופלים המשאפים לא גורמים לנזק לעצב הראייה, אך כן יש דיווחים על מקרים בודדים אצל "ריספונדרים לסטרואידים". לכן, אם יש היסטוריה של שימוש ממושך ומשנים מבנה בעצב הראייה, מומלץ להיות במעקב אצל רופא עיניים עם OCT ושדות ראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

קיעור בדיסקה הוא צורתו הטבעית של ראש עצב הראייה. את הקיעור עצמו אי-אפשר “לתקן” או להשיב לאחור אם נגרם דלדול סיבים; המטרה היא לעצור התקדמות אם יש. קיעור של 0.6 יכול להיות נורמלי אצל חלק מהאנשים (במיוחד בבעלי דיסקה גדולה או קוצר ראייה), ורק מעקב לאורך זמן קובע אם מדובר במבנה מולד יציב או בנזק נרכש. כדי למנוע מהקיעור לגדול מטפלים בסיבת-השורש, לרוב הפחתת הלחץ התוך-עיני אם יש חשד לגלאוקומה: טיפות להורדת לחץ, לייזר טרבקולופלסטי, ולעיתים ניתוח – לפי הצורך והמעקב. אין מאכל או תוסף שהוכח שמקטין קיעור; אורח חיים כללי כן חשוב: פעילות אירובית מתונה סדירה מועילה לבריאות העין והכלי-דם, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם וסוכרת, טיפול בדום נשימה בשינה אם קיים, שימוש זהיר בסטרואידים (עלול להעלות לחץ בעין), והימנעות מהיפוכי-ראש/מאמץ ולסאלבה ממושך. קפאין במנות גדולות יכול להעלות לחץ זמנית אצל חלק מהאנשים. בכי אינו גורם להגדלת קיעור; לכל היותר עלייה קטנה וחולפת בלחץ שאינה מזיקה. האם “מרגישים” קיעור? לא. קיעור אינו כואב. כאב עיני שייך בדרך-כלל לבעיות אחרות; חריג הוא התקף סגירת-זווית עם לחץ גבוה מאוד – מצב חד וכואב הדורש טיפול מיידי. איך יודעים אם הקיעור מולד או נרכש? אין בדיקה אחת שמכריעה בוודאות. משלבים היסטוריה וצילומים קודמים אם יש, OCT של RNFL/GCIPL, בדיקת שדה ראייה ומעקב סדרתי. קיעור גדול אך יציב לאורך זמן עם שכבת סיבים ועובי תקינים ושדה תקין – סביר שהוא פיזיולוגי. קיעור שמתרחב עם הידקקות סיבים ו/או פגיעה בשדה – מרמז על נזק גלאוקומטי מתקדם. מה נכון לעשות עכשיו? לקבוע קו-בסיס מסודר אצל מומחה גלאוקומה: מדידות לחץ בשעות שונות, פאכימטריה (עובי קרנית), OCT RNFL/GCIPL, שדה ראייה וצילומי דיסקה; לקבוע “לחץ יעד” מעשי ולהיצמד לטיפול ולמעקב. כך מאתרים בזמן כל שינוי ומונעים התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

סינוור האור בזמן הבדיקה גורם להפרעה שחולפת. זהו מצב תקין לגמרי.

פלוטרס (נקראים גם "זבובים שחורים") הם תופעה שכיחה יחסית, בעיקר בגיל מבוגר, אך לפעמים מופיעים גם בגיל צעיר יותר. מדובר בגופים קטנים או סיבים בזגוגית (הנוזל השקוף שממלא את העין) שמטילים צל על הרשתית. הם נראים במיוחד כשמסתכלים על רקע בהיר כמו שמיים כחולים, קירות לבנים או אור חזק. ברוב המקרים מדובר בממצא תקין ולא מסוכן, בעיקר אם בדיקת קרקעית העין שבוצעה לפני שנה הייתה תקינה ואין תסמינים חדשים מדאיגים. עם זאת, חשוב לדעת שיש מצבים שבהם פלוטרס עלולים להיות סימן לבעיה רצינית יותר כמו קרע או היפרדות רשתית. סימנים שמחייבים בדיקה דחופה הם הופעה פתאומית של הרבה פלוטרס בבת אחת, הבזקי אור חדשים, ירידה חדה בראייה או וילון/צל שנכנס לשדה הראייה. אם הפלוטרס הופיעו בהדרגה ונשארים יציבים ללא תסמינים נוספים, לרוב אין בכך סכנה מיידית. עדיין מומלץ לעבור בדיקה חוזרת אצל רופא עיניים כדי לוודא שהכול תקין, במיוחד אם עבר זמן מה מאז הבדיקה הקודמת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il