פורום בריאות העין

אין טפול תרופתי לגושי הסידן, כמו כן אין חובה להוציאם, הם אינם גורמים לשום נזק ועם זמן נפלטים באופן עצמאי.

אין קשר ישיר בין טיפול השיניים לבין ההחמרה שאת מתארת. ההסברים שלך מתאימים הרבה יותר לבעיות במשטח העין – בלפריטיס, אלרגיה ויובש בעיניים – ולא ללסת או להשתלה. בבלפריטיס ויובש בעיניים, הטיפול מתחיל בהיגיינת עפעפיים, קומפרסים חמים, עיסוי עדין של העפעפיים, וטיפות עיניים ללא חומר משמר. כשזה לא מספיק, קיימים טיפולים מתקדמים במרפאות מתמחות: סחיטת בלוטות מיבומיאן לשחרור הבלוטות הסתומות (אפשר לראות דוגמה כאן: youtube.com/watch?v=sTP9ZQtkmDw&themeRefresh=1). IPL (Intense Pulsed Light) שמפחית דלקת ומשפר את תפקוד בלוטות השומן. טיפות סרום אוטולוגי שמופקות מדמך ויכולות לשקם את משטח העין במצבים קשים. כדאי לפנות לרופא עיניים המתמחה במחלות משטח העין, כדי להתאים לך את הטיפול המדויק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא. פגיעה בסיבי עצב הראייה מלחץ תוך־עיני גבוה אינה מתבטאת בדקירות או עקיצות – עצב הראייה לא מעביר תחושת כאב. התחושות שאתה מתאר לרוב קשורות למשטח העין (קרנית, לחמית, עפעפיים), ושכיחות במיוחד במצבים של יובש בעיניים. כדאי להיבדק אם אכן מדובר ביובש בעיניים. כיום קיימים טיפולים מתקדמים שעשויים לעזור מאוד מעבר לטיפות רגילות, כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן, טיפול באור (IPL) או טיפות סרום אוטולוגי. אלה טיפולים המוצעים במרפאות מתמחות ויכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כשמרכיבים משקפי שמש איכותיים, כמות האור הנכנסת לעין קטנה, ולכן האישונים מתכווצים פחות לעומת מצב של חשיפה ישירה לאור חזק. זה מנגנון טבעי – פחות אור → פחות צורך בכיווץ. לגבי פיזור פיגמנט: תופעה כמו Pigment Dispersion Syndrome נגרמת לרוב מחיכוך מכני בין הקשתית לעדשה או זונולות, ולא ישירות מגודל האישון. הרחבה או כיווץ קיצוניים של האישון יכולים להשפיע על כמות השחרור של פיגמנט, אבל ההבדל שנוצר רק מהרכבת משקפי שמש הוא זניח. כלומר, משקפי שמש חשובים מאוד להגנה מפני קרינת UV ונזק מצטבר (קטרקט, נזק לרשתית), אבל לא ממש מונעים או משנים מהותית פיזור פיגמנט. השורה התחתונה: משקפי שמש מגנים על העיניים מקרינת UV ומפחיתים סינוור, אך ההשפעה על פיזור פיגמנט אינה משמעותית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

קיעור בדיסקה (cup) שנגרם מלחץ תוך־עיני מוגבר הוא תוצאה של אובדן סיבי עצב הראייה והרקמה התומכת. זהו שינוי מבני, לא רק דינמי. לכן, גם אם הלחץ יורד ומוחזק תקין לאורך שנים, הקיעור עצמו לא “מתכווץ בחזרה” כי הסיבים שאבדו לא חוזרים. מה כן ייתכן: • אם הייתה בצקת ראש עצב או נפיחות ברקמה, לאחר ירידת הלחץ ייתכן שהעצב ייראה “פחות קעור” – אבל זו תוצאה של ירידת נפיחות ולא חזרת סיבים. • במעקב OCT/פונדוס יכולים להיות שינויים קטנים במראה הקיעור בגלל שונות מדידה או אופטיקה, אך לא שינוי אמיתי בכמות הסיבים. • המטרה בטיפול היא לייצב את הלחץ כדי שהקיעור לא ימשיך להחמיר, לא כדי להחזיר אותו אחורה. כלומר – ברגע שנוצר קיעור כתוצאה מנזק גלאוקומטי, הוא לרוב נשאר. שמירה על לחץ נמוך מונעת החמרה נוספת, אך לא הופכת את הקיעור. לשאלות נוספות ממליץ לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקיצור ולעניין: • NS = nasal-superior: זה הפלח העליון-נאזלי של שכבת סיבי עצב הראייה סביב עצב הראייה (RNFL). • התאמה לשדה הראייה: פגיעה ברשתית העליונה נותנת ירידה בשדה הראייה התחתון; אזור נאזלי ברשתית מקרין לצד הטמפורלי בשדה. כלומר NS קשור בעיקר לשדה הראייה התחתון-טמפורלי (בצד הנגדי טופוגרפית), לא “ראייה למעלה”. • בגלאוקומה מוקדמת: האזורים השכיחים יותר להיפגע תחילה הם העליון-טמפורלי (TS) והתחתון-טמפורלי (TI). NS פחות אופייני כנקודת הפתיחה. • “קצת נמוך אבל ירוק”: הצבע הירוק אומר שבתוך הטווח התקין של הנורמה (בד״כ בין אחוזון 5–95). ערך מעט מתחת לממוצע אינו מעיד על פגיעה כשלעצמו. • “האם הסיבים עברו לפלחים אחרים?” לא. כל פלח נמדד בפני עצמו; אין “מעבר” סיבים. הבדלי עובי בין פלחים הם אנטומיים/אישיים. • שונות בין בדיקות: ייתכנו הבדלים קלים בין מדידות בגלל יישור הסריקה, איכות סיגנל, הטייה/טורשן של הדיסקה ואלגוריתם סגמנטציה—לא שינוי אמיתי בסיבים. • מה חשוב במעקב: מגמת שינוי לאורך זמן והאם מופיע דקק עקבי (צהוב/אדום) באותו פלח, ובמקביל ממצא תואם בשדה הראייה. אם הכול ירוק ושאר המדדים תקינים—בד״כ תקין; ממשיכים מעקב תקופתי באותה מכשיר/פרוטוקול. לשאלות נוספות נא לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בגלאוקומה הנזק מתחיל בדרך־כלל מהשדה ההיקפי, ולא מהמרכז. כלומר בהתחלה לא מרגישים “ראיית צינור” או ירידה במרכז הראייה, אלא חסרים קטנים בצדדים שאינם מורגשים עד שהמחלה מתקדמת. ראיית צינור אופיינית למחלה מתקדמת, כשמרבית השדה כבר אבד ונשאר רק מרכז צר. לכן “להרגיש יותר את האף” או שהמרכז “נסוג לאחור” זה לא תיאור מדויק של ההתחלה של גלאוקומה. בשלבים מוקדמים חדות הראייה במרכז (למשל 6/6) בדרך־כלל נשמרת. רק בשלבים מתקדמים מאוד יכולה להיות ירידה בחדות הראייה המרכזית. לכן, אדם יכול להיות עם גלאוקומה מתקדמת ועדיין לראות 6/6 בבדיקה רגילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כן. “פלאש” אחרי חבלה יכול לנבוע ממשיכה על הרשתית ולעיתים מרמז על קרע/היפרדות התחלתית. אם ההבזק היה חד־פעמי והראייה תקינה, פני לבדיקה עם הרחבת אישונים ב־24–72 שעות הקרובות. אם יש פלוטרים חדשים, היבהובים חוזרים, “וילון” בשדה הראייה, ירידה בראייה או כאב—פני בדחיפות היום. עד לבדיקה הימנעי ממאמץ כבד; לכאב העדיפי אקמול. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il corneatransplant.co.il cataractsurgery.co.il

“התחלה של קטרקט” פירושו עכירות קלה בעדשה שאין לה כרגע משמעות רפואית דחופה. אין טיפול תרופתי שעוצר או “ממיס” קטרקט; מטפלים רק כשזה מפריע לתפקוד (קריאה, נהיגה בלילה, סינוורים). מה עושים עכשיו: ממשיכים מעקב אצל רופא עיניים פעם בשנה (או מוקדם יותר אם יש החמרה), ומעדכנים מספר משקפיים לפי הצורך—לעיתים זה משפר מאוד את הראייה בשלב מוקדם. כדאי להרכיב משקפי שמש איכותיים עם סינון UV, להפסיק עישון, לאזן סוכרת, ולהימנע משימוש מיותר בסטרואידים (בכדורים/טיפות) אם יש חלופות רפואיות. מתי ניתוח: כשיש הפרעה ממשית באיכות חיים למרות משקפיים מעודכנים. הניתוח קצר ובטוח מאוד לרוב המכריע של המטופלים, עם עדשה מלאכותית שמחליפה את העדשה העכורה. ניתן לשקול עדשה חד-מוקדית (הבטוחה והמדויקת ביותר לרוב) או עדשות מתקדמות לפי הצרכים (טורית/מולטיפוקלית/EDOF)—זה מצריך התאמה אישית. פני לבדיקה מוקדמת אם יש החמרה מהירה, סינוור חריג, ירידה חדה בראייה, כאב, אדמומיות או עיוותים בשדה הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עליך לגשת לבדיקה של מומחה גלאוקומה להתייחס לשאלות האלו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

מה שנשאר הוא כנראה כלזיון (ציסטה אחרי שעורה). משחת מקסיטרול לא תמיד מעלימה אותו כשהוא כבר “בשל”. לרוב העיקר הוא קומפרסים חמים 10–15 דקות, 2–3 פעמים ביום, עם עיסוי עדין של העפעף – לפעמים זה לוקח שבועות. אם לא נסוג במהרה ויש לך ניתוח לייזר בעוד חודש, יש שתי אופציות יעילות ומהירות יותר: הזרקת סטרואיד מקומית (טריאמצינולון) שמקטינה את הגוש ברוב המקרים בתוך ימים–שבועיים, או חיתוך וניקוז קטן בהרדמה מקומית. רצוי להשלים טיפול כזה לפחות כשבועיים לפני הניתוח ולחזור על המדידות, כי גוש בעפעף יכול לעוות מעט את הקרנית. אם אין אודם/כאב זו לא דלקת פעילה, אבל עדיף לטפל לפני הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

עדשות פלסטיק הן הבחירה הנפוצה כיום: הן קלות יותר, בטוחות יותר (לא נשברות כמו זכוכית) ומאפשרות הוספת ציפויים מתקדמים כמו חסימת קרינה אולטרה-סגולה, אנטי-רפלקס והכהיה נגד שמש. עדשות זכוכית מעניקות חדות אופטית מעט גבוהה יותר ועמידות גבוהה יותר לשריטות, אך הן כבדות, פחות נוחות, ועלולות להישבר – ולכן בשימוש יומיומי לרוב לא מומלצות. לגבי הגנה מהשמש: לא החומר (זכוכית או פלסטיק) הוא שקובע אלא הציפוי או החומר המוסף לעדשה. גם זכוכית וגם פלסטיק יכולים לספק חסימה מלאה של קרני UV אם מייצרים אותן עם סינון מתאים. כלומר – ברוב המקרים עדשות פלסטיק איכותיות עם ציפוי UV הן הפתרון הבריא והבטוח ביותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בדרך־כלל לא. עליית לחץ תוך־עיני מסטרואידים מופיעה לרוב לאחר שימוש ממושך (שבועות), ופחות שכיחה בקורס קצר כמו פרדניזון 5 ימים פעמיים ביום. הסיכון גבוה יותר אם יש גלאוקומה/זוויות צרות/תגובה קודמת לסטרואידים. אלוקום לעור אינה מעלה לחץ בעין אלא אם מורחים על העפעפיים ולמשך זמן. אם מורחים סמוך לעין—להקפיד על שכבה דקה, הימנעות ממגע בעין, ולהגביל זמן שימוש. מה לעשות בפועל: אפשר להשלים את הקורס. אם הלחץ “גבולי” ויש היסטוריה של עלייה מסטרואידים או אם הטיפול בעפעפיים נמשך מעבר לשבוע—מומלץ מדידת לחץ תוך 2–4 שבועות. לפנות לבדיקה דחופה אם מופיעים כאב עין, הילות, טשטוש חד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

זה לא משהו שאפשר להתייחס אליו בפורום עיניים. מציע לגשת לבדיקה ייעוץ של רופא עיניים לקבל הסבר מספק מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

זה לא משהו שאפשר להתייחס אליו בפורום עיניים. מציע לגשת לבדיקה ייעוץ של רופא עיניים לקבל הסבר מספק מותאם אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בבדיקת OCT מדברים על מדידות של שכבת סיבי עצב הראייה סביב עצב הראייה. הערך שאתה מציין (NS – לרוב מצביע על האזור העליון-עליון של הדיסקה) הוא מספר מיקרונים של עובי הרשתית. הערכים בסוגריים הם הממוצע באוכלוסייה דומה לגילך, אבל קיימת שונות בין אנשים. הצבע הירוק משמעותו שהתוצאה נופלת בתוך הטווח הנורמלי של המאגר ההשוואתי, גם אם המספר מעט נמוך מהממוצע. לכן, כל עוד זה ירוק ובדיקת העיניים תקינה – אין ממצא פתולוגי. במעקב, מה שחשוב הוא יציבות הערכים לאורך זמן ולא מספר חד-פעמי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

בגדול—אין אינטראקציה משמעותית ידועה בין קנאביס רפואי לבין לוטמקס (loteprednol) או אזלסטין בטיפות עיניים. האזהרה בעלון הקנאביס מתייחסת בעיקר לתרופות סיסטמיות סימפתומימטיות/אנטיכולינרגיות (כמו דקונגסטנטים בבליעה או טיפות מרחיבות אישון כמו אטרופין/פנילאפרין). בטיפות אזלסטין הספיגה הסיסטמית נמוכה מאוד, ולוטמקס אינו בעייתי בהקשר זה. המלצות קצרות: להמשיך כרגיל, אך אם יש זוויות צרות/גלאוקומה—להימנע מטיפות שמרחיבות אישון בלי הנחיה. בשימוש בסטרואידים בעין חשוב מעקב לחץ תוך־עיני. לפנות לבדיקה אם יש דופק מהיר, סחרחורת, כאב עין חזק/הילות/בחילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

לפנות לרופא עיניים שלכם ולבקש המלצות על מומחה אוקולופלסטיקה באזורכם.

מכיוון שלכל רופא ולכל מוסד יש פרוטוקול טיפול מעט שונה, יש לבדוק הנחיות לטיפול מול הרופא המנתח.

אתה עדיין צעיר, לעיתים יש עליה במספר בגיל זה, אך לרוב כבר לא רואים שינויים משמעותיים בשנות ה 20

זה עובי לא תקין עליכם לגשת לבדיקה של רופא עיניים.

לרוב מדובר בתהליך של הפרדות זגוגית. תהליך טבעי שבו הג׳ל הממלא את חלל העין מתנזל. יש צורך בבדיקת עיניים בהקדם, מכיוון שיכול להיות מצב בו נוצרים חורים ברשתית בזמן התהליך. מצב זה מצריך טיפול מיידי בכדי למנוע סיבוכים.

אם הטיפות הן בצורת תחליב, נוזל לבן, אז יתכן ןהן גורמות להפרעה בראיה. אפשר לדבר עם המכון ולנסות סוג טיפות אחר.

יש צורך בבדיקת רופא עיניים. במידה והכל תקען יש להוועץ עם רופא המשפחה ולשקול יעוץ של נוירולוג.

טיפול שיניים מורכב, במיוחד אם הוא משנה את המנשך של הלסת, עלול לגרום לתחושת חוסר יציבות או קושי במיקוד הראייה. זה לא נובע מבעיה בעצב הראייה עצמו אלא מכך שהשינויים במנח הלסת והשרירים שסביבה משפיעים גם על השרירים שמניעים את העיניים ועל התחושה הכללית סביב ארובות העיניים. בנוסף, סינוסיטיס יכולה להחמיר את תחושת הלחץ והכאב מסביב לעיניים, וביחד עם יובש, בלפריטיס ודלקת אלרגית בעיניים – נוצר מצב שבו התחושות האלו מתעצמות. בדרך כלל, אין כאן סכנה קבועה לראייה, אבל זה מצב שיכול להיות מאוד מציק ומתסכל. ההמלצה היא להמשיך את המעקב אצל רופא עיניים, ובמקביל לשקול טיפולים שיכולים להקל על היובש והדלקת הכרונית בעפעפיים, כמו טיפול באור פולסים (IPL) או טיפות סרום אוטולוגי במקרים מתאימים. חשוב גם לטפל בסינוסיטיס ובבעיות המנשך עם המומחים הרלוונטיים, משום שלפעמים השילוב של כמה גורמים הוא זה שמחמיר את המצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כאבים בהנעת גלגל העין נגרמים בדרך כלל מהשרירים שמניעים את העין או מהרקמות שסביב העין, ולא מהעצב עצמו. עצב הראייה אינו "נמתח" או "נקרע" כשמסובבים את העין, ולכן אין סיבה לחשוש לכך. לעיתים הכאב קשור ליובש, דלקת עדינה בלחמית או בעפעפיים, או אפילו מתח וחרדה שמגבירים את תחושת הרגישות. הרגישות שלך לאור יכולה להיות קשורה לצבע עיניים בהיר או ליובש, וזה דבר שכיח ולא מסוכן. אם רופא העיניים אמר שהעצב "קצת מפחיד" אבל ה־OCT והשדה הראייתי יצאו תקינים, כנראה שהכוונה הייתה למראה הקיעור או למבנה של הדיסקה – ממצא שדורש מעקב אבל לא אומר שיש מחלה פעילה. בסיכומו של דבר, התיאור שלך מתאים יותר לתופעה הקשורה לשרירים או לרקמות מסביב לעין (יובש בעיניים), ולא לנזק לעצב הראייה. ההמלצה היא להמשיך מעקב מסודר, להרגיע את החרדה סביב הנושא, ולטפל בגורמים רקעיים כמו יובש, אלרגיה או סבוריאה, שיכולים להחמיר את התחושה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כשחומרי ניקוי או מרככי כביסה נכנסים לעין חשוב מאוד לשטוף את העין מיד ולמשך זמן ממושך במים זורמים פושרים – לפחות 15–20 דקות. מדובר בחומרים כימיים שיכולים לגרום לגירוי או אפילו לכוויה כימית בעין. אם אחרי השטיפה עדיין יש לך כאב, דמעת או טשטוש בראייה – חשוב מאוד לגשת בהקדם לרופא עיניים או לחדר מיון כדי שיבדקו את העין, יוודאו שהחומר נשטף לחלוטין ושהקרנית לא נפגעה. לא כדאי להמתין ולסמוך על זה שיעבור מעצמו, כי לפעמים הנזק לא מורגש מיד ועלול להחמיר בהמשך אם לא מקבלים טיפול מתאים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בלפריטיס אחורית היא בעיה כרונית של בלוטות השומן בעפעפיים, ולעיתים גם כאשר מקפידים על כל הטיפולים המקובלים כמו קומפרסים חמים, סחיטה וניקוי עפעפיים – עדיין נשארות חסימות וכאבים. זה לא מעיד בהכרח על זיהום כמו כלמידיה, ובדרך כלל כאשר אין סימנים אופייניים בבדיקת עיניים, החשד לזיהום כזה הוא נמוך מאוד. במצבים שבהם הטיפולים הבסיסיים לא מספיקים, יש היום אפשרויות מתקדמות שיכולות לסייע. אחת מהן היא טיפול באור פולסים (IPL) בשילוב סחיטת בלוטות, שמטרתו לפתוח את הבלוטות ולשפר את ההפרשה שלהן לאורך זמן. בנוסף, ישנם מקרים שבהם הוספה של טיפות סרום אוטולוגי – טיפות שמופקות מדם המטופל עצמו – יכולה לשפר את בריאות משטח העין ולהפחית תסמינים עקשניים. כיוון שמדובר במצב כרוני, חשוב להמשיך מעקב סדיר אצל רופא עיניים, להעריך את האפשרות לטיפולים מתקדמים, ולא להתרכז יותר מדי בחשש מזיהום שלא נראה מתאים לתמונה הקלינית שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שטיפת העיניים במים יכולה לתת תחושת רעננות ולהקל זמנית על תחושת יובש, צריבה או גירוי. עם זאת, היא לא משנה את הזרימה הפנימית של הנוזלים בתוך העין ולכן לא מורידה את הלחץ התוך עיני. לחץ תוך עיני נקבע על ידי האיזון בין יצירת הנוזל בתוך העין לבין הניקוז שלו דרך זוויות הניקוז, ותהליך זה לא מושפע משפשוף או שטיפה במים. לכן אפשר בהחלט להשתמש במים להקלה רגעית, אבל אין לזה השפעה רפואית אמיתית על לחץ תוך עיני או על מחלות כמו גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

"זוויות פתוחות עם פיגמנט grade 4" פירושו שבבדיקה של זוויות הניקוז בעין (באמצעות גוניוסקופיה), הן רחבות ופתוחות לגמרי, ואין בעיה של סגירת זווית. הפיגמנט שמתואר הוא פיגמנט שנצפה בזווית, מה שיכול להופיע גם באנשים בריאים. זה לא אומר בהכרח שיש לך תסמונת פיזור פיגמנט. תסמונת כזאת מאובחנת רק כשיש שילוב של ממצאים נוספים כמו משקעי פיגמנט אופייניים על הקרנית ועל עדשת העין, לחץ תוך עיני מוגבר או שינויים בעצב הראייה. כלומר, עצם הנוכחות של פיגמנט בזווית לא בהכרח מצביעה על מחלה, אלא רק על תיאור של מה שנראה בבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

קיעור בעצב הראייה יכול להיות שונה בין עין לעין, וזה כשלעצמו לא חריג ולא מסוכן אם כל הבדיקות שלך – כמו OCT ושדות ראייה – תקינות. לראות יותר את האף או את שיער הגבה בעין אחת זו תופעה נורמלית שקשורה במבנה האנטומי של העין והשדה הראייתי, ולא בכך שהעצב "זז" או "נסוג". קיעור של 0.6 נחשב ערך שדורש מעקב, אך כשאין עדות לנזק בשדה הראייה או לירידה ב־OCT – אין כאן מצב מסוכן מיידי. פעילות גופנית רגילה כמו ריצה או קפיצות אינה גורמת לעצב להידרדר או לזוז. הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך מעקב סדיר אצל רופא עיניים ולפקח על לחץ תוך עיני, בדיוק כפי שאתה כבר עושה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בגיל ההתבגרות אכן מתרחשים שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים רבים שמשפיעים על מערכות שונות בגוף, אבל בדרך כלל לא רואים עליות חדות בלחץ התוך עיני רק בגלל גיל ההתבגרות עצמו. הלחץ התוך עיני יכול להשתנות מעט, כמו אצל כל אדם, אבל לא בצורה דרמטית או קבועה שמאפיינת את התקופה הזאת. גם לעין יש תהליך גדילה מסוים בילדות ובגיל ההתבגרות, אך זה מתבטא יותר בשינויים באורך גלגל העין ופחות בקיעור של עצב הראייה. הקיעור בעצב הראייה נקבע בעיקר לפי מבנה העין האישי והגנטי, ובדרך כלל אינו משתנה בצורה בולטת רק כתוצאה מהתבגרות. במצב של לחץ תוך עיני גבוה לאורך זמן, יכול להיווצר קיעור גדול יותר של עצב הראייה. עם זאת, בגיל צעיר הסיבים העצביים אכן יותר "חזקים" ועמידים, ולכן גם אם הלחץ מעט גבוה, הסיכוי שייגרם נזק לעצב הראייה קטן יותר לעומת מבוגרים. המשמעות היא שבגיל ההתבגרות תיתכן הופעה של קיעור גדול יחסית, אבל בלי עדות בהכרח לנזק ממשי או לאובדן שדה ראייה. מה שכן חשוב זה מעקב עיניים מסודר, כדי לוודא שאין עדות לעליות חריגות בלחץ או לנזק לעצב עצמו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

משאפים עם סטרואידים עלולים לעיתים להעלות לחץ תוך עיני, אבל לרוב זה קורה רק במינונים גבוהים או בשימוש ממושך אצל אנשים רגישים. בילדים ובמתבגרים הסיכון לכך נחשב נמוך מאוד. קיעור דיסקה גדול בעקבות שימוש במשאפים נדיר ביותר ומופיע בעיקר אם הייתה עלייה ממושכת בלחץ. הספרות הרפואית מראה שבמרבית המטופלים המשאפים לא גורמים לנזק לעצב הראייה, אך כן יש דיווחים על מקרים בודדים אצל "ריספונדרים לסטרואידים". לכן, אם יש היסטוריה של שימוש ממושך ומשנים מבנה בעצב הראייה, מומלץ להיות במעקב אצל רופא עיניים עם OCT ושדות ראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

קיעור בדיסקה הוא צורתו הטבעית של ראש עצב הראייה. את הקיעור עצמו אי-אפשר “לתקן” או להשיב לאחור אם נגרם דלדול סיבים; המטרה היא לעצור התקדמות אם יש. קיעור של 0.6 יכול להיות נורמלי אצל חלק מהאנשים (במיוחד בבעלי דיסקה גדולה או קוצר ראייה), ורק מעקב לאורך זמן קובע אם מדובר במבנה מולד יציב או בנזק נרכש. כדי למנוע מהקיעור לגדול מטפלים בסיבת-השורש, לרוב הפחתת הלחץ התוך-עיני אם יש חשד לגלאוקומה: טיפות להורדת לחץ, לייזר טרבקולופלסטי, ולעיתים ניתוח – לפי הצורך והמעקב. אין מאכל או תוסף שהוכח שמקטין קיעור; אורח חיים כללי כן חשוב: פעילות אירובית מתונה סדירה מועילה לבריאות העין והכלי-דם, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם וסוכרת, טיפול בדום נשימה בשינה אם קיים, שימוש זהיר בסטרואידים (עלול להעלות לחץ בעין), והימנעות מהיפוכי-ראש/מאמץ ולסאלבה ממושך. קפאין במנות גדולות יכול להעלות לחץ זמנית אצל חלק מהאנשים. בכי אינו גורם להגדלת קיעור; לכל היותר עלייה קטנה וחולפת בלחץ שאינה מזיקה. האם “מרגישים” קיעור? לא. קיעור אינו כואב. כאב עיני שייך בדרך-כלל לבעיות אחרות; חריג הוא התקף סגירת-זווית עם לחץ גבוה מאוד – מצב חד וכואב הדורש טיפול מיידי. איך יודעים אם הקיעור מולד או נרכש? אין בדיקה אחת שמכריעה בוודאות. משלבים היסטוריה וצילומים קודמים אם יש, OCT של RNFL/GCIPL, בדיקת שדה ראייה ומעקב סדרתי. קיעור גדול אך יציב לאורך זמן עם שכבת סיבים ועובי תקינים ושדה תקין – סביר שהוא פיזיולוגי. קיעור שמתרחב עם הידקקות סיבים ו/או פגיעה בשדה – מרמז על נזק גלאוקומטי מתקדם. מה נכון לעשות עכשיו? לקבוע קו-בסיס מסודר אצל מומחה גלאוקומה: מדידות לחץ בשעות שונות, פאכימטריה (עובי קרנית), OCT RNFL/GCIPL, שדה ראייה וצילומי דיסקה; לקבוע “לחץ יעד” מעשי ולהיצמד לטיפול ולמעקב. כך מאתרים בזמן כל שינוי ומונעים התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

סינוור האור בזמן הבדיקה גורם להפרעה שחולפת. זהו מצב תקין לגמרי.

פלוטרס (נקראים גם "זבובים שחורים") הם תופעה שכיחה יחסית, בעיקר בגיל מבוגר, אך לפעמים מופיעים גם בגיל צעיר יותר. מדובר בגופים קטנים או סיבים בזגוגית (הנוזל השקוף שממלא את העין) שמטילים צל על הרשתית. הם נראים במיוחד כשמסתכלים על רקע בהיר כמו שמיים כחולים, קירות לבנים או אור חזק. ברוב המקרים מדובר בממצא תקין ולא מסוכן, בעיקר אם בדיקת קרקעית העין שבוצעה לפני שנה הייתה תקינה ואין תסמינים חדשים מדאיגים. עם זאת, חשוב לדעת שיש מצבים שבהם פלוטרס עלולים להיות סימן לבעיה רצינית יותר כמו קרע או היפרדות רשתית. סימנים שמחייבים בדיקה דחופה הם הופעה פתאומית של הרבה פלוטרס בבת אחת, הבזקי אור חדשים, ירידה חדה בראייה או וילון/צל שנכנס לשדה הראייה. אם הפלוטרס הופיעו בהדרגה ונשארים יציבים ללא תסמינים נוספים, לרוב אין בכך סכנה מיידית. עדיין מומלץ לעבור בדיקה חוזרת אצל רופא עיניים כדי לוודא שהכול תקין, במיוחד אם עבר זמן מה מאז הבדיקה הקודמת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

הידקקות או הידללות של סיבי עצב הראייה מתייחסת לדילול של שכבת ה-RNFL (Retinal Nerve Fiber Layer) כפי שנמדדת ב-OCT. אין "מספר קסם" שמתחתיו זה בהכרח לא תקין, אלא טווחים שמשתנים לפי גיל, גודל הדיסק והמכשיר שבו נמדדת הבדיקה. לרוב ערכים סביב 80–90 מיקרון ומטה נחשבים גבוליים או חשודים (במיוחד אם יש ירידה ביחס לערכי הבסיס האישיים שלך). לכן חשוב לא להסתכל על המספר בלבד, אלא גם על מבנה שכבת הסיבים במפה ובגרף. ב-OCT לא מחפשים "נקודות חסרות" כמו קרחת, אלא מסתכלים אם יש הידקקות באזורים אופייניים (במיוחד ברביע העליון והתחתון) לעומת הנורמות של המכשיר או לעומת בדיקות קודמות שלך. במילים אחרות — גם המספר וגם התבנית חשובים, ולא ניתן לפספס הידקקות משמעותית כשבודקים נכון. יכול להיות מצב שבו נראה קיעור גדול בראש עצב הראייה (Cup-to-Disc Ratio מוגדל) אך בלי הידקקות ממשית של סיבי עצב. זה יכול להיות מבנה מולד (physiologic cupping) ולא מחלה. לכן תמיד משלבים את מראה הדיסק, תוצאות ה-OCT, שדה הראייה וההיסטוריה האישית כדי להבדיל בין מצב תקין לבין נזק נרכש. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

סינוסיטיס כרונית או חריפה יכולה בהחלט לגרום לתחושות לחץ בפנים ובראש, ולתת הרגשה שהכול "קרוב" לעין. זה נובע מהמיקום האנטומי – הסינוסים צמודים לארובות העיניים, וכאשר הם מודלקים או מלאים בנוזל יש לחץ באזור שמקרין גם לעיניים. התחושה יכולה להיות מלווה בטשטוש, חוסר מיקוד ולעיתים כאבים סביב העיניים. עם זאת, סינוסיטיס כשלעצמו בדרך כלל לא גורם לנזק ישיר לעין או לראייה. הטשטוש שאת מתארת יכול להיות מושפע גם מהיובש, הבלפריטיס והדלקת הלחמית האלרגית שכבר קיימים אצלך. שילוב כל הגורמים האלה יכול להחמיר את ההרגשה. בשורה התחתונה, סינוסיטיס בהחלט יכול לגרום לתחושת כובד, לחץ וראייה מטושטשת זמנית, אבל נדיר שהוא פוגע ישירות בעין. אם הראייה לא משתפרת לאחר טיפול מתאים בסינוסיטיס, או שיש החמרה פתאומית בראייה, חשוב לפנות לרופא עיניים לבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

פגיעה בראש עצב הראייה לא גורמת לו “לזוז הצידה”. מיקום עצב הראייה בעין קבוע מבחינה אנטומית, גם אם יש מחלה שפוגעת בו. מה שקורה בפועל הוא שהמבנה של ראש העצב יכול להשתנות (למשל התקערות או חיוורון), אך הוא לא משנה את מיקומו כך שיראו את האף יותר. לראות את האף בשדה הראייה זו תופעה נורמלית לחלוטין שקיימת אצל כולם, והיא תלויה בזווית הראייה ובאופן שבו שתי העיניים משתלבות יחד. המוח לרוב “מדחיק” את הדימוי הזה ולכן רוב האנשים לא שמים לב אליו, אלא אם מתמקדים בכך. זה לא קשור לנזק בעצב הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום רב, מה שאת מתארת אכן נשמע כמו בלפריטיס כרונית עם החמרות לסירוגין. סטרואידים ואנטיביוטיקה יכולים לעזור בשלב החריף, אבל כמו שציינת – זה לא פתרון ארוך טווח, ובשימוש חוזר יש גם סיכונים. לכן חשוב להבדיל בין טיפול בהחמרה לבין טיפול מניעתי ותחזוקתי. בשלב הבסיסי, הטיפול כולל הקפדה על ניקוי יומיומי של שפת העפעפיים עם מגבונים ייעודיים או שמפו עיניים עדין, שימוש במסכת חימום לפתיחת הבלוטות וטיפות לחות להפחתת יובש וגירוי. זה טיפול שצריך להתמיד בו, גם אם הסימפטומים נרגעים. בנוסף לכך קיימים גם טיפולים מתקדמים שמטרתם למנוע חזרה: סחיטת בלוטות חוסמות במרפאה, טיפול באור ממוקד (IPL) שמקטין דלקת ומאזן את פעילות הבלוטות, פלאגים פונקטליים לשמירה על הדמעות, וגם טיפות סרום אוטולוגי במקרים קשים יותר. טיפולים אלו אינם מוצעים תמיד בקופות, אבל במרפאות ייעודיות כן ניתן לקבל אותם והם מפחיתים את הצורך לחזור שוב ושוב לסטרואידים. לגבי ה"קרחת" בריסים – בלפריטיס כרונית יכולה לגרום לנשירה קבועה של ריסים, ולא תמיד הם צומחים מחדש. אין טיפול שמחזיר ריסים שאבדו לצמיתות, ולכן החשוב ביותר הוא מניעה של התקדמות נוספת. לשאלתך השנייה – גם אם יש שיפור מהיר עם סטרואידים, צריך להשלים את הטיפול כפי שנרשם, אחרת הסימפטומים נוטים לחזור. אם יש חזרה בתסמינים למרות השימוש – זה מחזק את הצורך בטיפול מניעתי ומתקדם יותר, לא רק בהדלקה החריפה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שמן בלנאום שנכנס לעין של תינוק עלול לגרום לאודם, נפיחות או צריבה, גם אם מדובר בחומר שומני ולא בכימיקל חריף. במצב כזה לא מספיק רק לשטוף את העין בבית – כל מגע של חומר זר או לא מורשה בעין, ובוודאי אצל תינוק קטן, מחייב בדיקה אצל רופא עיניים בהקדם. בינתיים אפשר לשטוף בעדינות את העין עם מים פושרים או תמיסת מי מלח (סליין) אם יש בבית, כדי להסיר שאריות מהחומר. אם מופיעים אודם בלובן העין, נפיחות משמעותית, דמעות מרובות, הפרשה או שהתינוק מתקשה לפקוח את העין – יש לגשת מידית לרופא עיניים או אפילו למיון עיניים. בשורה התחתונה: זה לא צפוי לגרום לנזק קבוע אם מטפלים נכון, אבל בדיקה אצל רופא עיניים בהקדם היא הכרחית בכל חשיפה כזו, כדי לוודא שהקרנית והעין עצמה לא נפגעו. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il