פורום בריאות העין

שלום, ההמלצה הכתובה של הרופא ל"טיפול מתקדם בבלפריטיס" מספיקה לגמרי – קבעי תור ישירות אצל מומחה קרנית/עין יבשה ותגידי שיש לך הפניה כתובה. הטיפולים שעוזרים כשטיפות נכשלות: סחיטת בלוטות בחימום, IPL בעפעפיים וטיפות סרום אוטולוגי. רוב המטופלות מרגישות הקלה דרמטית אחרי 1-2 טיפולים. סילין עדין ובטוח – אפשר להתחיל. ולגבי סבתא – כן, בדיקת קרקעית שנתית מגיל 50. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

שלום, כלזיון בן חודש עדיין יכול להיעלם לבד, אבל כדי להאיץ ולמנוע חזרה: קודם כל תמשיך קומפרס חם + עיסוי עדין 4 פעמים ביום. אם לא נרגע תוך 3-4 שבועות – זריקת סטרואידים (טריאמסינולון) לכלזיון עצמו היא הפתרון המהיר והיעיל ביותר (70%–80% הצלחה), נעשית במרפאה תוך דקה, כמעט לא כואבת. במקביל, כדי לטפל בגורם הבסיסי (חסימה של בלוטות המייבום) ולמנוע כלזיונים חוזרים – מומלץ סחיטת בלוטות מקצועית בחימום + טיפול IPL. שני הטיפולים האלה פותחים את הבלוטות, משפרים את איכות הדמעות ומפחיתים דרמטית את הסיכוי לחזרה. אם עשית בעבר ניתוח כואב – הפעם אפשר לנסות להימנע מזה לגמרי עם הזריקה והטיפולים המתקדמים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקצרה: קיעור (C/D) לבדו לא מאבחן גלאוקומה. 0.55 לעומת 0.60 אינו הבדל “אדום” כשלעצמו. מה שמדליק נורה הוא בעיקר א־סימטריה בין העיניים >0.2, דפוס דקק אופייני של ה-rim, RNFL/OCT חריג, שדה ראייה פגום, לחץ גבוה, קרנית דקה/מיופיה/היסטוריה משפחתית. אם ה-OCT והשדות תקינים — רוב הסיכוי שמדובר בקיעור פיזיולוגי (במיוחד אם הדיסקה גדולה). למה אולי “לחצו” אצלך יותר? • אם אצלך יש א־סימטריה מעט גדולה יותר בין העיניים, לחץ מעט גבוה יותר, או מיופיה — זה מעלה חשד גם כש-0.6 כשלעצמו תקין בחלק מהאנשים. • לפעמים פער התגובה הוא סגנון קליני, לא בהכרח ממצא משמעותי. מה לעשות בפועל: לשמור בסיס: OCT RNFL/GCC, שדה ראייה 24-2, Pachymetry, ותיעוד פונדוס. מעקב: פעם בשנה (או לפי הרופא) להשוות למצב בסיס — העיקר הוא יציבות. לשקול מדידות לחץ בשעות שונות/יום אחר אם היה גבולי. לטפל בגורמי סיכון כלליים (אין עישון, הימנע מהרחבת אישונים ללא צורך אם זוויות צרות, וכו’). שורה תחתונה: 0.55 מול 0.60 אינו “הבדל שעושה את כל ההבדל”. אם המבנה (OCT) והתפקוד (שדה) תקינים — ניהול כשומרי-סף עם מעקב מסודר הוא הדרך הנכונה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

שלום, פיזור פיגמנט קל קיים אצל הרבה אנשים בריאים, במיוחד בעלי קשתית בהירה. תסמונת פיזור הפיגמנט (PDS) מאובחנת רק כשיש שלושה סימנים קלאסיים יחד: פיגמנט על האנדותל של הקרנית (Krukenberg spindle), פיגמנט כבד בזווית (בגוניומטריה), ופגמים טרנס-אילומינציה בקשתית. עיגול צהוב קטן סביב האישון אינו סימן אבחנתי, זה שכיח ולא קשור. אפשר לאבחן PDS גם שנים אחרי שהפיזור הפעיל נרגע, כי הפיגמנט נשאר בזווית ובקרנית לכל החיים. אין צורך לתפוס את זה "בלייב" – הבדיקה הסטנדרטית מספיקה. עם הגיל הפיזור אכן פוחת (העדשה מתקשחת, פחות חיכוך), ולכן הסיכון לגלאוקומה יורד אחרי גיל 50–60. PDS עצמו לא גורם לקטרקט, לניוון מקולרי או לעין יבשה. הוא מגביר רק סיכון לגלאוקומה משנית (לא תמיד, רק ב-15%–30% מהמקרים). מומלץ מעקב שנתי אצל גלאוקומטולוג עם גוניוסקופיה ו-OCT. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

נשמע כמו תגובת רגישות/גירוי לטיפות (גם אם הן PF), או החמרה של משטח עין “רגיז” בגלל בלפריטיס. זה לא נדיר גם עם תכשיר שבעבר נסבל. מה עושים עכשיו (קצר ומעשי): להפסיק את אותו מותג בינתיים. קומפרסים קרים 3–4×/יום וטיפות לחות PF אחרות (מותג שונה/בסיס שונה) כל 1–2 שעות ביומיים הקרובים; בלילה ג׳ל/משחה PF. לא להשתמש ב"טיפות מלבינות". לא לחזור לבקבוקון פתוח—כל אמפולה שימוש חד־פעמי בלבד. לבדוק תוקף/אחסון. אם יש רכיב אלרגי (גרד, אודם מפושט): לשקול טיפות אנטיהיסטמין/מייצב תאי פיטום PF פעמיים ביום. בימים הראשונים להעדיף היגיינת עפעפיים עדינה בלבד; חימום לעפעפיים נחזיר רק אחרי שהאודם והצריבה שוככים. בחוץ תיתכן החמרה (רוח/אבק/UV/אלרגנים) — משקפי שמש גדולות יעזרו. לפנות לבדיקה תוך 24–48 שעות אם האודם לא יורד, ולבדוק במנורת סדק עם פלואורסצאין לשלול דלקת קרנית/אפיסקלריטיס. לפנות דחוף אם יש כאב משמעותי, רגישות לאור או ירידה בראייה. במקרים עמידים אפשר לשקול טיפולים מתקדמים ליובש (סחיטת בלוטות, IPL, סרום אוטולוגי) במסגרת מרפאת משטח עין. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

שלום, קפיצות בעין (מיוקימיה) נובעות לרוב מיובש בעיניים, עייפות שרירים, סטרס, קפאין מוגבר ועבודה ממושכת מול מסך. גם סגירת לסתות חזקה בלילה (ברוקסיזם) מחמירה את התופעה מאוד, ויש קשר ישיר. כדאי קודם כל להקפיד על טיפות פנטן או היאלו כל שעתיים-שלוש, להפחית קפאין, לקחת הפסקות מהמסך ולמצמץ בכוונה. אם הברוקסיזם ממשיך, מומלץ סד לילה אצל רופא שיניים – זה פותר הרבה מקרים. אם היובש נמשך ולא משתפר עם טיפות רגילות, יש היום טיפולים מתקדמים ויעילים מאוד: טיפול IPL (אור פולסים אינטנסיבי) שפותח את בלוטות המייבום, סחיטת בלוטות מכנית בחימום, וטיפות סרום אוטולוגי מהדם שלך. כולם נותנים הקלה משמעותית ומפחיתים גם את הקפיצות. בהצלחה, זה בדרך כלל נרגע מהר עם הטיפול הנכון. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקצרה: מוח “מעדיף” את העין הטובה: במבוגר זה לא יוצר עין עצלה חדשה. אמבליופיה מתפתחת בילדות. יחד עם זאת, דיכוי כרוני יכול לגרום לעייפות/חוסר נוחות. לרוב פתרון פשוט הוא איזון משקפיים או עדשה מגע לעין החלשה; לפעמים תוספת קטנה לקריאה/מסכים. צילינדר במבוגרים: יכול להשתנות בהדרגה עם השנים (שינויים בקרנית/עפעפיים), לרוב מעבר “עם/נגד” הציר. שינוי מהיר או גדול מצדיק מיפוי קרנית לשלול קרטוקונוס/פטריגיום וכד’. ראייה פחות טובה גם מקרוב בעין ימין: לא בהכרח קטרקט. שכיח יותר שמדובר ב: רפרקציה (מספר/צילינדר/פרסביופיה) לא מעודכנים משטח עין (יובש/בלפריטיס) פחות שכיח: קטרקט או בעיית מקולה. בדיקה נכונה: חדות+פין־הול, רפרקציה מלאה, בדיקת משטח עין, מנורת סדק; לפי צורך מיפוי קרנית ו־OCT מקולה. שורה תחתונה: לא מסוכן לעין ה”פחות פעילה”, אבל כדאי לאזן תיקון אופטי ולטפל במשטח העין. אם אין שיפור—להיבדק למדוד מספר, מיפוי קרנית ולשלול קטרקט/מקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

שלום, כן, לחץ תוך-עיני גבוה הוא הגורם העיקרי לקיעור (cupping) מוגבר של ראש העצב האופטי בגלאוקומה. בבדיקה ראשונית עם לחץ גבוה: לא מורידים מיד את הלחץ בטיפות לפני שמבינים את התמונה המלאה. קודם עושים בדיקות מקיפות: שדה ראייה, OCT של העצב והסיבים, פכימטריה, זווית. רק אחרי שמאבחנים אם יש גלאוקומה (או חשד גבוה) מתחילים טיפול. טיפול נפוץ ראשוני: טיפות להורדת לחץ (בד"כ פרוסטגלנדין אחת בערב). מטרה: הורדה של 25%–30% מהלחץ ההתחלתי. מעקב צמוד כל 1–3 חודשים בהתחלה. אם הלחץ מאוד גבוה (>30–35) או שיש נזק מתקדם – לפעמים מתחילים טיפול מיד תוך כדי הבדיקות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אפשר בהחלט לשקול ניתוח/התערבות נוספת אחרי נקז אחמד, אבל חשוב להבין מה מקור הירידה בראייה. הורדת לחץ לא מחזירה נזק שכבר נגרם לעצב הראייה. לפעמים הירידה בראייה אחרי נקז נובעת מגורם בר־תיקון: קטרקט שהחמיר, בצקת בקרנית, בצקת מקולרית, או לחץ נמוך מדי (hypotony maculopathy). במקרים אחרים זו התקדמות של נזק גלאוקומטי שאינו הפיך. מה בודקים ומה אפשר לעשות: הערכה מלאה: חדות ורטינוסקופיה/רפרקציה, בדיקת עצב הראייה ושדה ראייה, OCT מקולה/עצב, קרנית (בצקת/מגע צינור), ומדידת לחץ. אם הבעיה בנקז עצמו: לעיתים עוזר needling של הקפסולה, החלפת/מיקום-מחדש של הצינור, או מעבר לציקלופוטוקואגולציה (עדיף MPCPC). יש גם אפשרות לנקז נוסף או טרבקולקטומיה—בהתאם למצב הלחץ והלחמית. אם יש לחץ נמוך ופגיעה במקולה—יש דרכים להעלות לחץ (קשירה/צמצום זרימה, visco בגבול העין). אם יש קרנית פגועה או קטרקט משמעותי—שוקלים ניתוח קרנית (למשל DMEK/DSAEK) או ניתוח קטרקט בעיתוי נכון. אם מדובר בנזק גלאוקומטי מתקדם—המטרה היא ייצוב, לא החזרת הראייה. בשורה התחתונה: יש מה לעשות, אבל הבחירה בניתוח הבא תלויה בסיבה המדויקת לירידה בראייה ולמצב הלחץ. ממליץ לקבוע הערכה מסודרת עם בדיקות שציינתי ועם צילומי הניתוח הקודם, כדי לבנות תוכנית מדויקת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כן, אטרופין 0.05% יעיל מאוד גם בגיל 18 ומאט את המיופיה ב-60%–70%. במקרה של מספר 6-7-, ללא תורשה, לאטיס וחורים שטופלו – מומלץ בחום להתחיל. טיפה אחת בכל עין לפני השינה. תופעות לוואי מינימליות (מעט רגישות לאור, טשטוש קל לקרוב – ניתן להוסיף +1.00 לקריאה). מעקב כל 6 חודשים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

יש צורך לבקש מהרופא המטפל טיפות חלופיות.

כן—התיאור מתאים לעין יבשה/דלקת משטחית קלה. זה שכיח, ועלול להחמיר עם עבודה ממושכת במסכים, מזגן, עונות מעבר, עדשות מגע, תרופות מסוימות (בעיקר עם חומרי שימור), והעלייה בגיל. מתח/חרדה לא “גורמים” ליובש, אבל מגבירים מצמוץ לא יעיל והחמרת תחושה. אין קשר בין עין יבשה ל“פיזור פיגמנט”; וגם לא לעלייה בלחץ תוך־עיני או לגלאוקומה. כן חשוב לדעת: טיפות לגלאוקומה (ובעיקר עם חומר משמר) עלולות להחמיר יובש. מה עושים בפועל (קצר וממוקד): • לעבור לטיפות לחות ללא חומר משמר (PF) 4–6×/יום; ג׳ל/משחה PF לפני שינה. • כלל 20-20-20 במסכים, מצמוץ מודע, הוספת לחות בסביבה. • חימום עדין 8–10 דק’ לעפעפיים + עיסוי עדין + היגיינת קו ריסים (בלפריטיס/MGD). • לשקול החלפת תרופות/אנטיהיסטמינים לעיניים לגרסאות PF. • אם לא משתפר תוך 2–3 שבועות: טיפולים מתקדמים במרפאה—סחיטת בלוטות מיבומיאן, IPL, פלאגים, או סרום אוטולוגי במקרים עמידים. לפנות דחוף אם יש כאב חזק, רגישות לאור, ירידה בראייה, או הפרשה מוגלתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

זה לא קשור לטיפול השיניים. התיאור מתאים להתלקחות של דלקת אלרגית + בלפריטיס/יובש עם רגישות לחומרי שימור. כשיש “צריבה-מימיות-גרגרים-טשטוש” וכל טיפה עם חומר משמר מחמירה—צריך משטר ללא חומרי שימור ולעיתים טיפולים מתקדמים. מה עושים עכשיו (ממוקד וקצר): להפסיק תכשירים עם חומרי שימור (בעיקר BAK). להשתמש רק בטיפות/ג’ל PF (יחידות-מנה) 6–8×/יום ובלילה. אלרגיה: טיפות אנטיהיסטמין/מייצב תאי פיטום PF פעמיים ביום. אם אין הקלה תוך 3–5 ימים—לשקול סטרואיד עדין קצר בפיקוח. בלפריטיס/בלוטות: חימום עדין 8–10 דק’/יום + עיסוי עדין של העפעפיים + ניקוי קו ריסים במגבונים עדינים ללא בישום. אם עדיין קשה: לשקול במרפאה טיפולים מתקדמים—סחיטת בלוטות מיבומיאן, IPL להפחתת דלקת, סרום אוטולוגי (במקרים עמידים), ולעיתים פלאגים אם יש תת-ייצור דמעות. כפילות: לבדוק אם חד-עינית (נשארת גם כשמכסים עין אחת—שכיח במשטח עין) או דו-עינית (דורש הערכת ראייה דו-עינית/שרירים). שטיפת תכשיר רחצה לעין יכולה להחריף גירוי; אם קורה—לשטוף במים 3–5 דק’. לרוב אין נזק קבוע. דחוף להיבדק אם יש כאב חזק, רגישות לאור, ירידה ניכרת בראייה או הפרשה מוגלתית. ממליץ לקבוע תור במרפאת משטח עין להתאמה אישית של טיפול PF ודיון על טיפולים מתקדמים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

במידה וקיים טישטוש אשר אינו חולף, יש לגשת לבדיקת רופא עיניים.

אתה צריך לגשת לבדיקה\ייעוץ מסודר אצל מומחה גלאוקומה.

אפשר לדעת שמשקפי שמש מגנים מקרינת UV רק אם הם עומדים בתקן מתאים — לא לפי צבע העדשה או המחיר. הדרך הנכונה לוודא היא: • חפשי עליהם סימון UV400 או 100% UV protection — זה מציין חסימה מלאה של קרינת UVA ו-UVB. • אם אין סימון או אם מדובר במשקפיים לא ממקור אמין, ניתן לבדוקם בחנות אופטיקה עם מד UV ייעודי – בדיקה קצרה שמוודאת את רמת ההגנה. • אל תסמכי רק על עדשה כהה: עדשה כהה בלי סינון UV אפילו מסוכנת יותר, כי היא גורמת לאישון להתרחב ולא מאפשרת הגנה מספקת. אם את/ה עובד שעות ארוכות בשטח: • הקפד/י על משקפי שמש עם UV400 ומסגרת רחבה (רצוי גם עם הגנה מהצדדים). • כובע רחב שוליים מפחית חשיפה ב־30–50%. • חשוב במיוחד למי שיש עיניים בהירות, אחרי ניתוחי עיניים או שימוש בתרופות רגישות לאור (כמו דוקסילין). לבעלי עיניים בהירות (כחולות/ירוקות) אכן יש רגישות גבוהה יותר לקרינה בגלל פחות מלנין בקשתית וברשתית. זה מתבטא בסיכון מעט גבוה יותר להתפתחות קטרקט וניוון מקולרי בגיל מבוגר, במיוחד אם נחשפים לשמש לאורך שנים בלי הגנה. לכן ההגנה הקבועה ממשקפי שמש איכותיים וכובע בשטח היא צעד פשוט ויעיל להקטנת הסיכון. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

יתוח קטרקט מבוצע פעם אחת לכל עין – כי במהלך הניתוח מוציאים את העדשה הטבעית (שבה נוצר הקטרקט) ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית. לעדשה החדשה לא יכול להיווצר “קטרקט” נוסף, משום שהיא עשויה מחומר סינתטי שאינו מתעכיר. מה שכן עלול לקרות לאחר חודשים או שנים נקרא “קטרקט משני” – זו עכירות של קפסולת העדשה האחורית (המעטפת השקופה שבה מונחת העדשה המושתלת). זה לא קטרקט חדש אלא עכירות של המעטפת שמחזיקה את העדשה. אם זה קורה, מטפלים בזה בקלות בטיפול לייזר קצר (YAG capsulotomy) – לא ניתוח נוסף. לכן גם אם אדם עבר ניתוח קטרקט בגיל צעיר, העדשה המושתלת לא תפתח שוב קטרקט. עבודה מרובה בשמש בלי משקפי שמש לא תגרום לקטרקט חדש בעדשה המושתלת, אבל כן עלולה להשפיע על הרשתית, ולכן תמיד מומלץ להגן על העיניים עם משקפי שמש איכותיים עם סינון UV. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אופניק (Upneeq, אוקסימטזולין 0.1% לטופיקל בעין) היא טיפה שמכווצת את שריר מולר ומעלה את העפעף זמנית בכ־1–2 מ״מ. מתאימה בעיקר לפטוזיס נרכש קל עם תפקוד לבטור תקין. ההשפעה זמנית (שעות), נדרשת טיפה יומית מתמשכת, ועלולות להיות תופעות לוואי: גירוי/יובש/אודם, כאב ראש, לעיתים עלייה קלה בלחץ דם או החמרת עין יבשה. יש זהירות בזוויות צרות/גלאוקומה זוויתית, יתר־לחץ דם לא מאוזן ותרופות ספציפיות. לגבי זמינות: הטיפות מאושרות בארה״ב במרשם; בארץ הן לרוב אינן משווקות באופן שגרתי. ניתן לעיתים להשיג דרך ייבוא אישי מרשם מארה״ב בהתאם לרגולציה, אך זה לא תמיד פשוט או זול. אלטרנטיבות: • אפרקלונידין 0.5% – הרמה זמנית (למשל אחרי בוטוקס או בהורנר), אך פחות מתאים לשימוש קבוע ומגרה משטח עין. • ניתוח פטוזיס (levator advancement או MMCR) – פתרון קבוע ומדויק יותר כשהצניחה משמעותית או מפריעה תפקודית/אסתטית. מה מומלץ לך בפועל: בדיקת פטוזיס מסודרת (מדידות MRD1, תפקוד לבטור, בדיקת יובש וזוויות), ואז לשקול: אם הצניחה קלה ורוצים פתרון זמני—אפשר לבדוק אופציית ייבוא אישי של Upneeq לאחר התאמה ובדיקת התוויות־נגד. אם ההפרעה משמעותית או כרונית—הניתוח הוא הפתרון היעיל והיציב ביותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

עייפות קשה בהחלט יכולה להיות קשורה למחלת כבד כרונית — וגם למצבים שכיחים אחרים (אנמיה, תת־פעילות תריס, חוסר ברזל/B12/חומצה פולית, דום נשימה בשינה, דיכאון/חרדה, תרופות). מה לעשות בפועל, תכל’ס: רופא משפחה/הפטולוג: בדיקות דם מלאות (CBC, פריטין/ברזל, B12/חומצה פולית, TSH, תפקודי כבד וכליה, סוכר/המוגלובין A1c), הערכת שינה (שאלון STOP-BANG; לשקול הפניה לבדיקת שינה), סקירת תרופות/תוספים. עיניים אדומות/צריבה: בדיקת עיניים לשלול דלקת פעילה; עד אז להשתמש בטיפות לחות ללא חומר שימור מספר פעמים ביום, היגיינת עפעפיים וקומפרסים קרים. להימנע מטיפות “מלבינות” (וזוקונסטריקטור). דגלים אדומים לעין: כאב חזק, רגישות לאור, ירידה בראייה או הפרשה מוגלתית – להיבדק דחוף. לסיכום: העייפות עשויה להיות קשורה לכבד אך חובה לשלול גורמים שכיחים נוספים; האדמומיות לרוב משטח העין וניתנת לטיפול. קבע תור כפול – רופא משפחה לבירור העייפות, ורופא עיניים להערכת המשטח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בדרך-כלל לא. שימוש קצר של 5 ימים פעם ביום במשחת סטרואידים על עור הגוף הרחוק מהעיניים (כמו Betacorten G או Elocom) אינו גורם לעליית לחץ תוך-עיני. הסיכון לעליית לחץ קיים בעיקר כשמורחים סטרואידים על העפעפיים/סביב העין, במיוחד בתכשירים חזקים, בשכבה עבה, תחת אטימה, או למשך שבועות. מה מומלץ: • אם הטיפול לא על העפעפיים – אפשר להשלים את הקורס. • אם הטיפול כן על העפעפיים – למרוח שכבה דקה ל־5 ימים בלבד; לשקול חלופה לא-סטרואידלית לעפעפיים (טקרולימוס/פימקרולימוס). • אם יש היסטוריה של “תגובה סטרואידלית” או שימוש סביב העין מעבר לשבועיים – לבצע בדיקת לחץ תוך-עיני בתוך 2–4 שבועות. • לפנות לבדיקה דחופה אם מופיעים טשטוש, הילות, כאב עין או החמרה באדמומיות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

קוצר ראייה (מיופיה) נובע משילוב של גנטיקה והתנהגות סביבתית — לא רק מגנטיקה ולא רק מהרגלי קריאה. המרכיב הגנטי חזק: אם לאחד ההורים יש קוצר ראייה, הסיכוי של הילד לפתח קוצר ראייה מוכפל; אם לשניהם יש — הסיכוי אף גבוה פי 5–6. אבל הסביבה משפיעה מאוד על מידת ההחמרה ועל הגיל שבו זה מופיע. קריאה ממושכת, שימוש ממושך במסכים ומיעוט זמן בחוץ גורמים ל”אות אופטימלי” שמעודד את גלגל העין להתארך — זהו המנגנון המרכזי של קוצר ראייה. כלומר, אורח חיים של הרבה קריאה ומעט אור יום תורם להחמרת המספר, אך לרוב לא “יוצר” קוצר ראייה יש מאין אצל מי שאין לו נטייה גנטית. במילים אחרות — הגנטיקה מכתיבה את הנטייה, אבל ההתנהגות והסביבה משפיעות כמה רחוק זה ילך. את לא “אשמה” בקוצר הראייה שלך; זו הייתה נטייה קיימת, וההרגלים רק השפיעו על קצב ההתקדמות. היום ידוע גם שאצל ילדים אפשר להאט את ההתקדמות עם הרגלים נכונים: שהות יומית של לפחות שעתיים באור יום, הפסקות כל 20 דקות מקריאה/מסך, ולעיתים גם טיפול תרופתי (אטרופין מדולל) או אופטיקה ייעודית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

זה לא קשור לטיפול השיניים. התיאור מתאים להצפה אלרגית + בלפריטיס/יובש עם רגישות לחומרי שימור. כשיש צריבה, דמעת וטשטוש מתמשכים – צריך לעבור למשטר טיפולי ממוקד וללא חומרי שימור. מה לעשות עכשיו (תכל’ס): הרגעה מיידית: קומפרסים קרים 3–4× ביום, וטיפות לחות יחידות־מנה ללא חומר משמר כל שעה–שעתיים; בלילה משחה/ג’ל לחות PF. לא לשפשף עיניים. אלרגיה: טיפות אנטיהיסטמיניות/מייצבות תאי פיטום ללא חומר משמר (כגון אולופטדין/קטוטיפן PF) פעמיים ביום. אם עדיין קשה – לשקול סטרואיד עדין קצר מועד בפיקוח רופא. בלפריטיס/בלוטות: חימום עדין לעפעפיים 8–10 דק’ פעם ביום + עיסוי עדין וניקוי קו הריסים במגבונים ייעודיים עדינים (ללא בישום/חומרי שימור). אם רגישות משמעותית לחומרי שימור – להימנע מתכשירים עם BAK ודומיו (גם “טיפות אדומות”). מתקדמים כשצריך: סחיטת בלוטות מיבומיאן במרפאה, IPL להפחתת דלקת, ושקילת סרום אוטולוגי במקרים עמידים; אפשר לשקול פלאגים אם יש תת־ייצור דמעות. לגבי תחליב רחצה שנכנס לעין – יכול להחריף גירוי אלרגי. אם קורה: לשטוף במים זורמים דקות ספורות; בד"כ אין נזק קבוע. פני לבדיקה חוזרת אצל מומחה משטח עין אם אין הטבה בתוך כשבוע עם הפרוטוקול הנ"ל, או בדחיפות אם יש כאב חזק, רגישות לאור, ירידה בראייה, או הפרשה מוגלתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

מבין את הבלבול—נעשה סדר תמציתי לפי הסעיפים: אציקלוביר העובדה שניתנה משחת אציקלוביר לא מוכיחה שיש הרפס; לעיתים רופאים נותנים כיסוי אמפירי כשיש ספק (בלפריטיס/שלפוחיות בעפעף, כאב/פוטופוביה, היסטוריה של הרפס). אם בבדיקה נכתב “קרנית תקינה” וללא דנדריטים בצביעת פלואורסצאין—ההרפס הקרניתי פחות סביר. “וירוס מסוכן?” הרפס בעין יכול להיות משמעותי כשהקרנית מעורבת. כשאין ממצא בקרנית וחדות הראייה שמורה—הסיכון נמוך, אך צריך מעקב אם מופיעים כאב, רגישות לאור, ירידה בראייה או החמרה. נפיחות ליד האוזן בלוטה פרה־אוריקולרית מוגדלת שכיחה בדלקת לחמית אדנו־ויראלית. זה מתאים יותר ל“וירוס רגיל בעין” מאשר להרפס קרניתי. בדיקת א.א.ג/אולטרסאונד להשלמת הערכה זה תקין. סטרואידים (מקסיטרול) בווירוס • באדנו־וירוס: אפשר לעיתים סטרואיד עדין לזמן קצר להקלה—רק במעקב. • בהרפס אפיתליאלי פעיל: סטרואידים אסורים ללא כיסוי אנטי־ויראלי, כי עלולים להחמיר. אם יש ספק, משלבים סטרואיד רק יחד עם טיפול אנטי־ויראלי ובהשגחה צמודה. • זכרי שסטראויד עלול להעלות לחץ תוך־עיני—במיוחד אם השימוש נמשך מעבר לשבועיים.

יש לגשת לרופא מטפל לשם פיענול תוצאות הדמיה

עבודה מול המחשב המרצד יכולה לגרום לאי נוחות, עייפות אך לא לנזק קבוע.

נכון — החשיבות העיקרית היא להפסיק את השימוש בעדשות מגע קשות לפני ביצוע המדידות לקראת הניתוח, ולא בהכרח לפני הניתוח עצמו. המדידות הן אלו שקובעות את המספר והסוג המדויק של העדשה התוך־עינית שתושתל, ולכן יש לוודא שהקרנית כבר חזרה לצורתה הטבעית בזמן המדידה. בדרך כלל ההמלצה היא להסיר עדשות מגע קשות לפחות 3 שבועות לפני המדידות (ולעיתים אף יותר אם הקרנית מאוד מושפעת מהעדשות), ולעדשות רכות מספיק כשבוע. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא המנתח, שיתאם את העיתוי המדויק לפי סוג העדשות שלך והערכת מצב הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

הבדל קטן בגודל האישונים בין שתי העיניים הוא תופעה שכיחה מאוד, ונקראת אניזוקוריה פיזיולוגית. זה נחשב תקין כל עוד ההבדל הוא קטן (עד כ־1 מ"מ), האישונים מגיבים שניהם לאור כרגיל, ואין שינוי פתאומי או תסמינים נלווים (כאב, טשטוש, צניחת עפעף, או ראייה כפולה). אין קשר בין גודל האישון לבין לחץ תוך־עיני, קיעור בעצב הראייה, או גלאוקומה. גלאוקומה פוגעת בסיבי עצב הראייה לאורך זמן, אך לא משנה את גודל האישון. הבדלים באישון יכולים לנבוע ממבנה טבעי, מתרופות (כמו טיפות עיניים), או במקרים נדירים מבעיות נוירולוגיות – אך בגלאוקומה עצמה האישונים שווים. רק אם מופיעה אניזוקוריה חדשה, שאינה סימטרית באור ובחושך, או מלווה בכאב עין, טשטוש, או צניחת עפעף — כדאי לפנות לבדיקה נוירואופתלמולוגית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

פזילה סמויה (הטרופוריה) היא מצב שבו קיימת נטייה של אחת העיניים “לברוח” קלות, אך בזמן ראייה רגילה המוח והשרירים מאזנים אותה, כך שאין פזילה גלויה. זו תופעה שכיחה מאוד ולעיתים גורמת לעייפות עיניים, כאב ראש, טשטוש, או תחושת מאמץ בראייה מקרוב. איך מאבחנים: בדיקת עיניים רגילה לא תמיד מזהה פזילה סמויה. רופא עיניים או אופטומטריסט מבצע בדיקת Cover–Uncover Test (כיסוי/גילוי עין לסירוגין), שבודקת אם קיימת נטייה פנימה/החוצה כשהמוח לא “מכסה” את העין. בבדיקת ראייה דו־עינית ניתן למדוד גם את גודל הפורייה (הפזילה הסמויה). לגבי שאלתך השנייה — לחץ תוך־עיני מוגבר לא משפיע על מיקום השרירים החוץ־עיניים ולא “מכניס” אותם פנימה. השרירים מחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין, ואילו העצב והלחץ פועלים מאחוריו. אין קשר בין קיעור בעצב הראייה או לחץ תוך־עיני לבין תחושת אסימטריה בתנועת העיניים. אם אתה מרגיש מאמץ בראייה מקרוב, טשטוש או צורך “ליישר” את הראייה — כדאי לבצע בדיקה אורתופטית לאיזון בין־עיני (Binocular Vision Assessment). לעיתים טיפול פשוט במשקפיים עם תיקון קל לראייה מקרוב או תרגילי פזילה (Orthoptic Exercises) פותר את ההפרעה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

המרחק בין עצב הראייה (optic disc) למקולה (fovea) הוא מדד אנטומי קבוע יחסית בעין בריאה. בממוצע המרחק הוא כ־4.5 עד 5 מ"מ (או בערך 12–15 מעלות בשדה הראייה). בין בני אדם יש שונות קלה – יש עיניים שבהן זה קרוב ל־4 מ"מ, ובאחרות מעט מעל 5 מ"מ. הלחץ התוך־עיני לא משפיע על המרחק הזה – מדובר במרחק אנטומי קבוע בין שני מבנים באותה רקמה. גם בגלאוקומה או בשינויים בעצב הראייה אין “התרחקות” פיזית של הדיסקה מהמקולה. לכן: • המרחק התקין בין עצב הראייה למקולה הוא בערך 4.5–5 מ"מ. • לחץ תוך־עיני מוגבר לא משנה את המרחק ביניהם. • המרחק הזה לא משפיע על חדות הראייה, אלא אם יש מחלה שמערבת את המקולה עצמה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

תינוקות (ובמיוחד בגיל של כמה חודשים) לעיתים נרדמים עם עיניים חצי פתוחות – זה תופעה נורמלית לגמרי. בשלב הזה מערכת העצבים שלהם עדיין לא בשלה לגמרי, והשליטה על שרירי העפעפיים רופפת. לכן בזמן הירדמות או שינה קלה, השרירים לא נסגרים לגמרי. לרוב אחרי כדקה-שתיים, כשהשינה מתעמקת, העפעפיים נסגרות לגמרי. זה לא מסוכן ולא מעיד על בעיה נוירולוגית או עינית. עם הגיל והבשלה של שרירי הפנים, זה נעלם לגמרי. רק אם התינוק משאיר את העיניים פתוחות רוב הלילה, או שיש יובש/אדמומיות/אי-סגירה מלאה גם בעירות – אז כדאי שרופא עיניים ילדים יבדוק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקצרה: • טיפול באור (IPL) מיועד בעיקר ליובש מאידוי עקב דיספונקציית בלוטות המיבומיאן/רוזציאה. אם היובש שלך נוצר מסיבוך של חזרת שפגעה בבלוטת הדמעות (תת־ייצור דמעות), ה־IPL לבדו פחות יעיל. הוא כן יכול לעזור בדלקת העפעפיים והקרנית, אבל בדרך כלל נדרש שילוב עם טיפולים ל”תת־ייצור” (למשל תחליפי דמעות ללא חומר משמר, פלאגים, סרום אוטולוגי). • פרוטוקול: לרוב סדרה של 3–4 טיפולים בהפרש 2–4 שבועות, עם היגיינת עפעפיים/קומפרסים בין הטיפולים. • משך השפעה: משתנה—לרוב הקלה שנמשכת חודשים (כ־6–12), עם טיפולי תחזוקה לפי הצורך every 4–12 חודשים. • מחיר: תלוי מרפאה ומכשור. מקובל בישראל טווח של כ־800–1,500 ₪ למפגש או 3,000–5,500 ₪ לחבילה של 3–4 מפגשים. • מה כדאי לעשות: להעריך תחילה האם מדובר בעיקר באידוי (MGD) או בתת־ייצור (עקב החזרת). אם זה בעיקר תת־ייצור—לשקול במקביל/במקום IPL: פלאגים, תחליפי דמעות מתקדמים, ולעיתים סרום אוטולוגי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין קשר ישיר בין קיעור בעצב הראייה לבין תנועת גלגל העין או מיקום השרירים. קיעור בעצב הראייה הוא שינוי במבנה של ראש עצב הראייה עצמו, כלומר במקום שבו סיבי העצב יוצאים מהרשתית — זה פנימי בתוך גלגל העין ואינו משפיע על מערכת השרירים שמניעה את העין. השרירים החוץ־עיניים (extraocular muscles) מחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין ומונעים אותו, בעוד שעצב הראייה ורקמתו נמצאים מאחור. גם אם יש קיעור גדול או דקק ברקמת עצב הראייה, זה לא משנה את התנועה, מיקום או עומק החדירה של השרירים. אם העין נראית “נכנסת פנימה” או “נעה עמוק יותר” בצדדים, זה נובע כמעט תמיד מהבדלים אנטומיים טבעיים, זווית הארובה, או במקרים נדירים – ממחלה שגורמת לשינוי בנפח השרירים או השומן (כמו תירואיד אופתלמופתיה). לסיכום: • קיעור בעצב הראייה לא משפיע על תנועת גלגל העין. • השרירים פועלים מחוץ לעין, ללא קשר לעצב הראייה. • שינוי נראה במיקום או בתנועת העין קשור למבנה הארובה או לשרירים עצמם, לא לקיעור. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

עובי הקרנית אינו קבוע לגמרי לכל החיים, אך השינויים בדרך כלל קטנים מאוד. בעין בריאה, עובי הקרנית יציב יחסית, ויכול להשתנות רק במצבים מסוימים כמו בצקות, ניתוחים (לייזר, השתלה), מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס), או שימוש ממושך בעדשות מגע קשות. לכן, ברוב האנשים הבריאים, מדידה אחת מספיקה – אך אם יש שינויים בראייה, יובש משמעותי, ניתוחים או חשד לפתולוגיה – כדאי לחזור על הבדיקה. CCT הם ראשי תיבות של Central Corneal Thickness – כלומר “עובי הקרנית המרכזי”. במיפוי קרנית (Corneal Topography או Tomography) נמדד גם עובי הקרנית בכל נקודה, כולל המרכז. לכן כן – המיפוי מגלה את עובי הקרנית, ובדו"ח מופיעה שורה של CCT או Pachymetry, לרוב במיקרונים (µm). לסיכום: • עובי הקרנית לרוב יציב, אך לא בהכרח קבוע לכל החיים. • CCT = Central Corneal Thickness. • מיפוי קרנית מודד גם את עובי הקרנית, ולא רק את צורתה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

נכון. קיעור בעצב הראייה כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מחלה. יש “קיעור פיזיולוגי” גדול מולד, במיוחד בעיניים עם דיסקה גדולה. מה שקובע הוא האם יש סימני נזק לסיבי העצב או שינוי במעקב לאורך זמן. מה חשוב באמת להערכה: • OCT של RNFL/‏GCC – מעיד על עובי סיבי העצב; נורמלי ויציב מפחית מאוד חשד. • בדיקת שדה ראייה – חיפוש דפוסים אופייניים לגלאוקומה. • מדידות לחץ תוך־עיני, עובי קרנית, היסטוריה משפחתית ובדיקה קלינית של ה־rim (כללי ISNT) וא־סימטריה בין העיניים (>0.2 בקאפ־דיסק מעלה חשד). אם ה-OCT תקין, השדות תקינים והלחץ תקין/מבוקר – לרוב אין סיבה לדאגה גם אם הקיעור גדול. המעקב חשוב כדי לוודא שאין שינוי. ועדיין, כן: ייתכן אדם עם קיעור קטן יחסית שיפתח גלאוקומה (למשל גלאוקומה בלחץ תקין). לכן לא הגודל המוחלט של הקיעור קובע, אלא נזק לשכבות העצבים ודפוסי שינוי לאורך זמן. השורה התחתונה: קיעור גדול ≠ גלאוקומה. מאבחנים על סמך מבנה (OCT/פונדוס), תפקוד (שדה ראייה), לחץ וסיכון, ובעיקר לפי מגמה לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא קשור לעובי הקרנית. עובי קרנית (560–580 מיקרון) לא משפיע על שדה הראייה ולא על כמה “אף” נכנס לתמונה. ההבדל שאתה חווה נובע משילוב של אנטומיית האף והמסגרת הפנים (גשר האף, זווית מחיצת האף), מיקום והטיה קלה של העיניים בארובות, מרחק בין־אישוני ואפקטים של דומיננטיות עין/דיכוי מוחי. לרוב רואים את האף יותר בצד הנאזלי של כל עין, והמוח “מדכא” אותו—אבל הדחקה הזו משתנה בין אנשים ובמיוחד במבט מקרוב/בקונברגנציה. אין קשר לקיעור הדיסקה או ל”בלט” עדין, כל עוד אין תסמיני פרופטוזיס (אודם, כאב, כפילות, שינוי פתאומי). מה אפשר לעשות כדי שיפריע פחות: • קריאה בזווית קלה של הראש/הספר (סיבוב קל שמאלה כך שהאף “יֵצא” מהשדה של ימין). • התאמת משקפיים: תושבות אף (pads) רחבות/גבוהות או מסגרת עם גשר עבה שממסכת את שפת האף בפריפריה; לפעמים שינוי קטן ב־pantoscopic tilt או ב־PD האופטי מוריד מודעות. • מרחק עבודה מעט גדול יותר ותאורה טובה—מפחיתים קונברגנציה והאף מופיע פחות. • אם יש תחושת בלט לא סימטרי או כפילות אמיתית—כדאי בדיקת עיניים עם מדידת Hertel לשקט נפשי. בשורה התחתונה: זה הבדל אנטומי/תפיסתי תקין, לא בעיית קרנית. התאמות קטנות בזווית קריאה ובמשקפיים לרוב פותרות את ההפרעה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא מסוכן. רוב תחליבי הרחצה נועדו לשימוש חיצוני בלבד, ולכן מצוין עליהם “להימנע ממגע בעיניים” משום שעלולים לגרום לצריבה או גירוי קל עקב רמת חומציות שונה או תוספים כמו ריח וצבע. גם אם לא שטפת מיד, בדרך כלל זה לא גורם לנזק לעין — מקסימום תחושת צריבה זמנית או אדמומיות קלה. אם מופיעים גירוי, אדמומיות, דמעת או טשטוש – לשטוף היטב במים זורמים כמה דקות. אם אחרי כמה שעות יש עדיין כאב, טשטוש ראייה, או שהעין נשארת אדומה – מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים. אחרת אין צורך בדאגה, זה לא גורם לנזק קבוע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

סביר יותר שמדובר בעייפות/מאמץ ראייתי (“מסך”), יובש בעיניים או חזרתיות של סינוסיטיס קלה — פחות סביר שמדובר במשהו עיני מסוכן. הכאב שמוחמר אחרי זמן בסמארטפון ותנודות בלחץ (קינוח חזק) מתאים ללחץ סינוסים ולעייפות מוקד/שרירי עיניים. מה לעשות עכשיו, תכל’ס: • להפחית עומס מסך שבוע–שבועיים, כלל 20-20-20, ובהייה בעדשה רחוקה כמה דקות כל שעה. • טיפות לחות בלי חומר משמר 4–6 פעמים ביום, במיוחד במסך/מזגן. • להימנע מקינוח חזק; להשתמש בשטיפות מי מלח/תמיסת מי ים לאף. לשקול תרסיס סטרואידי לאף 2–3 שבועות אם יש גודש מתמשך. • לבדוק מספר משקפיים עדכני, ובעיקר אם יש צורך בתוספת לשימוש מסכים (anti-fatigue/near add). • משכך כאב לפי הצורך (אקמול/איבופרופן אם אין מניעה). פנו לבדיקה (עיניים/א.א.ג.) אם הכאב נמשך מעבר לשבועיים, יש כאב עין משמעותי, רגישות לאור, ירידה בראייה, כפילות אמיתית, חום, הפרשה מוגלתית מהאף, כאב חד-צדדי בפנים/שיניים, או כאב שמחמיר בכיפוף קדימה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין טפול תרופתי לגושי הסידן, כמו כן אין חובה להוציאם, הם אינם גורמים לשום נזק ועם זמן נפלטים באופן עצמאי.

כן—בשלב 3.5 שבועות אחרי ניתוח פזילה זה יכול להיות תקין. בתפרי התאמה משתמשים לרוב בחוט נספג (למשל Vicryl); קצוות החוט יכולים להשתחרר/לבלוט מעט ולנוע במצמוץ לפני שהם נמסים לגמרי (בדרך-כלל עד 4–6 שבועות). זה עשוי לגרום לתחושת גוף זר/גירוי, אך לרוב אינו מסוכן. מה לעשות עכשיו: לא למשוך או לגזור לבד, להימנע משפשוף, להשתמש בדמעות מלאכותיות ללא חומר משמר מספר פעמים ביום. אם יש בבית משחת עיניים אנטיביוטית שניתנה אחרי הניתוח—אפשר למרוח בלילה ליומיים-שלושה להפחתת הגירוי. לפנות לבדיקה מוקדמת (מרפאה) אם התפר ממשיך להציק או בולט—לעיתים מסירים קצה קצר במרפאה בקלות. לפנות דחוף אם מופיעים כאב משמעותי, אודם מתגבר, הפרשה צהובה, רגישות לאור, ירידה בראייה, או תחושה שהחוט שורט את הקרנית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

אין קשר ישיר בין טיפול השיניים לבין ההחמרה שאת מתארת. ההסברים שלך מתאימים הרבה יותר לבעיות במשטח העין – בלפריטיס, אלרגיה ויובש בעיניים – ולא ללסת או להשתלה. בבלפריטיס ויובש בעיניים, הטיפול מתחיל בהיגיינת עפעפיים, קומפרסים חמים, עיסוי עדין של העפעפיים, וטיפות עיניים ללא חומר משמר. כשזה לא מספיק, קיימים טיפולים מתקדמים במרפאות מתמחות: סחיטת בלוטות מיבומיאן לשחרור הבלוטות הסתומות (אפשר לראות דוגמה כאן: youtube.com/watch?v=sTP9ZQtkmDw&themeRefresh=1). IPL (Intense Pulsed Light) שמפחית דלקת ומשפר את תפקוד בלוטות השומן. טיפות סרום אוטולוגי שמופקות מדמך ויכולות לשקם את משטח העין במצבים קשים. כדאי לפנות לרופא עיניים המתמחה במחלות משטח העין, כדי להתאים לך את הטיפול המדויק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

לא. פגיעה בסיבי עצב הראייה מלחץ תוך־עיני גבוה אינה מתבטאת בדקירות או עקיצות – עצב הראייה לא מעביר תחושת כאב. התחושות שאתה מתאר לרוב קשורות למשטח העין (קרנית, לחמית, עפעפיים), ושכיחות במיוחד במצבים של יובש בעיניים. כדאי להיבדק אם אכן מדובר ביובש בעיניים. כיום קיימים טיפולים מתקדמים שעשויים לעזור מאוד מעבר לטיפות רגילות, כמו סחיטת בלוטות מיבומיאן, טיפול באור (IPL) או טיפות סרום אוטולוגי. אלה טיפולים המוצעים במרפאות מתמחות ויכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כשמרכיבים משקפי שמש איכותיים, כמות האור הנכנסת לעין קטנה, ולכן האישונים מתכווצים פחות לעומת מצב של חשיפה ישירה לאור חזק. זה מנגנון טבעי – פחות אור → פחות צורך בכיווץ. לגבי פיזור פיגמנט: תופעה כמו Pigment Dispersion Syndrome נגרמת לרוב מחיכוך מכני בין הקשתית לעדשה או זונולות, ולא ישירות מגודל האישון. הרחבה או כיווץ קיצוניים של האישון יכולים להשפיע על כמות השחרור של פיגמנט, אבל ההבדל שנוצר רק מהרכבת משקפי שמש הוא זניח. כלומר, משקפי שמש חשובים מאוד להגנה מפני קרינת UV ונזק מצטבר (קטרקט, נזק לרשתית), אבל לא ממש מונעים או משנים מהותית פיזור פיגמנט. השורה התחתונה: משקפי שמש מגנים על העיניים מקרינת UV ומפחיתים סינוור, אך ההשפעה על פיזור פיגמנט אינה משמעותית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

קיעור בדיסקה (cup) שנגרם מלחץ תוך־עיני מוגבר הוא תוצאה של אובדן סיבי עצב הראייה והרקמה התומכת. זהו שינוי מבני, לא רק דינמי. לכן, גם אם הלחץ יורד ומוחזק תקין לאורך שנים, הקיעור עצמו לא “מתכווץ בחזרה” כי הסיבים שאבדו לא חוזרים. מה כן ייתכן: • אם הייתה בצקת ראש עצב או נפיחות ברקמה, לאחר ירידת הלחץ ייתכן שהעצב ייראה “פחות קעור” – אבל זו תוצאה של ירידת נפיחות ולא חזרת סיבים. • במעקב OCT/פונדוס יכולים להיות שינויים קטנים במראה הקיעור בגלל שונות מדידה או אופטיקה, אך לא שינוי אמיתי בכמות הסיבים. • המטרה בטיפול היא לייצב את הלחץ כדי שהקיעור לא ימשיך להחמיר, לא כדי להחזיר אותו אחורה. כלומר – ברגע שנוצר קיעור כתוצאה מנזק גלאוקומטי, הוא לרוב נשאר. שמירה על לחץ נמוך מונעת החמרה נוספת, אך לא הופכת את הקיעור. לשאלות נוספות ממליץ לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בקיצור ולעניין: • NS = nasal-superior: זה הפלח העליון-נאזלי של שכבת סיבי עצב הראייה סביב עצב הראייה (RNFL). • התאמה לשדה הראייה: פגיעה ברשתית העליונה נותנת ירידה בשדה הראייה התחתון; אזור נאזלי ברשתית מקרין לצד הטמפורלי בשדה. כלומר NS קשור בעיקר לשדה הראייה התחתון-טמפורלי (בצד הנגדי טופוגרפית), לא “ראייה למעלה”. • בגלאוקומה מוקדמת: האזורים השכיחים יותר להיפגע תחילה הם העליון-טמפורלי (TS) והתחתון-טמפורלי (TI). NS פחות אופייני כנקודת הפתיחה. • “קצת נמוך אבל ירוק”: הצבע הירוק אומר שבתוך הטווח התקין של הנורמה (בד״כ בין אחוזון 5–95). ערך מעט מתחת לממוצע אינו מעיד על פגיעה כשלעצמו. • “האם הסיבים עברו לפלחים אחרים?” לא. כל פלח נמדד בפני עצמו; אין “מעבר” סיבים. הבדלי עובי בין פלחים הם אנטומיים/אישיים. • שונות בין בדיקות: ייתכנו הבדלים קלים בין מדידות בגלל יישור הסריקה, איכות סיגנל, הטייה/טורשן של הדיסקה ואלגוריתם סגמנטציה—לא שינוי אמיתי בסיבים. • מה חשוב במעקב: מגמת שינוי לאורך זמן והאם מופיע דקק עקבי (צהוב/אדום) באותו פלח, ובמקביל ממצא תואם בשדה הראייה. אם הכול ירוק ושאר המדדים תקינים—בד״כ תקין; ממשיכים מעקב תקופתי באותה מכשיר/פרוטוקול. לשאלות נוספות נא לפנות למומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

בגלאוקומה הנזק מתחיל בדרך־כלל מהשדה ההיקפי, ולא מהמרכז. כלומר בהתחלה לא מרגישים “ראיית צינור” או ירידה במרכז הראייה, אלא חסרים קטנים בצדדים שאינם מורגשים עד שהמחלה מתקדמת. ראיית צינור אופיינית למחלה מתקדמת, כשמרבית השדה כבר אבד ונשאר רק מרכז צר. לכן “להרגיש יותר את האף” או שהמרכז “נסוג לאחור” זה לא תיאור מדויק של ההתחלה של גלאוקומה. בשלבים מוקדמים חדות הראייה במרכז (למשל 6/6) בדרך־כלל נשמרת. רק בשלבים מתקדמים מאוד יכולה להיות ירידה בחדות הראייה המרכזית. לכן, אדם יכול להיות עם גלאוקומה מתקדמת ועדיין לראות 6/6 בבדיקה רגילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

כן. “פלאש” אחרי חבלה יכול לנבוע ממשיכה על הרשתית ולעיתים מרמז על קרע/היפרדות התחלתית. אם ההבזק היה חד־פעמי והראייה תקינה, פני לבדיקה עם הרחבת אישונים ב־24–72 שעות הקרובות. אם יש פלוטרים חדשים, היבהובים חוזרים, “וילון” בשדה הראייה, ירידה בראייה או כאב—פני בדחיפות היום. עד לבדיקה הימנעי ממאמץ כבד; לכאב העדיפי אקמול. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il corneatransplant.co.il cataractsurgery.co.il

“התחלה של קטרקט” פירושו עכירות קלה בעדשה שאין לה כרגע משמעות רפואית דחופה. אין טיפול תרופתי שעוצר או “ממיס” קטרקט; מטפלים רק כשזה מפריע לתפקוד (קריאה, נהיגה בלילה, סינוורים). מה עושים עכשיו: ממשיכים מעקב אצל רופא עיניים פעם בשנה (או מוקדם יותר אם יש החמרה), ומעדכנים מספר משקפיים לפי הצורך—לעיתים זה משפר מאוד את הראייה בשלב מוקדם. כדאי להרכיב משקפי שמש איכותיים עם סינון UV, להפסיק עישון, לאזן סוכרת, ולהימנע משימוש מיותר בסטרואידים (בכדורים/טיפות) אם יש חלופות רפואיות. מתי ניתוח: כשיש הפרעה ממשית באיכות חיים למרות משקפיים מעודכנים. הניתוח קצר ובטוח מאוד לרוב המכריע של המטופלים, עם עדשה מלאכותית שמחליפה את העדשה העכורה. ניתן לשקול עדשה חד-מוקדית (הבטוחה והמדויקת ביותר לרוב) או עדשות מתקדמות לפי הצרכים (טורית/מולטיפוקלית/EDOF)—זה מצריך התאמה אישית. פני לבדיקה מוקדמת אם יש החמרה מהירה, סינוור חריג, ירידה חדה בראייה, כאב, אדמומיות או עיוותים בשדה הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il