ירידה באלימות כלפי צוותים רפואיים

מקרי האלימות בבתי החולים ובמרפאות ירדו ב-8% ב-2009 אך המספר הכולל נותר גבוה: האגף לבטחון במשרד הבריאות פרסם נתונים בנושא אלימות נגד צוותים רפואיים ב-2009. דו"ח זה הוכן במסגרת פעילות הוועדה להתמודדות נגד אלימות במערכת הבריאות.

על-פי הדו"ח, ניתן להבחין במגמת הירידה במקרי האלימות - בשנת 2009 דווחו 3,670 מקרים ביחס לשנת 2008 במהלכה דווחו 3,993 מקרים. כ-76% ממקרי האלימות (2,770) אירעו בבתי חולים ו-24% (900) מהמקרים אירעו במרפאות. מהדו"ח עולה כי 18% (670) מהמקרים כללו אלימות פיזית וכ-82% (3,000) מהמקרים כללו אלימות מילולית ואיומים. מתוך כל המקרים הוגשו רק 18% (650) תלונות במשטרה.

רוב (55%) מקרי האלימות הפיזית הופנו כלפי מאבטחים, ואילו 21% מהמקרים הופנו לאנשי סיעוד, 8% מהמקרים היו כלפי רופאים, 2% כלפי עובדי מנהל ומשק ו-4% מהמקרים הופנו כלפי עובדים נוספים במקום. באירועי אלימות מילולית רוב המותקפים היו אנשי סיעוד (46%), 25% מהמקרים הופנו כלפי אנשי אבטחה, 18% מהמקרים הופנו לרופאים, 7% ממקרי האלימות המילולית היו כלפי עובדי מנהל ומשק, והשאר (4%) כלפי עובדים נוספים שהיו במקום. על-פי כותבי הדו"ח, מעורבות גבוהה של האבטחה מצביעה על תפקוד כמצופה - הסטה של אירועי אלימות מצוות רפואי אל הביטחון. כמו-כן, שיעור גבוה של אירועים כנגד הסקטור הסיעודי, מצביע על אירועי אלימות בכל המחלקות בבתי החולים, שם נוכחות האבטחה היא על-פי קריאה ולא נוכחות קבועה.

עוד עולה מהדו"ח כי 24% ממקרי האלימות חלו בחדר מיון, אולם יש לציין כי שיעור האירועים בחדר מיון במגמת ירידה (מסביבות 40%) - עדות לאפקטיביות האמצעים שיושמו, כוח האדם הייעודי וכלל הצעדים שננקטו. שאר המקרים אירעו בשטחים פתוחים בבתי החולים, המחלקות הפנימיות (17%), במחלקות כירורגיה (9%), מחלקות פסיכיאטריה (3%) והשאר במחלקות נוספות.

מהדו"ח עולה כי אירועי האלימות מתקיימים במהלך היום: 43% מהמקרים חלו בין השעות 8:00 ל-16:00. 43% מקרים נוספים חלו בין השעות 16:00 ל-24:00 ואילו בלילה ארעו 14% ממקרי האלימות. 51% ממקרי האלימות בוצעו על-ידי המאושפז ו-49% מהמקרים בוצעו על-ידי מלווה או מבקר. מול מלווה או מבקר ניתן לבצע פרוצדורות חוקיות שלא ניתן לבצע מול חולים כמו: צווי הרחקה, איסור ביקור, מעצר על-ידי משטרה וכד'.

כאמור, בשנת 2009 חלו 900 מקרי אלימות במרפאות בקהילה. 92 (10%) כללו אלימות פיזית ו-808 מהמקרים (90%) כללו אלימות מילולית ואיומים, מתוכם הוגשו 175 תלונות במשטרה. 43% ממקרי האלימות הופנו כלפי עובדי מינהל. לדברי כותבי הדו"ח, ריבוי תקיפות כנגד עובדי המינהל בקהילה עקב היותם "קו ראשון" במגעים מול הלקוחות, וכן עקב בעיות כספים (טופס 17, תשלומים וכדו'). כמו כן, עקב העדר אבטחה במקומות מסויימים 33% מהתקיפות הופנו כלפי רופאים. בהעדר צוות "מנטרל" המגע הראשוני של הלקוח הוא עם הרופא ולכן ישנן תקיפות רבות כלפי רופאים בהשוואה לבתי החולים. שאר התקיפות הופנו כלפי רוקחים, אחיות ומאבטחים.

מסך כל התלונות, רק ב-2% מהמקרים הוגשו כתבי אישום ורק ב-1% ממקרי האלימות הורשע התוקף. רוב התלונות נסגרו מסיבות שונות. כותבי הדו"ח מציינים כי יש ירידת מה באירועי אלימות פיזית ועליה באירועי אלימות מילולית. סוגיית דיווח על האירועים בקופות החולים (למעט שירותי בריאות כללית) ובמשרד הבריאות לוקה בחסר ותחייב התייחסות של הוועדה הבין משרדית להתמודדות עם אלימות ב-2010.