מהי הדרך לצמצום צריכת אלכוהול?

ממחקר מטה-אנליזה חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Archives of Pediatric and Adolescent Medicine עולה כי התערבויות שמטרתן לצמצם צריכת אלכוהול, המתמקדות בפרט עצמו, הינן בעלות גודל אפקט רב יותר בהשוואה לכאלו המבוססות-משפחה בטיפול בצריכת אלכוהול בקרב מתבגרים. בנוסף, על אף שגודל האפקט הלך וירד עם העלייה במשך המעקב, החוקרים טוענים כי טיפולים מבוססי-התנהגות הראו הבטחה רבה בהשגת תוצאות ארוכות טווח.

החוקרים מסבירים כי על פי ידיעתם מדובר במחקר המטה-אנליזה הראשון אשר בוחן התערבויות המתמקדות בהורדת צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים. לדבריהם, אחת ממטרותיהם כאנשי אקדמיה הייתה לגשר על הפער בין מחקר ועשייה קלינית. הם טוענים כי ישנו מידע רב עבור קלינאים אשר עובדים במרכזים לטיפול באלכוהוליזם המיועדים למתבגרים וכן עבור קלינאים אשר להם מטופלים מתבגרים עם בעיות של צריכת אלכוהול.

החוקרים מציינים כי אלכוהול הינו החומר המצוי בשימוש הרב ביותר בקרב מתבגרים. מחקרים קודמים מראים כי פחות מ-50% מילדי כיתה ח' צרכו אלכוהול, בעוד ש-50% מבני כיתה י"ב מדווחים על כך שחוו שכרות בעברם, 30% מדווחים על השתתפותם בשתיית Binge (שתייה מופרזת) ו-3% מדווחים על צריכת אלכוהול יומיומית.

יתרה מכך, החוקרים מוסיפים כי הפרעות של צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים קשורות בבעיות פסיכוסוציאליות רציניות, לרבות שיעורים גבוהים יותר של תחלואה נפשית נלווית וחסרים נוירוקוגניטיביים, מוטיבציה ירודה, וסיכון מוגבר להתמכרות לאלכוהול בגיל המבוגר.

נכון להיום, התערבויות שמטרתן לצמצם צריכת אלכוהול ניתנות לחלוקה לשני פורמטים עיקריים - טיפול המתמקד ישירות במתבגר, וכזה המיועד למשפחה כולה. טיפולים פרטניים עושים על פי רוב שימוש בהתערבויות התנהגותיות, טיפולים קוגניטיביים ו/או ראיונות מוטיבציה. לדברי החוקרים, על אף שמחקרים קודמים הראו ירידה בצריכת אלכוהול בקרב מתבגרים בעקבות טיפולים פרטניים שונים, מרבית המחקר בתחום העריך התערבויות משפחתיות, כשחלק מהמחקרים הדגימו יעילות של גישה זו. עם זאת, יש צורך לטענתם לסכום יחד את המחקרים על מנת לקבל תמונה ברורה יותר של ההשפעות הכוללות.

לשם כך, ובהתבסס על הבעייתיות של הקשר בין צריכת אלכוהול ובעיות פסיכוסוציאליות, ביקשו החוקרים במחקרם זה להעריך באופן סיסטמטי את הספרות המקצועית אשר בחנה התערבויות הממוקדות בהורדת צריכת אלכוהול ואשר עשויה להועיל לקלינאים.

עבור ניתוח-העל, העריכו והשוו החוקרים את היעילות של התערבויות פרטניות אל מול התערבויות משפחתיות. הם העריכו 16 מחקרים (מהם 10 הבוחנים התערבויות פרטניות, 5 הבוחנים התערבויות משפחתיות ומחקר אחד אשר השווה בין השתיים) בין השנים 1994 ו-2008. במחקרים אלו נכללו חולים בין גילאים 12 ו-19 שנים אשר השלימו תוכנית התערבות להתמכרות אשר מטרתה צמצום או חיסול של צריכת אלכוהול.

החוקרים מציינים כי מדד התוצאה העיקרי של המחקר נקבע כהימנעות, תכיפות הצריכה של אלכוהול וכמות האלכוהול שנצרך כפי שנמדד חודש ושנה לאחר תום הטיפול.

ככלל, מדווחים החוקרים כי ההתערבויות הביאו לירידה משמעותית בצריכת האלכוהול בקרב מתבגרים. כמו כן, ניתוח מרובד הראה גודל השפעה רב יותר עבור טיפולים פרטניים לעומת כאלו משפחתיים. החוקרים מוסיפים כי הטווח של השפעות מתוקפות לצמצום צריכת האלכוהול עבור ההתערבויות הפרטניות נע החל מ-0.09 בעקבות ראיון מוטיבציה קצר ועד ל-1.991 בעקבות התערבות משולבת הכוללת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואת גישת 12 השלבים. טיפולים יעילים אחרים אשר הראו גודל אפקט גדול (למעלה מ-0.80) כללו טיפול משפחתי רב-מימדי, ראיונות קצרים עם המתבגר, וכן התערבויות קצרות עם המתבגר ועם אחד מהוריו.

לדברי החוקרים, הם הופתעו לגלות כי התערבויות המתמקדות בפרט עצמו הראו גודל אפקט רב יותר, וזאת בניגוד למחקרים קודמים אשר הראו כי התערבויות משפחתיות הן צורת הטיפול המיטבית עבור מתבגרים עם הפרעות של צריכת אלכוהול. עם זאת, הם מדגישים כי אין משמעות הדבר שיש להסיק בצורה גורפת כי התערבויות פרטניות הן יעילות יותר בהכרח, וזאת מאחר ולא בוצע תקנון לערפלנים אפשריים. יתרה מכך, הם מזכירים כי שני סוגי הטיפול הראו תוצאות שהגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית, וכי רבים מסוגי ההתערבות הספציפיים משני הסוגים (פרטני ומשפחתי) הראו גודל אפקט משמעותי.

על אף שככלל מצאו החוקרים סבירות גבוהה יותר שהמתבגרים שעברו התערבות ישובו לכמויות צריכת האלכוהול שלפניה, ככל שהלכה והתארכה תקופת המעקב, הרי שהן טיפול התנהגותי והן טיפול משפחתי רב-מימדי הראו ירידות משמעותיות בצריכת האלכוהול למשך 12 החודשים שלאחריהם.

בהתחשב בכך שהתערבויות אלו מתמקדות בשינוי התנהגות והרגלים לא רצויים, מסבירים החוקרים, נראה כי טיפול המבוסס התנהגות (בין אם משפחתי ובין אם פרטני) הינו מועיל בשמירה על שינוי ארוך-טווח.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים את תקופות המעקב השונות בין המחקרים, ואת קריטריוני ההכללה אשר בכוונה תחילה היו צרים. כמו כן, החוקרים לא ריבדו את תוצאות המחקרים על פי סוגי קבוצות הביקורת השונים, עובדה אשר מנעה מהם את היכולת להשוות בין גודלי האפקט עבור טיפול מקובל בהשוואה לקבוצות ביקורת של רשימת המתנה לטיפול. בשל מגבלות אלו, הם מדגישים, כי אין ברצונם שהקוראים יכלילו את התוצאות מעבר ל-16 המחקרים אשר נותחו במטה-אנליזה זו. החוקרים מציינים כי עובדים כעת על פרויקט דומה אשר יבחן את ההשפעה של התערבויות להורדת השימוש במריחואנה.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, מציין כי מדובר במטה-אנליזה הראשונה לפי הידוע לו אשר בוחנת מחקרים אודות ההשפעה של התערבויות פרטניות ומשפחתיות בקבוצת גילאים זו. לדבריו, ישנה הבטחה בממצא לפיו החוקרים מצאו כי חמישה סוגים שונים של התערבויות הראו מידה זו או אחרת של ירידה בצריכת האלכוהול. הוא מוסיף כי העבודה הנוכחית מהווה נדבך חשוב התורם לספרות המקצועית הקיימת בנושא.

עם זאת, המומחה מזהיר כי ישנן עדיין מספר שאלות אשר טרם נענו, ומזכיר כי גם המחקרים בעלי תקופת המעקב הארוכה ביותר שנכללו בניתוח-על זה לא נמשכו הרבה מעבר לשנה אחת. באשר למחקרים עתידיים בתחום, מציע המומחה כי יש לבחון גם את השאלה האם ניתן לשבור את התבנית לפיה צריכת אלכוהול כבדה בגיל מוקדם קשורה בבעיות של צריכת אלכוהול מאוחר יותר בחיים.

בואו לדבר על זה בפורום התמכרות.