האם שמנים סובלים מיחס נחות?

אנשים במשקל רב יותר זוכים לפחות כבוד מצד הרופאים. כך עולה ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון Journal of General Internal Medicine. לטענת החוקרים, ממצא זה מעלה שאלות ביחס להשפעה אפשרית על איכות הטיפול לו זוכה אוכלוסיה זו.

לדברי החוקרים, עלה בידם להראות כי ככל שמדד מסת הגוף (BMI) של חולה גבוה יותר, כך הוא זוכה ליחס נחות יותר מצד רופאיו. הם מספרים כי הרעיון לביצוע המחקר עלה בעקבות ניסיונם בעבודה במרפאה לירידה במשקל. החולים בהם נתקלו בעבודתם זו היו פעמים רבות עוזבים את המרפאה בדמעות, וטוענים כי 'אף רופא מעולם לא דיבר אליי כך קודם לכן'. חולים רבים דיווחו כי חשו שמאחר וסבלו ממשקל עודף, הם לא זכו לטיפול דומה לזה שמקבלים מטופלים אחרים.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים מידע ביחס ל-238 חולים ו-40 רופאים. מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע של החולים עמד על 32.9. החוקרים מזכירים כי אדם עם BMI של 25 עד 29.9 נחשב כבעל משקל עודף, וזה עם BMI של 30 ומעלה נחשב כסובל מהשמנת יתר.

במסגרת המחקר, נתבקשו החולים והרופאים למלא שאלונים לגבי המפגש רופא-חולה. הם נשאלו לגבי יחסם ותפישותיהם זה את זה בתום המפגש. בנוסף, נתבקשו הרופאים לדרג את רמת הכבוד שרוחשים לכל אחד מן המטופלים לעומת 'החולה הממוצע', במדרג של חמש נקודות.

החוקרים הראו כי בממוצע, החולים עבורם דיווחו הרופאים על מידת הכבוד הנמוכה ביותר, היו בעלי BMI גבוה יותר מאלו עבורם רחשו הרופאים את הכבוד הרב ביותר. החוקרים מדגישים כי ממצאיהם אינם מסוגלים לקבוע קשר סיבתי בין BMI והיחס מצד הרופא. כמו כן, מחקרם זה לא בחן השפעות על התוצאות הבריאותיות של המטופלים.

לדברי החוקרים, כבוד כלפי המטופל הינו חיוני מאחר וחולים מסוימים עלולים להימנע מפנייה למערכת הבריאות בצורה גורפת. במחקר קודם, הכבוד מצד הרופא נקשר לכמות רבה יותר של מידע אותו סיפק הרופא במהלך המפגש הרפואי. החוקרים קוראים להמשך המחקר בתחום במטרה להיטיב ולהבין כיצד יחסם של הרופאים כלפי אנשים הסובלים מהשמנת יתר משפיע על איכות הטיפול אותו מקבלים. החוקרים מבקשים לשאול, אם הרופא מטפל בחולה הסובל מהשמנת יתר, ורוחש פחות כבוד כלפיו, האם קיים סיכוי נמוך יותר שימליץ על סוג זה או אחר של תוכנית לירידה במשקל או שיפנה אותו לבדיקת סקר מסוימת לגילוי סרטן.

בואו לדבר על זה בפורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר - בשיטת ד"ר לוי.