מצב הבריאות בישראל במגמת ירידה

משנת 2005 עד היום ניתן לראות הידרדרות במצב הבריאות הכללי; כך עולה ממדד בריאות לאומי שפיתחה ההסתדרות הרפואית (הר"י). מדד הבריאות מבוסס על פרמטרים בינלאומיים מוכרים ומאפשר מדידה מדויקת של בחינת מצב הבריאות בישראל בהשוואה בינלאומית.

מדד הבריאות הלאומי בישראל מתבסס על שש קטגוריות מרכזיות: מצב הבריאות, רפואה מונעת, מצב התשתיות, יעילות שירותי הרפואה, היענות המערכת למטופל ואי שוויון בבריאות. ממצאי מדד הבריאות הלאומי מבוססים על בניית סקלת ציונים בהשוואה לממוצע 15 המדינות המפותחות באיחוד האירופי. ככל שהציון גבוה יותר - כך המצב טוב יותר.

המדד מעלה, כי ישראל נמצאת כיום בממוצע האירופי במצב הבריאות. הציון הכללי שישראל קיבלה במדד הבריאות הלאומי הוא 50 מתוך 100. יחד עם זאת, הציון נמצא במגמת ירידה - מ-53 בשנת 2005 הוא ירד ל-50.

על-פי הנתונים נראה כי חלה עליה בשיעור חולי הסוכרת באוכלוסיה. כמו-כן, מקרי סרטן חדשים ל-100 אלף גברים - בציון ממוצע (51) בהשוואה לאיחוד האירופי, אך במגמת ירידה (בעבר היה ציון 62). ואילו אצל נשים המצב מדאיג - מקרי סרטן חדשים ל-100 אלף נשים - הציון נמוך מאוד בהשוואה לממוצע האירופי מזה כמה שנים (ציון 0 מאז 2005). לעומת זאת, שיעור המעשנים מדי יום יורד, וכיום הציון גבוה בהשוואה לממוצע האירופי (ציון 72 בהשוואה לציון 54 בשנת 2005).

עוד עולה ממדד הבריאות כי משנת 2005 עד היום ניתן לראות הידרדרות בתחום הרפואה המונעת: מספר מקרי השעלת והחצבת נמצא במגמת עליה. לעומת זאת, קיים שיפור ניכר באבחון מקרי Hepatitis B.

כפי שהתריעה הר"י כל השנים, הוכח כי מצב התשתיות בישראל גרוע יחסית לאירופה, בשל מחסור ברופאים ואחיות חדשים. כמו-כן, ישנו מחסור במיטות בבתי חולים ובמוסדות לבריאות הנפש. רק מספר רופאי השיניים גבוה בהשוואה לממוצע האירופי.

המדד מעלה כי בכל הקשור לאיכות כוח האדם הרפואי יש עליה בשביעות הרצון של המטופלים, לעומת זאת יש ירידה בשביעות הרצון מהמערכת. על-פי הנתונים, ישנה שביעות רצון גבוהה יחסית מהצוות הרפואי (יחס רופא המשפחה - 47%, ציון יחס האחיות - 37%). לעומת זאת, ישנה ירידה משמעותית בשביעות רצון מקבלת תרופות (24% לעומת 26% בשנת 2005), הפניות והתחייבויות (23% לעומת 31% בשנת 2005).

נמצא אי שוויון מובהק בין אוכלוסיות שונות: בממוצע מתים יותר תינוקות בפריפריה בהשוואה לאיזור המרכז - 6.1 לעומת 4.1 על כל 1,000 נפש. בנוסף קיים פער משמעותי לרעת האוכלוסיה הערבית, לפיו תינוקות ערבים מתים יותר, שבעה תינוקות לעומת שלושה ל-1,000 נפש.

על-פי מדד הבריאות, עניים מוותרים על טיפול רפואי ועל תרופות עקב התשלום הנדרש ובכך גדל הפער בינם לבין שאר האוכלוסיה. כמו-כן, נמצא כי אין מספיק עמדות ניתוח בפריפריה.

מסקנות ההסתדרות הרפואית הן כי קיים אי שוויון ברור בין רמות כלכליות, פריפריה מול מרכז וערבים מול יהודים לאורך השנים שנבדקו, ואין מגמת שיפור באי השוויון. השילוב של אי שוויון יחד עם הידרדרות מצב התשתיות מהווה סכנה חמורה לבריאות האוכלוסייה ונוגד את עקרונותיה הערכיים של מדינת ישראל. בקצב ההידרדרות הנוכחי מוערך כי בתוך 5 שנים (2015) תהיה ישראל בשליש התחתון של מערכות הבריאות באירופה.

על הממצאים אומר יו"ר הר"י, ד"ר יורם בלשר: "המדד מעלה כי מערכת הבריאות בישראל ממוצעת. עם זאת, מדינת ישראל ובמיוחד אגף התקציבים באוצר, מעבירים לא אחת את המסר, כאילו מערכת הבריאות בישראל היא בין המובילות בעולם וזאת כדי להימנע מהעברת תקציבים חיוניים. המדד שערכנו מפריך סופית טענה זו ומראה כי ככל שמדובר בנושאים הקשורים למערכת, כלומר תשתיות, אנו נמצאים במצב הגרוע ביותר. אנו רואים חשיבות רבה בפרסום המדד מדי שנה ובהבאת המידע לציבור על מנת שנוכל להניע את המדינה להשקיע את המשאבים הדרושים במקומות הנכונים".

בואו לדבר על זה בפורום מימוש זכויות רפואיות.