מי יגיע לעבודה עם שפעת?

כ-16% מאנשי בריאות הציבור בארה"ב יבחרו שלא להגיע לעבודה בעת פנדמיה (מגפה עולמית) של שפעת. כך עולה ממחקר אשר פורסם בימים אלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת גו'הנס הופקינס בארה"ב ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר שפורסם השבוע בעיתון המדעי PloS One, נערך בקרב 1,835 עובדי בריאות בשלוש מדינות בארה"ב.

כאשר החוקרים ניתחו את התשובות, התברר כי האמונה ביכולת האישית לתת מענה משמעותי לאירוע מהווה גורם קריטי בפעילות. 'עובדים אשר הגדירו יכולת זו כגבוהה, נטו פי 18 להביע נכונות לבוא לעבודה בעת משבר, גם אם יהיה חמור ומסוכן להם באופן אישי", אומר ד"ר רן בליצר, מרצה בכיר במחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר מוביל במחקר.

מחקר זה מצטרף למחקר קודם שהוביל ד"ר בליצר לפני שלוש שנים במדינת מרילנד בארה"ב, בה הייתה נכונות העובדים להתייצב לעבודה קטנה עוד יותר. גם אז הייתה התחושה של חשיבות התפקיד והמסוגלות לתרום בעבודה, הגורם החשוב ביותר בקביעת הנכונות לבוא לעבודה תוך סיכון עצמי.

"תוכניות מוכנות לחירום לוקחות פעמים רבות בחשבון כי חלק מהצוות הרפואי לא יוכל להגיע לעבודה בשל מחלה או פגיעה, אולם הנכונות של הצוות להגיע לעבודה, תוך סיכון עצמי, הינה מרכיב קריטי בהיערכות אשר לא תמיד נלקח בחשבון", מסביר ד"ר בליצר. מחקר זה, אשר מומן על ידי המרכזים האמריקאים לבקרת מחלות (CDC), הינו המחקר הנרחב ביותר עד כה אשר בחן שאלה זאת בקרב עובדי בריאות הציבור.

החוקרים השתמשו במודל פסיכולוגי-חברתי ייחודי בשם Extended parallel process model, על מנת ליישם את המחקר. המודל הדגים כי עובדי בריאות המעריכים את רמת הסיכון מהאיום כמשמעותית, דווקא נטו יותר להצהיר על כוונה להגיע לעבודה. עובדים שהיו, מחד, מודעים לאיום, ומאידך, חשו מוכנים לבצע את תפקידם, היו נכונים פי 31 להגיע לעבודה בעת פנדמיה של שפעת, ללא תלות בחומרתה, וזאת ביחס לקבוצת הייחוס שלא היו מודאגים ובעלי תחושת מסוגלות.

למחקר משמעויות מעשיות רבות - על המעסיקים להבין שעליהם לבצע הסברה והדרכה בקרב הצוותים עוד טרם פרוץ המשבר ולהדגיש בפניהם את חשיבות תפקידם. אחרת, הם עלולים למצוא עצמם מול שוקת שבורה בעת אירוע, מסביר ד"ר בליצר. תוכניות הכשרה מתאימות מפותחות כעת באוניברסיטת ג'והנס הופקינס בכדי לתת מענה בדיוק לצורך זה.

בואו לדבר על זה בפורום שפעת החזירים.