הפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים

הפרעת קשב והיפראקטיביות מוכרת כהפרעה של ילדים בגיל בית הספר. אולם, רבים ממשיכים לסבול מההפרעה גם בבגרותם. כמה מחקרים מהעת האחרונה מציבים הערכה שבין 30 עד 70 אחוז מהילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות ממשיכים לסבול מתסמיני ההפרעה גם כמבוגרים.

מבוגרים רבים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות אינם מודעים לעובדה שהם סובלים מההפרעה. לרוב, הם פשוט מרגישים שבלתי אפשרי עבורם להתארגן, להתמיד במקום עבודה, להגיע בזמן לפגישות. מטלות היום יום כמו להתעורר בזמן, להתלבש, להתארגן ולהיות מרוכזים ויעילים בעבודה, נתפסות כאתגרים לא פשוטים עבור המבוגר עם הפרעת קשב והיפראקטיביות.

האבחון של הפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים אינו פשוט. פעמים רבות, כאשר ילד מאובחן עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, אחד ההורים יזהה שלו או לה מאפיינים ותסמינים דומים לאלה של הילד. לראשונה, הם יתחילו להבין חלק מהתופעות שגורמות להם קשיים כבר שנים רבות: היסח הדעת, אימפולסיביות, חוסר שקט.

מבוגרים אחרים יחפשו טיפול בדיכאון או בחרדה, ויגלו ששורש הבעיה הגורמת לרגשותיהם הקשים היא הפרעת קשב והיפראקטיביות. לחלק מהם היסטוריה של כישלונות בבית הספר או בעיות בעבודה.

כדי לקבל אבחנה של הפרעת קשב והיפראקטיביות כמבוגר, צריכים להתקיים התנאים הבאים: ההפרעה התחילה בילדות, היא עקבית וממושכת ועם תסמינים בהווה. חשוב ביותר שהאבחנה במבוגרים תהיה מדויקת ותתבצע על ידי איש מקצוע, בעל ניסיון בהפרעה ובתחום של קשיי קשב. כדי להגיע לאבחנה מדויקת נאספת היסטוריה מפורטת של התנהגות המאובחן בילדות, כאשר לרוב רצוי לתשאל אנשים נוספים - החיים עם המאובחן ומכירים אותו היטב (בן או בת זוג, הורים, חבר או חברה קרובים). בנוסף יש לערוך מבחנים פסיכולוגיים, לבדוק את תפקודי הקשב באופן ישיר, בדומה לבדיקת הקשב המוצעת כאן, ולבחון את האפשרות לקיומן של הפרעות אחרות כגון חרדה, דיכאון, לקויות למידה.

אבחנה מדויקת של הפרעת קשב והיפראקטיביות מביאה לרוב לתחושת הקלה משמעותית. פעמים רבות מביא איתו הסובל מ-ADHD משקעים שליליים אל הבגרות, הפוגעים בהערכתו העצמית. כעת הוא יכול להתחיל להבין את קשייו, להתמודד איתם ולטפל בהם. המשמעות עשויה להיות לא רק טיפול תרופתי ב-ADHD אלא גם פסיכותרפיה, שעשויה להקל בהתמודדות עם כעסים על כך שההפרעה לא זוהתה בגיל צעיר יותר.

טיפול תרופתי במבוגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות דומה באופיו לטיפול התרופתי בילדים: מתחילים עם תרופות ממריצות, ולאלה שאינם מגיבים בשיפור אפשר להציע תרופות אחרות, שנמצאו יעילות לטיפול בהפרעה. המינונים שניתנים למבוגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות הינם לרוב פחותים מאלה שניתנים לילדים, על פי יחס משקל גוף לכמות התרופה.

בנוסף, בקרב מבוגרים התרופה עשויה להשפיע למשך זמן ארוך יותר. פעמים רבות מבוגרים נוטלים כמה תרופות במקביל (לשליטה בלחץ דם, סוכרת, דיכאון וחרדה), וחשוב מאוד לקחת נתונים אלה בחשבון כאשר נותנים טיפול תרופתי למבוגר עם הפרעת קשב והיפראקטיביות.

פסיכותרפיה וחינוך-פסיכולוגי הינם כלים שימושיים ביותר למבוגר עם הפרעת קשב והיפראקטיביות. על אף שהטיפול התרופתי עוזר מאוד, על הפרט להצליח בזכות עצמו. מטפל או מאמן אישי מקצועי יכולים לסייע למטופל המבוגר עם הפרעת קשב והיפראקטיביות ללמוד כיצד לארגן את חייו ועבודתו באופן יעיל ומספק יותר. פסיכותרפיה עשויה לעזור בשיפור הדימוי העצמי של המבוגר עם הפרעת קשב והיפראקטיביות על ידי בחינה והבנה של ההתנסויות שההפרעה גרמה. לאחר שהמטופל מתחיל לחוות הצלחות בעזרת הטיפול, הוא יכול גם ללמוד להעריך חלק מהיתרונות כגון אנרגיה מוגברת, יצירתיות, התלהבות וחום.


בואו לדבר על זה בפורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים.