מבקר המדינה: המתנה ארוכה לניתוח

(0)
לדרג

דו"ח מבקר המדינה קובע: חולים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לניתוח, מחלקות היולדות צפופות מדי ומנהלי בתי חולים עוסקים בעבודות נוספות רבות

מאת: מערכת דוקטרוס

דו"ח מבקר המדינה ל-2009 המתפרסם היום (ד') חושף ליקויים בתחומים שונים במערכת הבריאות. על-פי הדו"ח, ההמתנה בבתי החולים הממשלתיים לניתוחים אלקטיביים (לא דחופים) היו ארוכים ומזיקים לדעת המומחים. המבקר מצא כי שיקולים כלכליים-מינהליים מכתיבים קבלת החלטות בנוגע לביצוע ניתוחים ולקיצור תורים. בנוסף, מחסור ארצי במרדימים ובאחיות חדר ניתוח אינו מאפשר להפעיל עוד חדרי ניתוח אחר הצהריים. כמו-כן, חולים בעלי אמצעים כספיים או אלה שברשותם ביטוחים משלימים בקופות החולים יכולים לפנות לחלופות כגון הרפואה הפרטית, ובכך עלול להיפגע השוויון על פי החוק.

משכורת הרופאים אינה ידועה

מבדיקת המבקר עולה כי רופאים רבים מועסקים במסגרת בתי החולים, תאגידי הבריאות וקופות החולים, ואולם שכרם הכולל - המשולם כולו מהקופה הציבורית - אינו גלוי ואינו מפורסם, משום שהוא מתקבל מכמה מעסיקים בעת ובעונה אחת. יוצא שלמשרד הבריאות ולמשרד האוצר אין ראייה כוללת של שכר הרופאים במשק. הדבר עלול לפגום בקבלת החלטות בנוגע לצעדי המדיניות שהם רוצים לנקוט.

מהנתונים שאסף משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2004-2008 רוב מנהלי בתי החולים הממשלתיים והעירוניים-ממשלתיים לא עסקו בעבודות פרטיות או עסקו בהן בהיקף מוגבל ובעיקר בתחום ההוראה - מתן הרצאות בבתי ספר לרפואה. אולם, פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא עסק בו זמנית ב-11 עבודות מחוץ לתפקיד ופרופ' גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) עבד ב-7 עבודות מחוץ לתפקיד.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין בממצאי בדיקה זו כדי להטיל דופי בכישוריהם של פרופ' ברבש ופרופ' רוטשטיין ובהצלחתם לנהל את המרכזים הרפואיים שבראשם הם עומדים. עם זאת, נוכח מורכבות תפקידו של מנהל מרכז רפואי, ונוכח הדרישה הנורמטיבית שעיקר זמנו ייוחד למילוי תפקידו כמנהל המרכז הרפואי, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות אכן מותיר די זמן למלא כהלכה את תפקיד מנהל בית החולים. זאת ועוד, יש לבחון את ההשלכות הציבוריות של ריבוי היתרי העבודה הפרטית ואת השפעת הדבר על תדמית השירות הציבורי. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות והנציבות להשלים את עבודת המטה שבה התחילו בשנים 2002-2003, בנושא עבודה פרטית של מנהלי בתי החולים. כמו כן, עליהם לבחון אם ראוי שמנהל בית חולים יעסוק בעיסוקים נוספים, בעלי גוון עסקי-מסחרי-פרטי, אפילו אם אינם מעוררים חשש לניגוד עניינים. עוד מן הראוי לתת את הדעת לגיבוש כללים אחידים שיחולו על מנהלי בתי חולים ציבוריים - עירוניים וממשלתיים כאחד.

תנאי האישפוז במחלקת יולדות

על-פי הדו"ח, במחלקות היולדות בשיבא ובליס היולדות מאושפזות בתנאי צפיפות ובניגוד לתקני הבינוי המקובלים. במלוניות, לעומת זאת, התנאים הפיזיים טובים הרבה יותר מאלה שבמחלקות היולדות. ההחלטה אם לשפץ את מחלקות היולדות נתונה לשיקול דעתם של מנהלי בתי החולים. המבקר מציין כי נדרשת הסדרה של המשרד בנוגע לשיפור תנאי האשפוז במחלקות היולדות.

ישויות משפטיות נפרדות

בכל מרכז רפואי פועלות לפחות שתי ישויות משפטיות נפרדות שפעילויותיהן כרוכות ושלובות זו בזו: בית החולים והתאגיד שלידו. השילוב של שתי הישויות מחייב בקרה מוגברת של הרשויות על נקודות ההשקה שלהן ועל עמידתן בהסכמי הפעילות שלהם. בבקרה זו עוסקות הנהלות בתי החולים והנהלות התאגידים. יוצא שבקיום שתי הישויות המשפטיות יש בזבוז משאבים וביורוקרטיה מרובה. יתרה מזו, ליד כל מרכז רפואי יש גם עמותת חוג ידידים העוסקת בגיוס תרומות וברכש עבור המרכז הרפואי. גם לעמותה זו יש מנגנון ניהול משלה, ולעתים חברים בו חלק מעובדי המרכז הרפואי. במרכז הרפואי שיבא, לדוגמה, פועלים שלושה תאגידים נוסף על בית החולים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום