טיפול רפואי משולב: כואב אבל פחות

ממחקר חדש עולה כי התערבות משולבת משפרת את תוצאות הטיפול בחולים עם כאב כרוני ממקור שריר-שלד .

כאב כרוני, שאינו על-רקע ממאירות, נובע במרבית המקרים ממקור שריר-שלד, ומהווה בעיה שכיחה יחסית בטיפול ראשוני. למרות שפורסמו הנחיות בנוגע לטיפול במצבים אלו, רופאים ראשוניים, כלומר רופאי משפחה, רופאי כלליים, וכד' - עשויים להיתקל בקשיים ביישום הנחיות אלו בשל עומס העבודה והעדר הגישה למרכיבי הטיפול. המחקר הנוכחי נועד להעריך אם גישת טיפול משולבת מביאה לשיפור התוצאות בקרב חולים אלה.

מדגם המחקר כלל חולים עם כאב כרוני, ממקור שריר-שלד, שטופלו בחמישה מרכזים. הם חולקו באקראי לקבוצת התערבות או קבוצת ביקורת. למשתתפים בקבוצת ההתערבות הוקצה מנהל טיפול ורופא במשרה-חלקית: החולים בקבוצה זו היו בקשר עם מנהל הפרוייקט בכל מרכז, עברו הערכה מלאה (לרוב פנים-מול-פנים), ועל-בסיס זה פותחה עבורם חבילת טיפול מותאמת אישית שהועברה לביצוע ומעקב על ידי רופא המשפחה שלהם. טיפול וייעוץ מומחים (למשל ע"י מומחים לבריאות הנפש) או טיפול אינטנסיבי נקבע בהתאם לצורך.

המדד העיקרי של המחקר היה מידת המוגבלות על-רקע כאב, כפי שדווח ע"י החולים, במהלך 12 חודשים. יעדים נוספים כללו את חומרת הדיכאון ועוצמת הכאב.

401 מטופלים השתתפו במחקר לאחר הרשמה וסקירה. בתחילת המחקר לא זוהו הבדלים משמעותיים בין משתתפים בקבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת: משך הכאב הממוצע עמד על 10 שנים, ושני-שליש קיבלו הטבות סוציאליות בשל מוגבלותם. לאחר 12 חודשים, חולים בקבוצת ההתערבות דיווחו על פחות מוגבלות על-רקע כאב, ועם ירידה משמעותית גדולה יותר בחומרת המדדים שנבחנו, בהשוואה לתחילת המחקר.

על רקע זה, החוקרים מסכמים כי להתערבות משולבת - תועלת מובהקת גבוהה יותר מאשר טיפול סטנדרטי בחולים עם כאב כרוני ארוך-טווח.