דו"ח רפואי: ליקויים בניסוי האנתרקס

(0)
לדרג

ועדת הבדיקה להתנהלות הניסוי בחיסון נגד אנתרקס: "הניסוי לווה בכשלים אתיים ובליקויים משמעותיים". משרד הביטחון: "המחקר בוצע בסטנדרטים המקובלים"

מאת: מערכת zap doctors

ועדת הלסינקי הצבאית, שאישרה את הניסוי הרפואי "עומר 2" לבדיקת יעילותו ובטיחותו של חיסון נגד מחלת האנתרקס, כשלה בתפקידה. כך עולה מדו"ח הוועדה שמינתה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, לבדיקת ניסוי החיסון נגד אנתרקס שבוצע בחיילי צה"ל.

הניסוי בחיסון, שפותח ויוצר בשנות ה-90, בוצע על רקע איום אסטרטגי של מתקפת פתע בנשק ביולוגי שישראל הוצבה בפניו. הניסוי הוצג ל-4,029 מתנדבים פוטנציאלים מתוכם 716 הסכימו להשתתף. כ-50% מהמשתתפים במחקר היו באותה תקופה חיילים ותיקים וקצינים.

ממשרד הביטחון נמסר, כי "למתנדבים ניתן הסבר מפורט אודות החיסון, מהלך המחקר ותופעות לוואי אפשריות. מתוך 716 משתתפי המחקר, 11 חיילים פנו לקבלת סיוע רפואי מאגף השיקום עקב תופעות לוואי. לכל החיילים שפנו ניתן טיפול רפואי. במקביל ממשיך אגף השיקום לטפל בקביעת זכאותם".

ואולם, הוועדה קובעת, כי גיוסם של המשתתפים בניסוי נעשה בניגוד לכללי היסוד של ביצוע ניסויים בבני אדם, וכי בניסוי "עומר 2" נעשה ניצול של אוכלוסייה רגישה הנתונה למרות בהירארכיה הצבאית. הוועדה סבורה כי בחירת החיילים כאוכלוסיית הניסוי הייתה פסולה ומגמתית ונעשתה בין השאר מטעמי נוחות ואולי אף משיקולים כלכליים.

הסתרת נתונים חיוניים

ועדת הבדיקה לניסוי "עומר 2" מונתה על ידי יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ' אבינעם רכס במהלך 2007 בעקבות פנייתו של ד"ר יחזקאל לוי, קצין רפואה ראשי דאז, בבקשה למנות ועדת בדיקה בלתי תלויה שתחקור את התנהלות הניסוי. הוועדה החלה לפעול בחודש יוני 2007. במסגרת עבודתה ראיינה הוועדה 83 חיילים שהשתתפו בניסוי, ובנוסף קיבלה סיכום עדויות של 60 חיילים שהעידו בפני עמותת רופאים לזכויות אדם.

הוועדה קובעת, כי מטרת הניסוי הייתה לבדוק את בטיחותו ויעילותו של החיסון לשימוש באוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל. עם זאת, הניסוי בוצע בחיילים צעירים ובריאים, ועל כן לא ברור כיצד תוצאותיו יכולים להשליך על כלל האוכלוסייה. כמו-כן לא נבדקו לעומק הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות של הניסוי.

עפ"י דו"ח הוועדה, בפני החיילים שהשתתפו בניסוי הוצגו נתונים חלקיים ואף הועלמו מהם נתונים חיוניים אודות סיכונים ותופעות לוואי. טופס ההסכמה שניתן לחיילים לא כלל מידע על תופעות לוואי חמורות שעלולות היו להיגרם בניסוי, זאת על אף שברשות מתכנני הניסוי היה מידע על הצטברות תופעות לוואי לחיסון נגד אנתרקס. בשל מעטה הסודיות, אשר הוועדה לא שוכנעה בנחיצותו, נמנע מהחיילים להיוועץ בבני משפחתם וטופס ההסכמה מדעת אף נלקח מידיהם בניגוד לדעתה של ועדת הלסינקי שאישרה את הניסוי. הוועדה תהתה באשר למניעים האמיתיים שהובילו למעטה הסודיות.

גיוס חיילים לניסוי באמצעות לחץ

מעדויות החיילים עולה, כי הרגישו שהופעל עליהם לחץ חברתי להשתתף בניסוי, ובחלק מהמקרים - לחץ ממפקדיהם. במרבית המקרים לא קיבלו הסבר על תופעות הלוואי, וכשניתן הסבר - נעשה הדבר בצמצום ובמזעור חשיבותן. הדו"ח מגלה כי המעקב אחר מצבם של משתתפי הניסוי היה לקוי בחלקו. לא הייתה התייחסות להיעדר קיומו של מעקב אחרי החיילים לאחר תום הניסוי ולאפשרות של נזק שייגרם לחיילים לאחר תום השתתפותם בניסוי.

לסיכום נאמר בדו"ח, כי "אין בידי הוועדה דרך תקיפה מספיק להביע את הסתייגותה והשגותיה מהדרך בה גויסו החיילים להשתתף בניסוי, מהליקויים שנפלו בטופס ההסכמה והדף ההסבר ומכך שלא הושארו בידי החיילים".

מסקנות והמלצות

הוועדה ממליצה לסיים בהקדם את סיכום תוצאותיו של הניסוי ולמסור סיכום זה למשתתפים בניסוי. בנוסף - להקים גוף רפואי מקצועי בלתי תלוי בצה"ל ובמערכת הביטחון, שתפקידו יהיה להגדיר את משך המעקב אחר המשתתפים בניסוי גם לאחר שסיימו את השתתפותם בו, לבחון את תלונות החיילים בדבר תופעות שהופיעו אצלם בהקשר להשתתפותם בניסוי ולקבוע כיצד לנהוג במקרים בהם יוחלט שמי מהחיילים ניזוק כתוצאה מהשתתפותו בניסוי.

על-פי המלצות הוועדה, על צה"ל ומערכת הביטחון להמשיך לעקוב אחר מצבם הבריאותי של החיילים שהשתתפו בניסוי ולהיערך למתן מענה לכל אחד מהם. בנוסף, יש לקדם את החלת חוקי המדינה העוסקים בעריכת ניסויים בבני אדם על צה"ל, להגדיר את אוכלוסיית החיילים כ"אוכלוסייה רגישה" ולחייב כל ניסוי בבני אדם בצה"ל לעמוד תחת פיקוח בהתאם לכללים הנהוגים במערכת האזרחית. כמו-כן, יש לשנות את הרכבה ודרך מינויה של ועדת הלסינקי הצבאית, כך שתתאים בכישוריה לועדה אזרחית, או לבחון אפשרות לחייב את צה"ל בקבלת אישורים לביצוע ניסויים בחיילים מוועדת הלסינקי אזרחיות. המלצה נוספת היא שהפיקוח על ניסויים בחיילים יעשה על ידי גוף אזרחי מקצועי חיצוני ללא זיקה קיימת לחיל הרפואה או למערכת הביטחון.

ממשרד הביטחון נמסר, כי "עומר 2 הוא מחקר לאומי בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון מדינת ישראל. בזכותו יש לישראל מענה רפואי, לכלל האוכלוסייה נגד איום חמור ביותר. המחקר בוצע בסטנדרטים המקובלים והגבוהים ביותר. פרוטוקול המחקר אושר על ידי ועדת הלסינקי של צה"ל והן על ידי ועדת הלסינקי עליונה של משרד הבריאות. משרד הבריאות, משרד הביטחון וצה"ל נושאים באחריות מלאה על כלל המתנדבים בכל הקשור לתופעות הלוואי שעלולות להופיע עקב המחקר. אגף השיקום ימשיך לתת את הטיפול והליווי המיטבי הנדרשים. מערכת הביטחון תלמד את הדו"ח ולאחר מכן תתייחס אליו באופן ענייני.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום