חרדת פעוטות מתחפושות

פעוטות רבים נוטים לבכות ולגלות סימני חרדה בפורים. הקושי להבחין בין דמיון למציאות מונע מהם לעתים את הנאות החג

מאת: שלומית קונוטופסקי, 22/07/09

חרדה, בכי ואי רצון ללבוש את התחפושות היקרות שרכשו ההורים לפעוטות לכבוד חג הפורים, עלולות להשבית את שמחת החג, להורים ולילדים. מומלץ לגלות רגישות רבה לפעוטות העלולים לגלות סימני חרדה מתחפושות ומהמראה הלא מוכר של הסובבים אותם בתחפושת. הן למבוגרים והן לילדים בגילאים מבוגרים יותר, חג פורים הוא חג עליז ושמח בו נהנים כולם להתחפש, להשתטות ולהחליף זהות, אך ישנם פעוטות המרבים לבכות בפורים ולעיתים אף לגלות סימני חרדה.

תחפושת מאיימת

החלפת זהות והתחפשות אינן מתאימות לפעוטות מכיוון שבשלב התפתחותי זה, הפעוטות זקוקים עדיין לסביבה קבועה ויציבה, דבר המשפיע על בטחונם. כאשר דמויות קרובות ומוכרות משנות לפתע את זהותן על ידי מסכה או תחפושת, עלול הפעוט לגלות סימני חרדה. הוא חושש מהשינוי וקשה לו עדיין להבחין בין דמיון למציאות. השינויים הרבים המקיפים את הפעוט ביום אחד עלולים לערער את בטחונו ולהפחיד אותו.

חשוב לא להכריח ילדים ללבוש תחפושת. אפשר גם להתחיל לעשות היכרות בין הילד לתחפושת כמה ימים לפני החג עצמו, לתת לילד לשחק בה (בלי ללבוש), לשים על עצמו חלקים ממנה ולהתרגל בהדרגה לצורת התחפושת. מכל מקום מומלץ להתחשב ברצונו של הילד. אם התחפושת מאיימת ומלחיצה עבור הילד, על ההורים לחכות לשנה הבאה, אולי אז יהיה מוכן לקבל אותה בשמחה רבה יותר, לעיתים הורים רוכשים תחפושת כי כך הם מעוניינים לראות את הילד, ולא תמיד הילד מעוניין להתחפש והדבר גורם לו למצוקה אמיתית.

זיהוי עצמי

התפיסה של הילד את דמותו במראה שונה בכל השלב ההתפתחותי בשנים הראשונות. מגיל 0 עד גיל שנה תינוקות המביטים במראה לא תופסים כי הדמות הניבטת אליהם, היא הם עצמם. ההסתכלות שלהם על עצמם היא כמשהו חיצוני, על אחת כמה וכמה כשהם עוטים תחפושת. סביב גיל שנה הם יזהו עצמם במראה, אך הפעוטות עדיין אינם בשלב של זיהוי עצמי ואינם מזהים את השינויים במראה עם תחפושת או בלעדיה.

פעוטות בין גיל שנה לשנתיים יתחילו לשים לב לשינוי שחל בהם. בגיל זה, הם מזהים עצמם במראה, אך עדיין לא מזהים שינויים במראה, כשהם עוטים תחפושת. חלק מהילדים לא יהיו מוכנים להישאר בתלבושת התחפושת. מאחר והתחפושת מהווה שינויי שאינם מבינים, הם יעשו הכל כדי להשיב את הדמות המוכרת לקדמותה. רק אחרי גיל שנתיים ילדים מסוגלים ללבוש את התחפושת, להתבונן במראה ולהכיל את השינוי שחל במראה האישי שלהם: "אני נראה כמו חתול אבל זה עדיין אני". דבר זה מתחבר ליכולת המתפתחת של ילדים בסביבות גיל זה, גיל שנתיים - הילד יכול לקחת חלק במשחקי דמיון.

חשוב לשים לב לשלב בו הילד מסוגל לשחק בתפקיד כשלהו, למשל להיות "אבא", ו"לתקן" דברים בבית, להיות "אמא" ו"לטייל" עם הבובה התינוקת בעגלה במרחבי הבית, או להיות "גננת" ולהושיב את כל הבובות והצעצועים ל"מפגש בוקר". אז גם תהיה בו בשלות ונכונות גדולה יותר להשתמש בתחפושות כבגדים שמייצגים את התפקיד. החשוב מכל לזרום עם הילד ורצונותיו ולא להכריח אותו להיות כמו כולם מחופש. טובתו ושמחתו של הילד עדיפים.

שלומית קונוטופסקי היא פסיכולוגית התפתחותית במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי זיו.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.