בריאות ירודה לילדי הבדואים

(0)
לדרג

דו"ח משרד הבריאות: ילדים בדואים סובלים מבעיות גדילה, חוסרים תזונתיים ועוד. למרות הניסיונות לשיפור מצבם, בריאות הילדים ירודה ומדאיגה

מאת: מערכת zap doctors

אחוז גבוה יותר מקרב הילדים הבדואים בנגב נולדים במשקל לידה נמוך, סובלים מתת-משקל, מבעיות גדילה ומחוסרים תזונתיים, בהשוואה לכלל ילדי ישראל. כך עולה מדו"ח של משרד הבריאות שבוצע לראשונה במטרה לבדוק את מצב בריאותם של תינוקות וילדים בדואים עד גיל 6 ביישובי קבע ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

שיעור תמותת תינוקות גבוה

על-פי ממצאי הדו"ח, משנת 2004 נצפית מגמת ירידה בשיעורי תמותת תינוקות בקרב הבדואים בנגב מ-16.9 ל-1,000 לידות בשנת 2004 ל-11.5 ל-1,000 לידות בשנת 2007. אולם, עדיין קיים פער משמעותי בשיעור תמותת התינוקות בין האוכלוסייה הבדואית לבין אוכלוסיה הארצית (4.1 ל-1,000 בשנת 2007). יש לציין כי משרד הבריאות מקצה תקציב שנתי לפרויקט מיוחד להפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב, מכיוון שתמותת תינוקות מהווה את אחד ממדדי הבריאות החשובים ביותר להערכת מצב הבריאות של אוכלוסייה.

הגורם העיקרי לתמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית הינו מומים מולדים ומחלות תורשתיות, שגרמו ל-43% ממקרי התמותה בשנים 2004-2006. לא נמצא הבדל עקבי בשיעור תמותת תינוקות בין ישובי הקבע והכפרים הבלתי מוכרים.

רוב הילדים מקבלים חיסונים

הודות להפעלת פרויקט מיוחד לשיפור הכיסוי החיסוני במגזר הבדואי, הושגו הישגים מרשימים בתחום כיסוי החיסונים ומניעת מחלות זיהומיות הניתנות למניעה על-ידי חיסון. 90.4% מהילדים הבדואים בנגב מקבלים את כל המנות של החיסונים השגרתיים המומלצים על-ידי משרד הבריאות בתוכנית חיסוני השגרה בילדות המוקדמת.

עדיין קיים פער בין ילדי הכפרים הבלתי מוכרים ובין ילדי ישובי הקבע. כ-94% מהילדים שגרים ביישובי הקבע ו-87% מהילדים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים מגיעים לכיסוי חיסונים מלא עד גיל 5 שנים.

כתוצאה מקבלת החיסונים, משנת 1999 לא התקבלו דיווחים על מקרי תחלואה בחצבת, חזרת, אדמת, קרמת (אסכרה), טטנוס (פלצת), פוליו (שיתוק ילדים) ודלקת כבד B בקרב ילדים בדואים מתחת לגיל 5 שנים. משנת 2001 התקבלו דיווחים על מקרים ספורים בלבד של דלקת קרום המוח ואלח דם שנגרמו על-ידי המופילוס אינפלואנזה b (בממוצע 1.2 לשנה). כמו-כן, משנת 2001 אובחנו מקרים בודדים של דלקת נגיפית A עקב הכנסת החיסון נגד המחלה לשגרת החיסונים הניתנים בתחנות טיפת חלב ברחבי המדינה ב-1998; ועדיין מאובחנים מדי פעם מקרים מעטים של שעלת בקרב ילדים בדואים (בממוצע 7.3 לשנה).

קיים פער משמעותי באחוז כיסוי החיסונים בגיל שנתיים בין ילדי הכפרים הבלתי מוכרים ובין ילדי ישובי הקבע. בגיל שנתיים, כיסוי החיסונים של ילדי הכפרים הבלתי מוכרים שנולדו בשנת 2000 היה כ-80% עבור רוב החיסונים ו-90% עבור חיסון נגד חצבת, לעומת כיסוי חיסונים של כ-92% עבור אותם החיסונים בקרב ילדי ישובי הקבע ו-96% עבור חיסון נגד חצבת.

בעיות גדילה וחוסרים תזונתיים

אחוז התינוקות ילידי שנת 2004 שנולדו במשקל לידה נמוך (פחות מ-2,500 גרם) גבוה יותר באוכלוסייה הבדואית בנגב (9.5%) בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל (8.2%). כ-10% מהתינוקות ילידי שנת 2004 בכפרים הבלתי מוכרים נולדו במשקל לידה נמוך לעומת 9.2% מהיילודים ביישובי הקבע.

על-פי הנתונים, 56.6% מהתינוקות הבדואים בני 6 חודשים ילידי שנת 2005 סבלו מחוסר דם ו-9.9% ממחסור באבץ. 27% מילדים בדואים ילידי השנים 2001-2002, בהגיעם לגיל שנה וחצי (בממוצע) סבלו מחוסר דם, 11.5% ממחסור באבץ, 5% ממחסור בוויטמין A ו-3% ממחסור בוויטמין E.

כ-9% מהילדים הבדואים ילידי השנים 2001-2002 סבלו מחוסר גדילה (גובה נמוך לגיל) ו-4.4% סבלו מתת משקל. כ-16.9% מקרב התלמידים הבדואים בכיתות א' ו-ב' בשנת 2004 סבלו מתת-משקל ו-12.9% סבלו מגובה נמוך ביחס לגיל. הימצאות של תת-משקל גבוהה פי 2.4 בקרב ילדים בדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים לעומת ישובי הקבע. שיעור השמנת יתר גבוה פי 3.6 בקרב תלמידי כיתות א' ו-ב' בשנת 2004 מיישובי הקבע בהשוואה לתלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים. נמצא כי היעדר הנקה באוכלוסייה בדואית בנגב קשור לסיכון יתר של חסרים תזונתיים, גובה נמוך ביחס לגיל ותת-משקל. יש לציין כי לילדים בדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים מספר מדדי בריאות פחות טובים מילדי יישובי קבע.

קידום הבריאות בנגב

מדי שנה נולדים בנגב כ-7,000 תינוקות בדואים. שיעור הפריון גבוה באוכלוסיה הבדואית בנגב (7.3) בהשוואה לכלל האוכלוסייה (2.9) ולאוכלוסייה המוסלמית בישראל (4). אוכלוסייה בעלת שיעור פריון גבוה הינה אוכלוסייה בעלת צרכים מוגברים לשירותי בריאות וחינוך.

בעקבות ממצאי הדו"ח, ההמלצות הן: לחזק את השירות המונע לאם ולילד העומד לרשות האוכלוסייה הבדואית בנגב בתחנות טיפת חלב ולהמשיך את הפרויקט להפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב. בנוסף, כותבי הדו"ח ממליצים לבנות ולהפעיל תוכניות לעידוד תזונה נכונה של ילדים בדואים, תוך מתן דגש מיוחד על עידוד הנקה, שימוש נבון בתוספי תזונה והקפדה על תפריט מגוון ומתאים לגיל. כמו-כן - לספק תשתיות תומכות בריאות עבור האוכלוסייה הבדואית לצורך קידום בריאות (אספקת מים וחשמל סדירים, דרכים סלולות, סילוק שפכים, פינוי אשפה).

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום