"מיתון עלול לפגוע בקשישים"

עיון בכותרות העיתונים ואתרי האינטרנט מגלה מציאות כלכלית עגומה: עובדים מפוטרים, משכורות מקוצצות, עסקים נסגרים. לאור המשבר הכלכלי העולמי, שישראל היא חלק ממנו, מתבקש לשאול האם המיתון מורגש בתחום הבריאות, שעליו כידוע לא מתפשרים.

"מוקדם מדי לראות מגמות, אך אם המיתון יימשך הוא ישפיע באופן משמעותי על אנשים רבים שעלולים להיפגע מבחינה בריאותית". את ההערכה המדאיגה הזו משמיע ד"ר אלדר ברקוביץ, סגן מנהלת בית החולים כרמל ומומחה ברפואת משפחה, בראיון לאתר דוקטורס. "אם המצב אכן יחמיר, אנו צפויים לראות יותר פניות לרפואה הראשונית בקהילה ובחדר מיון בעקבות לחץ וחרדה של אנשים, שמתורגם לכאבי ראש, דפיקות לב מהירות, יובש בפה ועוד".

מנגד, ד"ר מאיר אורן, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, טוען כי מוקדם מדי עדיין להעריך את ההשפעות של המיתון הנוכחי על ההוצאות הכלכליות בנושא בריאות. "דרוש זמן כדי לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין המצב הכלכלי לבין ההשקעה בטיפולים או ברכישת תרופות. ישנם משתנים משפיעים רבים, כגון סוג השירותים הרפואיים שניתנים לציבור, זאת מכיוון ש'הלל יפה' הוא בית חולים ציבורי שאינו גובה כסף מהציבור עבור השירותים שבסל".

בדומה למשברים קודמים מי שנפגע יותר מכל מהמיתון הן הקבוצות המוחלשות בחברה. בהקשר זה, אומר ד"ר ברקוביץ: "יכול להיות שאוכלוסיית הקשישים, אשר צורכת בעיקר תרופות כרוניות, תתקשה לשלם על התרופות, וכתוצאה מכך יושפע מצבה הבריאותי". ד"ר אורן שותף לעמדה זו: "אוכלוסיות מסוימות, במיוחד קשישים ונתמכי ביטוח לאומי, יתקשו לעמוד בתשלום נוסף של רכישת תרופות. הכוונה בעיקר לתרופות נגד יתר לחץ דם וסוכרת". ד"ר אורן מעלה את האפשרות כי גם תחומים נוספים כמו רפואת שיניים עלולים להיפגע, אך מדגיש כי מוקדם מדי להעריך אם כך אכן יהיה.

ומה לגבי בתי החולים? האם גם הם חווים קיצוצים? רבים ממנהלי בתי החולים העדיפו לא להתייחס לנושא זה, אולי מחשש כי קיצוצים יצטיירו בפני הציבור כפגיעה באיכות הטיפול. "גם אנחנו עוברים תהליך של התייעלות ובדיקה מחודשת של המשאבים שלנו, תוך הקפדה על היעדר פגיעה בציבור המטופלים", אומר ד"ר ברקוביץ, וחוזה פרק זמן לא פשוט לצד הערכה אופטימית יותר: "לצערי, אני צופה תקופה לא קלה לציבור ולמערכת הבריאות. למרות זאת, יש רזרבות אנושיות ומקצועיות, שבאמצעותן נעבור את התקופה בשלום וניתן שירות מקצועי לציבור".