סבים, נכדים וההורים שביניהם

(3)
לדרג

האם מערכת היחסים שלכם עם הנכדים טובה? פורום חדש בנושא יספק לכם מענה לדילמות ולקשיים. קשר משפחתי

מאת: נוחי טל שטרית

למילים סבא וסבתא ניחוחות רחוקים, זיכרונות, חלומות ותקוות לתיקון והן תלויות בתרבות, ביחסים בין הדורות ובמשמעות שמייחסים להן. חלק ניכר משנות חיינו כוללות את היותנו סבים וסבתות, ולכן עולות שאלות כגון: כיצד ניתן להשפיע? כיצד משפיעים יחסי הסבים -הורים על הסבות? ואיך לשמרה כשהורי-הנכדים מסוכסכים ביניהם או גרושים? מה בין מעורבות להתערבות? כמה נרתמים לטיפול בנכדים? ועוד שאלות ולבטים רבים.

טיב היחסים

הסבות משתנה בהתאם לגיל הסבים וגיל הנכדים. סבות לתינוקות שונה מזו שלילדים ומתבגרים, וסבות בגילאי 50 אחרת מזו שבגילאים גבוהים יותר. הקשר הפיזי והחושי משתנה, ואל הפער הגילאי מצטרף לעתים מרחק גיאוגרפי, המכרסם בכמות ובאיכות הקשר. יכולים להיווצר קשיים בקשר במקרה של ילדים שאינם סובלים מגע ונשיקות, וסבא-סבתא נעלבים כמו-גם במקרה של נכד שובב שנמצא כל הזמן בתנועה, מול סבא-סבתא מוגבלים-משהו.

עם התבגרות הנכדים, בגיל שבע-שמונה, חשובה התפתחותם החברתית, והילדים מתחילים להתרחק, ועל סבא-סבתא להתגמש. בגילאי העשרה, קורה שבני הנוער מנסים להתחמק ממשימות-ההתפתחות האחראיות ושבים להתרפק בבית סבא-סבתא; במצב עדין זה, על סבא-סבתא לטפל בזהירות וברגישות, מבלי לפגוע בסמכות ההורים, או לפגום באמון ובקשר החם שבינם לנכדים.

יש והזדקנות סבא וסבתא מרחיקה את הנכדים הבוגרים, העסוקים בבניית חייהם העצמאיים, בעוד הסבים מאבדים מכישוריהם הפיזיים והמנטליים, חשים בדידות, ואף נזקקים ותלותיים יותר.

רגש של קנאה הוא רגש טבעי אשר מתקיים בין ילדים על תשומת-לב הוריהם או על יכולות ותכונות מסוימות, וממשיך כשההורים הופכים לסבא-סבתא. יכולה להיות קינאה בין ההורים החדשים (מי מקבל יותר מתנות מסבא-סבתא, הילדים שלי או של אחותי? למי עוזרים יותר?) או בין הנכדים עצמם. יכולה להווצר גם קנאה של ההורים בילדיהם - הנכדים ביחס הרך שילדיהם זוכים לו מצד הוריהם. גם הסבים-סבתות מכל הצדדים עשויים לקנא זה בזה על תשומת לב הנכדים. ולבסוף - קינאה של סבא-סבתא בילדיהם על הזוגיות התומכת, שאולי חסרה להם בזמנם, ובחיים הצעירים והמלאים לעומת חייהם שלהם המתרוקנים.

^^יחסי סבים ונכדים בסוגי משפחות שונות:^^

גירושין משפיעים על טיב הקשר בין הנכדים לסבא-סבתא. עם פירוק המסגרת המשפחתית, כשעולמו של הילד מתערער, יכול הקשר עם סבא-סבתא להוות עוגן יציב ובטוח. אולם עם התפלגות המשפחה, עלולים להיווצר קרעים בין הורים לבין סבים, בכל צד ובין הצדדים.

בפרק ב' משפחת ההורים-ילדים מתרחבת, ועל הוריהם לקבל את בני-בנות-זוגם החדשים של בניהם-בנותיהם ההורים ואת ילדיהם, המצטרפים לאותו עץ משפחה. לילדים המצטרפים מעמד שונה משל הנכדים הביולוגיים בדרך-כלל, ושוב תתרחש קינאה. יכולים גם להיוולד נכדים שהם תוצר הזוגיות החדשה ונוצרים מספר מעמדות.

זוג חד-מיני או הורים בעלי נטייה חד-מינית, המולידים ביחד ובהסכמה ילד בעודם חיים בנפרד עם או בלי בני-זוגם החד-מיניים. שאלת יכולת הקבלה של הוריהם את סבותם לנכדים עומדת בספק.

פטירת הורה משנה את תפקיד הסבים-סבתות. ייתכנו קירבה ומעורבות-יתר ואף הרחקה, כמו במקרים שהקשר עם הסבים והסבתות מהצד של מי שנפטר נעלם ונמחק. סבות לילדים מאומצים שונה גם היא, ועולה שאלת העדפה לנכדיהם הביולוגיים.

הריון מקרי בלי זוגיות - האב ומשפחתו עשויים להתנתק ולהתנכר לנכד. ולהיפך, האם עלולה להתנקם בהורי האב הנוטש ולסרב לאפשר קשר.

הפרייה חוץ-גופית עלולה שלא להתקבל אצל הורי האם.

תאום ציפיות

בני אדם זקוקים לתחושת שייכות והשפעה, ועם הסבות נולד מרחב-קשר חדש לבנותם בו. משמעות התפקיד תלויה בפירוש ובציפיות של שני דורות המבוגרים הסובבים את הילד: סבא-סבתא וההורים. הילדים והנכדים יכולים לצפות לפינוק הנכדים, לעזרה להורים ברמה הכלכלית, התפקודית והרגשית. וגם לסבא-סבתא ציפיות להנאה, להשפעה, להערכה ולהתחשבות בגילם ובניסיון החיים והחוכמה שצברו, וגם לגבי הדרישות שעלולות שלא להיות בהתאמה ליכולותיהם.

כשהציפיות אינן מתואמות, עלולים להיווצר קונפליקטים בין סבא-סבתא לבין ילדיהם ונכדיהם, בין ההורים לבין עצמם, בין הסבא והסבתא לבין עצמם ובין ההורים לבין ילדיהם. בין בני דור הסבא-סבתא יש כאלו שמחזיקים בעיני רוחם דמות סבית מארצם הרחוקה מן המאה שעברה, ומתוך געגועים, מנסים ללבוש את דמותה האנכרוניסטית. אצל חלקם נעדרה לחלוטין דמות סבתאית כלשהי שנותרה אולי בשואה, והם בונים יש מאין בהצלחה כזו או אחרת.

בנוסף, יש אצל חלק מבני דור ההורים הצעירים דמות של סבתא שהצטיירה עם תרווד בידה, סינרה כרוך סביב מותניה העבים בדרך-כלל, ללא כל סממן של אישיות ונשיות משל עצמה. וישנם כמובן אלו המרוצים מהורים בעלי טמפרמנט צעיר ויכולות, המהווים גאווה ואף הקלה מכך שאין צורך לטפל בהם, ואפשר להתפנות לתא החדש והאינטימי עם המודל האופטימי להזדקנות אישית עתידית. הסיפוק והתיסכול עומדים כמשוואה לפער שבין הציפיות של ההורים מהוריהם-הסבים לבין אלו של הסבא-סבתא מההורים-בניהם.

לאחר השואה הפך הקשר עם דור הסבים והסבתות משמעותי וחשוב יותר מאי-פעם. עם העלייה מארצות ומתרבויות שונות, דור שלם השאיר מאחוריו משאבים של כוח ומעמדו ירד בעיני ילדיו, שהינם היום הורים בעצמם. לאורך ההיסטוריה בפולקלור של כל החברות ולאורך כל ההיסטוריה, נקשרה החוכמה תמיד עם גיל מתקדם, מהמכשפות הטובות והרעות (היפהפיה הנרדמת) המברכות ומקללות: כמה עוצמה ניתנה להן ועד ל"מטפלות"-ללא-שכר עבור הילדים העסוקים.

התייחסות והערכה

בחברות מסוימות ההתייחסויות אל האדם המזדקן בתוך המשפחה נעות בין הטיפול בו בקרב המשפחה, לבין הכנסתו ל"מוסד זקנים" שנתפסת כנטישה, ועד להזנחתו המוחלטת. בחברות אחרות (אינדיאנים, אסקימוסים), האדם הזקן שכוחותיו הידלדלו, יוצר את פרידתו מן העולם בעצמו ויוצא למסעו האחרון לבדו גם-אם בתרבויות הללו ההערכה לחוכמה הבוגרת רבה. ההתייחסות אל המבוגרים הנחלשים בחברה של ימינו הינה שלילית למדי, בעוד שהזדקנות נחשבת מכובדת וחיובית, כאשר ישנה סקרנות והתחדשות, עניין והתפתחות.

סתירה עשויה להתרחש כאשר הדור הקשיש חי חיים "צעירים", בעוד תפיסת ההורים הצעירים והטרודים בבניית משפחה וקריירה, היא שעליהם להמשיך ולקבל את צרכיהם מהוריהם המזדקנים, וזו עלולה ליצור קונפליקטים. כשהיחסים בין ההורים לסבים רוויים פלונטרים שכאלו, הסבאות נצבעת בהקשרים שאינם רלוונטיים ליחסי סבות-נכדאות. ככל שהקשר בין ההורים לסבים נקי וככל שקיימת השלמה ביחסים, כך הסבתאות בריאה יותר וברת-רווחים עבור הנכדים.

חוכמת סבא-סבתא

הסבאות היא חוויה של הורות מהנה, ללא העול של גידול הורי; זו הזדמנות של שחזור הטוב שהיה בילדות לצד תיקון. אפשרות של הנאה מלמידה חדשה של עולם מסקרן, ובו נפש שכדאי להכירה; זכות לחברות חדשה, אמיצה ושמחה; למידה לסבלנות עם זיהוי הקצב של הילדים; השפעה מתוך שפע החוכמה שנצברה. בנוסף, הכוונה מתוך אהבה וכבוד; תחושת חוזק בתוך המשפחה, ומתן שייכות הסטורית; מתן דוגמה, קבלה, תמיכה, חום ואהבה מוחלטים וגם הנאה צרופה.

בקשר עם ההורים נחוצה הפרדה בין תפקיד סבא-סבתא לתפקיד ההורה: שמירה על יחסים טובים עם ההורים, כיבוד ההורים, תמיכה ועידוד, ועזרה בטיפול ובכלכלה אם אפשר. כך נבנה מקום משמעותי ומשפיע על התפתחות מעשירה של הנכדים והיחסים במרחב המשפחתי בכללותו.

^^דוגמאות לקונפליקטים אפשריים מצד הסבים והסבתות:^^

הזדהות עם אחד הנכדים יותר מהאחרים.

נכד שאינו "מתאים" לתדמית ושאינו "מספיק בסדר": החל מחוסר יכולת להכיר בכישרונות ובכישורים שאינם נחשבים בעיני הסבים, דרך אי-קבלת קשיים בלמידה, וכלה בדחייה של נכות.

התערבות בדרך החינוך של ההורים.

קושי בהבחנה שבין מעורבות למעורבות-יתר.

יצירת קואליציות עם הנכדים כנגד ההורים, או יצירת קואליציות עם ההורים כנגד הנכדים.

השלמה ביחסים

חשבונאות בין הורים להוריהם-הסבאים, עלולה לבוא על-חשבון הנכדים. כגודל התלות בין ההורים לסבאים ועניינים בלתי-פתורים עם ילדיהם, כך ייתכנו תרחישים בעייתיים יותר שיכולים להביא להתערבות או להתרחקות ועשויים אף להרחיק את הנכדים עד לנתק.

הלימה בין ההורים לסבים תצלח כאשר יגיעו להשלמה ביחסים, שתאפשר לילדים-הנכדים ליהנות מסבאות נינוחה, שונה מההורות ומשלימה אותה, ולהוריהם (הסבים) להנות מנכדיהם בנדיבות רגשית.

עם העלייה בתוחלת החיים והשיפור באיכות החיים, נמשך הרצון להשיג ולהתפתח דרך קורסים קלים ועד לימודים תובעניים באוניברסיטה. ישנם הפוצחים בקריירות חדשות, וישנם אלו הנהנים מהיקשרותם לנכדיהם, ומבלים עימם אף יותר מהוריהם המחויבים בשנים אלו לקריירה משל עצמם. אין ספק ששנות ה"בגרות-הגבוהה" יכולות להוות תקופה מהנה, מרתקת ובת-השפעה על סבות מעניינת ומרתקת בימינו; גם עבור הנכדים. סבא-סבתא יכולים לספק מצע של רוך וביטחון לחיי הנפש של הנכדים עם תוסף מזין חשוב ואחר מזה של ההורים.

בואו לדבר עם נוחי טל שטרית בפורום יחסי סבים-נכדים וההורים שביניהם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום