דיור מוגן: בחירת מגורים בעת זקנה

רבים נוטים לחשוב, כי הבעיה הסיעודית היא נחלתם של המבוגרים והקשישים בלבד. צעירים אינם רוצים לחשוב על זה ובודאי לא להתחיל לבנות הגנה מתאימה. אולם, האינטרס והאחריות של הילדים לדאוג להוריהם מעמיד אותם בפני מצבים שונים ודילמות רבות, קשות ומסובכות - הן ברמה הרגשית והן ברמה הכלכלית; מה שעלול למוטט את כל המשפחה התומכת.

^^חיים בקהילה:^^

האפשרות הטובה ביותר היא כמובן השארת הקשיש בקהילה אשר בה גדל ואליה הורגל, במיוחד אם נמצאים בקרבתו ותומכים בו בני משפחתו, ידידיו, שכניו ומכריו. חשוב לקחת בחשבון את מצבו של הקשיש - השארותו בקהילה אפשרית בתנאי שמצבו הפיזי והנפשי מאפשר זאת ואינו מסכן אותו ואת סביבתו. לאפשרות זו כדאי להוסיף את העזרה הניתנת על ידי הביטוח הלאומי בביתו במסגרת חוק הסיעוד שנע בין שעה לשעתיים ביום, חמישה ימים בשבוע. העזרה מותנת בבדיקת הזכאות על-ידי אנשי מקצוע מוסמכים של המוסד לביטוח לאומי ועמידה בקריטריונים הקיימים.

^^עובד זר:^^

טיפול בקשיש בביתו על-ידי עובד/ת זר/ה מתאים במקרים מעטים בלבד, בהם הקשיש אינו סיעודי ואינו זקוק למעקב רפואי צמוד וקבוע, אלא לדאגה לצרכיו הרגילים כמו רחצה, האכלה הלבשה נקיון הבית וכו'.

מרכיב חשוב שצריך להילקח בחשבון הינו העלות הכספית הגבוהה. אנשים נוטים לחשוב שהעלות הכוללת של עובד זר היא כ-2,250-2,550 שקלים. אולם, במסגרת תיקון החוק שנעשה לאחרונה חייבים לשלם לעובד הזר שכר הגבוה משכר המינימום במשק עבור כל יום עבודה של שמונה שעות בלבד, שישה ימים בשבוע. בנוסף, היום החופשי בשבוע מחייב עובד מחליף ששכרו כפול מיום עבודה של העובד הקבוע ומשולם בנפרד. כחלק מתנאי העובד, חייבים לשלם לו דמי חופשה וחגים (כ-21 ימים בשנה), דמי הבראה, השתתפות בכרטיס טיסה לביקור המשפחה פעם בשנה, דמי כיס, ביטוח בריאות ופיצויים, אגרת רשיון ועוד.

בנוסף, יש לחשב את עלות האחזקה של העובד עצמו בבית הקשיש ולכן הסכום הכולל מגיע ליותר מ-7,000 שקל לחודש. יש להוסיף לכך את העלות המיוחדת של החולה הסיעודי עצמו, כגון: מזון מיוחד, ציוד, טיפולים ותרופות, ביקורי רופא, אמבולנס, חיתולים, חשמל, מים, מיסי ארנונה ועוד. העלות החודשית הכוללת מוערכת (לפי דיווחי חברות הסיעוד) כ-9,000 ש"ח ויותר; כלומר יותר מ-100,000 שקל לשנה.

בחירת המשפחה באפשרות זו מספקת מענה רגשי בלבד ומוסברת בדרך כלל ברצונם להשאיר את ההורה ככל שניתן בביתו. בחירה זו אינה בהכרח לטובתו ובמקרים רבים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לקשיש. אפשרות זו אינה משחררת את בני המשפחה מאחריות להורה; היא אינה יכולה בשום אופן לתת מענה בטיפול רפואי/נפשי צמוד, מעקב אחרי תזונה מתאימה ונכונה, טיפול ומעקב תרופתי, ריפוי בעיסוק, חיי חברה ותרבות הנחוצים מאד ושאינם רק מאריכים את חייו, אלא מוסיפים להם תוכן ועניין.

^^מוסד סיעודי:^^

כשיש קושי לשאת את הטיפול בחולה הסיעודי בבית, חייבים וכדאי מאד לאשפזו במוסד סיעודי. העלויות לאשפוז במוסדות סיעודיים בתשלום פרטי הן לפי מיקומו ורמתו על כל מרכיביו - מספר החולים בחדר, גודל המוסד, רמת צוות המטפלים, הצוות הרפואי ורמת טיפולי הפיזיותרפיה; בנוסף - רמת התחזוקה והשירותים במבנה כגון חדרי האוכל, אולם תרבות ותעסוקה, מרחבי הליכה, מדשאות וכדומה. במידה והקשיש הינו בר זכאות ממשרד הבריאות (על פי קריטריונים רפואיים וכלכליים), ניתנת לו הזכות לבחור את המוסד המתאים לו ביותר ללא הבדל הן ברמתו והן במיקומו. כיום ניתן למצוא מיטה במוסד סיעודי החל מ-6,000 שקל לחודש ועד 12,000 ש"ח לחודש ואף יותר. עקב ריבוי המוסדות הסיעודיים בתקופה האחרונה, ניתן לאשפז אדם סיעודי במחיר נמוך בהרבה לתקופת המתנה של מספר חודשים עד לקבלת הזכאות ממשרד הבריאות.

^^מחלקות לתשושי נפש:^^

אשפוז אדם המוגדר כתשוש נפש במחלקות מיוחדות וסגורות הינו מחויב המציאות. ההידרדרות קוגנטיבית גורמת לניתוק הקשיש מהקשר המשפחתי ומהסביבה הקרובה; זהו מצב מתסכל וקשה ביותר שבני המשפחה עלולים לחוות. המראה החיצוני והפיזי של אדם כזה הינו מטעה בדרך כלל, מכיוון שהפגיעה הינה נפשית ולא פיזית; במקרה כזה עיקר הטיפול הנפשי חייב להיות מקצועי אך ורק במחלקות המיועדות לכך. מחירי האשפוז במחלקות אלה יקר מעט, אך קרוב מאד למחירי האשפוז במחלקות הסיעודיות.

^^קבלת ההחלטה:^^

חשוב לזכור, כי לא תמיד הרצון להשאיר את הקשיש מטופל בביתו הינה החלטה נבונה. במקרים רבים אף החלטה זו עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך, כתוצאה מחוסר ידע והכשרה מתאימים ולכן חשוב מאד לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע בתחום לפני קבלת החלטה העשויה להיות גורלית.

יעקב צורי הוא מנהל "אור לקשיש".

בואו לדבר על זה בפורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב.