מחקר: שמנים פעילים חיים יותר

מחקר נוסף, שבחן את הקשר בין שמנים, כושר גופני ותוחלת חיים ארוכה יותר, מצא כי כושר גופני ירוד הינו פקטור מנבא בלתי-תלוי לתמותה מכלל הסיבות, גם לאחר תקנון להשמנה. במסגרת המחקר, מצאו החוקרים כי במשתתפים עם השמנת-יתר שהיו בכושר, הסיכון לתמותה היה נמוך יותר, בהשוואה למשתתפים בעלי משקל תקין, שלא נהגו לבצע פעילות גופנית.

לדברי החוקרים, ניתן להביא לירידה בשיעורי התמותה מכלל הסיבות במבוגרים, כולל בשמנים, על ידי עידוד פעילות גופנית קבועה, למשל: הליכה במשך 30 דקות ומעלה, ברוב ימות השבוע.

החוקרים עקבו אחר 2,603 מבוגרים בגילאי 60 ומעלה, במשך תקופה ממוצעת של 12 שנים, במהלכה 450 מהם מתו. שיעורי התמותה המתוקננים היו הנמוכים ביותר בקרב אלה עם מדדי BMI הנמוכים ביותר, היקף מותניים הקטן ביותר, או בקרב אלה עם הכושר הגופני הטוב ביותר, כאשר האחרון היה נכון גם במשתתפים עם השמנת-יתר קשה, שזכו לירידה בסיכון לתמותה במידה והיו בכושר גופני טוב יותר. כאשר שיקללו את הכושר הגופני עם היקף המותניים ולהיפך, החוקרים מצאו כי כושר גופני ניבא את הסיכון לתמותה, בלא קשר לעישון, בריאות בסיסית, מדדי BMI, היקף מותניים, או אחוז השומן בגוף, ואילו כאשר לקחו בחשבון את הכושר הגופני, אבד הקשר המשמעותי בין היקף מותניים ותמותה מוגברת.

החוקרים כותבים כי תוחלת החיים של משתתפים בעלי משקל תקין במחקר, היתה ארוכה יותר במידה והיו בעלי כושר גופני טוב. יתרה מזאת, בשמנים שהיו בכושר גופני טוב, לא חלה עליה בשיעורי התמותה.

בהתייחסות למחקר, נכתב כי הממצאים מצביעים על חשיבות הכושר הגופני, ולא רק הירידה במשקל. אין המשמעות כי יש להתעלם מהשמנת-יתר, אך הם שמים דגש על החשיבות הרבה בפעילות גופנית וכושר גופני, בין אם מדובר באנשים בעלי משקל תקין, עודף משקל או השמנת-יתר.

מחקרים שמו דגש רב על הירידה במשקל ועל המשמעות האיומה של השמנת-יתר וכו', אך אסטרטגיה זו אינה יעילה במיוחד, למרות שנקטו בה בעשורים האחרונים. במקום זאת, החוקרים קוראים לשים כעת את הדגש על תזכורת למטופלים ללכת 30 דקות, לפחות, חמישה ימים בשבוע, לשמור על תזונה נכונה, ולנסות לא לעלות עוד במשקל.

מקור: JAMA, 2007; 298: 2507-2516

לידיעה במדסקייפ - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום אימון וכושר גופני.