טיפול הורמונלי: האמת מאחורי הידע

בשנים האחרונות קיים ויכוח בין תומכי הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר לבין מתנגדי הטיפול. לרגל ציון יום המודעות הבינלאומי לגיל המעבר שמתקיים ביום חמישי (18/10), ד"ר עמוס בר, חבר ועד האיגוד הישראלי לגיל המעבר, סוקר את המיתוסים הנפוצים ביחס לטיפול ומאשר או מפריך אותם.

^^הטיפול ההורמונלי עוזר רק לגלי חום.^^

לא נכון. הטיפול ההורמונלי עוזר למנוע גלי חום, הזעות ליליות, דיכאון, ירידה בחשק המיני, כאבי מפרקים ודפיקות לב שיכולים להופיע לאחר הפסקת הווסת. בהמשך, הטיפול עוזר למנוע יובש וכאב ביחסי מין, ירידה בצפיפות העצם, מחלות לב, סוכרת, סרטן מעי גס, מוריד תמותה באופן כללי וקרוב לודאי מוריד את הסיכוי לחלות באלצהיימר.

^^כל ההורמונים זהים.^^

נכון ולא נכון. אמנם רוב הטיפולים מורכבים מאסטרוגן ופרוגסטרון, אך הם דורשים התאמה אישית מדוקדקת לצרכי האישה. כפי שאין "אנטיביוטיקה", אלא סוגים רבים של התרופה השונים זה מזה, כך גם יש שוני רב בין ההורמונים. השוני מתבטא גם בדרכי הטיפול (דרך הפה, העור, הנרתיק או ישירות לרחם), גם במינונים ובנוסף - סוגי טיפול הגורמים לווסת ואחרים שאינם גורמים להופעת דמם חודשי. האסטרוגן זהה בכל התכשירים, אם כי שונה במינון שלו. הבדל עצום קיים בין סוגי הפרוגסטרון השונים שלכל אחד מהם תופעות לוואי אחרות והשפעה שמשתנה מאשה לאשה, ולכן נדרשת התאמה קפדנית לצרכי המטופלת.

^^גם אם אישה לא תטפל בגלי חום הם יחלפו עם הזמן מעצמם.^^

נכון ברוב המקרים. רוב הנשים יסבלו מגלי חום, הזעות לילה למשך כ-3 שנים. מאידך, יש כאלה שלא תסבולנה כלל ואחרות יכולות לסבול מכך גם שנים רבות לאחר הפסקת הווסת.

^^עדיף להשתמש בתכשירים טבעיים ולא בתרופות הורמונליות.^^

לא נכון. קיים היצע רחב של תכשירים טבעיים הטוענים ליעילות בטיפול בתופעות גיל המעבר, אך מחקרים רבים שנעשו עד היום לא הוכיחו יעילות של תכשיר טבעי כלשהו. רוב התכשירים עשויים לעזור במידה קלה למשך מספר חודשים בלבד ואחרים לא יעזרו כלל; מצד שני אם אסור מסיבות שונות לקבל טיפול הורמונלי, ניתן לנסות ולהעזר בתכשירים אלה.

^^טיפול הורמונלי מגביר סכנה לקרישיות יתר.^^

נכון. טיפול הורמונלי מגביר סיכוי לתופעות טרומבוטיות, בעיקר בשנה הראשונה של השימוש בו. לאחרונה מסתמן שטיפול דרך העור בג'ל או במדבקה אינו גורם לבעיה זו.

^^ההורמונים גורמים לעליה במשקל.^^

לא נכון. ההפך הוא הנכון - נשים שלא נטולת הורמונים נוטות להשמין. עם סיום תפקוד השחלות ישנה עליה יחסית ברמות ההורמונים הגבריים אצל האישה. נשים בגיל המעבר נוטות להשמין בצורה "גברית" הווה אומר גידול כרס. אמנם חלק מההורמונים גורמים בשלושת החודשים הראשונים לנטילתם להרגשת תפיחות שחולפת בהמשך, אך הם מונעים השמנה זו. התוצאה הסופית היא שנוטלות טיפול הורמונלי יהיו רזות יותר לאורך זמן.

^^טיפול הורמונלי יכול לסייע במניעת בעיות לב.^^

נכון. נראה שמתן טיפול הורמונלי קרוב לזמן הפסקת הווסת לזמן ממושך מוריד סיכון לחלות במחלת לב, שהינה הגורם העיקרי לתמותה בנשים. חשוב להדגיש שמחלות לב על סיבוכיהן הן גורם התמותה העקרי בקרב נשים יותר מאשר כל סוגי הסרטן הקיימים גם יחד.

^^טיפול הורמונלי מגביר את הסכנה להתפתחות סרטן.^^

נכון. מבחינה סטטיסטית טיפול הורמונלי המשולב באסטרוגן ופרוגסטרון מעלה במעט את הסיכוי לחלות בסרטן שד. חשוב לציין שמדובר קרוב לודאי בזירוז צמיחה של גידול שקיים בין כה וכה ולא בהופעת סרטן מחודשת; סיכון זה אינו קיים כלל וישנה אפילו ירידה בשכיחות סרטן השד במטופלות באסטרוגן בלבד. בכל מקרה העלייה בסיכון מתרחשת לאחר 5 שנות טיפול, היא מזערית ואינה שונה למשל מרמת הסיכון לסרטן שד שקיימת אצל אישה שיולדת את ילדה הראשון לאחר גיל 30. מומלץ לשקול היטב את היתרונות האחרים מול סיכון קל זה, כפי שעושים בפעולות אחרות שכרוכות בסיכון, כמו למשל כניסה להריון או נהיגה ברכב.

^^הטיפול ההורמונלי משפיע על העור.^^

נכון. מחקרים הראו שהטיפול ההורמונלי שומר על גמישות העור ואיכותו.

^^גם רופא משפחה יכול לרשום תרופה לטיפול בגיל המעבר.^^

עקרונית נכון אך לא רצוי. רופא משפחה יכול בהחלט להמשיך ולתת לך מרשמים שקיבלת, אך רצוי שאת בחירת התכשיר והתאמתו יבצע רופא נשים שמתעסק בתחום גיל המעבר.

^^ניתן לתת טיפול הורמונלי בכל גיל.^^

עקרונית נכון, אך רצוי להתחיל ולטפל בשנים הראשונות לאחר הפסקת הווסת. נראה שקיים "חלון הזדמנויות טיפולי" בתקופה זו, לכן מתן טיפול בגיל זה ימנע ירידה בצפיפות העצם שמחמירה בשנים הראשונות לאחר גיל המעבר, מחלות לב וקרוב לודאי אלצהיימר. לעומת זאת, בעוד שהתחלת טיפול (דגש על התחלת טיפול ואין הדבר דומה להמשך טיפול) מעבר לגיל 60 תהיה כרוכה אפילו בהחמרה לחלות במחלת לב.

^^אסור לקבל טיפול הורמונלי אם לאמא שלי היה סרטן שד בעבר.^^

לא נכון. צריך להעריך את הסיכון האישי שלך ולהתאים לך את הטיפול, מינונו ואורך זמן הטיפול, אך בהחלט אין זו סיבה לא לקחת הורמונים.

^^כל הנשים שנמצאות בטווח גיל המעבר צריכות לקבל טיפול הורמונלי.^^

לא נכון. בניגוד לעבר, הגישה הטיפולית כיום תומכת במתן טיפול לנשים שמתלוננות על תסמיני גיל המעבר; יתכן ובעתיד הקרוב נחזור וניתן טיפול זה כמניעה למחלות לב, כפי שהיה בעבר.

ד"ר עמוס בר הוא חבר בועד האיגוד הישראלי לגיל המעבר.

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי ובפורום גיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים.