קשיים בתפקוד אקדמי

מהו לחץ בחינות וכיצד מתמודדים עמו; ומה פירוש המושג דחיינות אקדמית וכיצד מטפלים בה? מדריך לסטודנט הלחוץ

מאת: גד בן שפר, 03/11/08

רבים מהסטודנטים חווים רמה מסוימת של לחץ לקראת בחינה או במהלכה. לחץ ברמה מתונה מסייע בדרך כלל להגיע לביצועים טובים, אלא שבקרב הסובלים מלחץ בחינות, הלחץ הנחווה מגיע לרמה הפוגעת בתפקוד. התגובות ללחץ מתקיימות בארבעה מישורים: המישור הגופני (לדוגמא, כאבי בטן, שלשולים, דפיקות לב מואצות); המישור הרגשי (לדוגמא, בושה, מועקה, מתח); המישור הקוגניטיבי (לדוגמא, קשיי ריכוז וזכירה, בלק-אאוט, מחשבות על כשלון); והמישור ההתנהגותי (לדוגמא, בריחה לעיסוקים אחרים, לימוד עד לכדי התשה, קשיי הרדמות ושינה).

תגובות אלו מופיעות בצורה ובשכיחות שונה אצל כל אדם הסובל מלחץ בחינות. סטודנט אחד יכול שלא לחוש בתגובות לחץ עד למועד הבחינה ורק במהלכה לחוות בלק-אאוט. אצל סטודנט אחר יכול לחץ הבחינות להתבטא בדחייה של הלמידה עד לימים האחרונים לפני הבחינה. בעקבות דפוס זה הסטודנט עלול לחוות, למשל - מתח רב, הזעה, בלבול וקשיי ריכוז במהלך תהליך הלמידה. קיימים דפוסים נוספים של תגובות ללחץ. לחץ בחינות מופרז מאופיין בכך שהוא פוגע באופן משמעותי במיצוי היכולת הלימודית, בהישגים בבחינה או באיכות החיים של הסטודנט.

חשוב לדעת כי לחץ בחינות אינו מופיע רק אצל תלמידים הנכשלים שוב ושוב בלימודיהם או אצל כאלה המשיגים רמת ציונים נמוכה. פעמים רבות תלמידים מצטיינים סובלים מלחץ בחינות. הם אינם מודעים לכך שהיו יכולים לשפר את ציוניהם ואיכות חייהם, אילו היו מתמודדים עם הלחץ בצורה טובה. פער בין ציונים על עבודות בית/מבחני בית ובין מבחנים בכיתה, פער בין מקצועות מסוימים לרמה הממוצעת של ציוני הסטודנט, דחיה של מטלות ולמידה עד לרגע האחרון, או השתתפות חוזרת ונשנית במועדי ב' לשיפור ציון - כולם יכולים לאפיין מצב של לחץ בחינות הפוגע בתפקוד.

דחיינות אקדמית וטיפול בה

דחיינות היא רצף התנהגויות בו האדם דוחה פעילות שנתפסת על ידו כחשובה. הדחיינות מתבטאת בתוצר התנהגותי שאינו תואם את היכולת ובתחושות רגשיות שליליות. אנשים דוחים דברים רבים בחייהם - קבלת החלטות, עניינים פיננסיים (תשלום קנסות...), בדיקות רפואיות, ענייני עבודה ועוד. כאשר מדובר בדחיינות אקדמית, היא תתאפיין בדרך כלל בדחיית תחילת עבודה על מטלה (לדוג', סמינריון), לעתים עד סמוך מאד לדד-ליין, או לדחייה של שלבים בביצוע המטלה (לדוג', כתיבה). לעתים הדחיינות תתבטא בדחיה של המטלה לסמסטר נוסף או במעבר לקורס אחר. ככלל, האינדיקציה הטובה ביותר לדחיינות היא ויתור על עיסוק בפרט חשוב לטובת פרט פחות חשוב. וכך, סטודנט יכול להשקיע את זמנו בפעילות חברתית בתקופה של כתיבת עבודות או למידה לבחינות, או להתמקד בתכני קורס אחד על חשבון למידה בקורסים שחשובים לו יותר.

מסקרים עולה כי רבע מהסטודנטים דוחים ביצוע מטלות אקדמיות באופן שפוגע מהותית בהישגים הלימודיים שלהם או באיכות חייהם. כמעט תמיד מעורבת בדחיינות מידה של הונאה עצמית, אם בהגדרה של מה חשוב יותר, אם בתירוצים שמשמשים את האדם כאשר הוא דוחה (לדוג', אני מתפקד טוב יותר תחת לחץ, עדיף להתחיל מחר), ואם בהנחות סמויות לגבי העולם או העצמי שאינן מתוקפות במציאות (לדוג', אם אני לא מבין את חומר הלימוד בקריאה אחת, אז כבר לא אבין אותו ואין טעם להתחיל אפילו ללמוד).

אחד הטיפולים היעילים להתמודדות עם דחיינות אקדמית הוא טיפול קבוצתי באוריינטציה התנהגותית-קוגניטיבית. טיפול זה שם דגש על אסטרטגיות ההמנעות ועל המחשבות שעומדות בבסיסן.

גד בן שפר הוא פסיכולוג.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית ובפורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה.