כיצד לעבור את גיל ההתבגרות בשלום?

תפקידנו כהורים, מטפלים וכחברה, להיות שם בשבילם, לתמוך בהם בעת הצורך, לסלוח ולהבין כשצריך. גיל לא רגיל

מאת: ד"ר נאוה שטופמן, מומחית ברפואת ילדים ומתבגרים, 12/09/06

גיל ההתבגרות - מהו ומה ייחודו?

היה מי שאמר את המשפט "ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות". האם המשפט מכוון לגיל ההתבגרות?

גיל ההתבגרות (adolescence) מוגדר בישראל על ידי החברה הישראלית לרפואת מתבגרים בתקופה שבין גיל 12 ל-18. ההתבגרות היא תקופה של שינויים גופניים, פסיכולוגיים וחברתיים דרמטיים, ואלה משפיעים על צורכי הבריאות של המתבגר. בעשורים האחרונים חל שינוי בסיבות התמותה והתחלואה של מתבגרים. בעבר היו גורמי התחלואה והתמותה העיקריים זיהומים, ואילו היום הם תוצר של סגנון חיים: תאונות, התאבדות, עישון סיגריות או נרגילה, סמים, יחסי מין לא מוגנים, הריונות בלתי רצויים - אלה רק מקצת ההתנהגויות המסכנות והגורמות לתחלואה ותמותה בבני נוער.

התנהגות מסכנת זו נובעת בין השאר מהשינוי הפסיכולוגי בגיל ההתבגרות, הכולל חתירה לעצמאות וגיבוש הזהות העצמית (שמהווה פתח לחילוקי דעות רבים עם ההורים) והפיכת קבוצת החברים למשמעותית מאוד ובעלת השפעה שעשויה לעתים להיות שלילית ולגרור למעשים מסוכנים. להתנהגויות סיכון של בני נוער יש השלכות מיידיות והשלכות לטווח רחוק. דוגמה להשפעה מיידית היא נהיגה בהשפעת אלכוהול, המגדילה את הסיכון לתאונת דרכים. דוגמה להשפעה לטווח ארוך היא אימוץ סגנון חיים בגיל ההתבגרות (כמו עישון), התנהגות שתמשיך להשפיע על מצב הבריאות בחיים הבוגרים.

בעיות ייחודיות לגיל ההתבגרות

הפרעות במשקל

גיל ההתבגרות מתאפיין בהתעסקות רבה יותר בחשיבותו של המראה החיצוני. המתבגרים נתונים להשפעות חברתיות וסביבתיות, להשפעת התקשורת והפרסום של חברות המשווקות מזון או תרופות דיאטטיות, והדאגה למשקל הגוף נעשתה לאחת הבעיות העיקריות שמטרידות את בני הנוער. דיאטה לא מבוקרת או בלתי נחוצה היא התנהגות סיכונית הן בשל השפעתה השלילית של הגבלה קלורית על הצמיחה בגיל ההתבגרות, והן בשל הסיכון לפתח הפרעת אכילה, כגון אנורקסיה או בולימיה. בגיל ההתבגרות נפוץ אף יותר עודף משקל, והיום ידוע שמתבגר בעל עודף משקל נתון בסיכון גבוה מאוד להיות מבוגר שמן על כל המשתמע מבחינה בריאותית, ולכן חשובה ההתערבות המוקדמת.

גינקולוגיה של מתבגרות

השנים הראשונות לקבלת המחזור החודשי מלוות בשאלות רבות מתוך אי-ידיעת "מה תקין" ועקב שיעור גדול של אי-סדירות המחזור, שהוא תקין בחלק מהבנות ובחלקן אפשר שיעיד על אי-איזון הורמוני.

בירור עשוי להרגיע את הדואגות ולאבחן את אלה הזקוקות לטיפול. כאבי מחזור הם שכיחים, אך לחלק מהנערות הם גורמים אי-נוחות רבה ולעתים גם להפסד רב של ימי לימודים. ניתן להקל במידה רבה על כאבי מחזור בעזרת תרופות פשוטות ובטוחות, לכן אין סיבה לסבול וכדאי להיוועץ ברופא בעניין אפשרויות הטיפול.

מיניות והצורך באמצעי מניעה הוא נושא שעומד על הפרק אצל חלק מהמתבגרים, וחשוב שתהיה להם גישה למידע ולטיפול לפי הצורך.

מתבגרים עם מחלות כרוניות

התמודדות עם מחלה כרונית בתקופת ההתבגרות היא אתגר לא פשוט למתבגר, והמטפלים וההורים צריכים להיות ערים לכך. קיומה של מחלה כרונית והטיפול בה יכולים להשפיע על התפתחותו של המתבגר או על מראהו החיצוני, וזאת בתקופה רגישה שיש בה דגש חזק על המראה החיצוני ורצון "להיראות כמו כולם".

התלות בהורים בכל הנוגע לטיפול במחלה ובקשר עם הצוות המטפל יוצרת קושי בחתירה לעצמאות ולגיבוש הזהות העצמית. קשיים אלה יכולים לגרום לירידה בהיענות הטיפולית של המתבגר ועקב כך להידרדרות מצבו הגופני. התייחסות לקשיים, הידברות בנושאים הבעייתיים ושיתוף המתבגר בהחלטות, יכולים להקל את תפקודו ולשפר את ההיענות לטיפול.

מה תפקידנו כהורים ומטפלים?

למרות הישענות יתר על בני גילם לקבלת תמיכה, עדיין המתבגרים זקוקים לתמיכה, קבלה, הבנה ומידע ממבוגרים. לעתים הקשר הוא עם ההורים, ולעתים קל יותר למתבגר ליצור קשר עם מבוגר אחר, כגון קרוב משפחה, מורה, מדריך או רופא מטפל.

הגישה למתבגרים והטיפול מחייבים אותנו להבנת תקופה ייחודית זו בחיים, ליכולת להבין את הצרכים הייחודיים של המתבגרים וההורים וליכולת תקשורת טובה איתם. תפקיד ההורים בגיל ההתבגרות חשוב, אף שלפעמים יש תחושה שהם אינם רוצים לשמוע את דעותינו. חשוב להיות מעורבים בחיי המתבגרים, לשאול, להביע התעניינות, להציע עזרה, אבל - מתוך כבוד לפרטיותם, ללא תחקירים מייגעים. לא ניתן למתוח ביקורת על כל דבר ולצפות שיקשיבו לנו. מוטב להתרכז בדברים המהותיים בעינינו, כגון סמים, אלכוהול ובטיחות, ולוותר על ביקורת על הדברים הפחות חשובים לנו, כמו סידור החדר.

יש לזכור שגם כאשר אנו זוכים להרמת גבה או לזלזול בתגובה לדברינו, המתבגרים שומעים וקולטים ואפילו מפנימים, והדברים מחלחלים ומשפיעים על החלטותיהם. במחקרים הוכח שבני נוער להורים שדגלו בדחיית התחלת קיום יחסי מין החלו לקיים יחסי מין מאוחר יותר. וזו רק דוגמה אחת.

ד"ר נאוה שטופמן - מנהלת מרפאת המתבגרים בבי"ח לילדים ספרא, תל השומר; מנהלת מרפאת המתבגרים "ביחד", רמת גן.

המאמר פורסם במקור במכביתון, ספטמבר 2006.

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים.