אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.
לרגל יום עולמי ללא עישון: מהי הדרך הטובה ביותר לדעתך לגמילה מעישון?
  סדנה
  תרופת מרשם
  תחליפי ניקוטין
  סיגריה אלקטרונית
  החלטה אישית
  שילוב של מספר שיטות
      תוצאות
ד"ר רונן הולנד, אורולוגיה ושיפור התפקוד המיני

מהי המוטיבציה להיות אם פונדקאית?

היחס לפונדקאות יכול להיות חיובי או שלילי - ניתן לראותה כניצול או כמעשה אציל - איך זה נראה מהצד השני?

מאת: המרכז להורות באמצעות פונדקאות, 12/11/09

לאחר ההבנה מהי פונדקאות, (לכתבה בנושא: כאן) עולה השאלה שמתייחסת למוטיבציה של הפונדקאית לשאת עובר של אנשים שזרים לה תוך אי נוחות וסיכון הכרוכים בכל הריון.
בעולם המודרני נחלקות הדעות המקצועיות כלפי הפונדקאות לשתי קטגוריות מרכזיות: א' - רגשות חיוביים, הומניטריים, אציליים, כלפי עניין הפונדקאות, וב' - רגשות שליליים, שאלות על ניצול ועל מכירת גוף, החפצה של גוף האשה ושאלת מסחר בבני אדם.

רבים המבקרים את הפונדקאיות ואת הנושא פונדקאות בכלל יש הטוענים (באופן רדוקטיבי) שמדובר בנשים קרות המוכנות תמורת כסף להרחיק לכת עד כדי ויתור על תינוק שגדל ברחמן 9 חודשים.
אותה תפיסה רואה את הפונדקאיות כנשים מרמה סוציואקונומית נמוכה כשהמניע היחיד שלהן הינו כלכלי. לטענתם נשים אלו באות ממקום של חולשה בגלל מצבן העגום מה שמאפשר להפוך אותן למנוצלות וכתוצאה הן עלולות לחוות טראומה נפשית מעצם "האובדן" הכרוך במסירת תינוק.

מטרת המחקר המובא בכתבה זו היא לבדוק את האמיתות לגבי התפיסה הסטראוטיפית השלילית.

שיטת המחקר

מאתיים פונדקאיות פוטנציאליות פנו ל"תוכנית הפונדקאות של ניו יורק". הן מוינו ע"י סידרה של שלושה ראיונות, תשעים דק' כל אחד, ע"מ לבדוק את המוטיבציה שלהם, רגשותיהם במסירת התינוק, ועוד מספר עמדות.
השאלון כלל גם מידע לגבי נתונים דמוגרפיים כלליים, היסטוריה רפואית, וכן מידע על מצבן בעבר ובהווה.
נבדקו מערכות יחסים בילדות, כמו כן נשאלו שאלות לגבי בריאותן האמוציונלית.
כאן מוגש תקציר של שלוש שנות מחקר.

הנושאים

הקבוצה שנדחתה:
--------------------------

הנשים שנדחו, נדחו מסיבות אמוציונליות כמו:
1.האחריות הנדרשת, משך הזמן, האנרגיה הנדרשת, הביטחון לשאת ילד לא שלהן, אי הנוחות לגבי ביקורת חברתית אפשרית.

2. הדרישה הכספית הייתה מעל ומעבר לניתן.

3.קושי במסירת הילד.

4. הפוטנציאל לסבל, פיזי ורגשי

5. נשים הנמצאות באמצע משבר חיים כמו גירושין, ועדיין מחלימים ממנו, או באבל על מות אחד מקרובי המשפחה שהיה להן קשר רגשי קרוב אליו, או שהן באמצע משבר זהות.

6. נשים שמנסות את הפונדקאות כפתרון למצב טראומטי, כדרך להקל על רגשות הנטישה שסבלו בילדותן, דרך מסירת התינוק, או קונפליקט תת הכרתי המביע את רצונן בילד.
הפונדקאות תאפשר להן לשאת תינוק אך לא לשמור אותו.
הדבר יכול להוות פתח לשינוי דעתן.

7. מצב אמוציונלי ירוד, דפרסיה, חוסר בגרות, אי יציבות.

8. התרשמות מחוסר הגינות וחוסר אחריות.

הקבוצה הנבחרת:
--------------------------
קבוצה זו גילתה יציבות רבה יותר כלפי האפשרות שתהיינה לפונדקאיות, המניע הכספי לא עלה כמניע הבלעדי.
מבחינה אמוציונלית ונפשית, עשו רושם של נשים יציבות ללא פתולוגיה נראית לעין, הסבירות לבעיות בשלב "מסירת התינוק" נתפסה כנמוכה. יושר צויין אף הוא כקריטריון מוביל.
בנוסף הן גם ענו על הקריטריונים הבאים:

1.נשים שירוויחו מהתהליך, כלכלית, וכן יעברו ניסיון אמוציונלי חיובי.

2. רף גבוה לאכזבות "אגו חזק" . נשים הנחושות להתגבר על בעיות, ויש להן יכולת לסבל פיזי ואמוציונלי להתגבר על דרישות התהליך.

3. היסטוריה חיובית של הריונות, פיזית וריגשית.

4. יחסים חיוביים עם ילדיהם ע"מ להבטיח שיש להן את יכולת הדאגה, ההבנה, וההקרבה, שיסייעו להן להתמודד עם שאלות ילדיהם בנושא.

5. סביבה תומכת.

תכונות דמוגרפיות ועמדות הקשורות בפונדקאות:

הגיל הממוצע של הקבוצה היה 26 , 50% מהן היו נשואות או חיות עם בן זוג.
26% בודדות, 75% אמהות.
ל 40% הייתה היסטוריה של הפלה אחת או יותר.
ל 16% היה איזה קשר לאימוץ (הן או משהוא אחר במשפחה היה מאומץ, או שהיה להם ילד שנימסר לאימוץ).
בקבוצה זו 4\3 מהן באו ממשפחה גדולה שלוש או יותר אחים, השכלה ממוצעת 3-13 שנים.
71% מהם היו מועסקות במשרה חלקית לפחות.
בממוצע הן חשבו על פונדקאות כבר חצי שנה. 75% מהו רצו כבר לפגוש את הזוג.
מרביתן ראו בתמורה הכספית אפשרות לתוכנית לטווח הארוך, ולא לתשלומי חשבונות.
מרביתן אמהות ויש להן נסיון בהריון.

מסקנות, וקצת על הויכוח המוסרי.

למרות שהתשלום הוא מניע חשוב אצל הפונדקאיות, הוא לא המניע היחידי. כמעט כל הדוחות מציינים סיבות רגשיות שונות לביצוע הפונדקאות, ומרביתן ניתן לאגד תחת הכותרת הרצון לאפשר הורות, הרגשת מימוש עצמי, ותמיכה בזהות העצמית.
פונדקאות עבור נשים אלו, הוא ניסיון נשי מיוחד, הקשור לזהות הנשית והאמהות. האהבה לילדיהם, התגמול שילדיהם נותנים להן והרצון לאפשר לאחרות לחוות התנסות כזו.
האמפטיה שחשו הפונדקאיות כלפי הנשים שאינן יכולות להביא ילדים בכוחות עצמן והמניע ליצור אפשרות להורות אצל אחרים השפיעו על מספר קטגוריות בשאלונים שבדקו את המניעים.
המסקנות העקיפות של המחקר הראו שמדובר לרוב בנשים שאין להן שום פתולוגיה ובעייה מוקדמת בכל הקשור בילדים ובהורות, אם כי לא ניתן לשלול על הסף נשים שהגיעו לפונדקאות מתוך מצוקה, אך היסוו זאת למען המטרה הסופית.
למרות שצרכים פסיכולוגיים לעיתים תכופות היוו את הבסיס למספר מניעים שדווחו, אין זו הסיבה לשלול את בחירתן.
לבטים וצרכים אלו או בחלקם, מניעים, את מרבית הבחירות של האנשים "הנורמלים", אפילו בנושאים כמו נישואין וקריירה, לא כל שכן בכל הקשור למצב הדורש השקעה נפשית כה רבה.
הסיבות לדחייה ולקבלה כפי שהוצגו במחקר יכולים לשמש כנקודות התחלה שניתנו לקביעת קריטריונים לבחינה יעילה של פונדקאיות.
בנוסף השוני בתכולת הקבוצה הדחויה והקבוצה שהתקבלה מצביעה על חשיבות הצורך לבחינת המוטיבציה והאופי .
המועמדות שנבחרו היו כאלה שגילו אמפטיה רבה יותר כלפי הזוג והתינוק שעתיד להיוולד באמצעותן ובמקביל ניהלו קשר הורה-ילד תקין. נמצא גם שחשוב שפונדקאית תהנה מתמיכה של קרוב משמעותי לה.
התוצאות מצביעות על כך שנשים שיש להן ילדים הן בד"כ מתאימות יותר להיות פונדקאיות, במובן של מאפיינים חשובים, מניעים, והסתגלות קלה יותר במסירת הילד.

אספקט חשוב נוסף,הינו היכולת לאפשר לאחרים להנות מאושר ההורות שהן עצמן חוות.
הפונדקאות מערבת נתינה של משהו יוצא דופן (תינוק) עצם נתינה כזו יש בה פוטנציאל לשינוי מבחינת הדימוי העצמי והתפיסה העצמית של הפונדקאית שכן נתינה כזו לא כל אחד יכול לתת ואושר כזה לא כל אחד יכול להסב לבני זוג. הנתינה הזו מוציאה אותה מתפיסה פסיכולוגית של חלשה ונזקקת ואפשרת לה לחוות כוח ויכולות אחרות.

עמנואל קאנט, הפילוסוף הגרמני טבע את המטבע המפורסם הגורס כי לאדם אין "מחיר שוק" ואסור להופכו לסחורה (המוסר היה חלק חשוב בעבודתו של קאנט). האדם,
כיצור תבוני ואוטונומי, הוא בעל ערך פנימי מוחלט. לכל שאר הדברים בעולם יש "מחיר שוק" - ועל כן, מבחינה
מוסרית אין פגם בסחר בכל דבר שהוא, למעט בבני אדם.
את התפיסה הזו מסנפים מתנגדי הפונדקאות למשנתם, הגורסת כי אין בפונידקאות דבר מלבד ניצול ציני של גוף (רחם) האשה לסיפוק צרכיהם של מי ש"יש להם" (כסף, אם לא ילד) - הויכוח הוא מר ומלא יצרים ואמוציות, משום שמדובר פה כאמור בדיני נפשות (משני הצדדים) ולמעשה מרגע היקלטות ההריון הפונדקאית היא ב"תפקיד" 24 שעות, 7 ימים בשבוע, האם מותר מוסרית להכניס אדם למצב כזה? אדם שמגיע לעשייה הזו מתוך מצוקה וייאוש? האם במובן הזה זה לא כמו סחר באיברים?.

ושוב, מהצד השני: פונדקאיות מדווחות על תחושת התעלות כזו בזמן נשיאת העובר ולאחר הלידה, דבר העושה את הפונדקאות לאקט פסיכולוגי יוצא מגדר הרגיל. נשים אלו מרגישות שהרגע העילאי הזה שייך להן לתמיד.
הזכרון המופנם של מעשה זה עבורן ועבור מי שמצדד בפונדקאות הוא מגן פסיכולוגי קבוע נגד מצבים וארועים רגשיים שליליים.

לפרטים נוספים - לחצו כאן

בואו לדבר על כך בפורום פיריון האישה והפרייה חוץ גופית.




שתף את הכתבה ב:
פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית

פרופסור דניאל זיידמן
פרופסור דניאל זיידמן
גינקולוג, מנהל האתר הישראלי לפריון והפריה חוץ גופית: www. baby4u. co. il מומחה במיילדות, גינקולוגיה, פריון והפריה חוץ גופית. סיים את התמחותו ברפואת נשים ויולדות במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר, ומאז עובד שם כרופא בכיר. חבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית בבית-חולים "אסותא" בתל-אביב. חיבר וערך מספר ספרים, כולל: "המדריך המלא לפריון" בהוצאת שוקן, "1000 שאלות ותשובות על הריון, לידה והתינוק" בהוצאת יבנה, "אמצעי מניעה: המדריך השלם" בהוצאת ידיעות אחרונות, "אנדוסקופייה כירורגית גינקולוגית" בהוצאת דיונון, "מדריך הרווארד לבריאות האישה" בהוצאת שוקן, "רפואת נשים: אבחון וטיפול בבעיות שכיחות" בהוצאת פרולוג. סיים את לימודיו בביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1984. השלים תת-התמחות בכירורגיה של הרבייה ובטיפול באנדומטריוזיס במחלקת נשים ויולדות של אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. הינו בעל רישיון לעסוק ברפואה מס' 20003 ומומחה למיילדות וגינקולוגיה (מספר תעודת מומחה 15250). זכה פעמים בפרס "היסטרוסקופ הזהב" של החברה האמריקאית ללפרוסקופיה גינקולוגית (AAGL). מרפאתו של פרופ' דניאל זיידמן מתמחה מזה שנים רבות בתחום הפריון, ההפריה החוץ- גופית ובמעקבי הריון. במרפאה צוות מקצועי ובעל נסיון המאפשר ליווי צמוד ומענה נרחב ומיידי בכל שאלה בתחום. עיסוקים כיום: * רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית ואחראי על יחידת המחקר של אגף הנשים והיולדות במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. * רופא ביחידה להפריה חוץ-גופית בבית-חולים "אסותא" בתל-אביב. * פרופסור חבר ומרכז הקורס "רביית האדם" בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. * יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית. * חבר בועדת הוראה של בית הספר ללימודי המשך של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה תל-אביב. * חבר בועדת הבחינות להתמחות במילדות וגינקולוגיה. * חבר בועדה המדעית של ההסתדרות הרפואית. תחומי הטיפול: טיפולי פריון, הפריה חוץ גופית (IVF), הזרעות (IUI), היסטרוסקופיה, צילום רחם בהרדמה, תרומת ביציות, הקפאת (שימור) ביציות, יעוץ להתאמת אמצעי מניעה, מעקב היריון, דיקור מי שפיר. מוכר ב- קופות חולים \ פרטי \ ביטוחים: החזרים מטעם הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים ומרבית חברות הביטוח חברות בארגונים מקצועיים: יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית. חבר במועצת המנהלים ובוועדה המדעית של החברה האירופאית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה. חבר במועצת המנהלים של החברה הבינלאומית לחקר החצוצרות. חבר בוועד המנהל של האגודה הישראלית לחקר הפריון (איל"ה) בשנים 2004-2007. חבר פעיל באיגוד האירופאי לפריון (ESHRE).
פרופסור דירנפלד מרתה
פרופסור דירנפלד מרתה
פרופ' מרתה דירנפלד מומחית לרפואת נשים ומיילדות-גיל המעבר מנהלת יחידה לפוריות והפריה חוץ-גופית (IVF). יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות. בוגרת בית ספר לרפואה בטכניון חיפה, בשנת 1978. התמחות במחלקת נשים ויולדות במרכז רפואי כרמל ובבלגיה. בין השנים 1982 ל – 1984 נסעה ל-, Fellowship במחלקת נשים ויולדות של האוניברסיטה החופשית של בריסל - , ULB בלגיה, שם הצטרפה לקבוצה אשר הקימה את אחת מיחידות IVF הראשונות בעולם. ב- 1986 הקימה את היחידה ל- IVF במרכז הרפואי כרמל, במחלקת נשים ויולדות, ומאז מנהלת את היחידה להפריה חוץ- גופית(In vitro Fertilization – IVF). ל- מ. דירנפלד עבודות מחקר רבות שפורסמו בעיתונים בינלאומיים ידועים, פרקים ב- 4 ספרים , מעל 100 הצגות בכנסים ארציים ובינלאומיים , משמשת באופן קבוע כ- Reviewer של עיתונים מדעיים מובילים בשטח , ומרצה מוזמנת במסגרות מקומיות ובכנסים בינלאומיים. בין השנים 2002-2004 שהתה ד'ר דירנפלד באנגליה במסגרת שבתון עבדה וחקרה במרכז אוניברסיטאי ובמכון הברידג' עם צוות IVF ו- PGD (איבחון טרום השרשה) מהטובים בעולם. מ. דירנפלד מרצה בכירה קלינית בפקולטה לרפואה בטכניון ומלמדת ומנחה סטודנטים 15 שנה.
חיפוש מתקדם
הודעה\מחבר
תאריך ושעה
  תחילת הריון    גלית 
22/05/12 09:02
  שאלה    מיקה 
22/05/12 07:57
  לפרופ' זיידמן שלום    מעיין 
21/05/12 22:55
  ZIFT    נעמי 
21/05/12 17:09
21/05/12 16:30
  כדור לפריון    רחלי עובדיה 
21/05/12 13:58
  בדיקות של קרשיות     קרני 
21/05/12 12:02
21/05/12 11:45
21/05/12 10:28
  פרוגינובה    שירלי 
21/05/12 06:54
1100 1099 1098 1097 1096 1095 1094 1093 1092 1091 1090     הקודם    
חיפוש מתקדם
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עיצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.