מהי המוטיבציה להיות אם פונדקאית?

עקבו אחרינו ב

לאחר ההבנה מהי פונדקאות, (לכתבה בנושא: כאן) עולה השאלה שמתייחסת למוטיבציה של הפונדקאית לשאת עובר של אנשים שזרים לה תוך אי נוחות וסיכון הכרוכים בכל הריון.
בעולם המודרני נחלקות הדעות המקצועיות כלפי הפונדקאות לשתי קטגוריות מרכזיות: א' - רגשות חיוביים, הומניטריים, אציליים, כלפי עניין הפונדקאות, וב' - רגשות שליליים, שאלות על ניצול ועל מכירת גוף, החפצה של גוף האשה ושאלת מסחר בבני אדם.

רבים המבקרים את הפונדקאיות ואת הנושא פונדקאות בכלל יש הטוענים (באופן רדוקטיבי) שמדובר בנשים קרות המוכנות תמורת כסף להרחיק לכת עד כדי ויתור על תינוק שגדל ברחמן 9 חודשים.
אותה תפיסה רואה את הפונדקאיות כנשים מרמה סוציואקונומית נמוכה כשהמניע היחיד שלהן הינו כלכלי. לטענתם נשים אלו באות ממקום של חולשה בגלל מצבן העגום מה שמאפשר להפוך אותן למנוצלות וכתוצאה הן עלולות לחוות טראומה נפשית מעצם "האובדן" הכרוך במסירת תינוק.

מטרת המחקר המובא בכתבה זו היא לבדוק את האמיתות לגבי התפיסה הסטראוטיפית השלילית.

שיטת המחקר

מאתיים פונדקאיות פוטנציאליות פנו ל"תוכנית הפונדקאות של ניו יורק". הן מוינו ע"י סידרה של שלושה ראיונות, תשעים דק' כל אחד, ע"מ לבדוק את המוטיבציה שלהם, רגשותיהם במסירת התינוק, ועוד מספר עמדות.
השאלון כלל גם מידע לגבי נתונים דמוגרפיים כלליים, היסטוריה רפואית, וכן מידע על מצבן בעבר ובהווה.
נבדקו מערכות יחסים בילדות, כמו כן נשאלו שאלות לגבי בריאותן האמוציונלית.
כאן מוגש תקציר של שלוש שנות מחקר.

הנושאים

הקבוצה שנדחתה:
--------------------------

הנשים שנדחו, נדחו מסיבות אמוציונליות כמו:
1.האחריות הנדרשת, משך הזמן, האנרגיה הנדרשת, הביטחון לשאת ילד לא שלהן, אי הנוחות לגבי ביקורת חברתית אפשרית.

2. הדרישה הכספית הייתה מעל ומעבר לניתן.

3.קושי במסירת הילד.

4. הפוטנציאל לסבל, פיזי ורגשי

5. נשים הנמצאות באמצע משבר חיים כמו גירושין, ועדיין מחלימים ממנו, או באבל על מות אחד מקרובי המשפחה שהיה להן קשר רגשי קרוב אליו, או שהן באמצע משבר זהות.

6. נשים שמנסות את הפונדקאות כפתרון למצב טראומטי, כדרך להקל על רגשות הנטישה שסבלו בילדותן, דרך מסירת התינוק, או קונפליקט תת הכרתי המביע את רצונן בילד.
הפונדקאות תאפשר להן לשאת תינוק אך לא לשמור אותו.
הדבר יכול להוות פתח לשינוי דעתן.

7. מצב אמוציונלי ירוד, דפרסיה, חוסר בגרות, אי יציבות.

8. התרשמות מחוסר הגינות וחוסר אחריות.

הקבוצה הנבחרת:
--------------------------
קבוצה זו גילתה יציבות רבה יותר כלפי האפשרות שתהיינה לפונדקאיות, המניע הכספי לא עלה כמניע הבלעדי.
מבחינה אמוציונלית ונפשית, עשו רושם של נשים יציבות ללא פתולוגיה נראית לעין, הסבירות לבעיות בשלב "מסירת התינוק" נתפסה כנמוכה. יושר צויין אף הוא כקריטריון מוביל.
בנוסף הן גם ענו על הקריטריונים הבאים:

1.נשים שירוויחו מהתהליך, כלכלית, וכן יעברו ניסיון אמוציונלי חיובי.

2. רף גבוה לאכזבות "אגו חזק" . נשים הנחושות להתגבר על בעיות, ויש להן יכולת לסבל פיזי ואמוציונלי להתגבר על דרישות התהליך.

3. היסטוריה חיובית של הריונות, פיזית וריגשית.

4. יחסים חיוביים עם ילדיהם ע"מ להבטיח שיש להן את יכולת הדאגה, ההבנה, וההקרבה, שיסייעו להן להתמודד עם שאלות ילדיהם בנושא.

5. סביבה תומכת.

תכונות דמוגרפיות ועמדות הקשורות בפונדקאות:

הגיל הממוצע של הקבוצה היה 26 , 50% מהן היו נשואות או חיות עם בן זוג.
26% בודדות, 75% אמהות.
ל 40% הייתה היסטוריה של הפלה אחת או יותר.
ל 16% היה איזה קשר לאימוץ (הן או משהוא אחר במשפחה היה מאומץ, או שהיה להם ילד שנימסר לאימוץ).
בקבוצה זו 4\3 מהן באו ממשפחה גדולה שלוש או יותר אחים, השכלה ממוצעת 3-13 שנים.
71% מהם היו מועסקות במשרה חלקית לפחות.
בממוצע הן חשבו על פונדקאות כבר חצי שנה. 75% מהו רצו כבר לפגוש את הזוג.
מרביתן ראו בתמורה הכספית אפשרות לתוכנית לטווח הארוך, ולא לתשלומי חשבונות.
מרביתן אמהות ויש להן נסיון בהריון.

מסקנות, וקצת על הויכוח המוסרי.

למרות שהתשלום הוא מניע חשוב אצל הפונדקאיות, הוא לא המניע היחידי. כמעט כל הדוחות מציינים סיבות רגשיות שונות לביצוע הפונדקאות, ומרביתן ניתן לאגד תחת הכותרת הרצון לאפשר הורות, הרגשת מימוש עצמי, ותמיכה בזהות העצמית.
פונדקאות עבור נשים אלו, הוא ניסיון נשי מיוחד, הקשור לזהות הנשית והאמהות. האהבה לילדיהם, התגמול שילדיהם נותנים להן והרצון לאפשר לאחרות לחוות התנסות כזו.
האמפטיה שחשו הפונדקאיות כלפי הנשים שאינן יכולות להביא ילדים בכוחות עצמן והמניע ליצור אפשרות להורות אצל אחרים השפיעו על מספר קטגוריות בשאלונים שבדקו את המניעים.
המסקנות העקיפות של המחקר הראו שמדובר לרוב בנשים שאין להן שום פתולוגיה ובעייה מוקדמת בכל הקשור בילדים ובהורות, אם כי לא ניתן לשלול על הסף נשים שהגיעו לפונדקאות מתוך מצוקה, אך היסוו זאת למען המטרה הסופית.
למרות שצרכים פסיכולוגיים לעיתים תכופות היוו את הבסיס למספר מניעים שדווחו, אין זו הסיבה לשלול את בחירתן.
לבטים וצרכים אלו או בחלקם, מניעים, את מרבית הבחירות של האנשים "הנורמלים", אפילו בנושאים כמו נישואין וקריירה, לא כל שכן בכל הקשור למצב הדורש השקעה נפשית כה רבה.
הסיבות לדחייה ולקבלה כפי שהוצגו במחקר יכולים לשמש כנקודות התחלה שניתנו לקביעת קריטריונים לבחינה יעילה של פונדקאיות.
בנוסף השוני בתכולת הקבוצה הדחויה והקבוצה שהתקבלה מצביעה על חשיבות הצורך לבחינת המוטיבציה והאופי .
המועמדות שנבחרו היו כאלה שגילו אמפטיה רבה יותר כלפי הזוג והתינוק שעתיד להיוולד באמצעותן ובמקביל ניהלו קשר הורה-ילד תקין. נמצא גם שחשוב שפונדקאית תהנה מתמיכה של קרוב משמעותי לה.
התוצאות מצביעות על כך שנשים שיש להן ילדים הן בד"כ מתאימות יותר להיות פונדקאיות, במובן של מאפיינים חשובים, מניעים, והסתגלות קלה יותר במסירת הילד.

אספקט חשוב נוסף,הינו היכולת לאפשר לאחרים להנות מאושר ההורות שהן עצמן חוות.
הפונדקאות מערבת נתינה של משהו יוצא דופן (תינוק) עצם נתינה כזו יש בה פוטנציאל לשינוי מבחינת הדימוי העצמי והתפיסה העצמית של הפונדקאית שכן נתינה כזו לא כל אחד יכול לתת ואושר כזה לא כל אחד יכול להסב לבני זוג. הנתינה הזו מוציאה אותה מתפיסה פסיכולוגית של חלשה ונזקקת ואפשרת לה לחוות כוח ויכולות אחרות.

עמנואל קאנט, הפילוסוף הגרמני טבע את המטבע המפורסם הגורס כי לאדם אין "מחיר שוק" ואסור להופכו לסחורה (המוסר היה חלק חשוב בעבודתו של קאנט). האדם,
כיצור תבוני ואוטונומי, הוא בעל ערך פנימי מוחלט. לכל שאר הדברים בעולם יש "מחיר שוק" - ועל כן, מבחינה
מוסרית אין פגם בסחר בכל דבר שהוא, למעט בבני אדם.
את התפיסה הזו מסנפים מתנגדי הפונדקאות למשנתם, הגורסת כי אין בפונידקאות דבר מלבד ניצול ציני של גוף (רחם) האשה לסיפוק צרכיהם של מי ש"יש להם" (כסף, אם לא ילד) - הויכוח הוא מר ומלא יצרים ואמוציות, משום שמדובר פה כאמור בדיני נפשות (משני הצדדים) ולמעשה מרגע היקלטות ההריון הפונדקאית היא ב"תפקיד" 24 שעות, 7 ימים בשבוע, האם מותר מוסרית להכניס אדם למצב כזה? אדם שמגיע לעשייה הזו מתוך מצוקה וייאוש? האם במובן הזה זה לא כמו סחר באיברים?.

ושוב, מהצד השני: פונדקאיות מדווחות על תחושת התעלות כזו בזמן נשיאת העובר ולאחר הלידה, דבר העושה את הפונדקאות לאקט פסיכולוגי יוצא מגדר הרגיל. נשים אלו מרגישות שהרגע העילאי הזה שייך להן לתמיד.
הזכרון המופנם של מעשה זה עבורן ועבור מי שמצדד בפונדקאות הוא מגן פסיכולוגי קבוע נגד מצבים וארועים רגשיים שליליים.

לפרטים נוספים - לחצו כאן

בואו לדבר על כך בפורום פיריון האישה והפרייה חוץ גופית.