בצעדים קטנים - על אמהות וילדים

לא מכבר יצא לאור בהוצאת כרטא הספר "צעדים קטנים מקומות ופעילויות מחוץ לבית לאימהות ותינוקות" מאת מיכל בן ארי ולילך ענב בר-ציון. הספר מכיל מבחר גדול ומגוון של מקומות, ובהם פעילויות ואפשרויות לבילוי עם פעוטות, מלידה עד גיל שלוש ועונה על שאלות המעסיקות הורים טריים הרוצים לבלות זמן איכות עם ילדיהם.

הספר מחולק לתשעה שערים וכל שער עוסק בנושא אחר. שער שלם מוקדש לסוגיית החברותא האימהית ובו המלצות על מגוון רחב של קבוצות לאמהות לאחר לידה. מעיון בספר עולה כי למפגשי אמהות יש חשיבות רבה לאם המודרנית:
"בעולם שלנו, כשאין תמיכה 'חמולתית' מוצאים פתרונות אחרים, כמו קבוצות תמיכה. תפקידן הוא לבנות מודל וסגנון והורי שאין לנו דרך הסביבה הקרובה. בקבוצות התמיכה מתקיים מפגש עם סגנונות אמהות שונים ועם אילוצים שונים, שמכולם אפשר ללמוד ולהתפתח" ("צעדים קטנים". הוצאת כרטא).

"בתשעת חודשי ההריון (ובשנים שקדמו להם...) מתכוננת האשה לקראת הפיכתה לאם. היא מפנטזת על התינוק שיהיה לה, אך עסוקה בעיקר בהווה, בתחושותיה הגופניות והרגשיות. מבחינת העתיד - עיקר עיסוקה בלידה עצמה ובהכנות מעשיות לקראת הצטרפות התינוק למשפחה. היא הרבה פחות נותנת דעתה למה יהיה בימים, בשבועות ובחודשים שלאחר הלידה.
למה הדבר דומה? לאותה רווקה מאושרת העומדת להינשא לבחיר ליבה, ועסוקה עד מאד בתכונה הרבה שלקראת ערב החתונה, אך לא ממש נותנת דעתה לשנות הנישואין הרבות שיבואו אחר כך...
וכך, אמהות רבות מוצאות את עצמן בלתי מוכנות, במידה זו או אחרת, למה שיתרחש לאחר שתשובנה הביתה עם העולל היקר.

אמנם בימים ובשבועות הראשונים עדין מורעפים על האם תשומת לב ותמיכה רבה, אך בשלב כלשהו האנשים שתמכו חוזרים לשגרת יומם ופתאום האם מוצאת את עצמה לבד, במשך שעות על גבי שעות, סגורה בד' אמותיה, עם תינוק בכייני שבקושי ישן. אותה אשה משכילה, מטופחת, בעלת קריירה, שהאמינה באמת ובתמים ש"אנחנו בהריון" ו"אנחנו יולדים" ו"אנחנו מטפלים ומגדלים" - מגלה איך חרש חרש ובאין רואה התגנבה אל תוך חייה חלוקת התפקידים המסורתית, בה האם היא למעשה הדמות המטפלת העיקרית (והמשמעותית!) בתינוק.
האשה המודרנית, המשוחררת, השיויונית הזו מוצאת עצמה לעיתים קרובות מנותקת מעולם החוויות הקודם שלה ומעולמם של המבוגרים בכלל. אמהות לא מעטות מעידות על עצמן שבתקופה הראשונה מצאו עצמן מתהלכות מן הבוקר עד הערב בטרנינג בלוי ומוכתם ובשיער פרוע, "עם הציצי בחוץ" מוכן להניק בכל רגע.

אך עם הזמן רוב האמהות מתעשתות ומתחילות אט אט לחזור לעצמן. בת המזל אף זוכה לקרובת משפחה, חברה או שכנה שילדה במקביל אליה ושאיתה ניתן להעביר יחד חלק מהימים הארוכים ואיתה אפשר לחלוק בחוויות.
הבשורה היא, שגם אמהות אלו, ולבטח אמהות החוות בדידות מעיקה, יכולות להעזר כיום בשפע המסגרות המיועדות לאמהות לאחר לידה. רוב המסגרות מציעות פעילות משותפת לאם ולתינוק, ומעניקות לאם אפשרות להתרועעות חברתית, לצידן ניתן למצוא קבוצות ההעצמה וההעשרה לאמהות בלבד, ללא התינוקות, והמפגשים בני השעה וחצי נערכים אחת לשבוע בשעות הערב המאוחרות יותר.
הרציונל העומד מאחורי הפורמט הזה הוא לתת לאם, שבילתה את רוב היום בטיפול בתינוק, מעט זמן שהוא כולו שלה. שלה, אך יחד עם זאת תורם לתינוק. שעה פלוס שבה אף אחד לא תובע ממנה שום דבר. זמן של שקט לעצמה, של שתיית כוס קפה בשלווה, של אפשרות לפרוק קצת מהחוויות והקשיים והזדמנות לשמוע איך אמהות אחרות מתמודדות. רבות מהן יוצרות קשרים חברתיים עמוקים ביותר עם חברותיהן לקבוצה.
אך זהו גם מקום בו ניתן לרכוש ידע והעשרה בנושאי ההורות השונים, לקבל ייעוץ מקצועי ובעיקר לעבור תהליכי העצמה, צמיחה, עיצוב וגיבוש תפיסת עולם אמהית המתאימה לאם המסויימת באשר היא.
לאחר שנים של הנחיית קבוצות רבות אני יכולה לומר בבטחון מלא שאמהות שמשתתפות במסגרות שכאלו מעידות שבזכות השתתפותן בקבוצה חוו את הכניסה לאמהות באופן חיובי יותר ויכולות להיזכר בהנאה ובסיפוק בתקופה זו של חייהן".

בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה