מוות בעריסה

מוות בעריסה הנו מושג בו משתמשים לתיאור מוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק, המתרחש בעיקר בלילה, בשינה. כשלא ניתן לאתר גורמים נוספים למוות.

מרבית מקרי המוות מגיל חודש ועד גיל שנה נגרמים (או משוייכים) ל"מוות בעריסה". מאחר ובישראל לא מבצעים ניתוח שלאחר המוות בתינוקות שמתו - ניתן להעריך את מימדי האסון, בארה"ב לשם השוואה: מתים כל שנה כ- 3000 תינוקות מסיבה זו.

מחקר חדש מגלה גורמים נוספים התורמים לתסמונת
בשנים האחרונות, בעקבות מאמצי הסברה מקיפים, ירד שיעור התמותה של תינוקות מתסמונת המוות הפתאומי או כפי שהיא מכונה "תסמונת המוות בעריסה". בעקבות מחקרים שנערכו בנושא, החלו רופאי ילדים להמליץ להורים להשכיב את הרך הנולד לישון על גבו, תנוחה שהוכחה כקשורה להפחתה בשיעור התמותה. עם זאת, הורים רבים אינם מודעים לגורמי סיכון נוספים לתסמונת הניתנים למניעה.

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה על ידי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), התברר כי הנקה והימנעות מעישון בקרבת התינוק, חשובים באותה מידה כמו תנוחת השינה להפחתת הסיכון למוות בעריסה. המחקר, שבדק 117 מקרים של מוות בעריסה במדינת לואיזיאנה, מצא כי 55 אחוזים הן המקרים היו ניתנים למניעה אילו התינוקות היו מוזנים על ידי הנקה. אחת ההשערות שהועלו לקשר בין הנקה לירידה בתמותה היא שבחלב האם ישנם נוגדנים העוזרים לתינוק להתמודד עם זיהומים בדרכי הנשימה, שכפי הנראה הם כשלעצמם מהווים גורם סיכון לתסמונת הקטלנית. בנוסף: חלב אם מתעכל מהר יותר מתחליף חלב, ותינוקות יונקים נוטים להתעורר יותר בלילה, דבר המפחית את הסיכון לכך שיחנקו בשנתם או יפסיקו לנשום.
המחקר מצא בנוסף כי 27 אחוזים ממקרי המוות היו נמנעים לו אם התינוק לא הייתה מעשנת לאחר הלידה.

בכתב העת PEDIATRICS, התפרסם מאמרו של פרופסור וורן גונטרוט מאוניברסיטת וושינגטון. מן המאמר עולה כי בין גורמי הסיכון למוות בעריסה ניתן למנות גם חמום יתר, העלול להיגרם מהלבשת יתר, שמיכות חמות או חימום החדר יתר על המידה. כל הגורמים הללו מסוכנים יותר כאשר לתינוק כבר יש מחלה זיהומית המעלה ממילא את חום גופו. המאמר בדק את הספרות המדעית הנוגעת לתסמונת ומצא כי ניתן להסביר מקרים רבים של מוות בעריסה על ידי חימום יתר. גונטרוט מסביר כי התינוק מאבד מחום גופו דרך בטנו, פניו וראשו ולכן, כשאברים אלו מכוסים, נמנעת ממנו האפשרות לפזר חום עודף. לכן, אמצעי המניעה במקרה זה הוא להשכיב את התינוק על גבו, לא לכסות את ראשו, לא להגזים בכיסוי גופו, ולא לחמם יותר מדי את החדר.

גורם נוסף העלול לתרום למוות בעריסה הם כלי המיטה. מתברר כי כלי מיטה כמו כריות ושמיכות ומזרנים רכים גורמים לפני התינוק "לשקוע" אל תוכם. התינוק שואף אל קירבו את האוויר הננשף, אין תחלופה של חמצן עם פחמן דו חמצני ורמת האחרון עולה באוויר הנשאף. באופן רגיל, אדם שישן, מפתח מנגנון החש בעודף הפחמן הדו חמצני ומביאו לשינוי תנוחה ולשיפור האוורור. אצל תינוקות אין מנגנון זה מפותח דיו ולכן רמת הפחמן הדו חמצני עולה לרמות מסוכנות.

רוב מקרי המוות בעריסה מתרחשים בגילאים חודשיים עד שלושה חודשים.

לסיכום:
1.השכיבו את התינוק על הגב בלבד.
2. השתדלי להניק.
3. הימנעי מעישון (את ובני ביתך)
4. הימנעו ממצעים רכים, כריות, ושמיכות פוך.
5. הקפידו על טמפרטורה סבירה, הימנעו מחימום יתר ומהלבשת התינוק בשכבות רבות מדי.
6. הימנעו מלמלא את עריסתו של התינוק בשלל צעצועים, חיות, פעלולונים וכדומה.
7. אל תשכיבו את התינוק מייד לאחר שאכל, המתינו מעט שיגהק וינוח, אם יפלוט: עדיף שיעשה זאת כך שלא יוכל להיחנק.

בואו לדבר על כך בפורום מוות בעריסה.