סרטן השד - יומן מלחמה

זהו אחד הרגעים הקשים ביותר שיכולים להיות בחייה של האישה. עברת המון עד לרגע הזה, מהיום שבו הרגשת שיש משהו "לא בסדר" או שהרופא חשד שיש בשד משהו "לא תקין", ועכשיו הרופא עומד להגיד את דברו.

גם לרופא בחלוק הלבן, לכאורה מוגן מאחורי שנים של ניסיון וידע, זהו רגע לא קל וזה אף פעם לא נהיה לו קל יותר. הרופא מודיע לך בפשטות: יש לך סרטן השד. הסרטן הוכח בביופסיה. במקרים רבים הרופא הכירורג ימסור לך כי שאר הבדיקות המקיפות שעברת תקינות ואין הוכחה לפיזור גרורתי של הסרטן בגוף. עכשיו מתחיל הטיפול הכירורגי להשלמת הוצאת הגידול הסרטני וכריתת בלוטות הלימפה בבית השחי.

למרות חוסר האונים, לכאורה, שטמון במצב של "חולת סרטן שד", גם בקבלת ההחלטה לגבי איזה ניתוח לעבור - חשוב לדעת כי יש לך מספר אפשרויות לגבי הניתוח שעליך לעבור, וגם חשוב להדגיש כי במקרה כזה לדעתך יש חשיבות גדולה.

ישנן מספר אפשרויות של ניתוח להוצאת גידול סרטני בשד, אותם תשמעי מהרופא המנתח שגם יחווה את דעתו לגבי אופן הניתוח הרצוי לך. הקשיבי לדעתו, את כמובן רשאית לבקש לקבל חוות דעת נוספת מרופא מומחה אחר, להתייעץ עם משפחתך ועם האגודות השונות התומכות בנשים עם סרטן שד.

זוהי החלטה קשה. את אינך מומחית לעניינים רפואיים והכל יכול להיראות לפעמים מאוד מבלבל. הבחירה איזה סוג של ניתוח לעבור אינה קלה, אבל מומלץ להתחשב בהמלצה הרפואית של הרופא המטפל, האופן בו את חשה כאישה כלפי המחלה, הראיה של שלמות גופך ואת אופן חייך בעתיד.

כדי להקל על החלטה קשה זו, נביא כאן את האפשרויות הניתוחיות הקיימות, וכמו בכל נושא רפואי, גם כאן קיימות נקודות לחיוב ולשלילה בכל פרוצדורה ניתוחית.

באופן כללי, עדיין אין דרך מדעית למנוע או לטפל בתרופה במחלת סרטן השד, ולכן הניתוח הכירורגי של השד, בשילוב טיפול כימותרפי, קרינתי והורמונלי, כלומר טיפול רב תחומי, הוא הפתרון הטוב ביותר כיום בעולם הרפואה המודרני לטיפול בסרטן השד.

קיימים מספר סוגי טיפול ניתוחי, והם מתחלקים באופן גס לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה היא קבוצת הניתוחים הרדיקליים ( MRM- Modified Radical Mastectomy ), כלומר כריתה מלאה של השד, והקבוצה השנייה היא של ניתוחים משמרים, כלומר כריתה חלקית בלבד של השד.

חשוב לדעת כי בנוסף לניתוח, הן הרדיקלי והן המשמר, מבצעים הרופאים גם כריתה של בלוטות בבית השחי (AXILLARY DISSECTION), כדי למנוע התפשטות של תאים סרטניים שנותרו בגוף.

הטיפול הניתוחי במחלת סרטן השד עבר תהפוכות רבות כמו גם שינויים בגישה הטיפולית. בספרות רפואית מתועדת מהמאה ה- 16 מוזכרים ניתוחי שד שכללו כריתה של השד, בית השחי, השרירים של דופן החזה. הגישה של הרפואה הייתה כי סילוק הגידול יחד עם כל האברים מסביבו יביאו למרפא, וככל שהכריתה רדיקלית יותר כן הסיכוי גדול יותר לריפוי.

הגישה הניתוחית הרדיקלית שלטה בכיפה עד לשנות ה- 60 של המאה ה- 20, אולם ההתפתחות המדעית בהבנת המחלה, הופעת הטיפול ההורמונלי, צמיחתה של הרפואה האונקולוגית שהציגה תרופות כימותרפיות וקרינה, הביאה לשינוי דרסטי בגישה לסרטן השד ולצמיחת הטיפול הרב תחומי.

היום יודעים בעולם הרפואה כי במקרה של סרטן השד הממוקמת בשד בלבד, ניתן לטפל היטב באמצעות ניתוחים משמרים ופחות דרסטיים, ואילו במצב בו התפשטה מחלת הסרטן, יש צורך גם בכימותרפיה, קרינה, וטיפול הורמונלי, בנוסף לניתוח הכירורגי.

ממחקרים שנעשו בארה"ב בשנות ה-80 התברר כי חלה ירידה גדולה בכמות הניתוחים הרדיקליים, ובמשך עשור אחד בלבד צנחה כמות הניתוחים הרדיקליים מ-50 אחוזים מסך הניתוחים, לשלושה אחוזים בלבד.

הסיבה לשינוי הגישה הניתוחית היו תוצאות מחקרים שהראו כי אין הבדל משמעותי בתוחלת החיים של אישה שעברה ניתוח רדיקלי לכריתת השד, לבין אישה אשר טופלה בניתוח ששימר את השד. ניתוחי השד הרדיקליים נזנחו לחלוטין, ואילו כריתת השד (MRM) נישמר רק למקרים מיוחדים ומהווה אחוז קטן מניתוחי השד המבוצעים כיום.

יחד עם זאת עדיין ישנם כיום מצבים בהם ממליץ הכירורג על ביצוע של כריתת שד ובית שחי (MRM). בניתוח מבוצעת כריתת השד עד לשרירי החזה, וכריתה של חלק מבלוטות בבית השחי.

הניתוח מומלץ במצבים של גידול פולשני, גידול מעל ארבעה ס"מ, בשד קטן אשר ניתוח משמר עלול לפגום בצורתו, בגידול רב מרכזי שבו מתגלה סרטן במספר מקומות בשד וגם בנשים אשר מעונינות בכך, ומסתבר כי ישנם נשים המעדיפות לסלק את השד הנגוע.

הנתונים הסטטיסטיים הבאים מספרים מהו הסיכוי של אישה להישאר בחיים אחרי שמונה שנים, ללא הופעה חוזרת של המחלה וללא גרורות.

כריתת שד ללא בלוטות נגועות - 79 אחוזי הישרדות
כריתה שד חלקית ללא בלוטות נגועות - 77 אחוזי הישרדות
כריתה שד חלקית ללא בלוטות נגועות בשילוב טיפול קרינה - 83 אחוזי הישרדות
כריתת שד לאחר שנמצאו בלוטות נגועות - 60 אחוזי הישרדות
כריתה שד חלקית לאחר שנמצאו בלוטות נגועות - 60 אחוזי הישרדות
כריתה שד חלקית לאחר שנמצאו בלוטות נגועות בשילוב טיפול קרינה - 68 אחוזי הישרדות

כך נראית התוצאה הקוסמטית לאחר ניתוח כריתת שד. אישה לאחר ניתוח כזה יכולה להשתמש בחזיה מיוחדת, או לשקול ניתוח שיחזור שד או השתלת תותב.

ניתוחים משמרי שד אלו הם ניתוחים בהם מבוצעת כריתת הגידול בשד, תוך הקפדה על שוליים בריאים ועל שימור צורת השד. במצב שבו ידוע בוודאות כי האישה סובלת מסרטן השד, באותו ניתוח מתבצעת כריתה של חלק מבלוטות בית השחי. לאחר ההחלמה מהניתוח, כל אישה תעבור טיפול בקרינה לשד הנותר כדי לחסל תאים סרטניים, אם נותרו.
ההתפתחות בהבנה הרפואית של כיצד מתרחשים התהליכים הגידוליים של מחלת הסרטן יחד עם מודעות הרופאים והציבור הרחב לגילוי מוקדם של סרטן, כמו גם ההתפתחות הגדולה בתחומי הממוגרפיה, האונקולוגיה וטיפולי הקרינה הביאו לשינוי מהפכני בגישה הטיפולית לסרטן השד.

בעבר, מרבית הנשים שהגיעו לשלב הניתוח היו בשלבי מחלה מאוחרים, ובהעדר אמצעים אחרים, הופנו מירב המאמצים הרפואיים לכריתות שד נרחבות במאמץ לסלק כל עקבות של גידול ובאמצעות סכין המנתח בלבד.

המצב היום הוא שחלק גדול מהגידולים הסרטניים מתגלה כבר בשלבים מוקדמים, וכשאין הבדל בתוצאות הסטטיסטיות של ניתוחים שונים, נוטים הרופאים להמליץ על ניתוח משמר בשד, בשילוב טיפול אונקולוגי תרופתי, טיפולי וטיפול הורמונלי.

לאחר האבחנה ההיסטולוגית מהמעבדה של סוג הגידול בשד, מתכנן הכירורג את הניתוח בשד. התכנון מושפע ממיקום הגידול וסוגו, אם יש סימנים להתפשטות הגידול, גודל השד וצורתו והאם ניתן לבצע כריתה מקומית של הגידול.

בניתוח עצמו מבצעים כריתה רחבה של הרקמה המכילה את הגידול עם שוליים בריאים של סנטימטר אחד ומעלה, ובאותו הניתוח גם מבצעים, באותו חתך שבוצע בשד או בחתך ניפרד, כריתה של רוב הבלוטות בבית השחי.

קטע הרקמה שהוצא בניתוח מהשד ,יחד עם הבלוטות מבית השחי, נשלחים לבדיקה פתולוגית במעבדה. הפתולוג מתבקש לבדוק את שולי החתך הניתוחי כדי לראות האם השוליים רחבים ומרוחקים מספיק מהגידול, לקבוע את סוג הגידול, וגם לבדוק האם בלוטות הלימפה גם הן נגועות בתאים סרטניים.

המראה של השד הנותר, עם צלקת, מוקטן מעט אך עם תוצאה קוסמטית, עדיפה הרבה יותר מניתוח כריתה. במצבים של גידול בינוני או גדול , או כאשר יש חשד לבלוטות בית שחי נגועות בסרטן, מופנית האישה לטיפול אונקולוגי לפני הניתוח.

טיפול אונקולוגי כולל הקרנה על הגידול וכימותרפיה. הטיפול המקדים משפר את התוצאות שלאחר הניתוח ומאפשר לעתים לבצע ניתוח משמר שד, גם במצב מחלה מתקדם של סרטן השד.

השלב הבא הוא ההחלמה, המעקב והטיפול האונקולוגי המשלים - ועל כך במגזין סרטן השד הבא.