שאלות נפוצות מפורום פסיכיאטריה

תשובה: מי כמוך יודע על הסבל בהתקפי החרדה והמאמצים להמשיך בחיים היום יומיים. תפקידו של הסרוקסט לפתור את הבעיה מהשורש, וחבל שלא ציינת כמה זמן את כבר נוטלת את הסרוקסט.

כדורי ההרגעה נועדו לתמוך בטיפול בסרוקסט ולהקל באופן מידי על התקף חרדה נוכחי. אמת שלכדורים הללו שהם מקבוצת התרופות הבנזודיאזפינים (שם חיבה בנזו), יש פוטנציאל להתמכרות ולכן המלצתי בדרך כלל לא ליטול אותם באופן קבוע. המלצתי להיעזר בהם לפי הצורך לעתים יותר ולעתים בכלל לא וכך מתגברים על בעית ההתמכרות.

כל התרופות מקבוצת הבנזו דומות באופן עקרוני ורק הקסנקס יוצאת דופן. כולן תרופות בטוחות בשימוש עם מיעוט של תופעות לוואי כאשר לא מגזימים במינון. הן אינן גורמות לבעיות בשיניים כפי שצויין במכתב קודם.

הקסנקס היא תרופת הרגעה וגם יש לה מרכיב פעיל נגד דיכאון. היא תרופה טובה ויעילה אולם הפוטנציאל הממכר שלה גבוה יותר ולכן אני ממעט להמליץ עליה.

אם את נוטלת את הסרוקסט מעל לחודשיים אז יש מקום להתייעץ שוב עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הגדלת מינון או החלפת התרופה שכנראה אינה עושה את כל העבודה שאנו מצפים ממנה.

תשובה: את בטח סובלת מאוד ממחשבות אלו, לעתים גם המחשבה "איך אני יכולה בכלל לחשוב על כאלו דברים" גורמת לחרדה נוספת. גלוי עריות הוא דבר שיש אליו משיכה טבעית ולכן קיימים חוקים מאוד נוקשים כדי להמנע מהם. זהו הטאבו המפורסם על גילוי עריות שקיים ברוב התרבויות בעולם.

בדרך כלל אנו זקוקים לחומה רחבה ואיום בעונש חמור כאשר המשיכה והפיתוי חזקים. כלומר חוק הטאבו על גילוי עריות בא כיוון שהמשיכה הזו קיימת אצל האנשים והיא חזקה במיוחד.

פרויד הגדיר באופן מדעי את המשיכה לגילוי עריות בתסביך אדיפוס והתסביך הנשי המקביל תסביך אלקטרה. אדיפוס בקיצור קיים יחסי מין עם אמו מבלי שידע שהיא אמו. פרויד הגדיר את יחסי המשיכה בין הורים וילדים באופן מדעי. כמובן שפרויד רק תיאר והסביר תופעה קיימת ולדעתי היא קיימת מבריאת העולם - הבנות של נח בתנך.

למרות שהמחשבות הן טבעיות הרי הן מאוד מציקות בגלל האיסור החמור. לכן המלצתי היא שתפני למספר שיחות - פסיכותרפיה להקל עליך.

תשובה: להערכתי לא התמכרת לקסנקס ואחרי שימוש קצר כפי שהדבר אצלך אין מקום לדאגה. כדי למנוע התמכרות המלצתי היא ליטול את תרופות ההרגעה לפי הצורך ואז בעיית ההתמכרות קטנה בהרבה.

לצערי התקפי הפאניקה יותר מכאיבים ופוגעים מאשר הקסנקס לכן את יכולה להשתמש בו בביטחון יחסי.

תשובה: לצערי אין תרופה אחת מומלצת שהיא עוזרת בצורה מובהקת להפרעת אישיות גבולית. הטיפול המומלץ בדרך כלל הוא פסיכותרפיה ממושכת כפי ששאול ציין.

גם הפרעת אישיות גבולית אינה דבר מוגדר מספיק וקיימים מספר סוגים. הטיפול התרופתי ניתן בדרך כלל כאשר אין ברירה בגלל הפרעות קשות בהתנהגות או כאשר קיים דיכאון.

תשובה: לטיפול התרופתי בדיכאון וחרדה שלושה שלבים. השלב הראשון הוא "ההבראה" העלמות הסימפטומים והרגשה טובה. ב'-ייצוב המצב עד כי דפוסי התנהגות חדשים מופנמים והופכים להרגל.

בשלב השלישי לעתים מסיימים את הטיפול ולעתים ממשיכים כטיפול מניעתי למניעת חזרה של התקף דיכאוני חוזר.

את שואלת לגבי השלבים השני והשלישי. כיוון שקשה ללמוד ולהתרגל לדפוסי התנהגות חדשים המשוחררים מהדפוסים של חרדה או דיכאון הטיפול עם נוגדי חרדה מומלץ למספר חודשים עד שנה. בסביבות השנה (המספר המדוייק אינדיווידואלי לכל אחד) אפשר לסיים את הטיפול התרופתי כיוון שהופנמו והתרגלת לחיות ולפעול ללא המגבלות של החרדה והדיכאון.

חשוב לא להפסיק את הטיפול מוקדם מדי, כאשר מפסיקים בזמן אז ישנו סיכוי טוב שהמצב הנפשי הטוב ישמר ללא נסיגה.

דיכאון בעיקר היא תופעה שיש לה נטיה לחזור ולתקוף את האדם. לכן לעתים קרובות הרופאים ממליצים על טיפ

תשובה: ההכרה בבעיה ו"היציאה מהארון" היא חצי פתרון אם לא יותר, אני חושב שעליכם להראות ולרמוז ואחר כך לדבר על הבעיה ועל כך שאתם יודעים עליה ואתם רוצים לעזור.

לעתים הבולמיה היא רק חלק מהבעיה ויתכן שיש הפרעות התנהגותיות/רגשיות נוספות. אולי אפשר להגיע לבת דרך הקשיים הללו בצורה עקיפה?

לפני הפניה לפסיכיאטר שהיא בדרך כלל מפחידה כדאי להציע פניה לפסיכולוג או עובדת סוציאלית אשר יעזרו בחשיפה ובהגדרת הבעיה.

כאמור ישנם מרכזים המתמחים בטיפול בהפרעות אכילה לפי אזור המגורים שלכם.

תשובה: סכיזופרניה זו הפרעה מסובכת מאוד וכנראה מספר הפרעות שאנחנו עדיין לא יודעים להפריד בינהן, יש הרבה חומר ברשת ואני לא אכנס לציטוט של הספרות המדעית. אני ממליץ על האתר "קולות" http://www.voices.co.il/ ולפי השם אתה יכול לראות שכנראה יש קשר בין קולות ופקודות.

הקולות והפקודות הם תכנים תוך נפשיים אשר נדמה שהם באים מבחוץ ומרגישים אותם כאמיתיים. לכן הבלבול בין מה שבחוץ שפעמים רבות אנו קוראים לו מציאות, ומה שבפנים הסובייקטיבי.
קשה מאוד לשכנע משהו שמה שהוא שומע או רואה זה לא אמיתי ורק נדמה לו - התשובה היא "אבל אני באמת מרגיש את זה" ותשובה זו היא בהחלט האמת של האדם המרגיש.
החלק הראשון של כל טיפול הוא להבין ולהפריד, מתי מדובר בקולות-פקודות פנימיות=תוך נפשיות ומתי מדובר על קולות מבחוץ מאנשים אחרים.

משימה בהחלט לא קלה.

תשובה: אין תרופה אשר ספציפית לטיפול בפדופיליה, למרות שזו בעיה רפואית, הנזק הנגרם לקורבן גדול ולפעמים יש הצדקה לאמצעים קיצוניים כדי להמנע ממעשים כאלו.

תשובה: לעתים קיימת תופעת לוואי של ירידה ברצון למין, אולם אין זה קשור ואין פגיעה בפוריות.

תשובה: לצערי האבחנה חשובה מפני שלא כל ההפרעות הנפשיות דומות וגם הסטטיסטיקה של התורשה שונה בין המחלות.
העצה הטובה ביותר היא להגיע לפסיכיאטר או אפילו לפסיכיאטר של האמא ולדבר אתו על כל השאלות והסיכונים התורשתיים.

תשובה: בכל מקרה של טיפול צריך לשקול את היתרונות והחסרונות. כל התרופות עוברות בחלב, אבל ריכוזן נמוך וככול שהתינוק גדול יותר כך סכנתן נמוכה יותר.

תשובה: נראה שהחבר נמצא במצוקה כבר מספר שנים והוא מחפש הקלה לסבל. השאלה כמובן האם הוא בטיפול או שהוא מנסה להתמודד עם הדברים לבד ונכשל. כמובן שאם אינו בטיפול אז חייבים לעודד אותו להגיע לפסיכולוג או פסיכיאטר ולהתחיל בטיפול כמה שיותר מהר.

אם הוא בטיפול אפשר להתקשר למטפל ולספר לו את הדברים שכתבת בפורום והמטפל ישתדל לדאוג ולעזור. כמובן שחשוב מאוד לשתף אנשים אחרים, חברים, את משפחתו ולהביא את הדברים וקיום הסכנה לידיעתם כדי שהם יוכלו לעזור ולשמור על החבר.
הנקודה החשובה היא שהחבר סיפר לך על כוונותיו. כלומר הוא מצפה לעזרה, למרות שהוא עלול להכחיש את הדברים הרי עצם השיתוף מעיד על בקשה לעזרה ולכן יש לך זכות לשתף את האחרים ולנסות לעזור לו.

תשובה: בכל אופן תסביך אדיפוס אינו אבחנה אלא חלק ממצב נפשי. בנוסף, תסביך אדיפוס קשור להפרעות חרדה ומבחינה נפשית הפרעה קלה שכולנו סובלים ממנה במידה זו או אחרת.

פרויד היה הראשון שהכניס את המושג וכיום הפסיכולוגים משתמשים בו פחות. תוכלי להתחיל לקרוא עליו מפרויד.