הנקה והתפתחות הילד
כמה זמן באמת מניקים ומהי באמת השפעת ההנקה על התפתחות הילד?
לראשונה בוצע מחקר הבודק באיזו מידה ההנקה תורמת להתפתחות הפסיכו-מוטורית של התינוק: ממצאי המחקר העלו כי בקרב התינוקות שנבדקו במחקר בגיל שישה חודשים, ככל שהאם הניקה את התינוק יותר זמן, כך התינוק נמצא כפחות חברתי לסביבתו. ממצא מפתיע זה מוסבר בכך שתינוק שאינו יונק אלא מקבל את מזונו מבקבוק, נמצא ביותר אינטראקציה עם דמויות בעולמו שמזינים אותו, כמו אבא, סבתא, מטפלת. אי לכך נעשה התינוק ער יותר לדמויות חברתיות. לעומת זאת, כאשר האמא מניקה, היא הדמות הדומיננטית בעולמו, והוא פחות ער לדמויות אחרות, הוא פחות חברתי. בניגוד למחשבה שרווחה עד כה שההנקה תורמת גם להתפתחות הפסיכו-מוטורית של התינוק, לא נמצא קשר כזה, לפחות אצל תינוקות בגיל 6 חודשים - גיל הבדיקה במחקר.
לכניסה לפורום הנקה באתר דוקטורס
אלו הם ממצאים של מחקר שנערך לאחרונה ובו נבדקו 200 אמהות מרחבי הארץ שזו הייתה לידתן הראשונה. גילן נע בין עשרים לארבעים שנים והן מייצגות חתך רחב של האוכלוסייה בארץ הן מבחינת השכלתן והן מבחינת מצבם הסוציו-אקונומי. במחקר נכללו נשים חילוניות, דתיות וחרדיות.
מתברר שיותר ממחצית האמהות הפסיקו להניק כבר בפרק-הזמן שבין מספר ימים לאחר הלידה ועד שלושה חודשים. כרבע מהאמהות הפסיקו להניק עד שלושה שבועות לאחר הלידה. רק עשרה אחוזים מהאמהות הניקו שישה חודשים לאחר הלידה.
גורמים המשפיעים על משך ההנקה:- רצון להניק
- השפעת התפיסה הרואה בהנקה מרכיב חשוב לבריאותו של התינוק ולרווחתה הנפשית ובריאותה של אם, תורם לתחושת הנשיות, ליחסי האם והתינוק, וכן תחושת קומפטנטיות שהאימא אכן מסוגלת להניק.
- הסביבה החברתית והמשפחתית של האם הצעירה: הבעל , אם האם, וחברות קרובות משפיעים מאד על הרצון והמוטיבציה להניק ומשך תקופת ההנקה.
פרופ' רחל לוי-שיף מציינת כי הופתעה לגלות כי האמהות דיווחו שלצוות המקצועי - האחיות בבתי החולים עמם האם באה במגע מיד לאחר הלידה והאחיות בתחנת טיפת חלב לא הייתה השפעה משמעותית על החלטתן להניק או להפסיק את ההנקה.
דפוסי היחסים שיש לאם עם גורמים אחרים לא נמצאו משפיעים או קשורים להנקה, אך נמצא כי ליחסים טובים של היולדת עם אימה יש קשר לעמדה חיובית כלפי ההנקה באופן כללי.
נמצא כי לאמהות לבנים היו עמדות חיוביות יותר כלפי הנקה ומוטיבציה רבה יותר להניק מאשר אמהות לבנות. בפועל אמהות לבנים נטו להיניק את בנם למשך זמן רב יותר מאשר אמהות לבנות. מכאן שלמין התינוק ישנה השפעה.
בריאות התינוק: אמהות לתינוקות חולים רצו יותר להניק מאשר אמהות לתינוקות בריאים אך בפועל לא נמצא הבדל משמעותי בין משך תקופת ההנקה של תינוקות בריאים לחולים.
מעניין שלגורמים כמו מידת אדיקות דתית, שנות נישואין, גיל האם או רמת ההשכלה לא הייתה השפעה משמעותית על משך זמן ההנקה.
למצב הכלכלי הייתה השפעה שלילית על הרצון להיניק ומשך זמן ההנקה. ככל שהמצב הכלכלי של האם היה פחות טוב, כך פחת רצונה להניק את התינוק ובפועל הניקה את תינוקה תקופה קצרה יותר.
קשיי הנקה בתחילת הדרך:אמהות שנתקלו בקשיים בהנקה בפעמים הראשונות, מסיבות שונות, הביעו פחות רצון להניק וגם הניקו הרבה פחות זמן את התינוק. היו אמהות שדווחו שלמרות הקשיים בהם נתקלו הן התעקשו להניק. עוד נמצא כי אמהות ששהו עם תינוקן בימים הראשונים שלאחר הלידה באותו החדר, הניקו יותר זמן.
חזרה לעבודה:אמהות רבות קשרו את משך תקופת ההנקה עם הרצון לחזור לעבודה. למירי, ממשתתפות המחקר, נמאס להישאר בבית. במהלך חופשת הלידה הייתה קשורה למתרחש במקום העבודה בעזרת המחשב והטלפון הסלולארי. מידי פעם נפגשה עם חברותיה לעבודה לפגישות עבודה אליהן הגיעו היא וחברותיה יחד עם התינוקות שלהן במהלכן הניקו בשעת הצורך. מאחר ומירי רצתה לשוב לעבודה מלאה החליטה להפסיק להניק. לעומת זאת, רותי העדיפה להישאר עם תינוקה ולהניק.
החלטת האם לשוב לעבודה במשרה מלאה לעומת עבודה בחצי משרה, עובדת היותה שכירה ותכנון מועד השיבה לעבודה קובעים במידה מרובה את תכנון משך תקופת ההנקה.
מכל הגורמים המוזכרים לעייל, למוטיבציה, לנורמות ההנקה של החברות, ה rooming-in (השארות התינוק עם האם אחרי הלידה) ולמצב הכלכלי, הייתה ההשפעה החזקה ביותר על משך ההנקה.
פרופ' רחל לוי-שיף, המחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן.
