כוננות קיץ

(0)
לדרג

זה חם ומתוק, אבל גם מסוכן. על הסכנות שבקיץ, על עקיצות וכוויות, מה לעשות ואיך לטפל- לגזור ולשמור

מאת: לצד כל הכיף שאפשר לעשות בקיץ: ים, גלידות, טיולים ומשחקים, טמונות סכנות העלולות לקלקל את ההנאה. בכתבה זו נסקור את הסכנות השכיחות ואת הדרכים לטפל בהן, קיץ נעים

גלי כרמלי-שרים

המפגש עם הטבע והמרחבים שמחוץ לבית עלול לזמן הפתעות בלתי צפויות בדמות נחשים, עקרבים, שמש קופחת, סלעים מידרדרים ועוד, וגם בבית הסכנות אורבות בכל מיני פינות.

על מנת להפחית את מספר ההפתעות מסוג זה וכדי לדעת איך להתמודד איתן אם הן חלילה מתרחשות, ריכזנו עבורכם את כל הדרכים להגשת סיוע ועזרה ראשונה. אמנון מרגלית, מאמן החייאה (בהתנדבות) במד"א, ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית, ד"ר דגן שוורץ, מנהל רפואי בקורס פרמדיקים במד"א, ונתן קודינסקי, מנהל מחלקת הדרכה במד"א.

אף מדמם:

בניגוד למה שמקובל לחשוב, במקרה של דימום מהאף יש להושיב את הנפגע, ולהטות את ראשו לפנים ולא לאחור. כמו כן, יש לתפוס את שורש האף, כדי למנוע מעבר דם למערות האף. אפשר לשים קרח על גשר האף. אם הדימום נמשך יותר מחצי שעה יש לפנות לטיפול רפואי.

בליעת תרופה או חומר כימי:

בניגוד להנחיות שניתנו בעבר, אם ילד שתה בטעות חומר כימי או תרופה אסור לגרום לו להקיא, מכיוון שהקאה עלולה להחריף את הנזק. יש להגיע מייד לחדר מיון ולהביא את אריזת התרופה או התכשיר.

גוף זר בעין:

כשגוף זר נכנס לעינו של הילד, יש להחזיק את העפעף פתוח ולשטוף את העין במים זורמים במשך כמה דקות. אסור לשפשף את העין או להשתמש בטיפות עיניים. אפשר למלא מזלף במים ולטפטף לתוך העין.

דבורים או צרעות:

עקיצת דבורה אינה מסוכנת לרוב האנשים, למרות שהיא מכאיבה מאוד. הבעיות מתחילות כשהילד הנעקץ רגיש אליהן. לכן, אם בעקבות העקיצה מתחילה פריחה או נפיחות קלה - ניתן לטפל בה בבית בעזרת משחות להרגעת העור. אם זה לא עוזר, ואף מתפתח קוצר נשימה, מופיעה הזעת יתר או תגובה מסכנת חיים אחרת - יש להבהיל את הילד לבית חולים.

הכשת נחש:

במקרה של הכשת נחש, אסור למצוץ את הארס או לשים קרח על המקום הנגוע. אם ההכשה היא באחת הגפיים אסור להזיז אותה ויש להגיע מייד לטיפול רפואי. המצב האופטימלי הוא לומר לרופא באיזה נחש מדובר. אם אתם לא יודעים איך לוכדים נחש, אל תנסו לעשות זאת. נחש, בניגוד לדבורה, יכול להוסיף להכיש ללא הגבלה.

התחשמלות:

אין לגעת במכשירי חשמל ברגליים יחפות ו/או בידיים רטובות. אם הילד עשה זאת, אל תנסו "לנתק" אותו מהמכשיר בעצמכם (כידוע, גוף האדם מוליך חשמל), אלא אם כן אתם עושים זאת בעזרת אביזרים שאינם מוליכי חשמל כמו בד או עץ. בכל מקרה, מהרו אל המפסק הראשי ונתקו את הזרם. לאחר מכן יש לגשת לבית חולים לצורך בדיקה. לפעמים נראה כאילו מדובר בפגיעה קלה, אך תיתכן פגיעה פנימית.

התייבשות:

לא כל סחרחורת היא התייבשות, אך יש לזכור כי בגלל שטח גופם הקטן יחסית של הילדים, הצורך שלהם בנוזלים גדול יותר וכך גם סיכוייהם להתייבש. סימנים להתייבשות: עור חם, יבש ובלתי קמיט, הזעה מוגברת, שלשולים, הקאות, יובש בעור ובשפתיים, שתן כהה מהרגיל וחום גוף גבוה. במקרים חמורים נוצרים עיגולים תחת העיניים, הלשון מתייבשת והמצח שוקע. אם הילד התייבש יש להושיבו במקום מוצל ולתת לו לשתות נוזלים בלגימות איטיות (רצוי מים עם סוכר). אם תופעות הלוואי נמשכות יש להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים כדי לקבל עירוי נוזלים. כדי להוריד את טמפרטורת הגוף (כשהיא עולה על 37.7 מעלות) מומלץ למהר ולטבול את הילד באמבטיה למשך עשר דקות. ככלל, לא מומלץ לשהות בשמש עם תינוקות מתחת לגיל שנה, בשל רגישותם הרבה לחום.


וירוסים:

אבעבועות רוח, אדמת ושנית הן מחלות המאפיינות את האביב ותחילת הקיץ. מומלץ לבדוק את מבצעי החיסונים שמציעות קופות החולים השונות ולחסן את הילדים מבעוד מועד.

זיהומים של ארגז חול (סנד בוקס דרמטיטיס):

זיהום נפוץ המופיע בעיקר בגני ילדים ובגינות ציבוריות. הזיהום נגרם כתוצאה מחיידקים המתפתחים משתן וצואה של ציפורים וחתולים בארגז החול. כדי להימנע מזיהומים אלה מומלץ לא לתת לילד להתפלש בחול של גינות ציבוריות שאינן מתוחזקות על ידי העירייה. תופעות הלוואי של הזיהום הן אסתמה, פטריות עור, גירודים ופצעונים.

חומר כימי בעור:

אם חומר כימי כלשהו נשפך על גוף הילד יש חשש שתיווצר כווייה, ולכן יש לשטוף את האיבר הפגוע במים פושרים או לשים רטיות קרות כדי להפחית את הכאב. אסור לפוצץ את השלפוחיות שנוצרו. גם אם מדובר בכווייה על שטח פנים קטן - יש לפנות לרופא.

חנק מאוכל או מחלקי משחק:

יש ללחוץ בעדינות על חזה הילד כשראשו מוטה כלפי מטה, כדי להוציא את החפץ החוצה. אם החפץ לא יוצא, רצוי להתחיל לבצע בילד פעולות החייאה. בכל מקרה, יש להבהיל את הילד מייד לחדר מיון.

חררה (מיליאריה):

פריחת פצעונים על העור הנגרמת מהזעה מוגברת ומופיעה בעיקר על הפנים, הצוואר ובית החזה. החררה מופיעה בעיקר אצל בעלי עור בהיר. אם הילד סובל מחררה יש להלבישו בבגדים אווריריים ולתת לו לשהות בחדר ממוזג. לטיפול בחררה יש להשתמש במשחות עור שונות לייבוש העור וקירורו. במקרים חמורים יותר יש להיוועץ ברופא עור למתן טיפול אנטי אלרגי אחר.

טביעה:

לדברי ד"ר חורב, יש לזכור כי ילדים עלולים לטבוע גם בעומק של 2.5 ס"מ, ולכן יש לשמור עליהם מכל משמר כשהם נמצאים בסמוך למקווה מים. במקרה של טביעה או סכנה לטביעה, הילד יקבל החייאה או הנשמה ממציל או ממתנדב בתחנת מד"א שאמורה להימצא במקום. אם אין מציל בסביבה, ההורה יבצע את השלבים הראשונים של ההחייאה: A (airway) - פתיחת נתיב אוויר על ידי הוצאת המים מהריאות באמצעות לחיצות על החזה. B (breathing) נשימה, לוודא שהילד נושם, ו- C (circulation) ; וידוא זרימת דם תקינה וקיומו של דופק. לאחר מכן יש להגיע לבדיקה ולמעקב בבית חולים.

"טעימת" צמח:

אם גיליתם שהילד אכל צמח כלשהו, יש להגיע מייד לבדיקת רופא בבית חולים, רצוי עם דוגמה מהצמח.

יובש בגוף ובשפתיים:

יובש בגוף, ובעיקר בשפתיים, קשור למזג האוויר היבש ולכמות הנוזלים שבגוף. מכיוון שאיבוד נוזלים עלול להזיק גם לעורנו, חשוב להציע לילד מים ולא מיצי פירות או מיצים מוגזים. במקרה של יובש בעור כדאי למרוח ג'ל אלוורה המותיר תחושה קרירה ונעימה על העור ומחזיר לו את הלחות. במקרה של יובש בשפתיים, כדאי למרוח משחת וזלין או שפתון להגנה.

יתושים:

אין מה לעשות נגד עקיצות יתושים בטבע. אם הילד נעקץ כדאי למרוח משחות על בסיס אנטי היסטמיני המפחיתות את הגירוי או משחות היפואלרגניות המכילות אלוורה או פרופוליס, להרגעת האזור העקוץ. במקרה שאזור העקיצה התנפח וגורם לילד לגירוד עז מהמקובל, יש לפנות לרופא הילדים. כשנמצאים בבית אפשר לפרוס כילה על מיטת התינוק כדי למנוע עקיצות או בטבליות המפיצות ריח דוחה יתושים, וכשנמצאים בחוץ אפשר לרסס או למרוח על העור חומר דוחה יתושים מבעוד מועד. ככלל, כדאי למרוח את הילד בחומר זה לפני כל יציאה מהבית, בעיקר בשעות הערב.

כוויות:

קרינת השמש החזקה והישירה על הגוף החשוף עלולה לגרום לכוויות ברמות שונות. עורם של תינוקות וילדים רגיש במיוחד לקרינת השמש ואפילו חשיפה קצרה יכולה להסתיים בכוויות קשות. כדי למנוע זאת, חשוב להשתמש במסנן קרינה בכל חשיפה לשמש. בשוק קיימים מסנני קרינה מיוחדים לילדים המכילים חומרים היפו אלרגניים. חשוב לבדוק את התקן הישראלי או לחפש את התקן האוסטרלי, שהוא מהתקנים המחמירים בעולם. יש לשים לב לכך שככל שהמספר של מקדם ההגנה עולה, הוא מכיל יותר חומרים כימיים העלולים לגרום לאלרגיות, במיוחד על עורם העדין של הילדים. משום כך, ומכיוון שילדים לא נמצאים שעות רבות וארוכות בשמש, אין צורך למרוח אותם במסננים בעלי מקדם הגנה גבוה מאוד ויש להסתפק במקדם הגנה בעל מספר 15 עד 30 לכל היותר. אם אתם מתלבטים באיזה קרם הגנה לבחור, התייעצו עם רופא עור. חשוב למרוח קרם הגנה אחרי כל טבילה במים, מפני שהמים מחלישים את העמידות של מסנן הקרינה.

אם התפתחה כווייה יש למרוח מייד ג'ל טבעי המכיל אלוורה או פרופוליס על האזור הרגיש. רצוי לא להסתפק בתרופות הסבתא - מריחת לבן או יוגורט, מכיוון שהם לא מטפלים בכווייה אלא רק מקילים על הכאב. במקרה של שלפוחיות והחמרה במצב יש לפנות מייד לטיפול רפואי.

כוויות ממתכות חמות:

המתקנים שבגני השעשועים ובגינות הציבוריות מתחממים מאוד במהלך היום, והמתכות נשארות חמות גם כשהטמפרטורות יורדות. אם הילד לובש בגדים קצרים הוא חשוף לכווייה, ולכן יש להיזהר ממגע במתכות ובצינורות בימי הקיץ החמים.

כינים:

הכינה היא חרק חסר כנפיים העוברת רק בקרבה בין ראשים. הנפגעים עיקריים הם ילדים בגילאי 12-3, וגני הילדים הם המקומות המועדים ביותר להידבקות. התכשירים לטיפול בכינמת משתפרים ומתייעלים כל הזמן. הם מבושמים יותר ובעלי חומציות נמוכה יותר. הכינים עצמן לא גורמות לנזק בריאותי, אך מהוות מטרד מגרד ולא נעים על הראש. הבעיה העיקרית היא לא המתת הכינים אלא השמדת הביצים והסרתן מהשיער, למניעתן, יש לסרק את הראש במסרק סמיך בעל שיניים צפופות. למניעה חוזרת של הכינים: כדאי לרכוש תמצית שמן רוזמרין או שמן אקליפטוס ולטפטף כמה טיפות על ראשו של הילד בכל בוקר.

לשתות מים:

ד"ר אילנה זילבר, יועצת בחברת נביעות, מזכירה כי ילדים לא תמיד מודעים לכך שהם צמאים ולא מבקשים לשתות, ולכן יש להקפיד לתת להם שתייה גם בלי שיבקשו. כמויות השתייה האופטימליות לילדים מתפלגות לפי גילאים. עד גיל חצי שנה, כאשר מזונו העיקרי של התינוק הוא חלב (חלב אם או תחליף חלב), יש להוסיף מים בהתאם למידת החום. תינוקות זקוקים לכמות גדולה של מים מכיוון שקצב חילוף החומרים שלהם גבוה והרקמות שלהם מכילות מים. עד גיל שנה התינוק זקוק ל-120-150 מ"ל לכל ק"ג ממשקל גופו. מגיל שנה עד שש, יש לשתות בין 1.2-1.7 ליטר ליום. מים מינרליים הם לא רק מים, הם גם מינרלים. כדאי לקרוא את התווית עם הרכב המים שעל גבי הבקבוק ולחפש מים המכילים מגנזיום וסידן בכמות משמעותית, כך שאם ילד לא אוהב מוצרי חלב, אפשר לתת לו לשתות מים מינרליים להשלמת התצרוכת אשר לה הוא זקוק.

מזון מקולקל:

גורם בדרך כלל לשלשולים ולהקאות. אם הילד משלשל ומקיא במשך יום או יומיים, אבל נראה בסדר ושותה מספיק מים, כדאי לתת לו לנוח ולהמתין עד שמצבו ישתפר. אם הילד לא מצליח לשתות ומקיא אפילו מים, יש לגשת מייד לחדר מיון.

ד"ר שוורץ מציין, כי בקיץ צריך להיות זהירים יותר עם מאכלים הרגישים לחום כמו מיונז, ביצים, חומוס, בשר וגבינות, מכיוון שהם מתקלקלים במהירות. כדי למנוע קלקולי קיבה, יש לאכול מזון טרי ככל האפשר ולשמור אותו בקירור. יש לזכור כי שלשול והקאות גורמים לילד לאבד נוזלים ולכן במצבים אלה יש להקפיד על שתייה מרובה.

מיגרנות וכאבי ראש:

השינויים בטמפרטורה ובמידת היובש, והשינויים החשמליים באטמוספירה גורמים לכאבי ראש ולמיגרנות. מזג האוויר החם גורם להתכווצות העורקים המספקים דם למוח ולמעטפת המוח. כתוצאה מכך נוצרת בצקת של מעטפת המוח (המנינגים), במקביל לשחרור חומרים גורמי כאב, בעיקר ברקות ובאזור הראש. טיפול מקדים באמצעות צמחי מרפא, שתיית מים בכמות רבה, מנוחה ועיסוי הראש עשויים למנוע את השינויים הללו בכלי הדם.

נפילות וחבלות:

נפילה קשה מוגדרת כנפילה מגובה רב יותר מגובהו של הנופל. אם הילד נפל, חשוב לעקוב אחריו בחצי השעה שחולפת מרגע הנפילה. אם הוא נרדם או בוהה ייתכן שנשקפת לו סכנה של זעזוע מוח, ויש להגיע איתו מייד לבית חולים. אם מדובר בילד היפראקטיבי או שובב שבעקבות הנפילה יושב בשקט לא אופייני, יש לקחת אותו מייד לטיפול רפואי. מניעת הנפילות והחבלות תהיה כמובן באמצעות השגחה מוקפדת ומרובה על הילדים המתרוצצים.

נקודות חן:

אם מופיעות על העור שומות או נקודות חן חדשות, או שאלה הקיימות משנות את גודלן או צבען, יש לפנות לרופא עור לבדיקתן, ובמידת הצורך להסרתן.

סכנות בשמש:

כדי למנוע את נזקי השמש או לפחות למזער אותם כדאי להקפיד לא לצאת לשמש עם הילדים בשעות החמות (בין השעות 11:00 ל-16:00); להרכיב, גם לפעוטות, משקפי שמש איכותיים המסננים את הקרניים האולטרא סגולות; לחבוש כובע ולמרוח קרם הגנה מתאים על העור. ד"ר חורב ממליץ להקטין את מגע עורו של תינוק מתחת לגיל חצי שנה (שלא נמשח בקרם הגנה) עם קרינת השמש ולהלבישו בבגדים אווריריים וארוכים ולא קצרים וחושפי איברים.

עכבישים:

עכבישים נמצאים בבית ובחוץ, ובכל מקום אפל וחשוך. בדרך כלל העקיצה נראית על העור רק לאחר כמה ימים, והיא כמעט לא כואבת, אבל היא החמורה מבין העקיצות ויכולה לגרום לסיבוכים רבים. בעקיצת עכביש הארס יורד כלפי מטה, האדמומיות מתרכזת בחלק התחתון של הפצע וקיים סיכון גבוה לזיהומים נוספים. במקרה כזה יש לפנות מייד לטיפול רפואי.

עקרבים:

אם הילד נעקץ על ידי עקרב, יש לקבע מייד את המקום, לקררו ולהגיע במהירות לבית חולים לצורך קבלת טיפול רפואי. במהלך הנסיעה לבית החולים חשוב שהילד העקוץ ימעיט בתזוזות. כדי למנוע עקיצות של חרקים שונים יש להימנע מלהרים אבנים גדולות, העלולות להתגלות כבית גידול לזוחלים.

פטריות בכף הרגל:

אקזמה בכפות הרגליים נגרמת מהזעה של רגל הנתונה בנעל סגורה, במיוחד בטמפרטורה גבוהה. היא מתבטאת באודם, בשלפוחיות, בקילוף עור ובגרד. כדי לטפל בה יש לאוורר את כף הרגל ולשמור על ניקיונה. כשקיים זיהום כדאי להשתמש במשחה אנטיביוטית. כטיפול מונע כדאי לפזר מעט טלק בתוך הנעל, לפני נעילתה.

פריחה מבריכת שחייה:

פריחה הנגרמת על ידי טפיל או בקטריה השוכנים במים. הפריחה היא בעצם תגובה אלרגית של הגוף ומופיעה בעיקר אצל ילדים רגישים. מריחת ג'ל אלוורה או קרם מרגיע יקל על התופעה. אם הפריחה נמשכת יותר מחמישה ימים, קיים סיכון לזיהום, ויש לפנות לרופא עור לקבלת טיפול אנטי בקטריאלי נוסף.

פרעושים ופשפשים:

פרעושים ופשפשים נמצאים לרוב בקרבת צמחייה צפופה או על בעלי חיים. כדי להבריח אותם ממקומות הגידול שלהם יש לרסס את האזורים המועדים ואת בעלי החיים הנשאים.

צריבות ממדוזות:

מדוזה יכולה לגרום לנזק רציני, במיוחד לילדים בעלי עור רגיש. במקרה כזה, אסור לשטוף את האזור העקוץ במים מתוקים, מפני שהם גורמים לשלפוחיות להתפוצץ ולצריבה עזה יותר. יש לשטוף את המקום במי מלח או בחומץ כדי להקל על הצריבה ולפנות לטיפול רפואי מתאים. גם אם הצריבה נסבלת כדאי ללכת לבדיקה אצל רופא, מכיוון שהגוף עלול לפתח אלרגיה גם כעבור זמן מה מהצריבה.

קרם הגנה:

קרם ההגנה הוא חלק ממערך ההגנה מהשמש, אבל אין להסתפק במריחתו רק כשהולכים לים או לבריכה, אלא למרוח אותו גם ביציאות קצרות אל השמש, ולחדשו כל שעתיים. אסור להתבלבל עם "קרם שיזוף", שמטרתו לסייע לעור להשתזף. יש להקפיד לקרוא את התוויות ולמנוע בלבול לפני שמורחים את הילד. לפי הוראות היצרנים, אין למרוח קרם הגנה לתינוקות מתחת לגיל חצי שנה, ולכן מומלץ לא להוציאם לשהות ארוכה בשמש ולהלבישם בבגדים ארוכים ולא חשופים.

רגל או יד שבורים:

במקרה של שבר, אין להזיז את הגפה השבורה ויש למהר להגיע לבית חולים. כשמדובר בנקע יש להרים את הגפה כלפי למעלה ולשים רטיות קרות בלבד. אם הכאב מתחזק או שהנפיחות אינה יורדת, יש לגשת לרופא.

שריטות או נשיכות:

במקרים של נשיכה או שריטה מחרק לא מזוהה, מדובר בסכנה מתפתחת ולא מיידית, ולכן יש לפנות לבדיקה תוך 24 שעות. אם מופיעות תגובות כמו פריחה, חיוורון, חולשה, הקאה, בחילה, טשטוש או הרגשת מחנק בחזה יש לפנות מייד לטיפול רפואי. כדאי לתפוס את החרק המזיק ולהביאו איתכם לרופא, כדי לוודא שאינו נגוע במחלות.

שריטות מצמחים או מקוצים:

שריטות של קוצים וסרפדים עלולות לגרום לכאב רב ולזיהומים מסוכנים. לפני יציאה לטבע, יש לוודא כי הילד נועל נעליים גבוהות עם גרבי ספורט עבים המגיעים עד הברכיים. מומלץ תמיד לקחת משחות לעזרה ראשונה למקרה שהילד נשרט. אפשר גם למרוח על האזור תכשירים הומיאופתיים טבעיים להרגעת העור או לעשות לו אמבטיות של שיבולת שועל המקילות על הגירודים. במקרה של "קדחת השחת" - אלרגיה הנגרמת מאבקנים, כדאי להרחיק את הילד מאזור פורח ומצמחייה צפופה, ולתת לו טיפול אנטי מונע, כדי להקל על הסבל. אם נכנס קוץ - יש להוציאו מהמקום הנגוע על ידי מים חמים ופינצטה סטרילית. אם הקוץ לא יוצא, כדאי לקרר את המקום בעזרת קוביות קרח, לשפשף את האזור עם מים וסבון, ולנסות שוב. לאחר מכן יש למרוח משחה אנטיביוטית למניעת זיהומים. יש לפנות לטיפול רפואי רק אם הילד לא מחוסן מפני טטנוס או אם מתפתחת דלקת במקום הנגוע.

תפרחת חיתולים:

תפרחת חיתולים נפוצה בכל ימות השנה, אך בעיקר בחודשי הקיץ. יש לגלות ערנות לגבי עורו של התינוק. אם הוא אדום, כדאי למרוח כמויות גדולות של משחה, שתהווה חיץ בין עורו הרגיש והעדין של התינוק לבין ההפרשות שלו. כדאי גם להשתמש בטלק לתינוקות לפני ההחתלה. אם הבעיה נמשכת, כדאי להתייעץ עם רופא הילדים.

תיק עזרה ראשונה

לכל טיול, בנוסף על הטלפון הסלולרי, יש לקחת תיק עזרה ראשונה, המכיל:
ערכת חבישה (פלסטרים, תחבושות, צמר גפן וחומר מחטא).
תרופות להורדת חום ולהקלה על כאבים.
תכשיר דוחה יתושים.
תמיסת מלחים, המיועדת להשבת מלחים ונוזלים לגוף שאבדו במקרה של שלשולים, הקאות
והתייבשות.
מדחום.
משחה נגד גירויים בעור.

ויפה שעה אחת קודם

חשוב לדעת איך לטפל בתאונות בטבע כשהן קורות אבל יותר חשוב לדעת איך למנוע אותן. עייפות, חוסר תשומת לב, חוסר ערנות, זלזול ואי ידיעת הוראות הבטיחות יכשילו אותנו במניעת תאונות, ואולי אף יגרמו להן.

ד"ר חורב מציע לנהוג במשנה זהירות לגבי החשיפה לשמש ומזכיר כי הפגיעה בעור מקרני השמש היא מצטברת, וכי אחוזי החולים בסרטן העור בישראל הם מהגבוהים בעולם. כמו כן הוא מציין כי החשיפה לשמש מגבירה את חילוף החומרים ולכן יכולה לגרום לפירוק מהיר יותר של תרופה שהילד נוטל.

כמה עצות כלליות שכדאי להפוך להרגלים לכל השנה:

* לכו לקורס עזרה ראשונה. כדאי וחשוב לפנות לכך זמן. במד"א מעבירים קורסים כאלה בימי שישי בבוקר (בתיאום מראש). גם בטיפת חלב ימליצו לכם לעבור קורס החייאה לתינוקות.

* שימרו מספרי טלפון לשעת חירום במקום קבוע ובולט. לפעמים כשמתרחשת תאונה, נכנסים להיסטריה ושוכחים אפילו מספר פשוט כמו 101.

* ודאו שילדכם לא נשכח ברכב או בדרך, ושאתם יודעים היכן הוא בכל רגע נתון.

* בידקו שהילדים משחקים במגרש משחקים בטיחותי ולא סמוך לכביש או למגרש חנייה.

* גם אם הילד נפגע או שאינו חש בטוב לעולם אין לתת תרופה ללא התייעצות עם רופא.

* אל תבצעו פעולה שאינכם בטוחים ביעילותה.

* אל תרשו לילדיכם לשחק בדברים מסוכנים. גפרורים

וסכינים מחוץ לתחום.

בים או בבריכה

*אין להיכנס לים או לבריכה כשאין מציל.

*שימו לב, שימוש במצופים ובגלגלי ים לא פוטר אתכם מהשגחה על הילדים. גם כשאתם עושים לילדים בריכה בחצר בגיגית או בבריכה מתנפחת, יש לזכור כי במים אין מלח או כלור ולכן הם עלולים להעביר זיהומים מילד לילד, ואפילו ב-20 סנטימטר של מים ניתן לטבוע, אל תשאירו ילד לרגע ללא השגחה.

*אל תלכו יחפים במלתחות הציבוריות, ובכלל במקומות ציבוריים שיש בהם מים, כדי להימנע מהידבקות בפטריות בכפות הרגליים.

ד"ר חורב מציין כי בקיץ ישנה שכיחות גבוהה לדלקות באוזן החיצונית, מכיוון שיש בה עור דק הרגיש למים, במיוחד אצל ילדים שחלו בדלקת באוזן החיצונית. לכן הוא ממליץ להזליף שתיים-שלוש טיפות שומניות (שמן פראפין למשל) לפני הליכה ראשונה לים או לבריכה השמן עשוי למנוע התפתחות דלקת.


ברכב

* פגיעות ראש הן הגורם העיקרי למוות בתאונות דרכים אצל ילדים, ולכן אין להשתמש במושב בטיחות לרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים. לפני שנוסעים ברכב יש לחגור את כל הילדים למושבי הבטיחות בהתאם לגילם. גם מבוגרים צריכים להיחגר, גם מאחור.

* כיסאות הבטיחות לרכב מותאמים לגיל הילד ולמשקלו: סלקל עד תשעה ק"ג: יש להעמיד את הכיסא בניגוד לכיוון הנסיעה. מותר לשים את הכיסא מלפנים (ליד מושב הנהג) רק אם אין כרית אוויר. כיסא תינוק לרכב - מעל תשע ק"ג: להעמיד את הכיסא עם הפנים לכיוון הנסיעה, במושב האחורי בלבד. בוסטר - מעל 18 ק"ג: להציב במושב האחורי בלבד. הימנעו מלהניח חפצים על המדף האחורי ברכב, מכיוון שכל עצירה פזיזה תעיף את החפץ על הילד היושב חגור במושב האחורי.

בכביש:

למדו את ילדיכם לחצות בזהירות את הכביש במעבר החצייה ובאור ירוק בלבד.
בנסיעה בסקייטבורד, אופניים או סקטים חובה לחבוש קסדה ומגיני ברכיים.

מערכת אתר האינטרנט דוקטורס מאחלת לכל הילדים ולהורים חופשה נעימה, בטוחה ובריאה.

בואו להתייעץ איתנו.
פורום רפואת ילדים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום