מחלות לב וכלי דם: אבחון מוקדם

מחלות לב וכלי דם מהוות גורם תמותה מוביל בעולם המערבי, והרפואה המתקדמת בהחלט יכולה לאתר במועד חולים המצויים בסכנה. הכלים לאבחון מוקדם קיימים והם מתקדמים ויעילים במיוחד. כדאי להכיר אותם. הקרדיולוג הבכיר, פרופ' עמיר לרמן, יספר לנו איזה בדיקות מאפשרות אבחון מוקדם של מחלות לב וכלי דם, מתי יש לבצען, מי אמור לעבור אותן ומאיזה גיל?

מה הבדיקות הקיימות לאבחון מוקדם של מחלות לב וכלי דם?

"ישנן לא מעט בדיקות פולשניות ולא פולשניות. ניתן לחלקן באופן כללי לשתי קבוצות של בדיקות: בדיקות ראשוניות, המתמקדות בזיהוי גורמי סיכון; וקבוצה שנייה של בדיקות, מתוחכמות יותר, המזהות התפתחות של המחלה, חומרתה והסיכונים הכרוכים בה".

באיזה גיל מומלץ לעבור בדיקות לאבחון מוקדם של מחלות לב וכלי דם?

"לצערי זה כבר לא עניין של גיל. כיום, משום שחלקים ניכרים באוכלוסייה סובלים מגורמי סיכון כבר מגיל צעיר ביותר, ובהם: עישון, משקל עודף, סיפור משפחתי, יתר לחץ דם, צריכת אלכוהול, כולסטרול גבוה, רמה גבוהה של שומנים בדם (טריגליצרידים) וסוכרת, אין זה נדיר לפתח מחלת לב וכלי דם עוד בשנות העשרים לחיים.

כמובן שעם הגיל, הסיכון לפתח את המחלה עולה, אבל כיום אפשר בהחלט לומר כי גם אנשים בגיל צעיר צריכים להיות בבדיקות ותחת בקרה ומעקב, בוודאי אם יש להם גורם סיכון אחד או יותר. ובגיל מאוחר, משנות הארבעים ומעלה, גם אם אין גורמי סיכון ברורים וגם אם אין אינדיקציה לקיומה של מחלת לב, או מחלת כלי דם, עדיין יש צורך בביצוע בדיקות".

האם אנשים רזים שאינם מעשנים נמצאים בסיכון?

"ישנם לא מעט אנשים רזים עם ערכים תקינים של כולסטרול, סוכר ושומנים בדם, שאינם מעשנים וללא נטייה גנטית לחלות, ובכל זאת הם מפתחים תחלואה. מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים על אחוזי תחלואה מפתיעים בקרב מי שאינם בקבוצת סיכון. ומבודדים עוד ועוד גורמי סיכון מפתיעים, ובהם, חשיפה למחלות מסוימות בילדות, חשיפה לזיהום אויר וחשיפה לסטרס.

מחלות לב וכלי דם כבר מזה זמן רב אינן מנת חלקם של אנשים זקנים, שמנים, מעשנים או בעלי נטייה גנטית, אלא סיכון שמרחף מעל ראשי כולנו. על כן, יש להתחיל בבדיקות ראשוניות כבר מגיל צעיר; והחל משנות הארבעים לעבור לבדיקות מתוחכמות יותר".

אז איזה בדיקות מומלץ לבצע, ומתי?

"כבר מגיל צעיר, יש לבצע בדיקות לגילוי גורמי סיכון, ובהן בדיקות כולסטרול, רמות סוכר בדם, לחץ דם, בדיקת CRP: C-reactive protein (רמתו מלמדת על נוכחות זיהומים או דלקות, המצביעה גם על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם), בדיקת אקו-לב במאמץ ובדיקת מאמץ (ארגומטריה). כאשר אחת מהבדיקות הללו מלמדת על הימצאותו של גורם סיכון, או כאשר האדם, גם אם הוא צעיר, סובל מעודף משקל, או מעשן, יש להתקדם לבדיקות המתוחכמות יותר.

החל מגיל ארבעים, מומלץ לבצע את יתר הבדיקות, ולא רק את אלה הראשוניות, שלמרות תקינותן, יכול להיות שמתפתח סיכון למחלה שרצוי לזהותו. הבדיקות המתקדמות מגוונות ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. אפרט:

1. טומוגרפיה ממוחשבת CT: 'צנתור לב וירטואלי': זוהי בדיקה אשר משקפת את מצב העורקים והאם קיימת הסתיידות. בדיקה זו כבר פחות בשימוש, בשל שני חסרונותיה הבולטים, האחד: קרינה רבה; והשני: היא איננה מזהה מחלת טרשת עורקים בשלב מוקדם, אלא רק כאשר נוצרת שכבת פלאק גדולה (שכבה הנצמדת לדופן העורקים ומביאה לשבירותם, או חסימתם, ומהווה ביטוי למחלת טרשת העורקים, המובילה לאירועים לבביים ומוחיים), שכבה שקיומה מעיד כי המחלה בשלב מתקדם. בשלב כזה, קשה להעניק טיפול מונע ואפשרויות השיקום ומניעת ההחמרה מוגבלות.

2. בדיקת אולטרה-סאונד המכונה 'אקו דופלר של הלב'. זוהי בדיקה בה משקפים את המבנה האנטומי וזרימת הדם בחללי הלב ולומדים על בריאותו. בדיקה זו יעילה גם לאבחון מוקדם, אך לא מוקדם מאוד, כלומר היא מזהה מחלה קיימת, בשלב שהרוורסביליות, האפשרות להחזיר המצב לאחור ולהעלים אותה, היא אפשרות קיימת, אם כי מוגבלת וגבולית.

3. בדיקות האנדותל: זוהי בדיקה חדשנית, יעילה ומומלצת במיוחד, הנחשבת לפריצת דרך ממשית בעולם הרפואה המונעת. האנדותל היא רקמה המצויה במערכת הדם, לכל אורך מחזור הדם, מהלב ועד הנימים, ומורכבת מתאים המרפדים את פני השטח הפנימיים של כלי הדם והלימפה. כאשר בוחנים רקמה זו, ניתן להתרשם מבריאות כלי הדם בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני התפרצות מחלה ממשית, מה שמסייע לאבחון מוקדם, באופן שמאפשר טיפול יעיל, ורוורסביליות מוחלטת. הבדיקה נעשית באמצעות מכשיר מהפכני, פרי פיתוח ישראלי, אנדופת, שמפיק דו"ח מפורט של תפקוד הדפנות הפנימיות של כלי הדם ואשר מזהה האם שכבת האנדותל פגועה. מכשיר האנדופת מודד בדיוק רב את תפקוד האנדותל, על ידי בדיקת גמישות כלי הדם, יכולת התרחבות העורקים ועוד. הבדיקה הקלה איננה פולשנית ונעשית בלבוש מלא בשכיבה. זו בדיקה המהירה, נמשכת רק 15 דקות, ובטוחה: הבדיקה איננה כוללת חשיפה לקרינה או חומרים כימיים, מאבחנת בקלות ובדיוק רב את ההיתכנות ללקות בהתקף לב או באירוע מוחי. יתרונה הבולט הוא ביכולתה לזהות היצרויות קלות בכלי הדם שבלב, שאת חלקן בלתי אפשרי לאבחן בצינתור. היצרויות אלה לעתים מאיימות יותר מההיצרויות המשמעותיות והן ניתנות בהחלט לטיפול: ניתן לשפר את מצב האנדותל בצורה משמעותית, להיטיב את מצב החולה, ולמנוע אירועים מסכני חיים, דוגמת שבץ מוחי והתקף לב. בדיקה זו מומלצת גם למי שאיננו מצוי בקבוצת סיכון. פשטותה הופכת אותה לבדיקת סקר מומלצת וכדאית לכלל האוכלוסייה מגיל ארבעים.

4. פלאקטסט: בדיקת דם המסייעת לאבחון אופי הפלאק, עוביו, יציבותו ונטייתו להיקרע. יתרון הבדיקה בפשטותה: בדיקת דם; חסרונה בעלותה: היא יקרה ואיננה נכללת בסל הבריאות.

לסיכום, מהי הבדיקה הכי מומלצת לאבחון מוקדם של מחלות לב וכלי דם?

"כל הבדיקות הראשוניות שנעשות דרך קבע ובמסגרת מעקב שוטף של רופא המשפחה, וכן בדיקת האנדופת, אשר מתאימה לכלל הציבור, החל מגיל ארבעים".

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה התערבותית (צינתורים).