דו"ח: הפירות הכי מרוססים בישראל

(0)
לדרג

מדו"ח עמותת אדם טבע ודין: אגס, אפרסק משמש ודובדבן מובילים בפירות שנמצאו בהם שאריות חומרי הדברה החורגים מהתקן; באשקלון ות"א נמצאו הכי הרבה חריגות

מאת: מערכת zap doctors

אגס, אפרסק, משמש ודובדבן מובילים את רשימת הפירות שנמצאו בהם שאריות חומרי הדברה החורגים מהתקן המותר, עם 17%-21% תוצאות חריגות. חריגה נרשמת כאשר ריכוז חומר ההדברה שנמצא בפרי הנבדק הוא מעל התקן החוקי או כאשר נמצא חומר הדברה שאסור לשימוש בכלל. כך עולה מדו"ח חומרי הדברה בפירות ובירקות של עמותת 'אדם טבע ודין' המבוסס על תוצאות דיגומים שהתבצעו על ידי משרד הבריאות בשנים 2011-2012.

עוד עולה מהדו"ח כי ענבים, אפרסק, אגס ונקטרינה מובילים ברשימת הפירות המרוססים, על אף שאין חריגות מהתקן. כך, מעל 90% מהענבים הכילו שאריות של חומרי הדברה, ב-75% מדגימות של אפרסק ואגס נמצאו שאריות של חומרי הדברה וב-2/3 מדגימות של משמש ונקטרינה.

ואם בכל זאת חשקה נפשכם בפירות קיץ מרעננים אז העדיפו לאכול אבטיח, בננה, ליצ'י אורגני או צבר שנמצאו בדו"ח כפירות הנקיים ביותר משאריות חומרי הדברה.

בדיקה ואכיפה

במהלך הניטור, פירות וירקות לקראת שיווק נדגמים ונשלחים הפירות למעבדה, שם בודקים אם קיימות בהם שאריות של חומרי הדברה. במידה שנמצאות שאריות, משווים את הריכוז שנמצא לריכוז המותר בתקן. אם הריכוז הוא מעל התקן, הדבר נחשב כחריגה. אם הוא מתחת לתקן, אזי הבדיקה תקינה.

לפי הנתונים משרד הבריאות הגביר ב-2012 את מספר הבדיקות לנוכחות חומרי הדברה בפירות וירקות ב-67% לעומת השנה הקודמת (523 לעומת 878) אולם אחוז החריגות עלה אף הוא ב-50%.

עוד עולה כי שיעור פעולות האכיפה של מפקחי משרד הבריאות (מכתבי אזהרה, החזרה יזומה והשמדת תוצרת, קנס והליך משפטי) ביחס לדגימות החריגות בין השנים 2007-2010 עומד על 25%-65%. ניתנו קנסות רק ב- 12-40% מהמקרים בהם נמצאה חריגה מהתקן.

חריגה לפי אזורים בארץ

האזורים בהם נמצאו הכי הרבה פירות שחורגים מתקן הריסוס הם: אשקלון 14.3%, ת"א 11%, נצרת 10.3%, ירושלים 9.9% ובאר שבע 8.6%.

לדברי עמותת אדם טבע ודין "כיום, לא ניתן להכריע אם התקנים התקפים בישראל של חומרי הדברה במזון מחמירים מספיק בשביל להגן על בריאות הציבור, היות שמעולם לא נערכה הערכת סיכונים עבור החשיפה לחומרי הדברה אשר מתמקדת בקבוצות אוכלוסייה רגישות כגון תינוקות, ילדים ונשים הרות. רק באמצעות ביצוע הערכת סיכונים כזו נוכל לדעת אם התקנים בישראל מספקים על מנת להגן על הבריאות שלנו.

יש לציין כי התקן הישראלי מבוסס על תקן בין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות, ולא נקבע על בסיס הדיאטה המקומית שלנו, כך שייתכן שהתקנים אינם מתאימים לתנאים בישראל. וגם: התקן נקבע בהתחשב בהערכת סיכונים לבריאות של מבוגר ממוצע, ואינו מחמיר דיו להבטיח הגנה על בריאותם של ילדים, אשר רגישים יותר להשפעות של כימיקלים מסוכנים".

עוד נכתב בדו"ח כי ייתכן שהיום מותרים לשימוש חומרי הדברה בחקלאות שגורמים נזק בלתי סביר לסביבה או לבריאות ויש להפסיק את השימוש בהם. כך או כך, הסמכות להחליט אם לאשר שימוש בחומרי הדברה נמצאת בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אולם החלטות אלו מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות ולא מתפרסמות לכלל הציבור.

העמותה ממליצה כי על הרשויות הפועלות בנושא, שהן בעיקר משרד הבריאות ומשרד החקלאות, לפעול לצמצום נוכחות חומרי ההדברה בתוצרת באמצעות עידוד הפחתת השימוש בחומרי הדברה, הגברת הפיקוח והאכיפה והגברת שקיפות הנתונים.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה טבעית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום