פגים 2012: ההורים לבד במערכה

בשנת 2010 נולדו בישראל כ-1,600 תינוקות במשקל 1,500 גרם או פחות ל-1,338 יולדות, כך לפי נתוני היחידה לחקר בריאות האישה והילד והאיגוד הישראלי לניאונטלוגיה, המתפרסמים היום (ג') לציון יום הפג. אף שלפי משרד הבריאות שיעור הלידות המוקדמות באוכלוסיה נשאר יציב לאורך העשור, ל"פורום למען פגים" טענות קשות על התמיכה הממשלתית המועטה שמקבלים התינוקות הזעירים בפגיות.

מי נחשב לפג?

תינוקות שנולדו פגים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר של ילדים בסיכון לנכות התפתחותית ופיזית. בעוד שתינוקות שנולדו לפני שבוע 32 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, גם מי שנולד בין שבועות 33-36 נמצא בסיכון מוגבר לתחלואה ולתמותה. עלייה זו מיוחסת לעלייה בגיל האם בלידה, מספר גדול יותר של הריונות כתוצאה מטיפולי פוריות והתערבויות בסוף ההריון.

ממחקר המבוסס על הודעות הלידה של משרד הבריאות ומשרד הפנים בין השנים 2000 עד 2011, עולה כי השיעור הכולל של לידה מוקדמת השתנה במעט בין השנים 2000-2011 ועומד על כ-7%. שיעור הלידות המתרחשות לפני 33 שבועות ירד מ-1.3% ל-1.0% ושיעור לידות לפני 28 שבועות ירד מ-0.3% ל -0.2%. בעוד שהשיעור הכולל של לידה מוקדמת ירד מעט באוכלוסיה היהודית, הוא עלה מ-6.6% ל-7.4-7.7% בקרב האוכלוסייה הערבית. משנת 2006 שיעור זה יציב.

הסיבות ללידה מוקדמת

הריון מרובה עוברים קשור באופן ההדוק ביותר עם לידה מוקדמת. בהתחשב בשאר הנתונים, הריון מרובה עוברים מהווה סיכון גבוה פי 20 ללידה לפני שבוע 37, וסיכון ל פי 30 ללידה בין 28-32 שבועות להריון. לידות מוקדמות היו קשורות גם למום מולד, לאום ערבי, גיל אם מבוגר יותר, רמת השכלה נמוכה, מצב משפחתי שונה מ"נשואה", תינוק זכר ומוצא אתיופי של האם (נולדה באתיופיה).

ב"פורום למען הפגים בישראל" פרסמו במקביל דו"ח שלפיו קיים מחסור מתמשך ברופאים, אחיות ומיטות טיפול נמרץ ליילוד; כבר היום חסרים כ-180 רופאי יילודים (ניאונטולוגים) וכ-150 רופאים ומתמחים למחלקות התינוקות הבשלים, וכן חוסר מיידי של 700 אחיות בתחום, 150 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים לעוד כ-90 מיטות) ו-32 טורי כוננויות.

מבחינה רפואית, נמסר, משנת 2008 ועד היום - אין שיפור ממשי באחוזי התחלואה של פגים כתוצאה מזיהומים נרכשים. דלקות ריאה הן הביטוי החמור ביותר של תחלואה בקרב פגים: 1 מתוך 8 פגים חוזרים לאשפוז במהלך 5 השנים הראשונות לחייהם - פי 5 מאשר אצל יילודים רגילים. בנוסף, שיעור הזיהומים הנרכשים בפגיות בישראל גבוה בכ-50% יותר מאשר במדינות העולם המערבי.

תמותת פגים בעלייה

עוד מציינים מחברי הדו"ח כי משנת 2008 ועד היום ישנה עלייה במגמת התמותה של הפגים. אחוזי התמותה עלו מ-15.6% ל-18.1% בשנים האחרונות. שיעור התמותה של פגים זעירים (פחות מ 750 גרם) בישראל גבוה אף הוא מהשיעור במערב (כפול מבארה"ב למשל).

בהיבט הכספי, נופל על הורי הפגים עול כבד. ישנה עלייה במספר הפגים שאינם זכאים לתמיכה כספית מלאה מהמוסד לביטוח לאומי. קיים צורך מיידי בתוספת מינימאלית של עוד כ-50 אלף שקל לכל פג (במשקל לידה מתחת ל 1,750 גרם). בנוסף, כ-90% מהפגים בישראל אינם זכאים לקבלת מעקב התפתחותי וליווי מקצועי: פגים שנולדו במשקל של מעל 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע ההריון) מקבלים עדיין מעקב במסגרת רפואת הילדים הכללית בקהילה, שאינה מספקת מענה מקיף והולם לצורכיהם המיוחדים (המכון להתפתחות הילד, פיזותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד).

עוד לפי הפורום, כ-80% מהפגים בישראל אינם זכאים לטיפול ראשוני מיטבי, תזונה מותאמת לצורכיהם, ליווי והדרכה מקצועית: פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון מטופלים במחלקת היילודים הבשלים ומשוחררים לרוב לאחר 48-72 שעות (בשל עומס בפגיות). הם אינם מקבלים העשרה תזונתית, ליווי והדרכה מקצועית המתאימה לפגים.

כמו כן, אין שיפור משמעותי במספר הפגים הזכאים להגנה מפני וירוס ה-RSV. פגים שנולדו לאחר השבוע ה-32 להריון (כולל) אינם זכאים למימון ממשלתי של החיסון, למרות שהסיכון שלהם לחלות בווירוס זהה.

חברות הביטוח לא מבטחות פגים

בתוך כך, לפגים בישראל אין כיסוי ביטוחי, למרות רצון הורים לשלם על ביטוח באופן פרטי: חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים.

פרופ' שאול דולברג, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה: "לצערנו, ישנם לא מעט פגים, אשר מקבלים טיפול שאינו מותאם לצורכיהם. יש לא מעט פגים שסובלים מבעיות חירשות, ראייה ואף שיתוק מוחין, מצוקות שילוו אותם לאורך כל חייהם. חלק עיקרי מפגיעות אלה אפשר למנוע על ידי שיפור בתשתיות, במספר הרופאים ובמספר האחיות. יש לנו את הידע והכישורים אך אין לנו את הכלים לטפל בתינוקות אלו".

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.