הפריה חוץ גופית: ישראל כמעצמה

עקבו אחרינו ב

ניוזלטר

"הפריה חוץ גופית הוכחה ברבות השנים כשיטה יעילה לפתרון בעיות פוריות של זוגות המתקשים ללדת", אומר פרופ' דב פלדברג, גניקולוג בכיר ומומחה לפוריות האישה והגבר. "מאז שהטכנולוגיה יושמה לראשונה בשנת 1978, עם לידתה של לואיז בראון באנגליה, תינוקת הפריית המבחנה הראשונה, נולדו קרוב ל-5 מיליון תינוקות מהריונות שנוצרו בתהליכי הפרייה חוץ גופית. בעשור האחרון הטכנולוגיה השתכללה לאין ערוך, ויישומה הולך ומתרחב".

גן עדן של טיפולי פוריות

לדברי פרופ' פלדברג, "שיעור טיפולי ההפריה בישראל גבוה בגלל התמיכה הכספית של מערכת הבריאות בזוגות הנזקקים לטיפולי פריון והפריה חוץ גופית. התמיכה אינה מותנית במספר הטיפולים שעל בני הזוג לעבור כדי להרות את שני ילדיהם הראשונים. כדי להביא לעולם ילד שלישי, על הזוג לשלם עבור התרופות בלבד ורק מעבר לכך על הזוגות לשאת במלוא התשלום. מבחינה זו ישראל היא יוצאת דופן בעולם".

תהליך ההפריה

ההפריה החוץ גופית מתבצעת בשלבים. התהליך מתחיל בדרך כלל ביום השלישי למחזור הווסת. המטופלת מקבלת זריקות להשראת ביוץ המשפעלות את השחלות ויוצרות זקיקים רבים, שבכל אחד מהם נמצאת ביצית. תוך כדי התהליך נמדדות רמות ההורמונים בדם (האסטרוגן והפרוגסטרון). כשההורמונים מגיעים לרמה הנדרשת וכאשר הזקיקים מגיעים לגודל הרצוי של קוטר של 18-20 מ"מ במדידות אולטרסאונד, המטופלת מקבלת זריקת הכנה לתהליך שאיבת הביציות. כ-36 שעות לאחר מכן מתחיל תהליך השאיבה, הנעשה לרוב בהרדמה מלאה. הביציות נשאבות עם הנוזל הזקיקי לתוך המבחנות, באמצעות מחט מיוחדת המורכבת על מתמר וגינלי של מכשיר האולטרסאונד ומועברות למעבדה להפריה חוץ גופית. שם מופרדות הביציות מתוך הנוזל הזקיקי ומועברות לצלוחית חדשה המכילה קרקע מזון. במקביל עובר זרע בן הזוג תהליך של השבחה בתוך אותה קרקע מזון, ואם איכותו טובה, ריכוזים של הזרע מטופטפים על גבי הביציות. במקרים של ליקויים בפריון הגבר, הבאים לידי ביטוי במידת הריכוז או באיכות ירודה של הזרע, עובר הזרע הבודד, לאחר הכנה מיוחדת, הזרקה ישירה לתוך הביצית, בתהליך המכונה מיקרומניפולציה, הנגזר משם המכשיר באמצעותו מתבצע תהליך ההפריה, המיקרומניפולטור. לאחר ההפריה וחלוקת העוברים אשר נמשכת 3-5 ימים, מוחזרים עובר אחד או יותר לחלל הרחם באמצעות קטטר מיוחד דרך צוואר הרחם, בתהליך פשוט וללא הרדמה וללא תחושת אי נוחות למטופלת. התהליך הזה, הנקרא החזרת עוברים, מבוצע תחת בקרה באמצעות מכשיר האולטרסאונד, המאפשר הצגה חזותית שלו.

סיכויי ההצלחה

פרופ' פלדברג מפרט: "יש שני גורמים עיקריים המשפיעים על סיכויי ההצלחה של תהליכי ההפריה החוץ גופית: גיל האישה וסיבת אי הפריון. ככלל, ככל שגיל האישה עולה קטנים סיכויי התהליך להצליח. עד גיל 35 מדובר באחוזי הצלחה גבוהים שעומדים על כ-30%-40% למחזור טיפולי. מגיל 35 שנים ועד גיל 40, הסיכוי להצלחה הולך ויורד עד הגיעו מתחת ל-25% בגילאי 38 ועד גיל 40. מעל גיל 40 מגמת הירידה היא דרסטית, עד כדי 1%-3% למחזור טיפולי בגיל 44-45. עם זאת, ככל שגדל מספר מחזורי הטיפול בכל גיל כן גדלים שיעורי ההצלחה. שיעור ההריונות המצטבר מתחת לגיל 40, מתקרב ל-90% לאחר 7-8 מחזורי טיפול. סיבת אי הפריון מהווה גורם שני ומרכזי באחוזי ההצלחה, לדוגמה גבר עם בעית זרע קשה יכול לגרום ליצירת עוברים באיכות ירודה, גם אצל אישה צעירה. עוברים אלו הינם בעלי פוטנציאל השרשה נמוך ויניבו אחוז נמוך של הריונות בטיפולים אלו. הביקורת בישראל נגד ריבוי מחזורי טיפול במימון המדינה, לעומת 2-3 טיפולים הניתנים במימון המדינה במדינות אירופה, אינה מוצדקת".

פריון האישה והגבר

טיפולי הפריה חוץ גופית היו מיועדים בתחילה לנשים שהתקשו להרות על רקע בעיות מכניות. כיום, בזכות התפתחויות טכנולוגיות פורצות דרך, ניתן לסייע גם לזוגות המתקשים להיכנס להריון בשל בעיות אי פריון הגבר. פרופ' פלדברג מפתיע ואומר כי 60% ממקרי האי פריון המטופלים בתהליכי ההפריה החוץ גופית מקורם בבעיות איכות הזרע של הגבר: "שנים רבות ייחסנו את הסיבה לאי פריון במשפחה לבת הזוג; היהדות אף הרחיקה לכת כשאפשרה לבעל לגרש את אשתו שלא ילדה. הסיבות לאי פריון הגבר נרחבות ביותר, החל מזרע בעל מאפיינים לא תקינים ועד למצב של היעדר מוחלט של תאי זרע בזרמה, תופעה הנקראת אזואוספרמיה. תהליכי ההפריה החוץ גופית מתגברים על בעיות איכות הזרע בתהליך המיקרומניפולציה שהוזכר, או בשאיבת תאי זרע מתוך האשכים בניתוח כירורגי המתבצע תחת הרדמה כללית.

סיכונים לאישה

"תהליכי הפריה חוץ גופית אינם כרוכים בסיכונים משמעותיים", אומר פרופ' פלדברג. "מבחינת האישה מדובר בהליך רפואי בטוח למדי, אולם כמו בכל פרוצדורה רפואית, הוא כרוך בסיכונים: סיבוכים הכרוכים בהרדמה; סיכון לדימום או זיהום אחרי שאיבת הביציות; סיכון לתסמונת גירוי יתר שחלתית, המתאפיינת בשחלות מוגדלות עם ציסטות, שבמקרים קשים ונדירים מלווה בהצטברות נוזלים בחלל הבטן ובקרום הריאה ובהפרעה במאזן המלחים וגורמי הקרישה בדם. אך גם המקרים הקשים מסתיימים ברובם הגדול בהצלחה מלאה".

הפריית מבחנה יכולה לחולל הריון מרובה עוברים. בעבר 25%-30% של ההריונות היו מרובי עוברים. כיום, לפי הנחיות משרדי הבריאות ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, המגמה היא להחזיר בין 1 ל-2 עוברים ולא מעבר לכך. במקרים נדירים כשמדובר בנשים מבוגרות מחזירים גם 3 עוברים, אך מדללים אותם לתאומים, אם כל שלושת העוברים נקלטו בהצלחה.

סיכונים לעובר

כאשר מדובר בבריאות העובר, המציאות פחות מעודדת. במחקרים נמצא כי שיעור המומים המולדים של עוברים שנוצרו בהפריה חוץ גופית גבוה פי שניים מהמומים המולדים של עוברים שנוצרו בהריון ספונטני. בנוסף לכך, לאחרונה הופיעו דיווחים על שכיחותן של תסמונות גנטיות נדירות בקרב תינוקות שנולדו בהפריה חוץ גופית. ההנחה הרווחת היא שבמהלך ההפריה החוץ גופית יכולים להיווצר גורמים סביבתיים (אפיגנטיים) המשפיעים על המרקם הגנטי המתהווה של העובר ועלולים לגרום לתסמונות גנטיות נדירות.

מנגד, באמצעות טכנולוגיה של אבחון גנטי טרום השרשתי, המיושמת בתהליך הפריה חוץ גופית ניתן להבטיח יצירת עוברים בריאים. פרופ' פלדברג: "לאחר היווצרות העובר ניתן לבחון את בריאותו ולקבוע אם הוא נשא של מחלות מסוימות. ביום השלישי להתפתחות העובר ניתן באמצעות המיקרומניפולטור לחורר חור במעטפת העובר, לפני הגיעו לרחם, ולשלוף מתוכו תא אחד (המכונה בלסטומר) לצורך בדיקה גנטית. כך אפשר להבטיח שרק העוברים הבריאים יוחזרו לחלל הרחם ולמנוע הורשת מחלות גנטיות. הטכנולוגיה הזאת יקרה, ובמצבים של נשאות מוכחת של מחלות גנטיות קופות החולים מממנות אותה.

תינוקת המבחנה הראשונה נולדה באנגליה, והיא כיום בת 33 ואם לילדים. מאז ועד היום מרבית התינוקות שנולדו לאחר טיפולי הפריה נהפכו לילדים ובוגרים בריאים. פרופ' פלדברג: "כל העת מתבצעים מחקרים ומעקבים אחרי ילדי המבחנה, הנבדקים מכל זווית אפשרית: התפתחותם הבריאותית, הפיסית, הנפשית, המוטורית, הקוגניטיבית והנוירופסיכולוגית; נמצא שהם אינם שונים בתפקודיהם ובבריאותם מהילדים שנולדו בהריון טבעי".

בואו לדבר על זה עם פרופ' דב פלדברג בפורום טיפולי פוריות.