אנדומטריוזיס: המחלה הסודית

כ-10%-15% סובלות מפיזור של תאים דמויי רירית הרחם, מחוץ לרחם. המחלה מלווה בכאבים עזים, ועלולה לגרום לבעיות פריון. אבחון המחלה אורך שנים ועדיין אין מרפא

מאת: נגוהה שפרלינג, כתבת doctors, 26/01/12

"כאבים עזים חוזרים ונשנים ששום תרופה לא מקלה עליהם, זלזול וחוסר אמפתיה של הסביבה הקרובה, חוסר מודעות של הרופאים ובדיקות מייגעות ואינסופיות", כך מתארת גלי מלובץ, יו"ר עמותת אנד"י, אנדומטריוזיס ישראל, את חייה בצל המחלה הכרונית אנדומטריוזיס.

כאמור, כ-10%-15% מהנשים בגיל הפריון בעולם המערבי סובלות ממחלה זו, המאופיינת בהימצאותם של תאים הדומים לתאי רירית הרחם אבל מחוץ לרחם. ד"ר אבישלום שרון, מומחה ברפואת נשים, מיילד ומנתח בכיר, מוביל תחום אנדומטריוזיס, המרכז הרפואי הלל יפה, מסביר: “התאים מפוזרים לרוב בחלל הבטן והאגן, ומאחר שהם מתנהגים כתאי רירית הרחם, הם גדלים ומתרבים לקראת תקופת הביוץ ונושרים ומדממים בתקופת הווסת. מכיוון שזה קורה במקומות לא צפויים הגוף מגיב בתגובה דלקתית, המלווה בתסמינים קשים".

ד"ר שרון ומלובץ מתארים את התסמינים המאפיינים המחלה: כאבים עזים בזמן הווסת, שמלווים לעיתים בדימום חזק מהרגיל; כאבי ביוץ חזקים מאוד, הנמשכים כשבוע עד שבועיים, ולעיתים אף יותר; כאבים בעומק האגן בזמן קיום יחסי מין ועקב כך הירתעות מקיומם, או היעדר הנאה; במקרים קשים חווות הנשים החולות גם דלקות חוזרות ונשנות בשלפוחית השתן, כאבים באזור הרקטום, עצירות וקשיים במתן צואה.

מחלה קשה לאבחון

“מחלת האנדומטריוזיס היא מחלה כרונית קשה לאבחון", אומר ד"ר שרון. "עד לפני כעשר שנים הרופאים בישראל היו משוכנעים כי אנדומטריוזיס לא קיים בישראל. אבל עם העלייה במודעות למחלה עוד ועוד נשים אצלנו אובחנו כחולות בה. כיום היקף התחלואה בישראל דומה להיקף התחלואה בעולם המערבי”.

דברי ד"ר שרון משקפים את הנקודה המרכזית הנוגעת למחלת האנדומטריוזיס - הקושי באבחון. בעולם המערבי אבחון המחלה מתעכב בין חמש לעשר שנים. ד"ר שרון סבור כי הגורמים לכך נעוצים בחוסר מודעות למחלה; בעובדה שהמחלה מתחילה בגיל העשרה, כשהנערות לא מודעות לכך שהן חוות כאב חריג; וכן בעובדה שרבות מהנשים סבורות שכך זה צריך להיות, שהווסת היא עניין כואב. "נשים רבות משתמשות בגלולות למניעת הריון, מה שמסתיר את תסמיני המחלה; נשים אלה נבדקות רק כשהן מפסיקות ליטול את הגלולות; או אז, כשהכאבים מתגברים עם החמרת המחלה או כשהן מתקשות להרות, הן מגיעות לרופא לאבחון".

פגיעה באיכות החיים

“מחלת האנדומטריוזיס פוגעת קשות באיכות החיים של החולות", אומרת מלובץ. "הפגיעה ניכרת בתחום האישי, המשפחתי, החברתי והמקצועי. חוסר התפקוד פוגע בזוגיות, בביטחון העצמי, בדימוי העצמי וכן בקריירה, מאחר שחלק מהנשים החולות נאלצות לוותר על קידום קריירה מתוך חשש להפסיד ימי עבודה עקב חוסר תפקוד. נשים חולות נמצאות במצב של עייפות כרונית, סובלות מעלייה במשקל ומתופעות לוואי של גיל המעבר כתוצאה מנטילת הורמונים ותרופות. הן מתקשות לקיים יחסי מין בגלל הכאבים ומתקשות לנהל חיי משפחה תקינים. ובשעות הפנאי הן עסוקות בהתרוצצויות בין הרופאים".

על הקשיים הללו הנגרמים מהכאבים ומשגרת הבדיקות והטיפולים המתישה נוסף הקושי הנובע מתגובת הסובבים את החולה. לדברי מלובץ, רוב האנשים אינם יורדים לעומקו של הסבל העובר על אישה החולה באנדומטריוזיס. "אנחנו שומעות אין ספור פעמים משפטים כמו: 'את מפונקת, את עצלנית, את עושה הצגות, אינך יודעת לשאת כאב, את היפוכונדרית'. גם לאחר שאישה מאובחנת ולומדת לחיות עם המחלה, לרוב לא יהיה כלפיה יחס אמפתי לאורך זמן, מאחר שקשה לזולת להבין את רמת הכאב והסבל הנפשי הנמשכים לאורך שנים".

אבחון

את המחלה ניתן לאבחן באמצעות ניתוח לפרוסקופי (שכרוך בחתכים קטנים בלבד בדופן הבטן). האבחון מתחיל בתשאול החולה ובביצוע בדיקה גינקולוגית ובדיקה רקטלית. אם כתוצאה מבדיקות אלו עולה חשד למחלה, תישלח המטופלת לבדיקה לפרוסקופית, במסגרתה יוחדר סיב אופטי שבקצהו מצלמה דרך חתכים זעירים בעור אל חלל הבטן, ובאמצעותו ינסו המנתחים לאתר תאי רירית המצויים באגן ובחלל הבטן.

לדברי ד"ר שרון, “לאחר האבחון, נדרש לקבוע גם את חומרת המחלה. המחלה מאופיינת בארבע דרגות חומרה, הנקבעות לפי התפשטות המחלה והשפעתה על תפקוד החולה. במהלך האבחון אנו בוחנים כמה תאים מפוזרים בחלל הבטן ובאגן; אנו בוחנים את קיומם של הנגעים, פיזור הדלקות ולמדים על מצבם, מידת החדירה שלהם, מידת ההידבקויות ואילו מהאיברים נגועים. בהתאם לזאת אנו קובעים את דרגת החומרה של המחלה ואת הטיפול המתאים".

הטיפול במחלה

הטיפול המוצע לנשים החולות תלוי בחומרת המחלה. לנשים עם מחלה בדרגה נמוכה מוצע טיפול תרופתי ולנשים עם מחלה חמורה מוצע שילוב של טיפול תרופתי וכירורגי. ד"ר שרון מתייחס לטיפול התרופתי: "כיום לא קיימת תרופה המיועדת ספציפית לטיפול באנדומטריוזיס. התרופות שניתנות הן משככי כאבים, נוגדי דלקות וכן תכשירים הורמונליים, שמטרתם להפחית או למנוע את הביוץ. אף אחת מהתרופות אינה מרפאת את המחלה, אבל יש שתורמות להפחתת הכאב ולעיכוב התפתחותה".

עד היום לא נמצאה בישראל תרופה שפותחה והותוותה במיוחד לטיפול במחלה זו, אולם לאחרונה נרשמה לשימוש בישראל התרופה ויזאבל (Dienogest). מדובר בתרופה הראשונה המכוונת לטיפול באנדומטריוזיס. מאחר שהתרופה היא סוג של פרוגסטרון, ואינה גורמת לתופעות אנדרוגניות, היא נסבלת בקלות על ידי גוף האישה ותוצאת השימוש בה היא אפקט שמעכב את צמיחת נגעי האנדומטריוזיס.

התרופה מקטינה את יצור הדלקת הנוצרת בעקבות נוכחות תאי האנדומטריוזיס ומקטינה גדילת כלי דם "חדשים" לא תקינים.

הטיפול הניתוחי, השמור למקרים קשים, מבוצע אף הוא בלפרוסקופיה ובמסגרתו ממוגרים הנגעים השונים באמצעות כריתתם, הוצאתם והפרדת הידבקויות קיימות. ד"ר שרון: "מדובר בניתוח הדורש מיומנות גבוהה. במהלך הניתוח אנו שואפים לנקות את חלל הבטן והאגן באופן המקיף ביותר, כדי להסיר גם נגעים המצויים בעומק הרקמה".

בעבודות קליניות, נבדקה השפעת התרופה על תאי אנדומטריוזיס בלפרוסקופיה בזמן האבחון בהשוואה ללפרוסקופיה חוזרת (second-look) . נראתה ירידה משמעותית במידת ההתפשטות של הנגעים בטיפול של 24 חודשים בתרופה. כמו כן, היה שיפור ניכר בעוצמת הכאבים לפני ואחרי הטיפול.

הניתוח

ד"ר שרון מדגיש כי הצלחת הניתוח והבטחת תוצאות אופטימליות תלויות באופן ביצועו. ככלל, ככל שהסרת הנגעים תהיה מקיפה יותר, כך יישמרו תוצאותיו זמן ארוך יותר. לדבריו, הניתוח מביא תמיד להקלה עצומה, שכן הכאבים נעלמים מיד עם סיומו. כמו כן, הניתוח משפר את הפוריות מאחר שהוא מעלה ל-50%-60% את הסיכוי להרות באופן טבעי, ובאחוזים גבוהים גם כן, את הסיכוי להרות בסיוע טיפולי פוריות. עם זאת, ישנם לרוב נגעים מיקרוסקופיים שלא אותרו, אשר עלולים להמשיך ולהתפתח ולכן המטופלות צריכות להמשיך להימצא במעקב.

גם מלובץ מדווחת על ההקלה בעקבות הניתוח: “אני חיה ומתמודדת עם אנדומטריוזיס למעלה משש שנים. לאחר ניתוח לפרסקופיה שעברתי ב-2006 אני מתפקדת מצוין, עובדת, לומדת ומצאתי זמן ואנרגיות להקים את עמותת אנד"י. עם זאת, לאחר הניתוח המחלה לא בהכרח נעלמת וההתמודדות נמשכת. עלייך להיות קשובה כל הזמן לאיתותים מהגוף, ללמוד לחיות עם הכאבים, ההופכים לחלק מחייך, ולהיעזר במשככי כאבים עד יעבור זעם; להקפיד וליטול את הגלולות באופן קבוע כדי לא לקבל ווסת להרגיש את הכאב המתגנב ולחיות בפחד תמידי שהנה חוזרים למצב הבלתי נסבל של חוסר תפקוד. אני תמיד עם יד על הדופק, אבל מודה על כך שהמחלה אובחנה וטופלה. אני ממליצה לכל אישה החושדת בקיום המחלה להיבדק אצל מומחה לאנדומטריוזיס באחד מהמרכזים הרפואיים או במרפאות אנדומטריוזיס. חשוב לי שאנשים יבינו שמדובר במחלה כרונית, הפוגעת קשות באיכות החיים, שהכאבים שהיא גורמת אמיתיים. אין להקל ראש ולהתייחס בפטרונות ל'כאבי מחזור', כי לא בזה מדובר. המחלה משליכה על מערכות נוספות בגוף וכאשר היא מאובחנת צריך לשקם גם את נפש החולה, שסבלה במשך שנים מחוסר אמון וחוסר סבלנות מצד הסביבה”.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום בריאות האישה
פורום ניתוחים גניקולוגיים ואנדומטריוזיס
פורום כירורגיה גניקולוגית - אנדוסקופיה ולפרוסקופיה

לחצו כאן על מידע בנושא מחשבון הריון.