טירונות: איך מתמודדים עם הלחץ

השינויים הכרוכים במעבר מחיי אזרחות הישר לטירונות עלולים להיות טראומתיים, עד כדי פרוץ התקפים פסיכוטיים ומחלת נפש. כיצד מתמודדים?

מאת: עו"ד אלי סבן, 03/01/12

חייל צעיר בעל פרופיל קרבי התגייס לחיל השריון. הטירונות כללה כרגיל מסעות רבים, אימונים, ריצות, מטווחים, מבחני מסלול, לילות רבים ללא שינה וטרטורים מהסוג שחווה כל טירון. העומס הקשה גרם לחייל ללחצים נפשיים. הוא חש בעייפות ובכל זאת התקשה להירדם. הוא החל לשמוע קולות, דיבר לעצמו, צחק ובכה ללא סיבה. במהלך חופשה בביתו, התדרדר מצבו הנפשי והוא נלקח אל חדר המיון הפסיכיאטרי בבית החולים הדסה, בו אובחן כמי שסובל מהתקף פסיכוטי חריף. בבדיקות נוספות הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית ושוחרר מצה"ל בפרופיל 21.

הטירונות כגורם דחק

המקרה אינו חסר תקדים. זה קורה לאחדים מהטירונים. הטירונות היא גורם דחק שיכול לגרום לפרוץ התקפים פסיכוטיים, אשר עלולים להוביל למחלות נפש שונות. גם בתי המשפט הכירו במספר פסקי דין בעומס הנפשי הנגרם מהטירונות. כפועל יוצא מכך, לא נדרש מצד מי שמבקש שיפוי להוכיח כי מדובר במקרה חריג. די להוכיח כי המחלה פרצה עקב תנאי שירות ייחודיים לצבא הקשורים בעומס נפשי, במתח ולחץ.

עם זאת נדרש להוכיח כי קיים קשר סיבתי הדוק בין תנאי השירות של החייל ובין מחלתו שהתפרצה בעת השירות או אף לאחר סיומו, כאשר לבחינת קיומו של הקשר הסיבתי קבעה ההלכה מבחן כפול: לצד הפן הסובייקטיבי (רגישותו המיוחדת של הניזוק) יש לבחון גם את הפן האובייקטיבי, קרי שהאירועים היו קשורים לייחודיות של השירות הצבאי.
דוגמה נוספת היא מקרה של חיילת שהתגייסה לתפקיד תצפיתנית וכבר במהלך השבועיים הראשונים בטירונות חשה לחצים ומתחים חריגים בעוצמתם. היא התקשתה להירדם בלילות וסבלה מסיוטים והזיות. באחד הימים כשהגיעה לחופשה מצא אותה אביה, שבא לאסוף אותה מתחנת הרכבת, שרועה על הספסל תוך שהיא מזמזת לעצמה. סופו של דבר: 15 יום לאחר גיוסה היא אושפזה במחלקה הסגורה בבית החולים תל-השומר ואובחנה כסובלת ממאניה.

קשר סיבתי-משפטי

במקרה זה קבע בית המשפט כי מכלול הנסיבות בהן מצאה עצמה החיילת במהלך השבועות הראשונים לשירותה הצבאי מהווה "גורם דחק" שעלול להביא להתפרצות המחלה, וכי העובדה שמדובר בטירונות אותה עוברות מספר רב של מגויסות מדי שנה, אינה שוללת בהכרח את קיומו של היסוד האובייקטיבי בהקשר זה. במילים אחרות, אין צורך שיתרחשו אירועים יוצאי דופן שיציתו את הטריגר למחלת נפש. די בתנאי שירות שגורמים ללחץ נפשי על החייל, שבעקבותיו מחלת הנפש מתפרצת.

ברור כי טענה כללית בדבר משבר נפשי הנגרם בגלל המעבר מהחיים האזרחיים למסגרת הצבאית, ומבלי לקשור את התובע לאירועים שונים במסגרת שירותו, לא תצלח. לא מספיק לומר כי החייל נלחץ מעצם המעבר למסגרת צבאית וכמו כן אין להכיר באירוע שולי רגיל, נורמטיבי, כאירוע שיש לו קשר סיבתי-משפטי למחלה שפרצה.

ציפיות מהצבא

אין ספק שחוסר המוכנות הנפשית של החיילים לקראת מה שצפוי להם במהלך הטירונות גם הוא גורם שיכול ללבות התקף פסיכוטי. ברור כי לא ניתן להכין את החיילים המתגייסים לכל מה שצפוי להם, אולם תשומת לב מצד המפקדים, וברירה נכונה בבסיס קליטה ומיון, יוכלו להביא להורדה של מספר המקרים כמו בדוגמאות לעיל ואף למנוע אותם.

מן הראוי כי המפקדים בטירונות יהיו קשובים לחייליהם, וישבצו אותם בתפקידים מתוך מודעות למגבלותיהם ובעיותיהם. כמו כן, מן הראוי להכשיר מפקדים, ולו בצורה בסיסית, לזהות מצבי משבר אצל החיילים ולהקדים את הטיפול של גורמי התמיכה הצבאיים בחיילים במצוקה.

עו"ד אלי סבן הוא מומחה לתביעות נגד משרד הביטחון ובייצוג נכי צה"ל.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רשלנות רפואית
פורום זכויות רפואיות
פורום מימוש זכויות רפואיות