שימוש בקנביס - סיכון לבני נוער

צעירים רבים צורכים מריחואנה, גראס וחשיש, במחשבה מוטעית שאין בהם נזק. ואולם השימוש בהם עלול לגרום לפסיכוזה, חרדות, דיכאון ולפגיעה בחשיבה ובתנועה

מאת: מערכת doctors, 05/09/11

מריחואנה, גראס, חשיש והידרו הם תוצריו השונים של צמח הקנביס. העיבוד של הצמח משנה את ריכוזו של החומר הפעיל והממכר, ששמו המדעי הואTHC -9 Tetrahydrocannabinol.

קנביס הוא הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר בארצות הברית ובעולם כולו. השימוש הראשוני מתחיל לרוב בגיל ההתבגרות. לפי דיווח של הסקר האפידמולוגי בישראל, בשנת 2008 כ-5.68% מתלמידי בית הספר בגילאי 12-18 דיווחו על שימוש בחשיש, מריחואנה או גראס. מדובר בכ-21,270 תלמידים. עובדה זו הופכת את המריחואנה לסם מסוכן במיוחד, שבני נוער צורכים אותו בשל תפיסתו כבלתי מזיק, מבלי לדעת עד כמה הוא מסכן את בריאותם.

המומחה להתמכרויות פרופ' פנחס דנון כתב בספרו החדש "כולנו מכורים": "על אף הדעה הרווחת כי עישון קנביס הינו נטול תופעות לוואי ואינו ממכר, במאמרים שפורסמו לאחרונה דווח על תופעות גופניות ונפשיות הנובעות מהשימוש. כך לדוגמה, מבחינה נפשית, שימוש בקנביס עלול לגרום לחרדות, דיכאון, פגיעה בחשיבה ובתנועה ופסיכוזה (מחשבות שווא, מחשבות גדלות, פרנויה, מחשבות משיחיות והזיות)".

בהקשר זה, פרופ' לאון גרינהאוס מספר על מחקר שמתאר פגיעה נוירו פסיכולוגית המתבטאת בתפקודים קוגניטיביים לקויים אצל אנשים שדיווחו על תחילת השימוש שלהם בקנביס לפני גיל 15. לדברי פרופ' גרינהאוס,"ההסבר הוא שבני נוער נחשפים לחומרים נוירו טוקסיים (neurotoxic) המזיקים בעוד המוח שלהם עדיין מתפתח. לפי ממצאי המחקר, האזורים המושפעים במיוחד הם אזורים בקליפת המוח ובעיקר האזור הפרה פרונטאלי. אזור זה של המוח מקיף כמה תהליכים קוגניטיביים כגון יכולת התכנון, שטף דיבור, פתרון בעיות מורכבות ושליטה בדחפים".

מחקרים הראו כי גיל ההתבגרות הוא תקופה פגיעה במיוחד בכל הנוגע להתפתחות של תפקודים נוירו פסיכולוגיים. כך למשל, ד"ר אירנה נתנאל, פסיכותרפיסטית העובדת במרכז לטיפולים מתקדמים מיינד קליניק, מספרת על מחקר שבו הוכיחו כי אחרי חודש של הפסקת שימוש בקנביס מתבגרים הפגינו איטיות בתפקודם הפסיכומוטורי, פגיעה בזיכרון, קושי להתמודד עם בעיות מורכבות, קושי בתכנון, פגיעה ביכולת לבצע מטלות ברצף, תגובות אימפולסיביות, מיקוד של תשומת לב ופגיעה בגמישות קוגניטיבית הנדרשת לפתרון בעיות. לדברי ד"ר נתנאל, "העובדות הללו מראות ללא שום ספק כי השימוש הממושך במהלך ההתבגרות בקנביס עלול להשפיע לרעה על התפתחות הקוגניטיבית של המשתמש הצעיר".

המוח מתכווץ

פרופ' גרינהאוס מביא דוגמה ממחקר נוסף, שמדגים את ההשפעה השלילית של קנביס על מוח המתבגרים. במחקר מדדו את זרימת הדם במוח, כמותו של החומר האפור וגודל המוח של בנים ובנות שדיווחו על שימוש קבוע בקנביס ועל תחילת השימוש לפני גיל 17. החוקרים השוו את הממצאים לבני גילם שלא השתמשו בסמים. התוצאות היו ברורות למדי: המוח של הנערים המשתמשים בקנביס נמצא קטן יותר, עם כמות פחותה של החומר האפור ועם פחות זרימת הדם למוח בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לדברי פרופ' גרינהאוס, מחקרי הדמיה של המוח הראו כי במהלך גיל ההתבגרות מתרחשים במוח שינויים ביולוגיים הקשורים בארגון של מעברים עצביים, כולל הפחתה במספר הסינפסות, שינויים במבנים הקורטיקליים, שינויים בקולטנים הנוירוטרנסמיטורים ובעיקר שינויים בקליפת המוח הקדם חזיתית. שינויים אלה הופכים את המוח של המתבגר לפגיע מאוד בתקופה שבין גיל 11 עד גיל 17. השימוש בקנביס בתקופה קריטית זו משבש את תהליך ההתפתחות הטבעית של המוח, וגורם לנזק בלתי הפיך לטווח הארוך.

פרופ' דנון מצביע על הקשר בין שימוש בקנביס בגיל ההתבגרות לבין הפרעות פסיכיאטריות. הוא מציין כי "שימוש תדיר במריחואנה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון לפיתוח הפרעות חרדה ודיכאון. בנוסף, קיים קשר דו צדדי בין הפרעות שליטה בדחפים לבין שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות. כלומר, הפרעות שליטה בדחפים מעלות את הסיכוי לשימוש במריחואנה, ושימוש מוקדם במריחואנה מעלה את הסיכוי להתפתחות הפרעות שליטה בדחפים".

בספרו "כולנו מכורים" טוען פרופ' דנון כי שימוש בקנביס הוא אחד הגורמים העיקריים לאשפוז בני נוער במוסדות גמילה. תסמונת הגמילה מקנביס וההתאוות אליו הן המאפיינים המרכזיים בתלות בחומר. התסמינים כוללים בדרך כלל תסמינים רגשיים, התנהגותיים וגופניים, כגון כעס, תוקפנות, חרדה, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, רגישות לגירויים, חוסר שקט פסיכו מוטורי וקשיי שינה. תסמיני גמילה מופיעים בדרך כלל כ-24 שעות לאחר הפסקת השימוש והם עשויים להימשך בין שבוע לשבועיים.

לדברי ד"ר נתנאל, מחקרים הוכיחו את יעילותו של הטיפול המשולב בתרופות ופסיכותרפיה. מתוך הטיפולים הפסיכותרפויטיים, הטיפולים היעילים ביותר הם הטיפול הממוקד בהעצמה של מוטיבציה, הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי והחיזוק הקהילתי.

החשיפה מגיל צעיר לשימוש בקנביס מחייבת את מערכת החינוך ואת החברה בכללותה להתמודד באופן ייחודי וממוקד עם הנושא. חשוב לשים דגש מיוחד על מניעה, תוך הרחבת הידע של תלמידי בתי הספר על הסיכון שבשימוש בסמים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום דיכאון - אבחון וטיפול
פורום התמכרות