דימוי עצמי נמוך: אפשר לחזק אותו

בכל אחד מאתנו קיים קול פנימי ביקורתי, אבל אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לפתח ביקורת הרסנית מרושעת וקולנית יותר, ומתמכרים להאשמה עצמית

מאת: נעמי בר, 16/06/11

דימוי עצמי חיובי חיוני להישרדות פסיכולוגית. זהו תנאי רגשי הכרחי: ללא מידה מסוימת של תחושת ערך עצמי החיים יכולים להיות מכאיבים לאין שיעור. כשם שיחבוש פצעים ויתגונן מפני פגיעה גופנית, אדם החסר הערכה עצמית ישתדל להימנע מכל דבר העשוי להגדיל את כאב הדחייה העצמית. כך קורה שלפגוש אנשים, להתראיין לשם קבלת עבודה ולהפעיל לחץ לשם השגת מטרה כלשהי הופכים למשימות בלתי אפשריות, משום שכל הזמן מקנן הפחד מכישלון.

להערכה עצמית נמוכה יש בדרך כלל שורשים הנעוצים עמוק והרחק בחוויות מוקדמות של התעללות פיזית או נפשית, כמו למשל נטישה או ביקורת תמידית מצד ההורה המטפל. במקרים אלה תחושת חוסר הערך כללית ונוטה להשפיע על תחומים רבים של החיים.

אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך מוצאים את עצמם מוגבלים ביכולתם לפתוח את עצמם בפני אנשים אחרים, לבטא מיניות, להיות במרכז תשומת-הלב, לשמוע ביקורת ,לבקש עזרה או לפתור בעיות במטרה להימנע משיפוט וביקורת עצמית.

הביקורת ההרסנית היא מונח שטבע הפסיכולוג יוג'ין סגן לצורך תיאור הקול השלילי הביקורתי. בכל אחד מאתנו קיים קול פנימי ביקורתי, אבל אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לפתח ביקורת הרסנית מרושעת וקולנית יותר. טיבה של הביקורת הוא האשמה עצמית לגבי דברים שמשתבשים. השוואה לאחרים, להישגיהם ולכישוריהם, משאירה את האדם נחות עמדה לעומתם. הביקורת מציבה אתגרים של שלמות יתר ושאיפה לשלמות. שאיפה זו מאפיינת אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך וגורמת לחוסר אונים ולהלך רוח של 'מה הטעם לנסות' אשר מחזק ומגביר את תחושת הכישלון.

הביקורת העצמית נוהגת להשתמש בסוגים רבים של עיוותי חשיבה שנועדו להגן עלינו מפני כישלון או מפני פגיעה. לרוב, החשיבה ביקורתית נוהגת להשתמש בביטויים מעליבים המתקיפים אותנו. בדרך-כלל קולה רם, מוחלט וחסר-פשרות.

הכללה

אחד מהמאפיינים הבולטים של דימוי עצמי נמוך היא הביקורת העצמית שיש בה הכללה. הביקורת העצמית מכלילה ומנסחת חוקים מוגזמים הכוללים מילות מפתח כגון: לעולם לא...,תמיד....,אף פעם.....,כולם....

לדוגמה: "אני תמיד אהיה בדיכאון", "לאף אחד לא אכפת ממני", "כולם אינטרסנטים", "אני אף פעם לא מצליח" וכדומה. הסילוף המחשבתי שמטרתו להגן ולהפוך את העולם לברור יותר מקבע אותנו בראייה צרה ומקובעת של דימוי עצמי המונעת כל אפשרות אחרת.

חשיבה נבואית

חשיבה נבואית או קריאת מחשבות מניחה שאני יודע מהן מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים כלפיי, ועל סמך אותן ידיעות אני נחפז להסיק מסקנות ללא כל ראייה ממשית ומוכחת. התחושה כי אחרים חווים אותי בצורה שלילית יוצרת מעגל הרסני המחזק את תחושת בידוד המגבירה דימוי עצמי שלילי.

דימוי עצמי אידיאלי

לרבים מאתנו יש תמונה ברורה על איך החיים אמורים להיראות ואיך אני אמור להיות/להרגיש/לחשוב/להיראות. כאשר הפער בין דימוי העצמי האידאלי לבין מי שאני גדול מדי, נוצרת תחושה של לחץ עצום וחוסר הערכה עצמית. לחץ זה נובע מתחושה בלתי פוסקת שעליי להיות משהו אחר. למרות שמטרתו של 'האני האידיאלי' לדרבן את האדם להשיג מטרות, הפער הבלתי אפשרי גורם לתחושת חוסר אונים עד כדי חוסר עשייה מוחלט. בדיקה הגיונית של אותו עצמי אידאלי, עד כמה הוא ממשי ומציאותי, יכולה לשחרר מתחושת המאבק ולשחרר את הלחץ שקונפליקט כזה יוצר.

האמונה הנסתרת כי בכוחה של ביקורת לדרבן

אנחנו יכולים לחיות את מרבית חיינו עם אמונה שהביקורתיות עצמית והלקאה עצמית עוזרת לדרבן אותנו לעשייה ושינוי. זאת למרות שאין כל הוכחה לכך. למעשה ההפך הוא הנכון. עם זאת אנו שבויים בכוחו של ההרגל ההרסני לבקר את עצמנו שוב ושוב על אותם נושאים וליצור דימוי עצמי נמוך של עצמנו בתקווה שזה יניע לעבר אותנו למטרה אותה הצבנו לפנינו.

האשמה עצמית

לעתים אנו מוצאים קושי לספח לעצמנו הצלחות ותוצאות חיוביות, אך מאשימים את עצמנו בקלות כשדבר מה השתבש. הנטייה הקיצונית בהאשמה עצמית מושרשת על הנחת היסוד כי יש לי יכולת שליטה ואחריות על אירועים בחיי.

אם נחקור את העניין בהיגיון, נמצא כי מעטים האירועים שיש לנו עליהם שליטה ממשית, כולל אירועים הקשורים ישירות אלינו. דוגמה בולטת לכך היא הורים המאשימים את עצמם בהתנהגות כלשהי של ילדיהם אפילו בבגרותם.

אם כן, נראה כי אופיה של הביקורת ההרסנית מלווה בעיוותי חשיבה ובסילוף המציאות וכי שימוש במודעות והיגיון בריא יכול להקנות לנו את היכולת להשתחרר מקולה של הביקורת ולחזק דימוי עצמי חיובי יותר.

מצבים נפשיים רבים כגון חרדה כללית ובייחוד חרדה חברתית, דיכאון, התקפי זעם, הפרעות אכילה, קשיים ביצירת יחסי-אנוש תקינים ומגוון רחב של בעיות נוספות מחוברים באופן ישיר לדימוי עצמי נמוך.

דרך מערכת יחסים עם מטפל מוסמך ניתן להתיר את הקשרים המחשבתיים הביקורתיים היוצרים דימוי עצמי נמוך. ההתייחסות המקבלת של דמות מקצועית תומכת מופנמת בעולמו הפנימי של המטופל ויוצרת קול פנימי תומך ומכיל המעודד התפתחות דימוי עצמי גבוה.

במהלך הטיפול לומד המטופל לקבל את עצמו כפי שהוא בתגובה לחיזוק מתמיד מהמטפל. באישור המתקבל מדמות סמכותית, בייחוד דמות המחליפה את מקומו של ההורה המחמיר הביקורתי, נולדת יכולת עצומה לרפא ולהגליד את הפצעים הישנים ולהעלות את הדימוי העצמי. התוצאה המצטברת משפיעה על כל תחום בחיים וגורמת לתחושת חירות המתגברת בהדרגה.

נעמי בר היא מומחית לפסיכותרפיה גופנית.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכותרפיה גופנית.