אין להשאיר שדה זה ריק. אין להשאיר שדה זה ריק.

דימום במערכת העיכול

על הגורמים והטיפולים האפשריים בכתבה הבאה.

על הגורמים והטיפולים האפשריים בכתבה הבאה., 22/07/14

דימום במערכת העיכול הינו תסמין של בעיה במערכת העיכול מעיד על מחלה מסוימת. סיבת הדימום יכולה להיות נעוצה במספר גורמים, שרבים מהם אינם מסכני חיים. רוב הסיבות לדימום קשורות במצבים שניתנים לריפוי או לטיפול, כמו טחורים. למרות שהסיבות לדימום עלולות להיות לא חמורות, דמם רב עלול להיות מצב המסכן חיים ומהווה אחד ממצבי החרום ברפואה ולכן מיוחסת חשיבות רבה לאיתור מקור הדימום.
מערכת העיכול כוללת את הוושט, הקיבה, המעיים הדקים, המעיים הגסים, החלחולת ופי הטבעת.
לצורך איבחון מחולק דימום ממערכת העיכול לשניים:

1) דמם ממערכת העיכול העליונה (וושט, קיבה, ותריסריון)
2) דימום ממערכת העיכול התחתונה הכוללת את המעי הדק, מעי גס וחלחולת.

דימום ממערכת העיכול יכול לנבוע מאחד האיברים הנ"ל, או ממספר איברים בו זמנית. הדימום יכול להיות ממקום קטן כמו כיב בקיבה, או ממשטח גדול כמו זה הנוצר עקב דלקת של המעי. דימום עלול להתרחש לעיתים מבלי שהחולה יחוש בו. דימום כזה נקרא דימום סמוי. למרבה המזל, ניתן לאתר ע"י בדיקות דם סמוי בצואה.
הביטוי לדמם יכול להופיע כדימום טרי או סמוי, הקאה דמית או הקאה בצבע "קפה", יציאות עם דם טרי או יציאות בצבע שחור ( שיחרה - melena )

מהם הגורמים לדימום במערכת העיכול?

וושט:
1. חזרת מיצי קיבה- לפעמים השסתום השרירי בין הוושט והקיבה אינו נסגר היטב ומאפשר חזרה של אוכל ומיצי קיבה חומציים מהקיבה לתוך הוושט, דבר הגורם לדלקת בוושט, ועקב כך דימום מהחלק התחתון של הוושט. מצב זה נקרא בקע בסרעפת; Diaphragmatic Hernia

2. דליות בורידים בחלק התחתון של הוושט, הינם ורידים מורחבים באיזור. בחולים בעלי דליות, הן עלולות להיקרע ולגרום לדימום קשה. שחמת של הכבד היא הסיבה השכיחה ביותר להיווצרות דליות בוושט.

3. סינדרום מלורי-וויס, נובע מהווצרות קרעים בשכבה הפנימית של הקיבה. סינדרום זה נובע בד"כ מהקאות חוזרות, אך עלול להיגרם גם בשל לחץ מוגבר בבטן בגלל שיעול, בקע או לידה.

הקיבה הינה מקור שכיח לדימום, כיב כזה יכול להופיע על רקע גידול בקיבה ולהיות הביטוי היחידי שלו.

היווצרות דלקות וכיבים בקיבה הינם גורם שכיח לדימום. גורמים אפשריים למצב הם:

שימוש באלכוהול, אספירין, תרופות המכילות אספירין ובתרופות רבות אחרות (ובמיוחד בתרופות המשמשות לטיפול בדלקת פרקים) עלולים לגרום לדלקות וכיבים בקיבה, שעלולים להתבטא בדימום.

כיבי דחק: חולים שסובלים מכוויות, הלם, פגיעות ראש, או סרטן, או כאלה שעברו ניתוח נרחב, עלולים לפתח כיבים בקיבה כתוצאה ממצב הלחץ.
דימום עלול להתרחש כתוצאה מהימצאות גידולים שפירים או ממאירים בקיבה, למרות שאלה בד"כ אינם מתבטאים בדימום מסיבי.

כיב בתריסריון (זהו חלקו העליון של המעי הדק) הם הגורם השכיח ביותר לדימום מדרכי העיכול העליונות. הכיבים נגרמים בדרך כלל מחומציות יתר בקיבה יחד עם נוכחות החיידק הליקובקטר פילורי.
דימום שמקורו בקיבה מעלה חשד לגידול בקיבה שלעיתים נראה ככיב קיבה בניגוד לכיב תריסריון שכמעט תמיד הוא שפיר.

מחלות המעי הדק; המעי הדק המחבר בין הקיבה למעי הגס יכול להיות סיבה נדירה יחסית לדמם ממערכת העיכול, הסיבות לרוב בפגם מבנה מולד כגון " סעיף ע"ש מקל", עיוותים מולדים בכלי הדם של המעי, גידולים נדירים.

בדרכי העיכול התחתונות (מתחילת המעי הגס ועד פי הטבעת), המעיים הגסים והחלחולת הם בדרך כלל המקומות בהם מתרחש דימום.

טחורים הם הסיבה השכיחה ביותר לדימום נראה לעין ממערכת העיכול, במיוחד אם זהו דם שנראה אדום בהיר. טחורים הם ורידים מוגדלים באזור פי הטבעת שעלולים להיקרע ולדמם, דימום שנראה על גבי נייר הטואלט. גם אם הדם נראה, יש צורך לשלול סיבות אחרות לדימום, מאחר שבאזור פי הטבעת יכולים להופיע גם פיסורה (קרע), דלקות או גידולים.
גידולים שפירים של המעי הגס, או פוליפים, הינם שכיחים ביותר ונחשבים כסימן ראשון לאפשרות הימצאותו של גידול ממאיר. גידולים אלה עלולים לגרום לדימום אדום בהיר או לדם סמוי. גידול ממאיר של המעי הגס הוא הגידול הממאיר השני בשכיחותו בארה"ב ובדרך כלל גורם לדימום בזמן כלשהו במהלך המחלה.
דלקת מסיבות שונות עלולה לגרום לדימום משמעותי מהמעי. זיהומים בדרכי העיכול עלולים לגרום לשלשול דמי.
קוליטיס כיבית (ULCERATIVE COLITIS) עלולה לגרום לדלקת ולדימום משמעותי מכיבים קטנים ע"פ שטח המעי הגס.

מחלת קרוהן, אם היא מתבטאת במעי הגס, עלולה גם היא לגרום לדימום.
מחלת סעיפית - (דיברטיקולוזיס) במעי, שנובעת מהיווצרות סעיפי מעי קטנים בדופן, עלולה להתבטא בדימום משמעותי.
מבנה לא תקין של כלי הדם במעי הגס עלול להופיע כאשר אדם מזדקן, וע"כ עלולים להופיע דימומים חוזרים.

סיכום: הסיבות לדימום בדרכי העיכול ושכיחות

מערכת העיכול העליונה ( וושט, קיבה, תריסריון)
20- 30 אחוז, כיב בתריסריון
20 - 30 אחוז, כיב דחק בקיבה ובתריסריון
15 - 20 אחוז, דליות ורידים בוושט
10 - 20 אחוז, כיב בקיבה (בחלקו ממאיר)
5 - 10 אחוז , תסמונת מלורי וויס
5 - 10 אחוז, דלקת בוושט מבקע בסרעפת
5 - 10 אחוז, אנגיומה בכלי דם
פחות מ 5 אחוז, שינוים בכלי דם

דימום שמקורו במעי הדק ;
סעיף ע"ש מקל ( Meckel Diverticle )
גידולים (נדיר)
אנגיומה ושינויים בכלי הדם
יש לציין כי דמום ממקורות אלו נדיר מאד.

מערכת העיכול התחתונה ( מעי גס , ורקטום);

השכיחות כאן משתנה בהתאם לקבוצות גיל שונות
מחלה סעיפית של המעי הגס Diverticulosis
גידולים של המעי הגס (פוליפ ,סרטן המעי הגס)
מחלות דלקתיות: דלקת כיבית, מחלת קרוהן
קוליטיס על רקע הקרנות, והפרעה בכלי הדם טחורים ופיסורה

כיצד ניתן לאבחן דימום מדרכי העיכול?

הסימנים לדימום ממערכת העיכול תלויים במקור הדימום ובחומרתו. אם הדם מגיע מהחלחולת או מחלקו הסופי של המעי, דם טרי ואדום יכסה את הצואה או יהיה מעורב בה. אם הדימום בא מחלקה העליון של מערכת העיכול, הדם יהיה כהה יותר. דימום מהוושט, מהקיבה או מהתריסריון, יהיה בדרך כלל שחור או כהה מאד. אם הדימום מאד כהה החולה עלול שלא להבחין בו. עלולות להיות הקאות בעלות גוון אדום בהיר או חום, כאשר מקור הדימום הוא וושט, קיבה או תריסריון.
אם מתרחש דימום מסיבי פתאומי, החולה עלול לחוש סחרחורת, חולשה, להתעלף, להרגיש קוצר נשימה או כאבי בטן ושלשול. הוא עלול להיכנס למצב הלם (מצב של אספקת דם בלתי מספקת לרקמות, במקרה זה עקב אובדן דם בדימום) שיתבטא בדופק מואץ, ירידה בלחץ הדם וקושי במתן שתן. החולה עלול להיות חיוור מאד.
אם הדימום הוא איטי וקורה לאורך תקופת זמן, יחוש החולה עייפות, נטייה לנמנום וקוצר נשימה. החולה עלול לסבול מאנמיה (חוסר דם) ולהיות חיוור.
ישנה חשיבות רבה לאבחון מקור הדימום. לשם כך, על הרופא לקבל היסטוריה רפואית מלאה ולבצע בדיקה גופנית. סימנים כמו שינויים בהרגלי היציאה, שינויים בצבע הצואה ובמרקמה, כאבים או רגישות בבטן, עשויים לתת לרופא מושג על מקור הדימום. הרופא יבצע בדיקות צואה לדם סמוי, וספירת דם ע"מ לברר מהי חומרת הדימום, והאם ישנה אנמיה.

בדיקה אנדוסקופית: היא שיטת אבחון שכיחה המאפשרת ראייה ישירה של מקור הדימום. הבדיקה מאפשרת זיהוי גידולים ואישור או שלילה מידית של קיום דימום, ולכן הרופאים ימליצו ברוב המקרים על שיטה זאת לאבחון דימום מדרכי העיכול. בשיטות האנדוסקופית מוחדר צינור גמיש שבקצהו מצלמת טלוויזיה דרך הפה או דרך הרקטום. בעזרת האנדוסקופ ניתן לבדוק את רוב חלקי מערכת העיכול. ניתן גם לטפל בדימום, ולקחת דגימות רקמה, בעזרת מכשירים הקבועים בקצהו של האנדוסקופ.

פרוצדורות נוספות שמשמשות באבחנה

צילום רנטגן עם חומר ניגוד - בליעת/ חוקן בריום.
אנגיוגרפיה במהלכה מזריקים חומר ניגוד אל תוך כלי הדם. בדיקה זו יכולה להדגים היטב את מקור הדימום. במספר מקרים ניתן באמצעות אנגיוגרפיה להזריק גם חומר מיוחד שעשוי להפסיק את הדימום.

סיכום

כיצד מאבחנים דימום בצואה או בקיא:

- דם בהיר מכסה את הצואה
- דם כהה מעורב בצואה
- צואה כהה עד שחורה (בצבע "זפת")

- דם בהיר בקיא
- דם בצבע קפה בקיא

מה הם הסימנים לדימום חריף?
- חולשה
- קוצר נשימה
- סחרחורות
- התכווצויות וכאבי בטן
- עילפון
- שלשול


מה הם הסימנים לדימום כרוני?
- עייפות
- קוצר נשימה
- נמנום
- חיוורון

כיצד מטפלים בדימום מדרכי העיכול?

השימוש בשיטות אנדוסקופיות שהולך ומתפתח, מאפשר לרופאים לא רק לאתר את מקור הדימום אלא גם לטפל בו. בדימום מדרכי העיכול העליונות ניתן לעיתים קרובות לטפל באמצעות הזרקת חומרים כימיים דרך האנדוסקופ אל מקום הדימום. ניתן גם להשתמש במתמרים שמפיקים חום, קור או אנרגיה חשמלית באמצעותה "מלחימים" את כלי הדם המדמם. השימוש בלייזר הוא נדיר יותר בגלל עלותו הגבוהה.
הסרת פוליפים בעזרת אנדוסקופ, הסרת טחורים והזרקת חומרים כימיים בעזרת אנדוסקופ הינן שיטות המיועדות לסלק את הגורמים לדימום ובכך למנוע את הישנותו.
יש לעיתים צורך בניתוח כדי לטפל במקרים של דימומים קשים ומסיביים או דימומים חוזרים שלא ניתן לטפל בהם בשיטות אנדוסקופיות או שהטיפול האנדוסקופי בהם נכשל.
במקרה של כיב בקיבה או בתריסריון, לאחר שמשתלטים על הדימום החריף, ניתן ניתן לתת טיפול תרופתי למניעת הישנותו. טיפול תרופתי בכיבים ניתן ע"מ להבטיח את רפויים ולמניעת חזרתם.




שתף את הכתבה ב:
פורום רפואת ילדים

ד"ר דני שינהר
ד"ר דני שינהר
רופא בכיר במחלקת כירורגית ילדים בבי"ח תל-השומר. סיימתי את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת"א, ואח"כ יצאתי לשרות צבאי כעתודאי אותו סיימתי כרב סרן וכמ"פ פלוגת רפואה. לאחר שרותי הצבאי התמחתי בכירורגית ילדים בבית חולים סורוקה. לאחר סיום ההתמחות עבדתי 3 שנים בבי"ח איכילוב ומשנת 99 אני עובד בבית חולים תל השומר. במהלך השנים עברתי השתלמות בבית חולים לילדים בלונדון, במהלך עבודתי אני מדריך סטודנטים לרפואה ומרצה בכיר בבית הספר לאחיות בתל-בשומר, אני מנתח ילדים בכל הגילאים החל מפגים ועד למתבגרים, בכל סוגי הניתוחים. אני מנתח ילדים גם בשיטה הלפרוסקופית בהתאם לצורך ומתמחה בניתוחים להזעת יתר בכפות הידיים אצל ילדים ומתבגרים. מומחה להומיאופתיה מודרנית ועובד במרפאת מדיטף ברמת אביב ג' ומטפל במגוון בעיות ברפואת ילדים בעזרת תרופות הומיאופתיות. בשעות הפנאי אני כותב ספרי ילדים (הוצאת כנרת) אוהב להאזין למוסיקה, משחק טניס וקריאת ספרים. נייד: 052. 6666372 מרפאה: 03. 7440888
חיפוש מתקדם
הודעה\מחבר
תאריך ושעה
28/10/14 11:30
  בד דם     אלונה 
28/10/14 11:01
  שאלה לרופא    מוטי 
28/10/14 07:09
29/10/14 14:55
30/10/14 08:44
  שאלה דחופה    גלי 
28/10/14 07:04
27/10/14 10:54
27/10/14 10:39
  כאב    לימור 
27/10/14 07:00
27/10/14 19:14
26/10/14 17:05
26/10/14 16:05
25/10/14 21:07
25/10/14 14:43
  תולעים    שלומית 
25/10/14 06:48
27/10/14 19:24
772 771 770 769 768 767 766 765 764 763 762     הקודם    
חיפוש מתקדם