אסתמה: 300 מיליון חולים בעולם

שכיחותה של האסתמה עולה עם התפשטותו של אורח החיים המערבי. עם זאת, רוב חולי האסתמה אינם מודעים לחומרת מחלתם ולא מטפלים בה כראוי

מאת: ד"ר שבתאי ורסנו, 08/05/11

אסתמה היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים ומבוגרים. שכיחות האסתמה עלתה מאוד בעשורים האחרונים, יחד עם העלייה במחלות אלרגיה אחרות ובמקביל לנטיית האוכלוסייה העולמית לעבור לחיים עירוניים ולסגנון חיים מערבי. שכיחות האסתמה בעולם משתנה לפי אזורים גיאוגרפיים ואתניים ומגיעה לשיא של 35% בילדים בסקוטלנד. שכיחות האסתמה בישראל בילדים היא כ-17% ובכלל האוכלוסייה כ-9%. בסך הכל יש בישראל למעלה מ-300,000 חולי אסתמה. כאשר האסתמה אינה מאוזנת כראוי, היא פוגעת באיכות החיים ועלולה אף לגרום למוות.

רוב חולי האסתמה אינם מודעים לחומרת מחלתם. במקרים רבים, המחלה אינה מטופלת ואינה מאוזנת כראוי. זאת, משום שקיים פער גדול בין הערכת חומרת המחלה על ידי החולה לבין חומרת המחלה כפי שהרפואה רואה אותה, כפי שהראה מחקר בינלאומי שפורסם ב- 2004. על פי מחקר זה מסתבר כי חולים רבים שדרגת מחלתם מוגדרת מבחינה רפואית כבינונית או קשה מצהירים למרות זאת כי מחלתם מאוזנת בצורה טובה והם אינם מקפידים על הטיפול הרפואי המומלץ.

ההסבר לפער זה נעוץ כנראה בעובדה שרופאים מגדירים את חומרת האסתמה על פי שכיחות הסימפטומים ועל פי השינוי בתפקודי הריאה, ואילו החולים מגדירים את חומרת מחלתם על פי יכולתם לבצע את הפעילויות היום יומיות. מסתבר כי חולי אסתמה בלתי מאוזנת מאמצים לעצמם בהדרגה סגנון חיים של פעילות מוגבלת שהופכת מבחינתם להיות נורמאלית ומשום כך הם מרוצים מרמת האיזון של מחלתם ואינם נוטלים את הטיפול המונע.

סיבה נוספת לפער בין חומרת המחלה בפועל לבין תחושת החולה היא כי בחלק מחולי האסתמה היכולת לחוש בקשיי הנשימה לקויה, ולכן תחושתם טובה יחסית לחומרה האמיתית של מחלתם. חולים אחרים, בעיקר אלו שנתקפים בהתקפים מסכני חיים כמעט עד כדי מוות, מאמצים לעצמם צורת התנהגות של התכחשות למחלתם כדרך להתמודדות עם האיום שמחלתם הקשה מטילה עליהם. הם אינם נענים להמלצות הטיפוליות של הרופאים לטיפול מונע קבוע, וסומכים בעיקר על מרחיבי סמפונות מידיים כגון ונטולין או בריקלין, שאינם מעניקים טיפול ממשי אלא טיפול מקל בלבד.

טיפול תרופתי באסתמה

הטיפול התרופתי באסתמה מכוון לפי דרגת החומרה של המחלה. בכל מקרה שחולה סובל מסימפטומים של קשיי נשימה פעם-פעמיים בשבוע לאורך זמן, עליו לעבור משימוש במרחיבי סמפונות קצרי טווח (ונטולין/בריקלין) לשימוש במשאפים משולבים המכילים סטרואיד בתוספת מרחיב סמפונות בעל פעילות ממושכת.

בנוסף לטיפול התרופתי יש להימנע מחשיפה לגורמים מגרים ולאלרגנים בבית או במקום העבודה כגון עשן סיגריות, חיות מחמד וכימיקלים. יש להימנע משימוש בתרופות העלולות להחמיר אסתמה, ולכן יש ליידע כל רופא מטפל כי החולה סובל גם מאסתמה. על הצוות המטפל מוטלת האחריות ללמד את החולה להשתמש נכון במשאפים ולוודא את מיומנותו בשימוש כזה בביקוריו במרפאה. בנוסף, חולי אסתמה חייבים אחת לתקופה, שאורכה משתנה בהתאם לחומרת מחלתם, לבצע בדיקת תפקודי ריאה בכדי לעמוד על יעילות הטיפול מבחינה אובייקטיבית.

מאמצי המניעה

בשל שכיחותה הגוברת של מחלת האסתמה בעולם נעשים מאמצים מחקריים כדי לברר האם ניתן למנוע את הופעת האסתמה, בעיקר זו שעל בסיס אלרגי. מכיוון שאסתמה אלרגית היא ביטוי למטען גנטי מסוים המושפע מגורמים סביבתיים (חשיפה לאלרגנים ולגורמים מסייעים כגון עשן סיגריות, זיהום אוויר וסביבת העבודה), מתרכז המחקר בשנה הראשונה לחיים בתינוקות עם סיכון גבוה למחלה אלרגית (תינוקות להורה/הורים אלרגיים).

תוצאות המחקרים עד כה אינן חד-משמעיות. עם זאת נראה כי טיפול משולב של מניעת חשיפה לאלרגנים נשאפים כגון קרדית אבק בית, לאלרגנים תזונתיים כגון חלב פרה (ולחלופין הנקה כצורת תזונה יחידה בארבעת החודשים הראשונים לחיים) ולגורמים מגרים כגון עישון פסיבי, מצליח להוריד את שכיחות הופעת האסתמה בתחילת החיים לעומת תינוקות שחשיפתם לגורמים האלה לא נמנעה.

ד"ר שבתאי ורסנו, מנהל היחידה לחינוך ולטיפול באסתמה וסגן מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.

החודש מצויין יום המודעות העולמי למחלה.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.