דיכאון: דור חדש של תרופות

עקבו אחרינו ב

"בעשרים השנה האחרונות יש גל אדיר של מחקר ופיתוח בתחום התרופות הפסיכיאטריות בכלל ובתחום נוגדי הדיכאון בפרט”, אומר ד”ר אהוד ססר, פסיכיאטר מומחה העוסק בפסיכיאטריה כללית ובפסיכיאטריה משפטית. מחלת הדיכאון, הנחשבת למגיפה של המאות ה-20 וה-21, מטופלת בכמה תרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על המוח במטרה להפחית דיכאון, חרדה ותוקפנות.

התרופות נוגדות הדיכאון נעשו נפוצות יותר ויותר. ד"ר ססר: "היקף הדיכאון אינו אחיד ברחבי העולם. לדוגמה, בארה"ב עד כ-17% מהאוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם, אך ביפן רק כ-3%. בישראל ההיקפים דומים לאלה שבארה"ב, כאשר שיעור נשים הסובלות מדיכאון כפול מאשר שיעור הגברים. בארה"ב כ-11% מהנשים ו-5% מהגברים השתמשו בתרופות נוגדות דיכאון. יש להניח שהמספרים בישראל נמוכים יותר".

עידן הפרוזאק

רבים נוטים לחשוב בטעות כי דיכאון הוא מחלה חדשה וכי הטיפול בה החל עם עידן הפרוזאק. אכן דיכאון הפכה למחלה נפוצה יותר עם השנים, אך ניתן למצוא לה עדויות כבר בתקופות קדומות. ד"ר ססר: “הטיפול התרופתי נגד דיכאון החל עוד הרבה לפני שנות ה-50; מאז ימי יוון העתיקה נעשה שימוש בצמח ההיפריקום, שבדומה לרבים מנוגדי הדיכאון כיום גם הוא מעלה את הרמות הסרוטונין במוח ומחקרים הראו שיש לו השפעה נוגדת דיכאון מתונה. בשנות ה-50 החל טיפול בדיכאון באמצעות תרופות מקבוצת הטריציקליים, ובהמשך בתרופות מקבוצות נוספות כגון מעכבי מונואמין אוקסידאז וטטראציקליים. בשנות ה80- החל 'עידן הפרוזאק', עם פיתוחן של תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI, מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים, המצויות גם כיום בשימוש נרחב וכוללות את התרופות 'פרוזק', 'ציפרמיל', 'ציפרלקס', 'לוסטרל', 'סרוקסט', 'פבוקסיל' ועוד.

"לצד כל אלה קיימים זה זמן רב טיפולים לא תרופתיים יעילים נגד דיכאון כגון טיפולים פסיכולוגיים שונים והטיפול בנזעי חשמל 'ECT' שקיים מאז שנות ה-30 ומראה עד היום יעילות גבוהה נגד דיכאון, יותר מכל טיפול תרופתי”.

פחות תופעות לוואי

התרופות מסוג SSRI גרמו לשינוי בטיפול ובהתמודדות עם דיכאון בעולם המערבי. ד"ר ססר: “תרופות אלה הביאו עימן בשורה חדשה שהפכה אותן לנפוצות יותר. התרופות הללו סבילות יותר ותופעות הלוואי שלהן פחותות ונסבלות יותר מהתרופות שהיו בשימוש קודם לכן. תופעות הלוואי של התרופות הקודמות כללו, בין היתר, תופעות לבביות, סדטיביות, אורינריות ועוד. כמו כן היה להן סיכון טוקסי במנת יתר, כלומר היה קל יותר להתאבד באמצעותן. לעומת זאת התרופות מקבוצת ה-SSRI ששווקו בשנות ה-80 והתרופות שפותחו מאז נחשבות בטוחות יותר מבחינת תופעות הלוואי; דבר זה איפשר לרשום אותן ביתר חופשיות לאוכלוסייה הסובלת מדיכאון”.

מגמות חדשות

מאז מהפכת התרופות מקבוצת ה-SSRI לטיפול בדיכאון, פותחו תרופות נוספות בעלות מנגנון שונה המשמשות אף הן לטיפול בדיכאון. ד"ר ססר: "התרופות מקבוצת SSRI מסייעות לטיפול בדיכאון באמצעות העלאת רמות הסרוטונין במוח. יש תרופות המעלות את רמתם של חומרים אחרים במוח - נוירוטרנסמיטורים נוספים הקשורים אף הם להתפתחות של דיכאון, בהם נוראדרנלין (נוראפינפרין) ודופמין. מאז שנות ה-80 פותחו טיפולים נוספים שמעלים את רמות החומרים הללו באמצעות תרופות מקבוצת SNRI - מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין, כגון 'אפקסור', 'איקסל', ו'סימבלטה'; קבוצת NRI, מעכבי ספיגת נוראפינרפין בררניים כגון' אדרונקס'; קבוצת NaSSA, נוראדרנרגים עם סרוטונינרגים בררניים בהם 'רמרון' ו'בונסרי'; וקבוצת NDRI, מעכבי ספיגת דופמין וסרוטונין כגון 'וולבוטרין'. כמו כן יש תרופות שיכולות להגביר את ההשפעה של התרופות נוגדות הדיכאון כגון 'ליתיום', הורמון בולטת התריס (T3) או 'בוספירון'”.

ד"ר ססר מעריך כי העתיד יביא טיפולים ותרופות חדשים. לדבריו, "בשנים האחרונות נערכים מחקרים רבים למציאת תרופות נוגדות דיכאון שפועלות במנגנונים חדשים כולל השפעה על גלוטמט - נוירוטרניסמיטור נוסף, BDNF - חומר שמעודד יצירת נוירונים, CRF - חומר המשפיע על רמות הסטרואידים, מלטונין - הורמון הקשור למנגנון השינה ועוד".

בואו לדבר על זה עם בפורומים הבאים:

פורום דיכאון - אבחון וטיפול
פורום פסיכיאטריה