דיכאון: שישה מיתוסים מזיקים

הסובלים מדיכאון נאלצים להתמודד בשתי חזיתות: לא רק המצב הנפשי, אלא גם הסטיגמות המיותרות שמתלוות אליו. הגיע הזמן לעשות סדר בדברים

מאת: מערכת doctors, 22/02/11

דיכאון וחרדה מציבים את הסובל מהן בדילמה של חשיפה חברתית. קשה לצאת מהארון כאדם הסובל מדיכאון, פחות בשל הדיכאון עצמו ויותר בשל הסטיגמות החברתיות הכרוכות בו. נראה שלאנשים קל יותר להודות בכאב גופני, בקושי פיזי, מאשר בקשיים הנחשבים נפשיים בלבד. אנשים רבים מתקשים יותר לספר לחבריהם שביקרו אצל הפסיכיאטר, מאשר לספר על ביקור אצל רופא המשפחה.

בחיינו טריגרים רבים, כמו לחץ ומתח בעבודה, אשר עלולים לעורר תופעות של דיכאון וחרדה, גם אם תמיד האמנו כי לנו זה לא יקרה. במרבית המקרים, אדם הסובל מדיכאון זקוק לתמיכה משולבת, תרופתית וטיפולית, כדי שיוכל לתפקד, להרגיש טוב יותר ולשפר את שביעות רצונו מחייו. בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ומכרים הם חלק חשוב מתהליך ההתמודדות ורצוי להיעזר בהם.

ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית בכירה בקופת חולים כללית, מפריכה כמה מיתוסים הקשורים בדיכאון וחרדה, במטרה להקל על ההתמודדות עם החשיפה ובקשת התמיכה:

• רבים חושבים שדיכאון הוא מחלת נפש, אבל אין זה כך. מחלת נפש היא מצב שבו האדם מנותק מן המציאות, הוזה הזיות או מאמין בדברים לא מציאותיים, ובדיכאון אין זה כך. מחקרים מראים כי במהלך החיים עד 20% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון. עד 25% מהנשים יסבלו מדיכאון לעומת 15% מהגברים. אלה מספרים גבוהים, שמעידים על כך שכל אחד מכיר אדם שנפגע מדיכאון. אם כך, דיכאון אינו מחלת נפש אלא מצב נפשי נפוץ למדי.

• עזרה נפשית פסיכולוגית או פסיכיאטרית אינה מיועדת ל"משוגעים". רבים בוחרים בטיפול פסיכיאטרי ותרופתי ונעזרים בשיחות ומפגשים כדי להתמודד עם בעיות ממוקדות, לשפר את איכות חייהם, ולהמשיך בחייהם לאחר שמצבם ישתפר.

• דיכאון אינו חולף מעצמו. דיכאון שאינו זוכה לטיפול עלול להימשך אפילו שנה וחצי של סבל, ייסורים וקשיים, וחוסר טיפול מעלה את הסיכויים לדיכאון נוסף בעתיד. עם זאת, דיכאון לא חייב להיגרר ולהימשך שנים. רצוי לקבל עזרה ברגע שמזהים את התסמינים.

• דיכאון אינו מחייב טיפול פסיכולוגי ארוך טווח. טיפול קוגנטיבי קצר ומוגבל בזמן יכול לסייע מאוד במקרי חרדה ודיכאון, במיוחד בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון.

• תרופות נוגדות דיכאון אינן ממכרות: תרופות נוגדות דיכאון, כגון ציפרלקס או פרוזק, מעלות את רמת הסרוטונין במוח, מוליך עצבי האחראי בין היתר על מצב הרוח הטוב, אך הן אינן ממכרות. תרופה ממכרת היא תרופה שדרוש מינון גבוה יותר ויותר ממנה כדי להשיג את אותה השפעה, ושהפסקתה גוררת החמרה במצב. הפסקה של טיפול נוגד דיכאון אינה גורמת להחמרה במצב, ולאחר הגעה למינון המתאים, בדרך כלל אין צורך להמשיך ולהעלות את המינון.

• גם קשישים סובלים מדיכאון – לא נכון לחשוב שהם "פשוט זקנים". דיכאון אינו מצב טבעי בשום גיל. בגיל השלישי משפיעים כמה גורמים על מצבו של האדם, וחלקם עלולים להוות טריגר להופעת דיכאון. לעיתים קרובות דיכאון בגיל השלישי "מתחבא" מאחורי תסמינים גופניים אופייניים לגיל זה כמו כאבי פרקים, נדודי שינה וכדומה. לכן חשוב לאבחן דיכאון בגיל השלישי ולהעניק טיפול תרופתי ופסיכיאטרי שיכול לסייע לאדם בכל גיל לחיות חיים מלאים ורבי סיפוק.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום דיכאון - אבחון וטיפול
פורום פסיכיאטריה