כדורים נגד דיכאון: בעד ונגד

האם לכל דיכאון - נוגד דיכאון? ד"ר אילן טל מסביר באילו מקרים ראוי לבחור בטיפול תרופתי ומתי דווקא מומלץ להיעזר בטיפול התנהגותי קוגנטיבי

מאת: ד"ר אילן טל, 01/12/10

מאז שנת 1980, כשהופיע הפרוזק לראשונה בשמי הפסיכיאטריה, החלה תקופה חדשה של שימוש בתרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון. לא עוד נוגדי דיכאון עם אין ספור תופעות לוואי (כולל השפעה בלתי רצויה על הלב), אלא דור חדש של תרופות, עם יעילות גבוהה ועם מיעוט תופעות לוואי. התרופות נוגדת הדיכאון רק הלכו והשתפרו מאז, וכיום קיים מגוון רחב של תרופות כאלה, מסוגים שונים והתוויות שונות. בשנים האחרונות בארץ ובעולם קיימת אף "אופנה" של נטילת תרופות כאלה, בכל סוגי הדיכאון. החל מהדיכאון הקליני הכבד, דרך דיכאון שלאחר לידה, דיכאון שסביב מחזור בנשים ועד לתחושות דכדוך מתמשכות.

אין תשובה ברורה האם כדאי ליטול תרופות נגד דיכאון, ואם כן באיזה עיתוי ליטול אותן. הבה ננסה לעשות סדר: מדוע כדאי ומדוע לא, זאת כדי שכל אחד יוכל להחליט, יחד עם המטפל שלו - האם כן או לא.

היתרונות בנטילת תרופות נוגדות דיכאון

יש כמה יתרונות חשובים בנטילת תרופות נוגדות דיכאון. הראשון, שלא צריך להשקיע בעבודה פסיכולוגית אישית. לא לשבת על יומני מחשבות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ולא להתעמק בעולם הרגשי, על מנת לנסות להבין אותו. דבר המצריך עיבוד חוויות רגשיות כאלה או אחרות בטיפול שיחתי רגשי.

שנית, חיסכון בזמן. לתרופות לוקח זמן מועט יחסית להשפיע. בתחום הנפש, הכל קורה הרבה יותר לאט. זמן הפעולה לתרופה נגד דיכאון הוא כחודש בממוצע, שזהו בערך הזמן שלוקח גם לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי להשפיע. אבל לטיפול רגשי לוקח זמן רב הרבה יותר - לא שבועות, אלא חודשים ולעתים יותר מכך.

שלישית, כאשר הדיכאון קשה מאוד וגורם לבעיה בתפקוד או מהווה סכנה אובדנית ולא ניתן לערוך טיפול בשיחות, בעצם- אין בכלל בררה אחרת.

יתרון נוסף הוא שתרופות נגד דיכאון יעילות גם בטיפול בחרדה, שכן רובן מטפלות גם במרכיבים חרדתיים, כאשר הם מופיעים עם דיכאון או בלעדיו.

ומה לגבי החסרונות?

כמובן שקיימים מספר חסרונות, כאשר חלקם משמעותיים. ראשית, אמנם קיימות מעט תופעות לוואי, אך הן עדיין מופיעות - בעיקר בחילות, הפרעות בתפקוד מיני ולעתים גם שינויים במשקל. אצל מרבית האנשים הן לא מופיעות ואז אין בעיה, אולם בחלק מהאנשים בהם תופעות הלוואי כן מופיעות - הן עלולות להציק עד כדי הפסקת טיפול.

שנית, כאשר אדם נוטל תרופה, הוא אינו עובד עבודה עצמית, ונשאר תלוי בתרופה. אדם אשר עבר טיפול קוגניטיבי התנהגותי או רגשי, למשל, לומד לנטרל רגשות ומחשבות מציקות גם בלי תרופות, ומשיג בין השאר תחושת ביטחון לגבי יכולתו האישית.

שלישית, במקרים של דיכאון קל הנמשך לאורך זמן, הטיפול התרופתי לא תמיד עוזר. כך גם במקרים של דכדוך הקשור לעניינים רגשיים המושפעים מאירועים משמעותיים בחיים (עבודה, זוגיות, מימוש יכולות עצמיות ועוד). בניגוד לחרדה קלה ומתמשכת שכן תגיב לטיפול תרופתי, דיכאון מתמשך ולא עמוק - לא בהכרח יגיב אליו. מאמרים פסיכיאטרים עדיין מתווכחים לגבי היעילות של תרופות נגד דיכאון במקרים אלו.

החלופה - טיפול לא תרופתי

הטיפול המרכזי הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי לסוגיו, בו לומד האדם לנטרל מחשבות כאלה ואחרות ולהתמודד טוב יותר עם מה שעובר עליו.

היתרונות המרכזיים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי הם מהירות הטיפול - יעילותו לאחר מספר שבועות דומה ליעילות הטיפול בתרופות; תחושת שליטה הנמצאת בידיו של המטופל ולא בתרופה, אך ה"מחיר" או החיסרון הוא הצורך להשקיע בטיפול. אף טיפול בשיחות אינו עובד אם לא משקיעים בו ומתמסרים אליו. קיימים טיפולים לא תרופתיים נוספים, חלקם עדיין ניסיוניים, כמו גירוי מגנטי למוח, ואנו עדיין חוקרים את השפעתם.

אז מה להחליט?

במקרים בהם הדיכאון קשה, מלווה באובדנות, או משתק - אין שאלה, וכדאי לסיים את הסבל מוקדם ככל האפשר. במקרים של דיכאון קל, הנמשך לאורך זמן, וקשור למטענים רגשיים (למשל, חוסר מימוש עצמי או בעיות במערכת זוגית) - כדאי דווקא לפנות לכיוון השיחתי. בכל שאר המקרים כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר או הפסיכולוג המטפל, והתשובה תלויה במידה רבה בהעדפה של הפונה עצמו, השקפותיו ועולמו.

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.