רככת בילדים: המחלה שלא נעלמה

הרככת היא מחלה הגורמת להתרככות העצמות ונובעת ממחסור בויטמין D. בעבר המחלה הייתה נפוצה אך החל משנות השלושים של המאה שעברה , עת החלו להוסיף ויטמין D למוצרי החלב, ירדה שכיחותה וכמעט שנעלמה. מאמר שיפורסם בגיליון הקרוב של כתב העת Pediatrics , מדווח כי המחלה חוזרת.

בעקבות פרסומו הצפוי של המאמר הגיבו רשויות הבריאות האמריקאיות באומרם כי הסיבות לחזרת המחלה הן הפופולריות העולה של תחליפי החלב (כמו חלב סויה), ההנקה שאינה מלווה במתן הויטמין, וירידה בחשיפת הילדים לאור השמש. מלבד אספקה מבחוץ, יכול הגוף ליצר בעצמו ויטמין D על ידי שימוש באור השמש כך שחשיפה מועטה לאור יום עלולה להביא למחסור בויטמין.

ד"ר נורמן קארבלהו, מעורכי המחקר, אמר כי "רובנו נטינו לזלזל באפשרות חזרתה של המחלה אך כיום ברור כי גילינו מגמה של עליה ניכרת בשכיחותה". קארבלהו ערך את מחקרו בנושא תת תזונה אצל ילדים במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית. ממצאי המחקר, שהחל בשנת 1997 ונמשך כשנתיים, העלו כי אחד מכל מאתיים אלף ילדים במדינה אושפז בשל מחלת הרככת. כותבי המאמר מעריכים כי מדובר בשיעור גבוה יותר מכיוון שהמחקר התנהל בדרום המדינה, שם מזג האוויר בהיר יותר מאשר בצפון והילדים זוכים לחשיפה מספקת לאור השמש.

בין מסקנות המחקר: ילדים אינם מקבלים כיום מספיק ויטמין D מכיוון שהוריהם נוטים להשאירם זמן ממושך יותר בתוך הביית ובמעונות יום ומנסים להרחיקם מן השמש בשל החשש מהתפתחות סרטן העור. "ההורים עובדים שעות ארוכות וכשהם מתפנים לילדיהם כבר יורד הערב. כך ילדים נחשפים לאור שמש רק בסופי השבוע" מסביר קארבלהו.

החשש ממחלת הרככת מעמיד בעיה אל מול רשויות הבריאות, אותן רשויות עצמן שממליצות למרוח קרמים מסנני קרינה כדי להגן על הילד מקרינת השמש העלולה לגרום לסרטן העור.
"איננו יכולים להמליץ על הגברת חשיפת הילדים לקרינת השמש ועל כן חשוב שההורים ייוועצו ברופא המשפחה לגבי הצורך בתוספות תזונתיות של הויטמין", כך אומר בתגובה לממצאים ד"ר טומאשק מהמרכז למניעה ובקרת מחלות.

בין היתר, יש לשים לב לתכולת תחליפי החלב שהפכו פופולריים בשנים האחרונות. רובם, בעיקר אלו המיוצרים מפולי סויה, אינם מכילים מספיק מן הויטמין.
המרכז למניעה ובקרת מחלות פנה לאחרונה לרופאים בבקשה לשים לב שנשים הרות הנמצאות בטיפולם צורכות מספיק מן הויטמין. במקביל, רשות המזון והתרופות האמריקאית ביקשה מהם להתחיל ולדווח על כל מקרי החסרים התזונתיים הנובעים משימוש בתחליפי חלב. לדברי קארבלהו, קיימת בעיה של חוסר מודעות לנושא ורופאים רבים לא ראו מעולם מקרה של רככת ויתקשו לזהותו אצל מטופליהם. הוא מביא כדוגמה את סיפורה של אחת ממטופלותיו, שהקפידה על תזונה מאוזנת לאורך כל ההריון וגם לאחר הלידה, בתקופת ההנקה. בנה אובחן כסובל מרככת בגיל שבעה חודשים בלבד לאחר שפיתח התכווצויות אפילפטיות. אמו סיפרה, ולא במפתיע, כי ידעה שחשוב לשמור על תזונה עשירה ומאוזנת לאורך ההריון ובתקופת ההנקה אך איש לא סיפר לה מעולם על סכנת הרככת ומה עליה לעשות בכדי להימנע ממנה.