דאגה מהרפורמה בבריאות הנפש
הצעת חוק בנושא בריאות הנפש אשר נידונה בימים אלה בכנסת, מעוררת חששות בקרב הפסיכיאטרים ורופאי המשפחה. לטענתם, דרושים שינוים ברפורמה לטובת המטופלים
הצעת חוק בנושא שירותי בריאות הנפש מעוררת בימים אלה תגובות רבות בקרב העוסקים בתחום. על-פי הרפורמה, מרכז הכובד של טיפול בחולי נפש יועבר מאשפוז בבתי-חולים פסיכיאטריים לקהילה ובשילוב בריאות הנפש ברפואה הכללית, וזאת באמצעות צמצום מיטות האשפוז והרחבת המערך הקהילתי לטיפול בנכי הנפש. יש לציין כי בעבר ניסה משרד הבריאות לפעול לשינוי החוק כדי להעביר את כלל האחריות למתן שירותי בריאות הנפש לקופות החולים, אך ללא הצלחה. הקופות התנגדו לקבל על עצמן אחריות למתן השירותים, בשל חוסר משאבים ההולמים את צורכי האוכלוסייה הזקוקה להם.
במושב הכנסת הקודם נדונה הרפורמה בבריאות הנפש במסגרת הצעת חוק לתיקון ביטוח בריאות ממלכתי. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, אך הכנסת התפזרה ומאז לא נערכו דיונים בנושא. לאחרונה פנו נציגי משפחות של חולי נפש לבג"ץ והוחל דין על הצעת החוק.
רוב הגורמים הרלוונטיים במערכת הבריאות, בכלל אלה ההסתדרות הרפואית, תמכו ברפורמה בבריאות הנפש מאז היווסדה, כיוון שסברו כי אין מנוס מהעברת רפואת הנפש לאחריות קופות החולים. אולם, דווקא מהגורמים המקצועיים נשמעות הסתייגויות נגד תוכנה של הצעת החוק, שאינו משקף את רוחה של הרפורמה המקורית בבריאות הנפש, והעלול לפגוע פגיעה קשה במטופלי הנפש. גורמים אלה מפנים דרישה כלפי הרשות המחוקקת להבטיח, כי אילוצי תקציב לא יפגעו במטופלים הפסיכיאטריים, וכי כל מי שיזדקק לשירותי בריאות הנפש אכן, יקבל את הטיפול הדרוש ללא דיחוי.
על-פי הצעת החוק, ייסגרו 50 מרפאות בריאות הנפש ללא התחייבות מטעם קופות החולים להקמת מערך אמבולטורי חלופי. קיים חשש כבד כי מטופלים אלו שיוותרו ללא טיפול יהפכו להומלסים, ידרדרו לפשע ויגיעו לבתי כלא, כפי שקורה בארה"ב. כמו-כן, הצעת החוק קובעת מכסות מקסימאליות של טיפולים שיהיה כל מטופל זכאי לקבל אף אם מצבו מחייב טיפולים נוספים.
"במדינות החברות ב-OECD תקציב בריאות הנפש מהווה 10% מתקציב הבריאות הכללי ואילו בישראל תקציב בריאות הנפש הוא 5% ואף פחות מהתקציב הכללי", אמר ד"ר יהודה ברוך, מנהל ביה"ח אברבנאל במסגרת יום העיון של ההסתדרות הרפואית שנערך היום (ד') במטרה לגבש מסקנות באשר לשינויים החיוניים שיש להטמיע בהצעת החוק.
לדברי ד"ר ברוך, "הרפורמה מתקנת מעט את המצב הנוכחי. לדוגמא, כיום הממוצע השנתי של מפגשי מטפל-מטופל הוא 7 פעמים למבוגר ו-9 פעמים לקטין, ואילו בעקבות הרפורמה יהיו 10 מפגשים שנתיים למבוגרים ו-14 מפגשים לקטינים". עוד הוא ציין כי "הרפורמה לא פותרת את סוגיית הילדים והמתבגרים וכיום אין מספיק מטפלים בפסיכיאטריה של הילד".
ד"ר ברוך התייחס לפערים בין המרכז לפריפריה וציין כי אחוז המטופלים הארצי בבריאות הנפש עומד על 2.53%, בצפון - 2.03%, במרכז 3.35% ואילו בדרום רק 1.62%. "נשתדל להפנות לפריפריה את התקנים החדשים שיהיו" הוא הדגיש. אולם כאמור, המצב קשה בכל הארץ וכיום שיעור מיטות אשפוז לנפש עומד על 0.42 מיטות לאלף איש. "צריך לתת תקנים לתוספת כוח אדם", אמר ד"ר ברוך. "בכל יום שלא קורה אסון במחלקות הסגורות אני שמח".
מכיוון שמרבית הנטל אמור לעבור לקופות החולים, רופאי המשפחה הביעו הסתייגות מהמהלך. "המצב כיום הוא שלכל רופא משפחה יש 1,300-1,500 מטופלים", אמר ד"ר יצחק בר-אור, מומחה ברפואת המשפחה בשירותי בריאות כללית. "זמן המפגש של חולה עם רופא משפחה הוא 7 דקות בממוצע. בנוסף לתחומים הרגילים, ישנו עיסוק בנושאים מנהלתיים ותעסוקתיים".
ד"ר בר-אור, ציין כי על-פי מחקר שבוצע נמצא כי כ-37% מהאוכלוסייה חשו במהלך השנה האחרונה הפרעה כלשהי בתחום בריאות הנפש. "הרופא הראשוני הוא הכי אמין ומוכר למטופל. הוא נגיש ואינו נושא סטיגמה פסיכיאטרית, אולם יש קורלציה ברורה בין משך הביקור ואיכותו, ולכן ישנן חששות מהרפורמה שעלולות להשפיע על הרפואה הראשונית, כגון מטלות נוספות על רופא המשפחה".
ד"ר בר-אור מסכם: "הרפורמה תגרום לסרבול הטיפול למטופלים בבריאות הנפש ורופאי המשפחה מאד חוששים מזה, מכיוון שכבר היום יש על רופאי המשפחה עומס בלתי נסבל וכתוצאה מכך יש התמרמרות של רופאים. בלתי אפשרי להטיל נטל נוסף כלשהו שעלול לגרום לקריסה. מטופלי בריאות הנפש הם אוכלוסיה חלשה ולכן צריך להגן עליהם כדי שלא יפגעו".
מההסתדרות הרפואית נמסר כי "ההסתדרות הרפואית תומכת בקיום רפורמה אמיתית ומכירה בחשיבות העברת האחריות הביטוחית, אולם מתנגדת נחרצות להעברת האחריות מבלי שנעשות ההתאמות הנדרשות ותיקון הכשלים שבהצעת החוק".
בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.
