כאב גב גורם להיעדרות מהעבודה

(0)
לדרג

מחקר חדש חושף: 1 מכל 10 ישראלים סובל מכאבי גב או מפרקים באופן כרוני. מספר הסובלים מהפרעות אלו צפוי לעלות ולהוות נטל על משאבי מערכות הבריאות והרווחה

מאת: מערכת zap doctors

כ-50% מכלל ההיעדרויות מעבודה הנמשכות שלושה ימים ומעלה נובעות בשל כאבי גב ומפרקים. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, שנערך ב-25 מדינות, ובשנה האחרונה גם בישראל. תוצאות המחקר נידונו היום (ג') במסגרת פורום "בריאות-כלכלה" בהשתתפות בכירים מתחום הרווחה, הבריאות והתעסוקה.

"דרוש טיפול מערכתי דחוף"

מתוצאות המחקר עולה כי בישראל חיים לפחות 700 אלף אנשים עם כאבי שריר-שלד כרוניים. פרופ' משה טישלר, יו"ר איגוד הראומטולוגים בישראל, טוען כי חולים רבים הסובלים מהפרעות שריר-שלד אינם מודעים להשלכות העתידיות של מחלתם או מופנים בשלב מאוחר מדי למומחה. "הדבר משפיע באופן ישיר על חומרת מחלתם וסיכויי ההחלמה ממנה. מצב זה מצריך טיפול מערכתי דחוף", הוא אומר.

המחקר מעריך כי מספר הסובלים מהפרעות אלו, צפוי לעלות עוד יותר ולפגוע בכושר הייצור ובתעשיה הישראלית ולהוות נטל כבד על משאבי מערכות הבריאות והרווחה. לדברי פרופ' יוסף ריבק, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד ממשרד הבריאות, "80% מהאוכלוסיה הבוגרת יושפעו מהפרעות שריר-שלד בשלב כלשהו בחייהם. המחקר החדש מדגים עד כמה הבעיה חמורה ודורשת טיפול מערכתי".

פרישה מוקדמת בשל סיבות בריאותיות

פרוייקט המחקר ?Fit For Work ("כשירים לעבודה?"), נערך על ידי "מכון העבודה הבריטי" (The Work Foundation), כחלק מתכנית ייחודית המקיפה 52 מדינות אירופיות ואחרות. המחקר התבצע בשנה האחרונה גם בישראל, בשותפות עם משרדי ממשלה, ובחן בפירוט את השלכותיהן של "הפרעות שריר-שלד" על חייהם ומצבם התעסוקתי של אלפי עובדים ישראלים.

"הפרעות שריר-שלד", הינן שם כולל למגוון רחב של מצבים אורטופדיים וראומטולוגיים כגון כאבי גב, נקעים בידיים ובצוואר או מחלות מפרקים. על פי ארגון הבריאות העולמי, הן מדורגות במקום הרביעי מבין עשר המחלות השכיחות ביותר הפוגעות בנשים ובמקום התשיעי בין אלו הפוגעות בגברים. הן מלוות בכאבים ומוגבלויות רבות, ובעלות השפעה על תפקודו של האדם בעבודה ובחייו הפרטיים.

על פי המחקר, התואם את הערכות האיחוד האירופי לגבי מדינות מפותחות נוספות, הפרעות שריר-שלד אחראיות ל-60% ממקרי אובדן כושר עבודה לצמיתות. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי 32,612 ישראלים, חלקם הגדול בגיל העבודה, מקבלים קצבת נכות ממשלתית כתוצאה מהפרעות אלו. נסיונות השיקום של נפגעים מהפרעות שריר-שלד יקרים לעין ערוך מאלו של נפגעים אחרים, אך רק 35% מהם חוזרים לעבודה. יתר על כן, הפרעות אלו הן הסיבה השכיחה ביותר עבור פרישה מוקדמת בשל סיבות בריאותיות, וכפי שמדגים דו"ח המחקר, הן אינן משפיעות רק על הלוקים בהן אלא מהוות נטל כבד על המשק. על פי הדו"ח, העלות השנתית הכוללת של הפרעות שריר-שלד בישראל, הוערכה בסך כולל של 26 מיליארד ש"ח.

פגיעה בכוח העבודה

אחת ממסקנות המחקר הינה כי מספר האנשים הלוקים בהפרעות שריר-שלד בכוח העבודה הישראלי צפוי לעלות במהלך העשורים הקרובים וכי ההשפעה על המשק תגדל. לדברי סטיבן באוון, מנכ"ל מכון העבודה הבריטי: "הראיות המוצגות בדו"ח מדגימות כי רבים מתושבי ישראל בגיל העבודה מושפעים ישירות על ידי הפרעות שריר-שלד, או יושפעו על ידן בשנים הבאות. הדבר עלול להיות בעל השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות, לפגוע בכושר הייצור של כוח העבודה הכללי ובתעשיה הישראלית, ולהטיל נטל כבד על משאבי מערכת הבריאות ומערכת הקצבאות כאחד".

"הגישה הרווחת בישראל הינה כי יש צורך ב-100% כשירות על מנת לשוב לעבודה. המחקר דוחה גישה זו וטוען כי אם רופאי המשפחה היו מתבקשים לתת 'אישור כשירות' (המציינים מה העובד עדיין מסוגל לבצע) במקום 'אישור מחלה', אזי היה ברור יותר למעסיקים מה יכול העובד עדיין לעשות בעבודה. גישה זו נכנסת לשימוש בבריטניה, ויש לשקול את הכנסתה לשימוש גם בישראל", אמר באוון בדיון. תפיסה זו, על פיה יש לשמר את עבודתו של החולה, גם במהלך השיקום - ולא בסיומו, שונה מהותית ממודל השיקום והחזרה לעבודה הנהוג בישראל. המחקר טוען כי מודל זה, של שיקום ותשלום קיצבאות, ניתן לשינוי באמצעות התאמה והתערבות מקצועית נכונה - למודל של מניעה, שיכול לשמר אלפי מקומות עבודה ולחסוך כסף רב לקופה הציבורית.

טיפול יסודי בבעיה

מלבד הנתונים, דו"ח המחקר כולל מסקנות והמלצות רבות. העיקריות, נוסבות סביב גילוי מוקדם, התערבות ומניעה, וכוללות בין היתר המלצות אפקטיביות למעסיקים, לעובדים/חולים (עם דגש מיוחד על ידיעת זכויותיהם) לרופאי המשפחה ולרופאים התעסוקתיים, אך עיקר ההמלצות הינן לממשלה, הנדרשת לטיפול מערכתי יסודי לבעיה ולא לסימפטומים שלה, תוך אימוץ מודלים המיושמים במדינות אחרות. המחקר מסכם כי על פי ההערכות שהפרעות השריר-שלד תפגענה באחוז הולך וגובר מאוכלוסיית גיל העבודה בשנים הבאות ועל מנת לחסוך בהוצאות העצומות של המוסד לביטוח לאומי בגין מתן קצבאות ללוקים בהפרעות אלו, חייבת הממשלה להתחיל בפיילוט המיועד לבחון האם גילוי וטיפול מוקדמים אכן מפחיתים את ההוצאות על קצבאות, וכן כי יש לשקול שינויים בקווי המדיניות בנוגע להקצאת משאבים למטרות אלו.

הפרוייקט הגלובאלי התאפשר באמצעות מענק מחקר בלתי מותנה מחברת "אבוט" העולמית. בטקס רשמי שנערך טרם התכנסותו של הפורום, קיבל שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג את דו"ח המחקר של מכון העבודה הבריטי ומסר כי הוא מאמין שהמחקר יהווה כלי עזר חשוב באתגר להורדת שיעור העוני ולמניעת גריעתם של אלפי אנשים ממעגל התעסוקה.

בואו לדבר על זה בפורום ריאומטולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום