תוצאות חיפוש עבור לקויות-למידה

שלום רב ESES משמעו פעילות חשמלית אפילפטיפרומית אשר עולה בתדירותה באופן משמעותי בזמן שינה עמוקה ותופסת חלק נכבד מהפעילות החשמלית בזמן שינה . ESES יכול ללוות אפילפסיות שונות , החל מאפילפסיות "שפירות " של גיל הילדות בהן מסיבה לא ברורה קיימת עלייה משמעותית בפעילות החשמלית הלא תקינה ( אפילפטיפורמית) בזמן שינה ועד מצבים אחרים היכולים להיות מלווים ב ESES כגון ילדים עם שיתוק מוחין ואפילפסיה ועוד בעבר לא הייתה התייחסות רבה להשפעות התפקודיות של ESES על התפקוד-התנהגות- למידה. מקובל היום לחשוב כי בחלק מילדים להם ESES ,פעילות זו משפיעה באופן שלילי על למידה-זיכרון- התנהגות ועל כן מקובל לנסות ולטפל ב ESES (לא תמיד קל ) במיוחד עם ברור לנו כי הילד חווה שינוי שלילי בתפקודו. מדובר במצב המלווה חלק מהאפילפסיות של גיל הילדות ( אפילפסיות מסוגים שונים) , לרוב חולף לאחר מספר שנים. החשש הוא מהנזק שהוא גורם בתקופות קריטיות של התפתחות ולמידה . בברכה ד"ר אלי הימן מנהל המחלקה לנוירולוגית ילדים והמרכז הרב תחומי לאבחון וטיפול באפילפסיה בילדים, מרכז רפואי אסף הרופא. לפרטים: המרכז הרב תחומי לאבחון וטיפול באפילפסיה בילדים: (אבחון רפואי כוללני , אבחון נוירופסיכולוגי כולל לקויות למידה מלוות והכוונה , טיפול רגשי פסיכולוגי(חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך המלווים לעתים קרובות את מחלת האפילפסיה) , טיפול זוגי ומשפחתי (תמיכה וחיזוק המשפחה בהתמודדות עם המחלה) , ליווי והכוונה (Case management). מירית: 089779160 נועה: 089542071 מירפאה פרטית: 037361593

לחנה שלום רב, פני לבירור נוירולוגי במרפאת זכרון. בברכת בריאות, כרמל ערמון

מקובל לפתוח ב"שלום", אז שלום גם לך. ולשאלתך: שתי האפשרויות קיימות. הדבר החשוב הוא, לברר שבנך בריא ושאין לו תחלואה נוספת שעלולה ללוות טיקים (כגון לקויות למידה, חרדה, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז, הפרעת תנועה נוספת, ועוד). כמו כן מקובל לסיים ב"תודה", אז בבקשה.

אבא מודאג שלום, נראה לי שיש צורך לעשות קצת סדר. בדיקת Moxo (וכך גם בדיקת TOVA) היא בדיקת עזר שאפשר להתשמש בה במסגרת אבחון של הפרעת קשב ורכוז. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו, אך במצבים מסויימים היא יכולה להוסיף מידע ולעזור. בדיקת Moxo בלבד אינה מאבחנת או שוללת הפרעת קשב ורכוז. בדיקת Moxo היא בדיקה מתוקפת מחקרית, אך כמו כל בדיקה, לעתים תוצאותיה אינן נכונות, ותמיד יש להבין את התוצאות כחלק מהאבחון הקליני. בדיקת Moxo מוסיפה גם הסחות קוליות וויזואליות, שאין בבדיקת TOVA. רופאים שונים משתמשים בבדיקות שונות מסיבות שונות. אחת הסיבות היא שרופא מסויים יודע כיצד לפענח את תוצאות בדיקת Moxo, בעוד אחר אינו יודע, ולכן לא ישתמש בבדיקה זו. סיבות נוספות הן העלות והזמינות של הבדיקות השונות. צריך סיבה מאד טובה לפנות לבדיקת TOVA לאחר Moxo. אך האיש הנכון לשאול אותו הוא הרופא שהפנה אותך לבדיקה. התאור של המצמוצים והשעולים מתאים להפרעת טיקים, שאופיינית בקרב ילדים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז. הפרעת טיקים היא בתחום טפולם של נוירולוגים, ולכן מומלץ לפנות לנוירולוג ילדים. המלצה אובייקטיבית אינה דבר קיים, בהגדרה. כולנו סובייקטיביים. איני מתכוון להמליץ על רופא ספציפי, והדבר תלוי במקום מגוריך, קופת החולים אליה אתה משתייך, היכולת הכספית ועוד. אני ממליץ להתחיל בקופת החולים, ולבקש את המלצתו של רופא הילדים של בנך. אבחון פסיכודידקטי מורכב למעשה משני אבחונים. אבחון פסיכולוגי שמטרתו לאבחן את מצבו הרגשי של הילד, ואבחון דידקטי הבא לאבחן לקויות למידה. אבחון פסיכודידקטי אינו מאבחן הפרעת קשב ורכוז. אם יש קושי למודי, יש מקום לשקול פניה לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. בנושא זה מומלץ להוועץ במחנכת של בנך וביועצת ביה"ס, המכירים טוב מכולם את מצבו הלמודי. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.

אינני יודעת למה הכוונה בתסמונת DCD. בעיות או קשיי למידה לא בהכרח מתגלות בציפ גנטי. לא ידוע תמיד האם קיים רקע גנטי / מהו בהקשר של קשיי למידה

שלום אילה, מבחן האינטליגנציה של האבחונים הפסיכולוגיים הוא מדד טוב אך הוא אינו המדד היחיד לאינטליגנציה. כמו כן הצלחה בלימודים גם היא לא המדד היחיד. מתי ביצעת את האבחון? אם ביצעת אותו לפני גיל 18 ועברו 5 שנים, הוא כבר אינו תקף. מבחינת השאלות שלך: מבלי לראות את האבחון איני יכולה לקבוע מדוע הפער שאת מרגישה, אבל אם את מרגישה שיש איזשהו קושי שלא בא לידי ביטוי ואת מעוניינת למקד אותו, אני ממליצה לך לפנות לאבחון מת"ל, שהוא אבחון המיועד לסטודנטים ומטרתו לבדוק האם קיימת לקות למידה ו/או הפרעת קשב. יש מרכזי אבחון מת"ל ברחבי הארץ. בהצלחה.

שלום רב כל ילד עם אפילפסיה יכול בנוסף לאפילפסיה עצמה לסבול מתחלואה נוספת כגון לקות למידה, הפרעת קשב, הפרעות רגשיות מסוגים שונים ועוד. חשוב לוודא כי אותה תחלואה מלווה, אינה נגרמת או מוחמרת מבטיפול התרופתי אוספולוט לרוב לא תגרום לחרדה אבל ברפואה הכל יכול להיות חשוב לבצע הערכה פסיכולוגית שיקומית במרכז המבין אפילפסיה בילדים וזאת כדי לאפיין את נקודות החוזק/חולשה, ולהציע דרכים לשפר ולחזק את הילד/ה כל זאת במטרה לשפר את התפקוד של הילד/ה ואיכות חייו שנה טובה ד"ר הימן אלי

הי יפעת, אני חוששת שלא כ"כ תאהבי את תשובתי..אז אני מתנצלת מראש.. לפי מה שאני שומעת ומעבר לקשיים האוביקטיבים של ביתך, זה נשמע שלכם ההורים קשה מאוד לווסת אותה, להציב לה גבולות, לשמור על ילדים אחרים שלכם מפני האלימות שלה ועליה מפני ההרסנות של עצמה. מעבר לכך, הגעתפם למצב שאתם אפילו חוששים ממנה. חוגים וכיוב' - זה הכל טוב ויפה, אבל ביתכם זקוקה כעת להרגיש אתכם ההורים חזקים, שומרים מגנים ומכילים - והכל בעת ובעונה אחת. ללא ספק משימה מאוד מאוד לא פשוטה במצב בו אתם נמצאים מולה ולכן אני מציעה לכם לגשת להדרכה הורית אינטנסיבית ומעמיקה שתסייע לכם ההורים להבין יותר לעומק את קשייה וצרכיה של ביתכם ואת האופן המיטיב והנכון להיות עבורה. חשוב לגשת לאיש מקצוע מקצועי , מיומן ומוסמך, שמסוגל גם להעמיק את ההבנה של הקשיים ואת אופן הנוכחות ההורית הנדרשת. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

אלינור שלום, ממצא זעיר בMRI יכול להיות שריד של נזק ישן, אך אני לא יכולה לדעת מה משמעותו. אני מניחה שאם היה ממצא צדאיג אז היו מבקשים לחזור על ה-MRI. בכל מקרה, אני לא רואה קשר לטיפול תרופתי בהפרעת הקשב או למניעת ריטלין ותרופות אחרות. חג שמח!

משה שלום איך הגעת למסקנה הזו? האם נבדקו רמות טסטוסטרון? LH? מה גובהך?

שלום רב ישנם גורמים שונים היכולים להשפיע באופן שלילי על הלמידה /התנהגות/תפקוד של הילד/ה וחשוב להבין בכל מקרה ומקרה מה משחק תפקיד משמעותי יותר -המחלה האפילפטית/תרשים ה EEG ? -התרופות הניתנות? -שילוב של גורמים אלו? -קיומם של לקויות מלוות שאינן קשורות במחלה האפילפטית/תרופות כגון קיומם של לקויות למידה/ הפרעת קשב וריכוז /תחלואה רגשית לא תמיד קל להבדיל בן גורמים אלו וזה דורש חשיבה בברכה ד"ר אלי הימן

ורד שלום, התאור שמסרת מתאים מאד להפרעת קשב ורכוז ללא היפראקטיביות. אופתע אם תהיה אבחנה אחרת. יתכן שבנוסף יש גם לקות למידה. ניכר שההפרעה של הילד גורמת לסבל עבורו (צריך להכין שעורי בית עד שעות הערב), וסבל עבורך ועבור כל המשפחה. ברור שהילד ואתם זקוקים לעזרה. מומלץ מאד שהילד יעבור אבחון של הפרעת קשב ורכוז, ושאתם ההורים תהיו בהדרכת הורים. אם הרופא המאבחן ימליץ על טפול תרופתי, אני ממליץ שתנסו אותו ותווכחי בעצמך מה השפעתו. לא ציינת מדוע את מסתייגת מטפול תרופתי, אך אני מבקש שתעלי את הנושא בשיחה עם הרופא. בהצלחה, ד"ר ברנע ארז.

האבחנות שרשמת הן: הפרעת התנגדות, הפרעת קשב וריכוז, הפרעה הסתגלותית, הפרעות למידה. המרב"ד מחליט את מי להזמין לועדה לפי הכתוב במכתב מהרופא המטפל, זה יכול להיות כל מי שיש לו בעיות בריאותיות שיכולות להשפיע על נהיגה. המכון מחליט האם לבקש מידע רפואי נוסף אודות מצבו, לבקש ממנו לעבור בדיקות נוספות, במקרה של טיפול נפשי - שיחה עם פסיכולוג/פסיכיאטר או מבדקי אישיות. אי אפשר לדעת מראש מה יחליטו במכון.

שלום רב, לצורך בירור מעמיק של האבחנה של בן זוגך מומלץ לפנות הן לפסיכיאטר והן לפסיכולוג קליני בעלי ניסיון עם הספקטרום האוטיסטי. הפסיכולוג יבסס את האבחנה על תהליך הערכה מקיף, שכולל איסוף מידע על ההיסטוריה של בן זוגך בכל תחומי החיים מינקותו ועד היום. כמו כן, למרות גילו של בן זוגך, אם לפחות אחד מהוריו זמין, ישנו ערך מוסף לראיין גם אותו/ה בנוגע להיסטוריה ההתפתחותית של בן זוגך. אחרי הכול, הפרעה בספקטרום האוטיסטי אינה מגיחה במפתיע בגיל 30, וקווים מסוימים בדרך כלל בולטים לאורך הילדות וההתבגרות. זאת ועוד, ייתכן שההורים יתארו חוויות שבן זוגך אינו זוכר או שאינו מייחס להם חשיבות. בנוסף לראיונות, האבחנה תתבסס על תצפית קלינית והתרשמות של הפסיכולוג ובמידת הצורך על העברת מספר מבחנים פסיכולוגיים. מטעמים אתיים לא אוכל להמליץ על אנשי מקצוע ספציפיים, אולם ניתן לפנות לקופת החולים שלכם לקבלת רשימת הפסיכולוגים והפסיכיאטריים העובדים בהסדר עם הקופה ובעלות מוזלת. יש לציין כי בגיל בוגר, לעיתים, אין אבחנה חד משמעית היות וישנם מקרים גבוליים ו/או התאמה לקריטריונים של אבחנות אחרות. מסיבה זו, חשוב מאוד הניסיון של הפסיכולוג הקליני עם אוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי והבקיאות באבחנה מבדלת (לדוגמא, אם מדובר בתסמונת אספרגר יש לשלול אבחנות אחרות הרלוונטיות למקרה כגון: לקות למידה לא-מילולית, אישיות נמנעת, אישיות סכיזואידית, הפרעה פוסט- טראומתית שייתכן והובילה לחרדה חברתית, ועוד). חשוב לזכור שלאבחנה אין ערך רב במנותק מהמטרות שלשמן נועדה, קרי, הבנת מהות הבעיה, הפרוגנוזה (צפי לעתיד), דרכי הטיפול באדם והדרכה למשפחתו, ויצירת שפה משותפת בין אנשי המקצוע. לגבי עזרתך לבן זוגך, עם קבלת האבחנה ו/או הבנת מוקדי הקושי המרכזיים, יש לשוחח עמו ועם הפסיכולוג על מנת להבין איך לעזור לו, בעיקר במצבים בינאישיים מורכבים. התמיכה תתבטא בליווי בתהליך, תקשורת יעילה, קבלה והשלמה עם המגבלות בתחומים מסוימים, עיבוד הכעס או התסכול היכולים להתעורר אצלך כלפיו ואמפתיה. בברכה, ד"ר איריס שגב.

יש לי ניסיון די נרחב בתחום ואני מציע שלא תהיו כל כך מודאגים ואני מזמין אתכם לייעוץ אצלי פרופ' יובל ירון מומחה במיילדות גינקולוגיה ופריון, מומחה בגנטיקה רפואית וייצמן 14 תל אביב. מרפאה: 057-2121349 www.yuvalyaron.dpages.co.il www.facebook.com/Prof.Yuval.Yaron

שלום אלמוג מהודעתך עולה כי יש לך נושא מחקר מוגדר ותחום היטב. נשמע לי כי המקום המומלץ ביותר לחפש בו מאמרים על הנושא יהיה הספרייה הממוחשבת של ספרות פסיכולוגית (Psychlit), הנמצאת, למיטב ידיעתי, בכל ספריה אוניברסיטאית. ספריה זו כוללת את מרבית הז'ורנלים המקצועיים שפורסמו מזה עשורים רבים ואני מאמין כי במידה ונמצאים מאמרים רלוונטים לנושא תוכלי למצוא אותם שם. במקביל, אני מניח כי ניתן יהיה למצוא חומר גם בספריות של בית הספר לרפואה ובית הספר לחינוך (אותה את בוודאי מכירה טוב ממני). אני מקווה כי ספריות אלה לא נכללות באלה שחרשת כבר, וכי תוכלי למצוא שם חומר מפרה ומחדש. בהצלחה דוד

קושי בפרגמטיקה: הכוונה לקושי בשימוש בשפה ככלי לתקשורת, הילד מתבקש לתקשר באופן מילולי ויעיל, המילה פרגמטיקה שפרושה שימושיות, ילד יכול "לדעת" הרבה מילים, צורות תחביר וכו' אבל עדיין מתקשה בשמירה ופיתוח של נושא לשיחה, בתאור של ארוע או התרחשות או בהתמצאות המצבים מילוליים שצריך להסביר מה היה ומה קרה,. הקושי יתבטא בעקר בכיתוית מתקדמות, כמו ג'ד' והלאה, כשהילד נדרש להשיב על שאלות תוכן ומשמעות ולהתבטא בצורה יעילה. זה קושי בתקשורת, המידה והוא קל הינו כקושי שפתי, לגבי לקות למידה, עדיין מוקדם לקבוע, אבל יכול להיות סממן... יכול גם להיות קשור לאופיו של הילד. 9 טיפולים אינם מספיקים. בגיל זה יש לו זכות ליותר טיפולים, ההגבלה של 9 טיפולים הינה מגיל 6 והלאה, כך שמגיעים לו לפחות 18 טיפולים עד גיל 6 ו 9 טיפולים מדי שנה, בין גיל 6 עד 9. בכל מיקרה, הביטוח המשלים מממן טיפולים נוספים, בהתאם לצורך. מקווה שבנך ימצא את הדרך לתקשר גם עם מבוגרים וכן, לפעמים יש שיפור ככל שהילד גדל ומוצא את מקומו במצבי שיח. תוכלי לבקש המשך טיפול על פי המגיע לו וכן, הדרכה מהקלינאית להמשך התייחסות בבית. הסוד הינו בלהוות מודל לחיקוי של מצבי שיחה, תאור, פתרון בעיות ובכלל, ביצירת מצבים של שיחה עניינית והקשבה לפיתוח מיומנויות השיח בהצלחה

לי שלום, כנראה שאכן מדובר בטיק, אך לא ניתן לדעת בוודאות בלי לראות את הילד. אם זה אכן טיק, אך הוא נמשך כבר חצי שנה ללא הפסקה - כדאי לפנות לנוירולוג. בנוסף, צריך לשלול בעיות נוספות שעלולות להתלוות לטיקים (כגון: חרדה, לקויות למידה, הפרעת קשב, הפרעות תנועה אחרות ועוד). כדאי לפנות לנוירולוג ילדים, לא דחוף. בברכה

שלום נעמה, איזה יופי שאת כל כך עירנית ודואגת לתלמיד שלך. אני ממליצה לשלוח אותו לאבחון דידקטי אצל מאבחנת לקויות למידה מוסמכת, ובהתאם לממצאים לבצע התאמות בתוכנית ההוראה. כדאי גם לבדוק איך הוא מתפקד בשפה השנייה שלו, ומי השפה הדומיננטית אם יש. מבחינת אסטרטגיות לעבודה, זה באמת תלוי בממצאי האבחון אבל דבר כללי שיכול מאוד לעזור הוא לבצע הטרמה לטקסט עם מילים מאתגרות או משמעותיות. בהצלחה.

שלום, שיתוק מוחין מוגדר כבעיה מוטורית סטטית שלא מחמירה, ונגרמה ע"י נזק מוחי בהריון, בלידה או בתקופת הינקות. את מציינת שהתפקוד המוטורי של בנך תקין, כך שהתמונה פחות מתאימה לשיתוק מוחין. לעומת זאת, יש לו קושי לימודי, חברתי ורגשי. כשאת מדברת על "תפקוד גבוה" - יתכן שאת מתכוונת לאוטיזם (הספקטרום האוטיסטי) בתפקוד גבוה, ולא לשיתוק מוחין? נשמע לי שבהחלט כדאי להתעמק ולאפיין את בעיותיו ע"י אבחון שיתאים לצרכיו. אף פעם לא מאוחר מדי לאבחן אוטיזם, או כל קושי אחר. פני לרופא הילדים שלכם כדי שיבין למה את מתכוונת, ויפנה את בנך לאבחון הכי נכון עבורו. בברכה

שלום לך, כתבת מאוד בכללי, מהן הבעיות? האם קשה לקרוא מבחינת דיוק ו/או קצב? האם יש שגיאות כתיב? האם קשה בהבנת הנקרא? בהבעה בכתב? האם הקשיים היו תמיד או שהחלו לאחרונה? אם אתה סטודנט, ממליצה לפנות למרכז התמיכה במוסד שבו אתה לומד ולהתייעץ איתם. אם אתה חושד שייתכן שיש לך לקות למידה, יש לפנות לאבחון, מומלץ מסוג מת"ל. בהצלחה.

שלום סימונה, הדאגה מובנת, אבל קחי בחשבון שהוא צעיר ושגיל ההתבגרות ממשיך היום גם לבגרות. בנוסף - זה אופייני גם לבעלי לקויות למידה (אבל לא רק...). נסו, בשיחה פתוחה, לשאול מה תכניותיו והאם הוא צריך עזרה במימוש שלהן (למשל, קאוצ'ר, או טיפול, או מנטור וכו'). אודי

שלום לך, לדעתי אין עדיין מספיק תימוכין מקצועיים בספרות הרפואית שטיפול בתא לחץ יעיל באפילפסייה. גם יש ספק ברציונאל. לגבי ליקויי למידה תלוי באבחנה. פני למרכז באסף הרופא.

הארכת זמן בבחינה היא אחת מההתאמות שקיימות, שנועדו לאפשר לתלמיד עם לקות למידה, הפרעת קשב או מוגבלות רפואית להיבחן בתנאים המתאימים לו. אם יש חשד ללקות למידה ו/או הפרעת קשב, רצוי ומומלץ לבצע אבחון, לא רק על מנת לבדוק אפשרות להתאמות, אלא גם על מנת להבין את הקושי ולהציע דרכי עזרה, כעת וגם בעתיד. לגבי נהלים ספציפיים של משרד החינוך, ניתן לראות באתר שלהם את כל המידע העדכני ביותר בנוגע לתהליך. בהצלחה!