טיפול אימונוסופרסיבי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דרכי טיפול באבנים בכיס המרה

אבנים בכיס המרה היא בעיה רפואית רווחת מאוד. ד"ר גיל אוחנה, רופא כירורג המתמחה בטיפול בגידולים של המעי הגס ומחלות מעי דלקתיות וכן בגידולי הכבד והלבלב, מרחיב על הגורמים המשפיעים על היווצרות אבנים בכיס המרה, על דרכי התמודדות עם התקפי כאב, על סיבוכים אפשריים ועל דרכי הטיפול גורמים רבים תורמים להתפתחות אבנים בכיס המרה, כאשר, ככל הנראה, בכל אדם עם אבנים בכיס המרה מתקיים שילוב של גורמים שונים שהביאו למצב. אחד מהגורמים הללו הוא הפרת האיזון העדין בין מרכיבי המרה (בילירובין, מלחי מרה וכולסטרול) בנוזל המרה, אשר גורם להפיכת המרה ל"סמיכה" ולהתגבשות של אבנים קטנטנות, שנקראות "בוץ מרתי". הבוץ המרתי עלול להתגבש לאבנים גדולות יותר ויותר – תלוי במשך התהליך. מה הם הגורמים הנוספים לאבנים בכיס המרה? גורמים נוספים קשורים לעלייה בגיל, שכן ידוע ששכיחות אבנים בקרב בני 20 היא 2.5% לעומת 25% בקרב בני 60. כמו כן, שכיחות אבנים בכיס המרה גבוהה פי שלושה בקרב נשים מאשר בגברים, בעיקר בשנים שלאחר לידות מרובות ובקרב נשים הנוטלות הורמונים (אסטרוגן). עודף משקל הוא גורם שכיח נוסף...
ללמוד עוד על טיפול אימונוסופרסיבי
קרוהן וקוליטיס: אבחון וטיפול-תמונה

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות המתבטאות בכאבי...

מאת: פרופ' רמי...
30/03/2016
סינוסיטיס: זיהוי, אבחון וטיפול-תמונה

סינוסיטיס היא דלקת כרונית ברירית הסינוסים. מדוע הדלקת...

מאת: פרופ' איתן...
16/04/2016
הידראדניטיס סופורטיבה: נא להכיר-תמונה

מדובר מחלת עור דלקתית כרונית המתאפיינת בנגעים דמויי אבצסים...

מאת: ד"ר אריאלה...
15/04/2015
המדריך: כל מה שחשוב לדעת על סינוסיטיס-תמונה

סינוסיטיס היא דלקת של רירית הסינוסים (מערות הפנים),...

מאת: פרופ' איתן...
25/02/2020

טיפול אימונוסופרסיבי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

רציתי לדעת אם יש הבדל בין Azathioprine לmethotrexate מבחינת עלות/ תועלת במחלת בכצ'ט או באופן כללי על החסרונות\יתרונות שלהן כרגע שתיהן אופציות טיפוליות בשבילי והייתי מעדיף לדעת קצת יותר מעבר לעובדה ששתיהן מדכאות את מערכת החיסון. לפי מה שהספקתי להבין לאימורן יש יעילות על סימפטומים מסיומים יותר מעל אחרים ואותו הדבר לגבי מטוטרקסט. ובנוסף לשאול אם יש קשר בין asca גבוהן(107.3 37.3IGG) (IGA)ו (466.9)immunoglobulin a מעט מוגבה ועכשיו גם immunoglobulin M נמוך ממש מעט (39.2) לבכצ'ט כי בנוסף אני נמצא בבירור גסטרו בנתיים ללא ממצאים אחרי קולונוסקופיה גסטרוסקופיה CTE וקפסולה ועדיין נשאר לגסטרולוג חשד לקרוהן . יש אפשרות שהחריגות האלו קשורות לבכצ'ט ולא בהכרח מצביעות על מצב נוסף? -- ערכי ייחוס (הערך הגבוהה 20 -ASCA) הערך הגבוהה immunoglobulin a 400 הערך הנמוך immunoglobulin M 40

אלה תרופות שונות, אם כי ניתן להשתמש בהן באותן המצבים ומחלות לעתים. לכל אחד יש יתרונות וחיסרונות. ריאומטולוג שלך יכול להגיד איזו מהן יותר מתאימה לך.

שלום, חולת RA בת 58, ומועמדת לטיפול ביולוגי, לאחר כישלון פלקוויניל, MTX וערבה 20. בעקבות ריפמפין (מנטו 12 ממ) התפתחה צהבת טוקסית והופסקה גם הערבה. ממתינים עכשיו לתוצאות קוונטיפרון. בינתיים רק על פרדניזון 10מ"ג. ב2004 נדבקתי ב HSV-2 והיו לי כמה התקפים באותה שנה. מאז לא היו התקפים. בילדותי, חליתי באבעבועות רוח. שתי שאלות בבקשה: (1) יש קשר בין HSV2 לבין כדאיות לחסן נגד שלבקת חוגרת? (2) האם ניתן לקבל חיסון נגד שלבקת חוגרת, בזמן נטילת פרדניזון 10 מ"ג.? תודה רבה!

שלום איני נכירה קשר בין חיסון להרפס זוסטר ומחלת הרפס בעבר. ההמלצות הן לא לתת את החיסון בזמן טיפול מדכא מערכת חיסונית. לגבי פרדניזון ספציפית - ההמלצה היא לא לחסן בזמן נטילת פרדניזון מעל ל 20 מ"ג למשך שבועיים לפחות - אולם למיקסום היעילות, רצוי להיות כמובן ללא טיפול אימונוסופרסיבי.

תודה רבה

עברו מעל 25 שנה מאז שהתחלתי לסבול מכאבים חזקים בשתי הקרסוליים. בהתחלה לא היה ברור עם הבעיה אורטופדית או ראומטולוגית והברור נעשה בשני המישורים ולא הניב שום תוצאה. בסיכום רפואי של ראומטולוג משנת 8/2008 נרשם כי הגעתי לאחר מספר חודשים של כאבים בשתי הקרסוליים עם ממצאי דימות חמורים. לאחר שקלינית אובחנתי כ- bilateral posterior tibialis tendinitis בבדיקה ראומטולוגית מיום 2.2008 לא נמצאה עדות לדלקת מפרקים פעילה. הערכת הרופא שקיימת בעייה לא פשוטה. מצד אחד אשה בריאה עם סבל בקרסוליים ללא עדות קלינית לדלקת מפרקים ומאידך, עדות לנזק חמור בקרסוליים ומפרקים. הומלץ על כדור salazoperin 500 במקביל לזריקת Methotrexate לקחתי רק salazoperin 500 3-4 חודשים ללא שום הטבה והפסקתי רופא ראומטולוג נוסף שראה אותי 12.2008 רשם שהרושם לבעיה מכנית עם ioa קרסוליים ראשוני למרות שנכון ש oa ראשוני של קרסוליים הוא נדיר בסיכום רפואי של ראומטולוג נוסף משנת /112008 נרשם כי, הגעתי בשנת 2007 עם כאבים בקרסוליים ולא התקבל הרושם לדלקת מפרקים. במיפוי עצמות ראו קליטה ב- cmc שתי כפות ידיים, עצמות טרסוס, קרסוליים, ברכיים, כתפיים שינויים ניווניים קשים ב sij וחוליות l1 l5 s1 בדיקות crp ana rf תקין עברתי ct + mri קרסוליים ונראו שינויים אוסטיוארטרוטים . סביב מפרק טלוטיביאלי נזק סובכונדראלי ניכר מלווה בצקת של מיח העצם ועוד הומלץ לזמן לישיבה עם אורטופד כף רגל + לבדוק עם רנטגנולוג בכיר האם מתאים ל- oa או ישנו מרכיב דלקתי בעקבות כך חזרתי - 1.2009 לביקור נוסף בו נמסר כי רנטגנולוג בכיר קבע שהממצאים ב- mri מתאימים ל- oteochondritis disicans ושינויים ניווניים להמשך מעקב אורטופדי. נבדקתי גם אצל אורטופד כף רגל ונמצא oa לאור ממצאים אלה סוכם בראומטולוגיה שלא מדובר בדלקת מפרקים ולכן גם אין טעם בהמשך טיפול ב- dmards ויש צורך במעקב אורטופדי בלבד מאז הייתי במעקב אורטופדי עד 6.2022 וזאת לאחר שנפלתי ועשיתי צילום של שורש כף יד והרופא אמר שיש לי בעיית מפרקים קשה גם בשורש כף יד וכנ"ל גם בעייה במפרקי הברך. הדבר הדליק לי נורות אדומות שיש כאן בעיה לא רק בקרסוליים אלא בשאר המפרקים. החלטתי לחזור לראומטולוג שבדק ואמר שידוע oa בקרסוליים עם שחיקה של מפרקים ללא עדות לדלקת מפרקים לאורך השנים וגם כיום. אין כיום תרופות לטיפול ב- oa או הימנעות מהידרדרות המצב. תרופות מדכאות חיסון לא מועילות במקרה זה גם לפי מחקרים. בבדיקה של אורטופד כף רגל מיום 13.9.2022 נרשמה אבחנה ל- אבחנה Osteoarthritis Ankle BLT Osteoarthritis Subtalar joint RT לסיכום, שינוים ניוונים מתקדמים מפושטים במפרקי הקרסוליים עם טווחי תנועה יחסית שמורים דו"צ. מימין רושם שמוקד כאב נוסף הוא המפרק הסוב תלארי למרות הגבלה שקיימת בשני הצדדים. מדובר בשינויים ניוונים קונצנטריים של כל שטח המפרק הטיביו תלארי דו"צ מלווה בהיצרות ניכרת אך אחידה של שטח המפרק, אוסטאופיטים קדמיים ואחוריים וציסטות סוב כונדרליות. מימין יש לציין שינויים מתקדמים גם של המפרק הסוב תלארי (משמאל יחסית שמור). וכן של מפרקי מרכז כף הרגל . הרופאה המליצה לי לשקול לחזור להתייעצות עם ראומטולוג ב- 20.10.2022 חזרתי לראומטולוג שאצלו הייתי ב- 8.2008 שהתרשם שיש לי שינויים מבניים הרסניים בקרסוליים עם החמרה וממצאים נוספים גם בברכיים, שורשי כף יד ועמוד שדרה. התמונה הקלינית לדעתו היא של inflammatory erosive osteoarthritis שזה כמו ra המליץ לי טיפול אבחנתי נסיוני בפרדינזון לשלושה שבועות ובהמשך Methotrexate וכולכיצין. בשיחה טלפונית עם הראומטולוגית בקופח, לאחר שהעברתי לה את המלצת הרופא לטיפול נסיוני היא חזרה ואמרה לי שלדעתה ז טיפול אגרסיבי לפוגע במערכת החיסון ולדעתה אין לו הצדקה במקרה שלי אני אובדת עצות מה באמת יש לי ומה ניתן לעשות

שלום את מתארת מהלך סבוך שלא ניתן להתייחס אליו במסגרת זו. יש לפנות לראומטולוג ולקבל החלטה

שלום, לאחרונה הייתי בייעוץ אצל כירורג פנים פה ולסת עקב איבוד נפח בפנים באזור הלחיים. עברתי בעבר הזרקות(שהיו טיפה בים ולא שינו כלום), הזרקות שומן שלא החזיקו בכלל ושתלי סיליקון אצל מנתח פלסטי שהיו לא מתאימים במיקום ובגודל. יש לי מחלת עור מסויימת שאני נוטל בעקבותיה תרופות מדכאות חיסון: אוטזלה, סלספט ופלקוויניל. רציתי לדעת האם יש סיכון מוגבר לזיהום בשתלים בעקבות נטילת התרופות הללו והאם עדיין הניתוח אפשרי תוך שמירה על זהירות ונטילת אנטיביוטיקה לתקופה הראשונית לאחר הניתוח? תודה,

אלו שאלות מאוד ספציפיות שמחייבות בדיקה גופנית כדי להעריך סיכון הניתוח אך עקרונית תרופות אלה מעלות מעט את הסיכון להפרעה בריפוי פצע וזיהום אך ניתן לנתח בדרכ מטופלים שתחת תרופות אלה מומלץ לשוחח על זה בהרחבה בייעוץ עם המנתח